• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

וורטים ופרפראות לפורים

חידון על מגילת אסתר. השאלות בחרוזים , התשובות לפי אלף בית
[נמצא בקול הלשון אצל העורך הרב חנוך גבהרד שליט'א]

א. בעצת האוהב הרג האשה, ואת האוהב בעצת האשה.

ב. היה בטוח שלא יבינו את שפתו, אלף נוספה לו בשמו לאחר מותו.

ג. שם נהנו ונגזרה גזירה, לשם יצא ונוסף שמן למדורה.

ד. שני היה על העמוד, סמל לעני מרוד.

ה. בקפיצת ההדיוט התחילה עליה, במסלול שהוביל לעץ התליה.

ו. נכדת מלך קטן ואכזר, לבנות ישראל עשתה מר.

ז. יעצה להכין עמוד, ואחר כך בתחנונים עמוד.

ח. שמו נזכר לברכה, ערק בעוד מועד מההפיכה, יתברך כי אליהו התחפש בדמות אברך.

ט. קישוט, שימש חותם לנבזה פשוט, לשפוך דם ברשעות.

י. כמעט אורם עמם, ואבד שמם, וכשגבר עמם, הצטרפו רבים לשמם.

כ. אותו רדף המן בכל כוחו, וכשחסר מזה קמעא נשברה רוחו.

ל. דבר שהרשע לעצמו חשק הוחלף לצדיק במקום שק.

מ. למשפחת הימין מיוחס ועל האויב דרך ולא חס.

נ. פעם אחרי תמרוקי בשמים ופעם אחר צום 3 ימים.

ס. בליל נדידת השינות ומחילת העוונות נזכרו בו מעשיות ישנות.

ע. בור כרה שם נפל וכשהתהפך הגלגל הורם אליו אלעל.

פ. ביחיד הוא הגורל וברבים יום העלאת המורל.

צ. הצביע ואמרה ללא היסוס זה האיש מוביל הסוס.

ק. בהר סיני בכפיה ועתה באהבה.

ר. על תוארו מקבל תשובה בהקהת שיני הבן השני בהסיבה למסיבה.

ש. התארך מאמתיים לאמות מאתיים כאמת המושה וכשיני שריד מבול המים.

ת. כנעשה לבגדים רטובים בשושן למשפחת החייבים.

בהצלחה

 
חידון על מגילת אסתר. השאלות בחרוזים , התשובות לפי אלף בית
[נמצא בקול הלשון אצל העורך הרב חנוך גבהרד שליט'א]

א. בעצת האוהב הרג האשה, ואת האוהב בעצת האשה.

ב. היה בטוח שלא יבינו את שפתו, אלף נוספה לו בשמו לאחר מותו.

ג. שם נהנו ונגזרה גזירה, לשם יצא ונוסף שמן למדורה.

ד. שני היה על העמוד, סמל לעני מרוד.

ה. בקפיצת ההדיוט התחילה עליה, במסלול שהוביל לעץ התליה.

ו. נכדת מלך קטן ואכזר, לבנות ישראל עשתה מר.

ז. יעצה להכין עמוד, ואחר כך בתחנונים עמוד.

ח. שמו נזכר לברכה, ערק בעוד מועד מההפיכה, יתברך כי אליהו התחפש בדמות אברך.

ט. קישוט, שימש חותם לנבזה פשוט, לשפוך דם ברשעות.

י. כמעט אורם עמם, ואבד שמם, וכשגבר עמם, הצטרפו רבים לשמם.

כ. אותו רדף המן בכל כוחו, וכשחסר מזה קמעא נשברה רוחו.

ל. דבר שהרשע לעצמו חשק הוחלף לצדיק במקום שק.

מ. למשפחת הימין מיוחס ועל האויב דרך ולא חס.

נ. פעם אחרי תמרוקי בשמים ופעם אחר צום 3 ימים.

ס. בליל נדידת השינות ומחילת העוונות נזכרו בו מעשיות ישנות.

ע. בור כרה שם נפל וכשהתהפך הגלגל הורם אליו אלעל.

פ. ביחיד הוא הגורל וברבים יום העלאת המורל.

צ. הצביע ואמרה ללא היסוס זה האיש מוביל הסוס.

ק. בהר סיני בכפיה ועתה באהבה.

ר. על תוארו מקבל תשובה בהקהת שיני הבן השני בהסיבה למסיבה.

ש. התארך מאמתיים לאמות מאתיים כאמת המושה וכשיני שריד מבול המים.

ת. כנעשה לבגדים רטובים בשושן למשפחת החייבים.

בהצלחה

אם כבר חידות, אז הראו לי את העלונים המצורפים.
 

