• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?

נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? מהי עמדתך ומנהגך? (בחר באפשרות הנכונה!).

  • ספרדי, ומחמיר ר"ת.

    קולות: 60 75.9%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, אך מעריך ומחשיב חומרא זו.

    קולות: 3 3.8%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, ואף לא מעריך חומרא זו.

    קולות: 4 5.1%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת, ואולם, לא מעריך ולא שולל חומרא זו. אלא ניטרלי.

    קולות: 0 0.0%
  • ספרדי, ולא מחמיר ר"ת. ואינני רואה כל ערך בחומרה זו. ולדעתי, אף נכון וראוי לעודד אנשים להימנע ממנה.

    קולות: 5 6.3%
  • אשכנזי, ומחמיר ר"ת.

    קולות: 4 5.1%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, אך מעריך ומחשיב חומרא זו.

    קולות: 1 1.3%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, ואף לא מעריך חומרא זו.

    קולות: 1 1.3%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת, ואולם, לא מעריך ולא שולל חומרא זו. אלא ניטרלי.

    קולות: 0 0.0%
  • אשכנזי, ולא מחמיר ר"ת. ואינני רואה כל ערך בחומרה זו. ולדעתי, אף נכון וראוי לעודד אנשים להימנע ממנה.

    קולות: 1 1.3%

  • סה"כ בוחרים
    79
לכן הדגשתי, שהכי הרבה 40 דקות מהשקיעה יש שלל גוונים של כוכבים בכל הגדלים, אף אחד לא חיכה יותר מזה, ועמד עם שעון או טלסקופ
אלא ראו כוכבים חיכו עוד כמה דקות שיהיה בינוני וזהו
אבל מכאן עד 72 דקות אפי' ר"ת לא חיכה כך [סתם בצחוק]
וכ"ש דכ"ש אלה שנקטו ה' מילין אין מה לדבר, כבר מגיע הזריחה כמעט
מה מפריע לך שאותם כוכבים שמגבלים את הלילה בעלות השחר הם הכוכבים שמגבלים את היום אחר השקיעה...
זה ממש מסתדר עם הגמרא לא כוכבים גדולים הנראים ביום. אלא בינונים.
בכל מקרה זה לא מן החכמה להקשות על המציאות שלא חקרנו אותה
אבל בכלל לא מתייחס לקושיות שיש על שיטת הגאןנים כרגע..
 
מה מפריע לך
לא עניין של הפרעה
אלא סה"כ דיברתי על המציאות של מנהג העולם מאז ומתמיד.
ואיה"נ- אם יש קושיות על הגאונים זה יהיה קשה רק על מי שלמד ששלת רבעי מיל, ושיעור של כוכבים חד שיעורא הוא
וכגון הכס"מ- על הרמב"ם לומד דחד שיעורא הוא [והא מביא את זה בשם הרמ"ך].
והיישוב הפשוט ע"ז- הוא לפי שיעור מיל הגדול זה מסתדר, והיינו- אם השיעור של מיל הוא 24 דקות ממילא שלשת רבעי מיל הוא כ- 20 דקות בימים השוים, ובשאר ימות השנה הוא עולה בכמה דקות [לפי מה שכתבו האחרונים ששיעור שלשת רבעי מיל הוא לפי הימים השוים, וממילא בשאר השנה זה קצת יותר].
ממילא המציאות מסתדרת הדק היטב לפי זה.
ואיה"נ- מי שהולך לפי שיעור הקטן של מיל, זה מסתבך עם המציאות, כי 13 וחצי דקות זה עדיין לא מספיק לזמן כוכבים שנראים.
על כרחך- כשיעור מיל הגדול, ואז זה מסתדר עם המציאות, ש- 20 ו- 30 דקות [שזה לא ימים השוים] הוא צאת הכוכבים
 
גדולי ישראל שלא נהגו להוציא שבת לפי ר"ת:
הרבה גדולים אפילו שלא נהגו כר"ת הוסיפו לכה"פ עוד רבע שעה במוצ"ש כי במוצ"ש רק התפללו מעריב.
וכל רבע שעה במוצ"ש זה משמעותי שנהיה יותר לילה. והיה מהראוי שיחמירו לא לעשות מלאכה לכה"פ רבע שעה אחרי הזמן שכתוב בלוח

