לכבוד הרה"ג אופיר מלכא שליט"א.
אחדשו"ט באה"ר וכט"ס!
בליל שישי ג' חשון תש"פ, כת"ר נשאל ברדיו אם אפשר לסמוך על זמן ק"ש של הגר"א. ובאמת שכדברי השואל הורה מורינו הראשון לציון מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א לפני כמה שבתות. ועיינתי היטב בטענותיו בילקו"י, וגם בהליכו"ע ח"א. ובאמת ישנם טענות גדולות להקל בזה, ועיקר הטענות הם:
א. רב סעדיה גאון בסידורו (אות י"ב) כתב מפורש כדעת הגר"א. וכ"כ בשלטי הגיבורים. וא"כ י"ל שאם היה המג"א רואה דבריהם היה חוזר בו, וכמו"ש הרמ"א בחו"מ (סימן כ"ה סעיף ב') שכאשר יש מחלוקת בין הראשונים לאחרונים ויש לתלות שהאחרונים לא ראו דברי הראשונים אמרינן שאילו היו רואים היו חוזרים בהם, והלכה כהראשונים. וה"נ דכוותה.
ב. בכסף משנה (פ"א מהל' קריאת שמע הי"ג) כתב שזמן קריאת שמע מן התורה הוא כל היום כולו, ועד שלוש שעות הוא מדרבנן, דכי היכי דמפרשינן "בשכבך" כל זמן שבני אדם שוכבים כך מפרשים "ובקומך" כל זמן שבני אדם עומדים. ע"ש. ואע"פ שהרבה אחרונים חולקים עליו, מ"מ דעת מרן שזמן ק"ש הוא רק מדרבנן, וא"כ מחלוקת מג"א וגר"א הו"ל מחלוקת בשל סופרים והלוך אחר המיקל.
ג. אין להוכיח מהשו"ע (סימן רל"ג ס"א, ורס"ג ס"ד) שכתב "עד הלילה", שדעתו כהמג"א. דיל"פ לילה – שקיעה. ויש אחרונים שמפרשים כן (המנחת כהן ועוד), ודלא כהמשנ"ב.
ד. גם אין ראיה ממש"פ מרן השו"ע (או"ח סימן תנ"ט סעיף ב', ויו"ד סימן ס"ט סעיף ו') ששיעור מיל הוא י"ח דקות, שדעתו כהמג"א שיש לחשב מעלות השחר עד צה"כ. זה אינו, שהרי רס"ג דעתו כהגר"א ואעפ"כ כתב ששיעור מיל הוא י"ח דקות. וע"כ צ"ל שלעניין שיעור מיל מחשבים מעה"ש עד צה"כ, ואין הדבר כן לעניין ק"ש ותפילה. ושכ"כ בספר חינוך בית יהודה, וכ"כ החזו"א, לחלק בין הדברים.
ה. מרן הגר"א יוסף בהליכות עולם (עמוד ק"ז ועמוד ר"נ) גם כן פסק כן שיש להקל לת"ח לקרוא ק"ש כהגר"א, וכן הורה בדרשה פרשת וירא תשע"ג בבנייני האומה (ע"פ הקלטה שהועברה אלי).
בברכה
תלמידך .
לכבוד האברך היקר, חיכו ממתקים וכולו מחמדים, שוקד באהלה של תורה יומם ולילה, הר"ר ..
בהמשך לפנייתו שאשיב לו מדוע יש להקפיד על זמן ק"ש מג"א, הרי תשובתי בקיצור, דמה שהלב חושק הזמן עושק.
א. מ"ש שאם היה המג"א רואה דברי הרס"ג היה חוזר בו, אינו נראה, כי המג"א הוכיח סברתו מהתוס', ואם כן לכל היותר הוי ליה מחלוקת בין רס"ג לתוס'. ועוד עיין במנחת כהן בספר מבוא השמש (מאמר שני פרק שישי) שהוכיח שדעת רבינו תם והרמב"ן והרשב"א כהמגן אברהם. ואע"פ שהסיק שהלכה כהלבוש והגר"א, ורק 'ראוי להחמיר' למג"א, מ"מ א"א לומר שאם היה המג"א רואה דברי רס"ג היה חוזר בו, שהרי דעת כמה מגדולי הראשונים כדעתו.
ועוד יש להוסיף דרבינו החיד"א בחיים שאל (ח"ב סימן ל"ח סוף אות ע', דף מ"ט ע"ג) כתב דשעות אלו מונים אותם מעלות השחר כמו שהסכימו האחרונים וכו' וכן פשטה ההוראה בכל המקומות, עכ"ל. וכן פסק בשו"ת רב פעלים (ח"ב סוף סימן ב'), וכן פסק בכה"ח (סימן נ"ח אות ד') בשם פוסקים רבים. וקשה מאוד לומר שכולם לא ראו את רס"ג. ובפרט שהמג"א בסימן נ"ח אות א' כתב דבק"ש כולי עלמא מודו שמונים מעלות השחר היינו אף הלבוש, עי"ש במחצית השקל, לבושי שרד ודגול מרבבה מה שביארו בזה. וכך נהגו מקדמא דנא בני ספרד ואף חלק מבני אשכנז. ועד היום כך נוהגים ובפרט בני התורה המדקדקים קלה כבחמורה. וכן פסק בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו תשובה ד') ושכן נוהגים בני ספרד וכך פשטה ההוראה ושזו דעת השו"ע. וכך נוהגים בכל הישיבות.
