• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תשובה בהלכה: להתיר לספרדים מעיקר הדין לאכול כיום בשר "כשר" רבנות משום ס"ס

בס"ד כסלו תשפ"ה



שאלה: האם יש להתיר בימינו בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין



הנה
נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אודות ספרדי המתארח אצל בן משפחתו שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מבלי לחקור אם הבשר חלק או לא. ופסק הרב (בשו"ת יביע אומר ח"ה יו"ד ס"ג) שרשאי לאכול מהבשר מבלי לחקור האם הוא בכשרות "חלק" או "כשר", עיין שם היטב בשורשי הסוגיה, שהתיר משום שיש כאן ספק ספיקא להקל, דשמא הלכה כהרמ"א שבשר לא חלק הוא מותר, ושמא הבשר שלפנינו הוא חלק בפנ"ע. ומה שאינו צריך לברר, ביאר גם בילקוט יוסף (או"ה ח"א עמ' קיט) באותו נידון שלנו, שמכיוון שספק אחד אינו ניתן לבירור, הספק השני אינו צריך בירור. וע"ע ביבי"א הנ"ל (סוף אות ג') שסתם בהמות בחזקת כשרות, אלא שבימינו מחמירים בלאו הכי יותר מכפי הדין בכל מיני חומרות בבשר, אך מעיקר הדין הן כשרות (מותרות). ועוד מבואר (שם אות ב') שעיקר בדיקת הריאה היא מדרבנן. וכן בדורות עברו שרבנים וסוחרים ספרדים יצאו למדינות שנוהגים שם כהרמ"א, נהגו להקל לאכול אצלם בשר מבלי לברר אם הוא חלק או לא משום הס"ס הנ"ל (כמובא ביבי"א הנ"ל ובילקוט יוסף הנ"ל).

ועוד, המעיין היטב בתשובה ביבי"א ובילקוט יוסף הנזכרים למעלה, יראה נכוחה שהס"ס עומד בפנ"ע, וכל שכן אם יש חשש לאי נעימות בבין אדם לחברו שודאי שיש להקל. וכ"כ הגר"ד נקי שליט"א בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" (עמ' 229), שרשאי לאכול הבשר מן הדין, ובפרט כשיש חשש שבעל הבית יתבייש. וכן בילקוט יוסף הנ"ל שהתיר, לא הזכיר טעם כבוד הבריות, עיין שם למטה בהערות.

על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, אבאר את הדברים כדלהלן: כיום מערבים כמות נכבדת, בגדר של 'מיעוט המצוי', של בשר "חלק" עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". כיצד זה קורה? הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים. ובעיקר, בשר "חלק" שעברו עליו ג' ימים ללא מליחה ג"כ מקבל חותמת "כשר". ויותר מכך, אפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (כך העיד בפני ראש מדור כשרות בצה"ל הרב אבישי פרץ שליט"א אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנויות ברחבי הארץ. לבירורים, פרטי ההתקשרות שלו שמורים במערכת).

בתקנות הרבנות הראשית למשגיחי הכשרות כתוב שגם אם שחטו בשר שהוגדר "חלק" והבשר עמד לשהות ג' ימים טרם מליחתו וע"מ שלא יעבורו עליו ג' ימים השרוהו במים או שטפו אותו במים לחוש לחומרת הגאונים, אזי כשרותו בכה"ג יורדת מחלק לכשר. עובדה זו מצטרפת לספקות בליין של הרבנות ושיכול להיות מצב שהריאה בגדר "חלק" ואף נשחט בליין לפי כל החומרות של קצב השחיטה ובדיקת סכינים, ורק לאחר השחיטה ורק מחמת שיהוי הבשר טרם המליחה, ירד לכשרות רגילה.

אם כן, יש לדון בימינו, לאור הדברים הנ"ל, האם יהיה ניתן להקל לאכול בשר "כשר" רבנות לספרדים שצועדים ע"פ פסקיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובאיזה אופנים יהיה ניתן להקל, משום אותו ס"ס המוזכר ביביע אומר, ובצירוץ שרוב בהמות כשרות מהדין, ובצירוף שעל פי רוב יש הפסד מרובה בדבר היות ויש הפרש גדול במחיר בין בשר כשר לחלק (כחצי מחיר), ובסוף השנה זה טופח לסכומים גדולים. ובפרט כשמתארח ויש חשש מפני כבוד הבריות.

הנה בנידוננו, לאחרונה ראיתי שכתב בנידוננו הרה"ג שמעון ללוש שליט"א ראש בית המדרש "תורת מרן" בלשון הזאת: "נשאר לנו כאמור לברר כמה אחוז בממוצע מצוי שיעבור מהליין של החלק לליין של הכשר, ולפי זה נוכל לדעת אם יש מקום להקל בזה מעיקר הדין ע"פ הס"ס הנזכר." וע"פ המצב כיום שיש כמות בגדר 'מיעוט המצוי', נראה שיסכים לכך. ועיין בספר 'עין יצחק' כרך ב' עמוד שיט: "אם הספק השני הוא מיעוט ואינו ספק שקול, מצטרף לספק ספיקא, דהוי ספק דרבנן ולקולא, אף בספק כל דהוא".

