נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

[ממרן עד מרן]

נכון, מה אתה רוצה ממני?

לא היה לי כוונה עליך
אלא סה"כ השתמשתי בדבריך לטעון טענה כללית לכל אלה שטוענים שהם מחמירים כהשו"ע בעניין צאת שבת

נכון, אני מחכה במוצ"ש בערך 80-90 דק' כדי לקיים את השו"ע

אתה יכול לחכות גם עד יום שלישי ואז בטוח תצא יד"ח כל השיטות [סתם בצחוק]

 

[מקדש]

לגבי גדול הכוכבים וכו' והסמיכות שלהם, אין לנו כלים להחליט למה התכוונו הראשונים,

אנא קרא שוב דבריי בעיון, כי דברים הראשונים בזה ברורים מאוד.

ואם הרבה מגדו''י ומגדולי הפוסקים פסקו ועשו מלאכה במוצ''ש 35-45 דק' אחרי השקיעה בא''י, סימן שבדקו וסברו שאז הוא צאת 3 כוכבים קטנים רצופין (הרב טיקוצ'ניסקי בדק, ומצא 36 דקות)

הראה נא לי בבקשה, לפחות 2-3 דמויות חשובות ומפורסמות שהכירו בכל דבריי הנ"ל (כלומר הציגום בספריהם), ולמרות כן, כתבו לפרש להדיא בראשונים ובירושלמי אחרת. שהיינו מוקדם בהרבה מהנ"ל.
ומה שהבאתי לעיל, האמן לי זה רק מעט שבמעט. כי אם תעיין היטב ולעומק בראשונים, תיווכח שלא החשיבו כלל את הכוכבים של 40 לקטנים ורצופים.
ומנהג זה [להחשיב את הכוכבים של 40 לקטנים ורצופים] החל רק לאחרונה ב 200 השנים האחרונות עקב התפשטות השעונים והתאורה ועוד.

 

[מקדש]

אלא סה"כ השתמשתי בדבריך לטעון טענה כללית לכל אלה שטוענים שהם מחמירים כהשו"ע בעניין צאת שבת

כלומר?

 

[ממרן עד מרן]

כלומר?

שגם אלה שממתינים 72 דקות לצאת שבת, לא יצאו עדיין יד"ח השו"ע

 

[בניהו שמש]

שגם אלה שממתינים 72 דקות לצאת שבת, לא יצאו עדיין יד"ח השו"ע

ידי תוספת שבת לא יצאו, אבל תוספת שבת זה עשה ואין ע"ז לאו, כי אם ביטול מ"ע (ולפי חלק מהראשונים הוא דרבנן או שאינו נוהג בכלל רק ביום כיפור [רמבם]) וכמו שלענין ק"ש רוב הציבור קורא בזמן של הגאונים ולא מקפידים להתפלל ערבית (בחול) אחר זמן ר"ת כי במצוות עשה הם לא מקפידים על ר"ת (והבאתי עוד כמה צירופים להקל בזה למעלה)
אבל מי שעושה מלאכה במוצ"ש 72 דק' בדיוק, אינו מחלל שבת כלל, אף לדעת השו"ע - אלא שביטל מצוות תוספת
ורוב אלו שמקפידים על ר"ת זה רק כדי שלא לחלל שבת לפי מרן; שבזה עד 72 דק' יש כאן חילול שבת עם אשם תלוי וכרת וסקילה
ולא כדי לחוש לדעת מרן, כי בזה לא קבלו את הוראתו אלא המנהג כהגאונים

 

[הכהן]

ספרדי ומחמיר לשמור ר"ת.

 

[לביא]

האם אפשר להסיק מהסקר שיש כאן בפורום רק 7 אשכנזים?

 

[תמצית היוצא]

האם אפשר להסיק מהסקר שיש כאן בפורום רק 7 אשכנזים?

אולי יש רק 7
אבל מה שייכות יש ל''אשכנז'' לשמור את השבת כפי שנפסק בשו''ע?

 

[ימשיך כבודו]

לא מצאתי אפשרות לבחור שאני עושה כר''ת מדינא ולא מחומרא

מה כוונתך מדינא ?
הרי ודאי זה לא מדינא, אלא רק חומרא בשבת וכיפור.
לא מצינו שהגרע"י חייב להתפלל ערבית ביום חול או לחזור על ק"ש - אחרי זמן ר"ת
(ובק"ש שעל המיטה לא כולם עושים ג' פרשיות)
וכן לא מוציאים שאר צומות בזמן ר"ת
חסידי צאנז וסאטמר הם אלו שעושים ר"ת מדינא (גם לקולא, מלבד בכניסת שבת בא"י)

 

[בנימין לוריא]

חסידי צאנז וסאטמר הם אלו שעושים ר"ת מדינא (גם לקולא, מלבד בכניסת שבת בא"י)

כמדומני שגם אצל הרב קוק בטבריה.