קבצים מצורפים

  • זיו-התורה-040-חידות-על-מגילת-אסתר.-פורים-תשפב.pdf
    312 KB · צפיות: 19
  • זיו-התורה-95-חידות-לפורים-ומגילת-אסתר-תשפג.pdf
    706.5 KB · צפיות: 16
2 קושיות עצומות
על הגמרא (מגילה טז.) בתו של המן שפכה על אביה כלי מבית הכסא,
א - להמן היו 208 בנים (מגילה טו: ) , האם אף אחד מהם לא יכל לשפוך במקומה ? למה דווקא היא ?
ב - כידוע אין איסור חל איסור. והרי הכלי מבית הכסא מלא באיסור כי היוצא מהטמא טמא, והמן בוודאי איסור, כיצד היה מותר לשפוך על ראשו ?
והתשובה אחת ל2 הקושיות
הכלל אין איסור חל על איסור רק אם בזה אחר זה, אבל בבת אחת מותר, לכן דווקא הבת שפכה על אביה.
 
בגליון הנפלא הנ"ל: כִי הִגִיד לָהֶם אֲשֶר הוּא יְהוּדִי (פרק ג' פסוק ד'). ה"אמרי אמת" (עמ"ס מגילה טו:) כותב שמרדכי הגיד לעבדי המלך שהמן עצמו הוא יהודי משום שהוא נמכר למרדכי, והרי הוא עבד כנעני שגופו קנוי לישראל, ועל כן כעס המן.

יש להוסיף שכך גם כתב ר' שמעון סופר ז"ל בספר שיר מעון, עיי"ש
 
ויודע הדבר למרדכי " ) ב ' – כ " ב ('' והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה והיה יודע בשבעים לשון ''. ] מגילה י '' ג :[מסופר שפעם אחת הגיע מונטפיורי אל בעל '' חידושי הרי '' ם '', וניסה לשכנע אותו בחשיבות לימוד וידיעת שפות זרות ,
והביא ראיה לדבריו , שכל נס מגילת אסתר נבע מכך שמרדכי ידע שבעים לשון !
השיב בעל חידושי הרי '' ם '' מיניה וביה : '' אדרבה , בתוך ההוכחה שלך מוכח הפוך , שאין ללמוד שפות נוספות ! שהרי , אם
כל היהודים היו יודעים שבעים לשון , בגתן ותרש היו חוששים לדבר בשפתם בסמוך למרדכי היהודי . אך מכיון שסברו
שכל היהודים הם בורים ועמי הארץ המבינים אך ורק אידיש , הם שוחחו בחופשיות ליד מרדכי .
 
וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו " ו ' – ט '
ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו " ו ' – י " א

שני פסוקים אלו יש להם את אותם טעמי המקרא . ותמוה , הרי ה '' ככה יעשה '' השני נאמר על ידי המן בעת לכתו ברחוב
כאוב ומושפל - הולך ומכריז לפני מרדכי הצדיק : '' ככה יעשה לאיש אשר המלך ''?!
ואילו הראשון היה כשאמר למלך מה צריך לומר למי שהמלך חפץ ביקרו , ואז היה בטוח שהוא המועמד לקבל כבוד ויקר זה .

אומר הגאון רבי בן ציון פלמן זצ '' ל כל זה כלול בציווי של אחשוורוש להמן הרשע '' אל תפל דבר מכל אשר דברת '', הכל מכל כל כפי שדברת - אל תפל דבר !, אותם המילים , אותו הניגון , באותה השמחה ובאותה המרץ , תכריז : ככה '' יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו
 
ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו " ו ' – י " א והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש " ו ' – י " ב

כתוב בגמ ' מגילה דף ט " ז .שכשהמן הרכיב את מרדכי על הסוס והגיעו לביתו של המן והכריז ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ
ביקרו , הבת של המן חשבה שזה מרדכי ושפכה עליו קיטון של שופכין .

שאל רבי יהודה אריה דינר , איך הבת לא הכירה את הקול של אבא שלה שצועק " ככה יעשה לאיש ...", איך היא יכולה
לחשוב שזה שעומד בראש וצועק " ככה יעשה לאיש " זה מרדכי ? הרי זה היה הקול של אבא שלה ? ובגמ ' בגיטין ] דף כ " ג איך סומא מותר באשתו ? לפי הקול שלה , זאת אומרת שאפשר להכיר טוב לפי הקול ?

ותירץ בשם אחד המפרשים , שעד שהוא הגיע לרחוב שהיה גר המן , כבר היה צרוד , אז היא לא הכירה את הקול של המן .
עוד ביאר , שבאמת היא שמעה שזה קולו של המן , רק היא חשבה שהמן יושב על הסוס והוא צועק תסתכלו עלי " ככה
יעשה לאיש ...". היא ידעה שהוא כל כך משוגע על כבוד , שהוא מסוגל להגיד על עצמו ......
 