גם בבה"ל (סימן מ"ו ס"ט ד"ה ויוצא) חשש לדעת המג"א, שפסק לקרוא ק"ש לפני התפילה אם ירא שיעבור זמן מג"א כשיגיעו הציבור ליוצר. ובאורחות רבינו (ח"א עמוד נ"ב) בשם הסטייפלר שיש להקפיד על זמן ק"ש של המג"א מדין ספיקא דאורייתא לחומרא וכן פסק בשו"ת דברי יציב סימן נ"ז.
גם אותם הלומדים עד מאוחר בלילות, הרי על ק"ש של הגר"א ודאי מקפידים, אם כן שיקראו לפני התפילה כשעדיין לא עבר זמן מג"א. דאם קמים כל כך מאוחר שגם ק"ש של הגר"א לא מספיקים על סדר ברכות ק"ש ורק קוראים זאת לפני התפילה, הרי שאין זה לכתחילה, כמבואר בסימן מ"ו ס"ק ל"א במשנ"ב ובבה"ל שם ד"ה כי. ועוד שאותם בני תורה חשובים כיצד יתפללו בשעה כה מאוחרת ופעמים שיש בזה אף חילול ה'.
ב. מה שהביא מהכסף משנה. עיין מה שהקשו על דבריו הט"ז (סק"ג) והמג"א (סק"ז), דלדבריו יהיה אפשר לברך ברכות ק"ש כל היום, והיינו דווקא להרמב"ם, אבל לפי מה שכתב השו"ע (סוף סימן נ"ח) כדעת רב האי גאון שאין לברך ברכות ק"ש אחר שעה רביעית קשה. וא"כ ע"כ צ"ל שלא כתב הכסף משנה את דבריו אלא אליבא דהרמב"ם בלבד. שו"ר בספר מעשה רוקח על הרמב"ם שכתב כן, וז"ל: אשר על כן נראה לענ"ד דודאי לא כתב הרב [הכסף משנה] כן אלא לדעת רבינו [הרמב"ם], וכן מוכיח הלשון שמתחילה הביא דעת רבינו וכו'. עכ"ל.
ג. ומאחר ודחינו הראיות הנ"ל לנכון, אם כן חזר הדין להיות ספק דאורייתא. וקימ"ל ספק דאורייתא לחומרא. ובנוסף, משמעות פשט לשון מרן השו"ע (בסימן רל"ג ורס"ג) כדברי המג"א, ואע"פ שיש לדחות בדוחק, אין לסמוך אשינויי דחיקי במילתא דאורייתא. וגם במילי דרבנן אין להקל בכל ספק, יעוי' היטב בסימן שט"ז ס"ט וסעיף י' בבית יוסף ובשו"ע בכמה מחלוקות בדרבנן ולא היקל בהם השו"ע, וכן בסימן קס"ג ס"א בבית יוסף ובשו"ע שם. קל וחומר במה שנהגו תמיד להחמיר, ואכמ"ל.
ד. במג"א סימן נ"ח אות א' כתב להיפך. ע"ע אות א'.
ה. מרן מו"ר הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל לא כתב שאפשר להקל לכתחילה לקרוא ק"ש גר"א כפי שהיה נשמע מאותו שואל שאמר בשם הגאון הראשל"צ שליט"א, אלא כתב (בעמוד ק"ז, ובעמוד ר"נ) במפורש להקל "בשעת הדחק". אבל בודאי שאין לעשות כן באופן קבוע, כל יום ויום ילמד עד מאוחר ויקרא ק"ש של הגר"א, זה לא אמר מרן כלל. וגם איני מאמין שהגאון הראשל"צ שליט"א התכוון לזה, ופשוט לי שאיהו גופיה מחמיר לקרוא מג"א, אלא שבעיקר מה שגרם לי להורות נחרצות שצריך לקרוא ק"ש מג"א, מפני שנעשה הדבר מזולזל בעיני העם, והחלו רבים לסמוך לכתחילה על הגר"א, ויודע אני על בחורים שהיו מקפידים על זמן ק"ש של המג"א, ולאחר ששמעו שהראשל"צ מיקל בזה לת"ח הלומדים עד מאוחר, הפסיקו להקפיד על זמן ק"ש מג"א אף שאינם לומדים בלילות.
בברכה
אופיר יצחק מלכא
