• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כמה הלכות של מרן רשכבה"ג זצוק"ל לעורר את לב הציבור, שאינם ידועים כל כך

רוב היום ככל בתי כנסיות בארץ וכן הציבור הספרדים הולכים לאור פסיקותיו והליכותיו של מרן זצוק''ל ואולם יש משום מה כמה הלכות שנראה לענ''ד שלא כל כך מפורסמות לציבור את דעת מרן מלכא זצוק''ל בדין זה ולצערנו בהרבה מקומות לא נוהגים כן מחוסר ידיעה וראיתי לנכון להעלות כן ונשמח גם כן בעזרתם של החברים והכל בכדי לעורר את לב הציבור בכך
לדוגמא :
א. להחזיר ספר תורה פתוח גם בהליכה וגם בחזרה בקושי הרבה לא יודעים זאת ומה שראיתי מקומות בודדים (בבית הכנסת של מרן שליט''א ביביע אומר ב'ב ועוד.....)
ב. ויעבור ה' על פניו צריך לכופף קומתו כמו שכותב מרן החיד''א וכן פסק הרב בחזון עובדיה (ימים נוראים) ולא להגביה רגליו כמו בקדושה
ג. שעושים מוסיפים בעליה לתורה עדיף לחלק את העליות גם של חובה לפי המוסיפים ולא לחזור על אתו קטע כמה פעמים כנהוג (חזון עובדיה שבת ב')
ד. בקדושה להגביה רגליו גם בברוך וגם בימלוך
ויש עוד ואין בידי הזמן כרגע ובהמשך......
 
רוב היום ככל בתי כנסיות בארץ וכן הציבור הספרדים הולכים לאור פסיקותיו והליכותיו של מרן זצוק''ל ואולם יש משום מה כמה הלכות שנראה לענ''ד שלא כל כך מפורסמות לציבור את דעת מרן מלכא זצוק''ל בדין זה ולצערנו בהרבה מקומות לא נוהגים כן מחוסר ידיעה וראיתי לנכון להעלות כן ונשמח גם כן בעזרתם של החברים והכל בכדי לעורר את לב הציבור בכך
לדוגמא :
א. להחזיר ספר תורה פתוח גם בהליכה וגם בחזרה בקושי הרבה לא יודעים זאת ומה שראיתי מקומות בודדים (בבית הכנסת של מרן שליט''א ביביע אומר ב'ב ועוד.....)
ב. ויעבור ה' על פניו צריך לכופף קומתו כמו שכותב מרן החיד''א וכן פסק הרב בחזון עובדיה (ימים נוראים) ולא להגביה רגליו כמו בקדושה
ג. שעושים מוסיפים בעליה לתורה עדיף לחלק את העליות גם של חובה לפי המוסיפים ולא לחזור על אתו קטע כמה פעמים כנהוג (חזון עובדיה שבת ב')
ד. בקדושה להגביה רגליו גם בברוך וגם בימלוך
ויש עוד ואין בידי הזמן כרגע ובהמשך......
ישר כח המשך כך
לגבי ב לא הבנתי אם לדעת מרן הרב עובדיה לא צריך להגביה רגליו או עדיף להימנע מלהגביה
 
למה אתם הולכים רחוק, בחזו''ע חנוכה עמ' ב' שיבח את המנהג להדליק בביהכנ''ס גם ביום ושכן נהגו בירושלים, והיום דיברתי עם אחד מגדולי חכמי ירושלים ובנו של אחד מגדולי חכמי הדור ואמר לי שאין מנהג כזה אצל הספרדים!
 
 
א. להחזיר ספר תורה פתוח גם בהליכה וגם בחזרה בקושי הרבה לא יודעים זאת ומה שראיתי מקומות בודדים (בבית הכנסת של מרן שליט''א ביביע אומר ב'ב ועוד.....)
עדיף שלא ינהגו בזה מחמת חולשה ויותר קל להרים ספר סגור.
ב. ויעבור ה' על פניו צריך לכופף קומתו כמו שכותב מרן החיד''א וכן פסק הרב בחזון עובדיה (ימים נוראים) ולא להגביה רגליו כמו בקדושה
 
א. להחזיר ספר תורה פתוח גם בהליכה וגם בחזרה בקושי הרבה לא יודעים זאת ומה שראיתי מקומות בודדים (בבית הכנסת של מרן שליט''א ביביע אומר ב'ב ועוד.....)
וכמו שהאריך בזה בטטו"ד הגר"ש ללוש שליט"א
וב"ה בהרבה בתי כנסיות, שינו את המנהג (כמובן ע"פ הסכמת כל הקהל כולו) אחרי מה שהסברתי להם בארוכה בשיעורים
וע"פ רוב, בדרך כלל ציבור שמסבירים להם בטוב טעם, הם מקבלים ולא מתעקשים.

לעצם הדוגמאות, יש הרבה מאד
אבל יש דוגמא פשוטה השייכת לחנוכה הקרב ובא, שידוע דעת מרן הגר"ע שמדליקים נרות חנוכה בבית כנסת אפילו שעכשיו אין עשרה, כיון שעתידים להגיע בהמשך...
אולם המנהג אינו כן, ותמיד ממתינים עד שיהיו עשרה אפילו עם לוקח מעט זמן... (כך ראיתי במהלך השנים אפילו בבתי כנסת שהם חסידים מושבעים למרן זצ"ל).
 
ב. ויעבור ה' על פניו צריך לכופף קומתו כמו שכותב מרן החיד''א וכן פסק הרב בחזון עובדיה (ימים נוראים) ולא להגביה רגליו כמו בקדושה
מחילה, לא ביעבור. וביעבור כולם מכופפים קומתם. אלא ב"ה', ה'. אל רחום וחנון וכו'" שם דעת מרן ע"פ החיד"א ועוד שצריך לכופף קומתו מעט באמירת "ה' ה'". ודו"ק.
 