 

[מקדש]

לגבי גדול הכוכבים וכו' והסמיכות שלהם, אין לנו כלים להחליט למה התכוונו הראשונים, אבל מדברי השו''ע וכמה ראשונים מבואר דמדינא יש להמתין לכוכבים רצופים (מדין תוספת) ואם הרבה מגדו''י ומגדולי הפוסקים פסקו ועשו מלאכה במוצ''ש 35-45 דק' אחרי השקיעה בא''י, סימן שבדקו וסברו שאז הוא צאת 3 כוכבים קטנים רצופין (הרב טיקוצ'ניסקי בדק, ומצא 36 דקות)

הגדרת רצופים

עיקר השאלה היא, מהו גדר רצופין?

נוכל להבין זאת על פי הדוגמה הבאה: כשאומרים "שני ימים רצופין". האם מתכוונים גם במצב שיש יום אחד באמצע? נכון שלא?! כך גם לגבי הכוכבים. כשאומרים "רצופים" מתכוונים שהכוכבים נמצאים זה ליד זה ואין ביניהם רווח ומרחק גדול העולה על גודל של כוכב אחד. דהיינו שאי אפשר להכניס ביניהם עוד כוכב נוסף. ולכן מבחינת זה שאי אפשר להכניס עוד כוכב נוסף, הרי שהם בגדר רצופים!

וכן שים לב שבכל מקום ומקום שאומרים "רצופים", מתכוונים לומר שהדברים נמצאים בזה אחר זה ללא הפסק. או אף גם עם הפסק קל, אבל בתנאי שאינו ניכר וגורם להפסקת אותו הרצף.

לפי ביאור זה, לא יתכן שיהיה ג' רצופים פחות מכשעה מהשקיעה.

 

[בניהו שמש]

הגדרת רצופים

עיקר השאלה היא, מהו גדר רצופין?

נוכל להבין זאת על פי הדוגמה הבאה: כשאומרים "שני ימים רצופין". האם מתכוונים גם במצב שיש יום אחד באמצע? נכון שלא?! כך גם לגבי הכוכבים. כשאומרים "רצופים" מתכוונים שהכוכבים נמצאים זה ליד זה ואין ביניהם רווח ומרחק גדול העולה על גודל של כוכב אחד. דהיינו שאי אפשר להכניס ביניהם עוד כוכב נוסף. ולכן מבחינת זה שאי אפשר להכניס עוד כוכב נוסף, הרי שהם בגדר רצופים!

וכן שים לב שבכל מקום ומקום שאומרים "רצופים", מתכוונים לומר שהדברים נמצאים בזה אחר זה ללא הפסק. או אף גם עם הפסק קל, אבל בתנאי שאינו ניכר וגורם להפסקת אותו הרצף.

לפי ביאור זה, לא יתכן שיהיה ג' רצופים פחות מכשעה מהשקיעה.

אפשר גם לומר שאין בכלל רצופים אם הפשט הוא שאין בהם הפרש כלל

 

[בדרכי האבות]

כמדומני שגם אצל הרב קוק בטבריה

אשמח לשמוע על כך.

 

[בניהו שמש]

אבל מה שייכות יש ל''אשכנז'' לשמור את השבת כפי שנפסק בשו''ע?

רק שאלה אישית: אם יוולד לך בשעה טובה תינוק, בערב שבת 30 דק' אחר השקיעה מתי תמול אותו?

 

[בניהו שמש]

הרי ודאי זה לא מדינא, אלא רק חומרא בשבת וכיפור.

ובשאר ימים טובים אתם מוציאים גאונים? בכל זאת מדובר על 'לאו'

 

[בניהו שמש]

לגבי הרב קוק

 

[בניהו שמש]

האם אפשר להסיק מהסקר שיש כאן בפורום רק 7 אשכנזים?

דווקא בכל מדינות אירופה נהגו רבנו תם (אמנם ע'פ המנחת כהן שזה קצת יותר מקודם ממה שנהוג)
ובארצות הברית עד היום שומרים ר''ת ברוב הקהילות הליטיות כהוראות ר' אהרן קוטלר (כמדומה) ור' משה פנשטיין (אמנם אחז מעיקר הדין רבנו תם זה 45 דק' אחרי השקיעה כמבואר באג''מ)
וכן דעת המ''ב - דראוי להמתין 4 מיל במוצ''ש
אמנם החז''א אחז של''צ לשמור ר''ת