וגם לשיטת בעלזא צריך לחכות לכה"פ רבע שעה או עשרים דקות אחרי הזמן הכתוב בלוח. ולשיטת החזו"א 10 דקות אחרי הזמן הכתוב בלוח. (ורק אז התחיל הגרח"ק להתפלל מעריב וא"כ עשה מלאכה לכה"פ רק אחרי 25 דקות אחרי הזמן הכתוב בלוח.
הזמן שכתוב בלוח זה ספק של חילול שבת. והיה מהראוי לפרסם על עניין תוספת שבת במוצ"ש. בזמננו שיש המפרסמים סגולה על תוספת שבת לפני שבת (שבזמן ירושלים הדלקת נרות זה ממילא ארבעים דקות לפני השקיעה!), והיה מהראוי לפרסם על על תוספת שבת של מוצ"ש.
 
נערך לאחרונה:
לא עניין של הפרעה
אלא סה"כ דיברתי על המציאות של מנהג העולם מאז ומתמיד.
ואיה"נ- אם יש קושיות על הגאונים זה יהיה קשה רק על מי שלמד ששלת רבעי מיל, ושיעור של כוכבים חד שיעורא הוא
וכגון הכס"מ- על הרמב"ם לומד דחד שיעורא הוא [והא מביא את זה בשם הרמ"ך].
והיישוב הפשוט ע"ז- הוא לפי שיעור מיל הגדול זה מסתדר, והיינו- אם השיעור של מיל הוא 24 דקות ממילא שלשת רבעי מיל הוא כ- 20 דקות בימים השוים, ובשאר ימות השנה הוא עולה בכמה דקות [לפי מה שכתבו האחרונים ששיעור שלשת רבעי מיל הוא לפי הימים השוים, וממילא בשאר השנה זה קצת יותר].
ממילא המציאות מסתדרת הדק היטב לפי זה.
ואיה"נ- מי שהולך לפי שיעור הקטן של מיל, זה מסתבך עם המציאות, כי 13 וחצי דקות זה עדיין לא מספיק לזמן כוכבים שנראים.
על כרחך- כשיעור מיל הגדול, ואז זה מסתדר עם המציאות, ש- 20 ו- 30 דקות [שזה לא ימים השוים] הוא צאת הכוכבים
לפי מה שזכור לי שרוב הפוסקים סוברים שמיל הוא 18 דקות לא כן?
ועוד לא ישבת את סימני ההכסיף
 
לפי מה שזכור לי שרוב הפוסקים סוברים שמיל הוא 18 דקות לא כן?
ועוד לא ישבת את סימני ההכסיף
איה"נ
אלה שסוברים שמיל הוא שיעור קטן עליהם הקושיא
לא על הגאונים, הגאונים יתכן דסברו כשיעור הגדול
וכהרמב"ם- שלמד כך, ולכן לשי' כשליש שעה זה צאת הכוכבים לפי המיל הגדול.
ועניין של הכסיף- ענית לפחות 5 פעמים לעיל, שהרבה למדו שעניין של הכסיף הוא לא עניין של החשיך אלא רק עניין של חוזק האור, [אפי' הבאתי צירוף של הגינת ורדים בהאי]
 
אלה שסוברים שמיל הוא שיעור קטן עליהם הקושיא
לא על הגאונים, הגאונים יתכן דסברו כשיעור הגדול
וכהרמב"ם- שלמד כך, ולכן לשי' כשליש שעה זה צאת הכוכבים לפי המיל הגדול
כמדומני שהגאונים סוברים מיל 18 דקות

ועניין של הכסיף- ענית לפחות 5 פעמים לעיל, שהרבה למדו שעניין של הכסיף הוא לא עניין של החשיך אלא רק עניין של חוזק האור, [אפי' הבאתי צירוף של הגינת ורדים בהאי
הכסיף זה עוד קושיא... אני מדבר על האדמימות..
 