יש מפרשים מה ששאל אחשוורוש אסתר ו ' ג ' , " מה נעשה למרדכי יקר וגדולה "?ענו לו " לא נעשה עמו דבר ",

כוונתם היתה , זה שלא עשינו לו דבר רע ולא הצקנו לו , זה כבר נחשב לשכר על מעשהו
הטוב , ולא מגיע לו משהו נוסף......
 
צע"ג, היאך התבלבלה ביתו של המן בין המן למרדכי הרי המן קרא בקול "ככה יעשה " וא"כ בוודאי הוא המוביל את הסוס ולא מרדכי?
ואחר העיון נראה לומר, שעלה בדעתה שהמן גם על הסוס וגם קורא בקול "ככה יעשה...
במחילה לא שמתי לב שהקדמתני
 
מצאו בריסקער אחד שלא עלינו איבד עצמו לדעת בתליה. במכתב שהותיר הוא כתב שהיה לו חשש שהוא מזרע
עמלק ...
אותו בריסקער נהג עוד בחיים חיותו לאכול בליל הסדר פעמיים "כורך". פעם אחת זכר למקדש
כהלל, ופעם שניה "זיכר למקדש כהלל ".[ כידוע שכופלים את המילה זכר בפרשת זכור]
 
ואם בבריסקער'ס עסקינן:

א. בשם ר' ישראל יעקב פישר אומרים שאמר שלמזלו אין שיעור לברכת "אשר יצר", שכן אילו היה, היו הבריסקער'ס
רצים אליו עם קופסאות...

ב. בריסקער עולה לאוטובוס, כאשר הוא רואה שבאוטובוס נוהגת אשה, הוא נותן לה את דמי הכרטיס ואומר "שלא
לשם קידושין". וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין,
ור' ישראל יעקב שמע את זה ואמר בחיוך, מתוך שלא לשמה בא לשמה
 
מדוע לא לקחו את המן לאתרוג הרי הוא דר על העץ משנה לשנה?

ויש לומר : דאיתא בתוס' שבת צב: דהמן ובניו נתלו ללא הראש וקי"ל נקטם ראשו פסול....
בכך מיושב גם מה שנאמר " רוב בניו וקנייניו על העץ תלית", אף שנתלו רק 10 מתוך 208 בניו. דהכונה רוב של כל
ילד.
 
שנו את סדר האותיות במילים שלפניכם וגלו מילים הקשורות לחג הפורים ולמנהגיו

בהצלחה

1. מדי מר יפו [דמי פורים]
2. מי נציל? [ליצנים]
3. סיגל מתארת [מגילת אסתר]
4. מנוחה – שלום [משלוח מנות]
5. נשער [רעשן] .
6. בקעת שושני [שושנת יעקב].
7. מר יפו [פורים] .
8. חפש תות [תחפושת].
9. זו אני הנם [אוזני המן] .
10. סמכה [מסכה]
 
היה עילוי גדול בשם רבי יענקלה רדשקוב ז"ל (שהיה בגדר שברי לוחות מונחים בארון, ואומרים שעלתה לו כן מפני שכלתו נפטרה ביום החתונה רח"ל), לעילוי הנ"ל היו הרבה ווארטים גאוניים, שנתגלגלו בשמו בישיבות.
אומרים ששאל על הפסוק במגילה "ובהקבץ בתולות שנית וכו'", ושאל שמאחר ואסתר כבר נבחרה למלכה ואחשוורוש עשה משתה לכבודה, לשם מה צריך לקבץ הבתולות שנית? ותירץ העילוי הנ"ל "ללמדך מכאן, שמוסד קיים לא סוגר את עצמו..."

ומונח בזיכרוני עוד כמה ווארטים גאוניים שאמרו בשמו, ובל"נ נעלה בהמשך.
 
נערך לאחרונה:
ואם בבריסקער'ס עסקינן:

א. בשם ר' ישראל יעקב פישר אומרים שאמר שלמזלו אין שיעור לברכת "אשר יצר", שכן אילו היה, היו הבריסקער'ס
רצים אליו עם קופסאות...

ב. בריסקער עולה לאוטובוס, כאשר הוא רואה שבאוטובוס נוהגת אשה, הוא נותן לה את דמי הכרטיס ואומר "שלא
לשם קידושין". וי'א שכך היה המעשה: בריסקער עבר ליד זכרון משה ונתן צדקה לאשה ואמר לה שלא לשם קידושין,
ור' ישראל יעקב שמע את זה ואמר בחיוך, מתוך שלא לשמה בא לשמה
הרסת את הבדיחה....
בבריסק סיפרו ככה - אשה עמדה בזכרון משה ואספה כסף, נתן לה ברסיקע'ר פרוטה ואמר לה 'שלא לשם קידושין', ירקה בפניו ואמרה לו 'שלא לשם חליצה'....
 
חזור
חלק עליון