נראה לי שאפשר ללמוד ממה שמרן הראש"ל שליט"א (שהוא 'המקום') הורה בבית מדרשו היכן שהתפלל לומר תחנון.ואם אני הוא המקום מה אני אעשה?
(כלומר אם שואלים אותו הגבאים איך לנהוג)
נראה לי שאפשר ללמוד ממה שמרן הראש"ל שליט"א (שהוא 'המקום') הורה בבית מדרשו היכן שהתפלל לומר תחנון.ואם אני הוא המקום מה אני אעשה?
(כלומר אם שואלים אותו הגבאים איך לנהוג)
לא בטוח, לך תדע אם הוא לא רצה לצאת ממחלוקתנראה לי שאפשר ללמוד ממה שמרן הראש"ל שליט"א (שהוא 'המקום') הורה בבית מדרשו היכן שהתפלל לומר תחנון.
איזו מחלוקת. מה שהוא מחליט מקבלים בבית הכנסת...לא בטוח, לך תדע אם הוא לא רצה לצאת ממחלוקת
אני קצת יודע מה קרה שם בפנים, ומדוע מרן זצ"ל לא אמר תחנון?, ואפילו כתב את זה! (ללא קשר לויכוח אם הוא אמר הלל), וכי מרן הראשון לציון אינו נוהג כמו מרן זצ"ל?איזו מחלוקת. מה שהוא מחליט מקבלים בבית הכנסת...
ודלא כהוראת אביונראה לי שאפשר ללמוד ממה שמרן הראש"ל שליט"א (שהוא 'המקום') הורה בבית מדרשו היכן שהתפלל לומר תחנון.
זה כבר נידון בארוכה, ובפורום בפרט... ודיו רב נשפך על זה.אני קצת יודע מה קרה שם בפנים, ומדוע מרן זצ"ל לא אמר תחנון?, ואפילו כתב את זה! (ללא קשר לויכוח אם הוא אמר הלל), וכי מרן הראשון לציון אינו נוהג כמו מרן זצ"ל?
זה נפסק ביחווה דעת שלא לומר תחנון. ולטענת כב', מדוע מרן זצ"ל כתב את המכתב הזה, הרי לכל אדם הוראה אחרת?זה כבר נידון בארוכה, ובפורום בפרט... ודיו רב נשפך על זה.
מידי שנה מרן שליט"א היה נוהג להתפלל במקום אחר בלי ידיעת אף אחד, ולומר תחנון, ולא היה מגיע לאור חביב. או שהיו מארגנים איזה מוהל וכדו' (כדי להימנע מעליהום של עיתונאים שהיו רגילים להגיע ולבדוק אם אומר תחנון).
השנה זו הפעם הראשונה שהיה במקום ואמר להגיד תחנון.
תחנון זה לא יהרג ואל יעבור, ואין בזה שחור ולבן.
בעיקרון צריכים להגיד תחנון, רק שיש אנשים שלא יבינו את זה וזה יגרום להם להתרחק מהרבנים או כל חששות אחרים, ולכן מקלים להם. ולכן מרן זיע"א לא היה אומר (באופן כללי מידי יום כמעט היו אצלו בריתות - כך שזו אינה ראיה), וכן אמר מרן הראש"ל במנחה ביום שכולו תורה לא להגיד, כי הציבור באותו מקום לא בנוי להוראות אחרות.
וכן הורה מרן זיע"א למרן שליט"א לומר תחנון בישיבת חזון עובדיה.
ובזה בין תבין מדוע מתעלם מרן שליט"א במכתבים לענות על השאלה הזאת. כי אין בזה הוראה כללית.
והמכתב של מרן מוען לישיבת מעיין חיים ושלום, וכמו שהסביר למעלה הרב @פשוט יצ"ו.
כתב להם בגלל סגנון המשפחות.זה נפסק ביחווה דעת שלא לומר תחנון. ולטענת כב', מדוע מרן זצ"ל כתב את המכתב הזה, הרי לכל אדם הוראה אחרת?
התכוונתי מהמהדורה החדשה...כתב להם בגלל סגנון המשפחות.
וכמובן שדעתו של מרן שכל הנדון סביב זה אינו עניין.
שימו לב שהוא לא דיבר על זה כל החיים שלו, רק פעמים בודדות, תמיד דיבר על דברים מסביב...
וכך נוהג מרן הראש"ל.
בקיצור, זה לא ממניע אידאולוגי כמו אצל ישיבות ההסדר. הכל לפי העניין.
ביחוה דעת איפה נכתב?
במהדורה החדשה ציטטו את הלשון של המכתב ששלח למעיין חיים ושלום...
וכפי שכתבו בשרשור הזה לעיל...
אכן, כמו שכתבתי, הביאו את זה בהערות למטה. והוא אותו מכתב המדובר למעיין חיים ושלום.התכוונתי מהמהדורה החדשה...
כאן הובא שהם חרדים.והמכתב של מרן מוען לישיבת מעיין חיים ושלום
אכן חרדים.כאן הובא שהם חרדים.
זה יום העצמאות משולש ...הדין הנ"ל (של אלו שנוהגים שלא לומר תחנון) שווה גם במקרה כגון השנה שזה מוקדם? או די בכך שלא יאמרו ביום ה' עצמו? (ואולי נפק"מ גם ל"צדקתך"...)
מה שבטוח שהשנה אין בית כנסת אחד שיגיד תחנון בה' באייר, אפילו לא בנטורי קרתא ...
נפק"מ גם ל"צדקתך"...