מדומני שהגאונים סוברים מיל 18 דקות
לא ידוע לי, ואם כן הדבר טעון בדיקה יותר יסודית
אני מדבר על האדמימות..
מה הבעיה שהשמים אדומים
לא זה הקובע, ואיה"נ לר"ת שזה הקובע והמדד סבר הכי
אך לגאונים אין שום הפרעה בזה שיש עדיין שמים אדומים כי זה לא מנפק"ם שום דבר
 
מאי נפקא מיניה גמרא??
ברור
השאלה מה פשט הגמ'
אם תרצה בקצרה ועל רגל אחת.
א. רבינו פרחיה יעויין בביאורו בסוגייא דמעמיד דצריך להסתכל על צד "מזרח" ומה שכתבה הגמ' מערב היינו לאמצע השמים שהוא לכיון מערב כלפי המזרח.
ב. עיין במהר"ם [לובלין] בסוגייא שם דכך מעמיד הסוגייא דהכוונה היא למזרח, ורק במקום ספק יסתכל במערב.
ג. בפירוש ר' חננאל מבאר הגמ' כ"ז שהמערב מאדים המזרח ע"י שישים נר ושיהיה ממולו בצד מערב ומזרח חלון ואז בשקיעה השמש תזרוק את האור כנגד החלון שבצד מזרח, וזה הכוונה כ"ז שפני מזרח מאדימין וסימנך כוותא והוא חלון, דמשמע שיסתכל לצד מזרח על החלון המזרחי שבו נראה האור מהמערב.
ד. וכן הוא ברי"ף שמביא את הרישא כל זמן שפני מזרח מאדימין בלא המשך הגמ', דוודאי- דפשט הגמ' בלי ההמשך קאי אמזרח וכאביי שם שהסתכל במזרח דזהו הפשטות וא"א לעולם לידע כוונת הרי"ף דכוונה פני מזרח למערב, ואמנם- הר"ן שם מוסיף את הגמ' לקמן, אך מ"מ ברי"ף- אינו נמצא, ואם הרי"ף ס"ל דצריך ליסתכל במערב איך שבק עיקר הסוגיא וכתב וסתם פני מזרח דזה מבלבל ומטעה הלומד.

אך לפשט המהר"ם וכן ר"ח ור' פרחיה- אתי שפיר דוודאי המזרח קובע.
 
א. רבינו פרחיה יעויין בביאורו בסוגייא דמעמיד דצריך להסתכל על צד "מזרח" ומה שכתבה הגמ' מערב היינו לאמצע השמים שהוא לכיון מערב כלפי המזרח
את זה אני לא זוכר
ב. עיין במהר"ם [לובלין] בסוגייא שם דכך מעמיד הסוגייא דהכוונה היא למזרח, ורק במקום ספק יסתכל במערב.
ג. בפירוש ר' חננאל מבאר הגמ' כ"ז שהמערב מאדים המזרח ע"י שישים נר ושיהיה ממולו בצד מערב ומזרח חלון ואז בשקיעה השמש תזרוק את האור כנגד החלון שבצד מזרח, וזה הכוונה כ"ז שפני מזרח מאדימין וסימנך כוותא והוא חלון, דמשמע שיסתכל לצד מזרח על החלון המזרחי שבו נראה האור מהמערב.
ד. וכן הוא ברי"ף שמביא את הרישא כל זמן שפני מזרח מאדימין בלא המשך הגמ', דוודאי- דפשט הגמ' בלי ההמשך קאי אמזרח וכאביי שם שהסתכל במזרח דזהו הפשטות וא"א לעולם לידע כוונת הרי"ף דכוונה פני מזרח למערב, ואמנם- הר"ן שם מוסיף את הגמ' לקמן, אך מ"מ ברי"ף- אינו נמצא, ואם הרי"ף ס"ל דצריך ליסתכל במערב איך שבק עיקר הסוגיא וכתב וסתם פני מזרח דזה מבלבל ומטעה הלומד.
נעזוב עכשיו את הקושי שבתשובה שנמצאת לפנינו כתוב מערב.
לגופן של דברים השאלה שלי הייתה מכוונת על מזרח. המזרח אדום לפחות 15 דקות
 