ישנם הלכות רבות שהרבה אנשים אינם יודעים, ובפרט בעלי בתים, וכתבתי כמה דוגמאות רק מהלכות תפילה (נראה לי שאם אתחיל לכתוב גם בהלכות ברכות, שבת וחגים לא אסיים...):
מצווה לרוץ לביהכנ"ס.
לא לשבת כשהחזן מגיע לקדיש.
לענות עד "דאמירן בעלמא".
לא לענות אמן על "בריך הוא" אם לא הספיק לסיים עד "דאמירן בעלמא".
לא חייב לעמוד ב"ברכו" וכן לא להשתחוות באמירתו.
לא חייב ללכת ג' פסיעות לפני תפילת עמידה.
להוציא התפילה בשפתיו ולא בהרהור.
צורת עשיית "עושה שלום".
לא לדבר כלום בחזרת הש"ץ,
לדלג גם ב"ברוך" ו"ימלוך" ולא לדלג יותר מדי, וישא עיניו למרום.
לא לזוז עד סיום ברכת "האל הקדוש".
לא להשתחוות הרבה במודים דרבנן.
שליח ציבור יאמר הוידוי בקול.
להפסיק ב-"ויקרא בשם, ה'".
לזקוף ב"ויקרא" ולשחות מעט כשאומר "ה', ה'".
לכרוע מעט כשאומר "וזאת התורה".
העולה לתורה הולך בדרך קצרה וחוזר בדרך ארוכה.
צריך להסתכל במקום שקורא קודם הקריאה.
צריך לאחוז בספר תורה בשעת הברכה (וטוב גם במשך כל הקריאה).
העולה חייב לקרוא את הקריאה בלחש.
חצי הקדיש שאחרי קריאת התורה שייך לעולה.
אין כל הקהל צריכים ללוות את הס"ת בחזרתו.
צריך שישמעו כל אחד שאומר קדיש.
גם אין יתום בביהכנ"ס יש לומר קדיש לפני עלינו לשבח.
אפשר לומר ויכולו ביחיד.
אין צורך לעמוד בקדיש של ליל יו"ט.

גם נוסחאות לפי מרן רבים אינם יודעים, כגון "שגמלני כל טוּב", "ועמך ישראל קבוצי מטה" בר"ח, "ופרוס עלינו ועל ירושלים עירך סוכת שלום", "אתה הוא, לדור ודור", "קבל רינת עמך", "קושְׁט", "וְכַן שני כתובים", "כִּרְעוּתֵה", "לעלם ולעלמי עלמיא", "ולא נבוש ולא נכלם", "ראש החודש הזה", "ועל הניסים", "זְכוֹר כי עפר אנחנו" (באבינו מלכנו), "קדם אבונא דבשמיא" (בלי וארעא), ועוד ועוד. (וראה כאן).
 
לא חייב ללכת ג' פסיעות לפני תפילת עמידה.
גם לא חייב לא ללכת
ז"א אם מחמיר איזה איסור עושה?
חצי הקדיש שאחרי קריאת התורה שייך לעולה.
בחזו"ע אבילות כתב שנוהגים שהאבלים אומרים את החצי קדיש הנ"ל (אבל לא מבואר אם יאמרו כמה ביחד או רק אבל אחד במקום העולה)
אפשר לומר ויכולו ביחיד
אפשר? ככה צריך לעשות לכתחילה
אם סיים העמידה אחרי ויכולו של הציבור משמע מהחזו"ע שחושש לחזו"א שלא יאמרו שנים
ועוד דבר, בריטב"א (החדש) שבת דף קיט כתוב במפורש שגם יחיד יכול לאומרו. דלא כמג"א ופמ"ג שפירשו את הגמ' שיחיד היינו בלחש. ובריטב"א כתוב גם בלחש וגם אחר הלחש. וכל האחרונים גם בפוסקי זמנינו לא ראו את הריטב"א הזה
אין כל הקהל צריכים ללוות את הס"ת בחזרתו
איזה בעיה יש שילכו אחרי הס"ת?
 
גם לא חייב לא ללכת
ז"א אם מחמיר איזה איסור עושה?
לא כתבתי שאסור, אלא שלא "חייב" כמו שיש כאלה שחושבים.
בחזו"ע אבילות כתב שנוהגים שהאבלים אומרים את החצי קדיש הנ"ל (אבל לא מבואר אם יאמרו כמה ביחד או רק אבל אחד במקום העולה)
נכון, באמת זכור לי שיש סתירה בעניין, ועכ"פ מה שנהוג שהעולה (ולא הבעל קורא).
אפשר? ככה צריך לעשות לכתחילה
אם סיים העמידה אחרי ויכולו של הציבור משמע מהחזו"ע שחושש לחזו"א שלא יאמרו שנים
ועוד דבר, בריטב"א (החדש) שבת דף קיט כתוב במפורש שגם יחיד יכול לאומרו. דלא כמג"א ופמ"ג שפירשו את הגמ' שיחיד היינו בלחש. ובריטב"א כתוב גם בלחש וגם אחר הלחש. וכל האחרונים גם בפוסקי זמנינו לא ראו את הריטב"א הזה
כוונתי שאפשר ביחיד, ולא צריך להזדרז בכדי לומר בעשרה.
בכוונה לא נכנסתי לדיון אם יאמרו שניים, עכ"ם דייקתי בלשון ממה שכתוב במפורש.
איזה בעיה יש שילכו אחרי הס"ת?
כנ"ל, לא "חייב".
 
חזור
חלק עליון