ידידי שאלתי ברורה בתשובת הגאונים כתוב שבזמן שהכסיף התחתון אין יותר אדמומית ובפועל יש 15 דקות
לשון הגאונים

"תלת מילי קאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מערב מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון, ופירושו שנשתנה האור בארץ ובקרוב לה והכסיף, ועדיין האור בשמיים לא נשתנה ולא הכסיף ואע"פ שאין המערב אדמדם, ושלישי הכסיף העליון והשווה לתחתון שאף כלפי הרקיע נשתנה האור והכסיף לחשוך, וכשנשתנו התחתון והעליון שניהם הרי ביאר ר' יהודה כי הוא לילה".

ובדבריהם מבואר- שאין הכוונה שאין יותר אדמומית [כמו שכתבת] אלא סה"כ הנושא בגמ' לשיטתם הוא "השתנות האור" ולא אכפת לי שיש עדיין אדום בשמים וכן שיש עדיין אור.
אלא הקובע- כשמשתנה האור ברקיע זה נקרא לילה
 
הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון, ופירושו שנשתנה האור בארץ ובקרוב לה והכסיף, ועדיין האור בשמיים לא נשתנה ולא הכסיף ואע"פ שאין המערב אדמדם,
כתוב כאן דברים פשוטים הכסיף התחתון ןאין יותר אדמומית במזרח (להבנתך). וזה בתחילת בין השמשות...
ובמציאות מזרח אדום 15 דקות.
איני מבין איך כבודו מסתדר אם המילים המפורשות אין המערב אדמדם.
ועדיין לא הסברתי לי את דברי הגמרא כל זמן שפני מזרח מאדימין יום דקאי על תחילת בין השמשות
 
הזמן שכתוב בלוח זה ספק של חילול שבת. והיה מהראוי לפרסם על עניין תוספת שבת לכה"פ רבע שעה אחרי הזמן הכתוב בלוח. בזמננו שיש המפרסמים סגולה על תוספת שבת לפני שבת (שבזמן ירושלים הדלקת נרות זה ממילא ארבעים דקות לפני השקיעה!), והיה מהראוי לפרסם על על תוספת שבת של מוצ"ש.
זמן יציאת שבת שכתוב בלוחות בד״כ מחשב את הרבע שעה שאתה אומר.
(שבזמן ירושלים הדלקת נרות זה ממילא ארבעים דקות לפני השקיעה!)
דעת מרן הגר״ע שעל הספרדים לנהוג 20 דק׳ כשאר הארצות.
ומידיעה למרות שכך מנהג האשכנזים, הם לא תופסים זאת לעניין איסור מלאכה.
והיה מהראוי לפרסם על על תוספת שבת של מוצ"ש.
מסכים עמך בזה.
אך בד״כ למשפחות מרובות ילדים קשה לחכות כ״כ הרבה זמן אחר זמן גאונים. (גם בלי עניין הריבוי)
 
איני מבין איך כבודו מסתדר אם המילים המפורשות אין המערב אדמדם.
פירוש הדברים
שהם מבארים את דברי ר' יהודה, שכששקעה החמה והשתנה האור בארץ כבר הוה לן בין השמשות אע"פ שעדיין אין השתנות כלפי השמים ואין עדיין אדום [וכלשונם אין המערב אדמדם].
ולאחמ"כ- מבארים דכשמתחיל הזמן השתנות האור גם בשמים הוה לן שם לילה
 
פירוש הדברים
שהם מבארים את דברי ר' יהודה, שכששקעה החמה והשתנה האור בארץ כבר הוה לן בין השמשות אע"פ שעדיין אין השתנות כלפי השמים ואין עדיין אדום.
ולאחמ"כ- מבארים דכשמתחיל הזמן השתנות האור גם בשמים הוה לן שם לילה
לא הבנתי האם אתה מסכים שבגמרא מבואר שכל עוד שיש אדמומית לרב יוסף הוא יום?
 
חזור
חלק עליון