לאחרונה ראיתי בספר "יתד המאיר-מגיד הרקיע" (עמ' 341 ד"ה "ויש לעיין"), שהרב שמואל זכאי שליט"א שרצה לבטל את מסקנת פסק מרן הנ"ל, בימינו, ע"ש, ולפי הבנתו, מרן דיבר בתשובה הנ"ל על בשר עם חותמת "כשר" וכו' ומשום הכי אין להקל בימינו לפי דעתו כי יש רק ספק אחד. אך אחר המחילה, למעיין היטב בתשובה הנ"ל ביבי"א מוכח ופשוט שמרן דיבר בבשר שלא ידוע מה כשרותו חלק או כשר. וכן הראשל"צ הגרי"צ יוסף שליט"א בהקדמה לספר "ילקוט טהרה", כתב (עמ' לז) להדיא כהבנתנו. (ואם תמצי לומר כהבנת הרב זכאי, שמרן דיבר בבשר בחותמת "כשר" המעורב בו בשר חלק, יהיה זה סיוע לדברינו, שכיום חוזר הס"ס של מרן הגר"ע יוסף בפשטות על הבשר בחותמת "כשר" עקב המציאות בשטח)

ואם תמצי לומר שכבר התקבע האיסור לספרדים לקנות בשר "כשר", אם כך יש להחמיר בדבר? עיין בעין יצחק, כרך ב' עמ' שלח: "ספק ספיקא מהני גם באיתחזק איסורא." ועוד, שכעת כשהתגלתה מציאות שונה ממה שהיה ידוע, שכעת נודע שהבשר מותר מעיקר הדין משום ס"ס, אפשר לדון את המנהג להחמיר כמנהג שנוצר מחוסר ידיעת המציאות. והואיל והוא כמנהג 'בטעות', הרי שגם לא צריך התרה כדי לבטלו.

ולכאורה יש שרצו להקשות, דבשלמא נתיר את הדבר בדיעבד כשמתארח, אך לבוא לכתחילה ולקנות בחנות הרב ביבי"א לא התיר, הרי הרב דיבר שם באדם המתארח. ומ"מ נראה לומר בפשטות שמרן כן היה מתיר זאת, ונסביר. אפשר לומר תחילה שמרן השיב לשאלה שנשאל, ואם היה נשאל אם מותר לו לקנות מבלי לשאול אם הבשר חלק או לא היה מביא את אותו ספק ספיקא וכנ"ל. והדבר מובן ממה שהביא ביבי"א ובילקו"י הנ"ל, לגבי הספרדים שנהגו להקל לאכול בשר בארצות אשכנז משום הס"ס, וכי הם ישבו מול בעל הבית וחיכו שיגיש להם את מנת הבשר (כדי שיהיה בדיעבד) ואסרו על עצמם לבקש ממנו את הצלחת?! וכי עמדו בקצביה ונמנעו מלקנות עד שפלוני יקנה עבורם? וכן מרן ביבי"א הנ"ל לא הזכיר כלל דיעבד או לכתחילה, אלא שפשוט אכלו שם. וכן הסברא נותנת, שאם הדבר מותר משום ס"ס (שמא כהרמ"א ושמא הבשר שלפניי חלק), הוא מוגדר כס"ס בין לפני שנקנה ובין לאחר שנקנה. ועוד, בהגדרת בדיעבד ולכתחילה, יש לדייק לענ"ד שאכן נאסור לכתחילה לערב הבשר החלק עם הכשר כדי לגרום ס"ס (וגם זה צ"ע אם בכלל אסור), אך לאחר שהתערב ומונח על השולחן אצל הקצב למכירה הרי זה כבר נחשב בדיעבד מאחר שכבר מעורב, וגם לפני שנקנה יש בו ס"ס וכנ"ל. וק"ל. וכן כתבו הב"י, הרמב"ם והרשב"א שכל שנעשה הדבר, מותר לקנותו אף לכתחילה, ואפילו מונח לידו דבר שלא היתה בו שאלה, לא צריך לבחור דוקא אותו, אלא לוקח לכתחילה את הדבר שהותר מספק. וכ"כ הרמ"א, התשב"ץ, הרדב"ז, הט"ז, כה"ח, והפרי מגדים (המקורות בהרחבה מובאים בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" עמ' 114-115, ע"ש ותרוה נחת). ולהחמיר בדבר שהותר מספק, אינו אלא ממשנת חסידים (עיין חולין לז: במאמר דיחזקאל)

אחר הדברים האלה הצגתי את כל הנ"ל בפני חכם (מו"צ בקו ההלכה הספרדי), ולאחר שניתחנו את כל הפרטים המציאותיים בסוגיה הוא הסכים עמי שאכן יש ספק ספיקא ומעיקר הדין הדבר מותר, אמנם הסתייג מפרסום הדבר ברבים, ללא הוראה מפוסקי הלכה גדולים. על כן מסקנות תשובה זו בהלכה יהיו מיועדות הלכה למעשה לרבים, אם יתן הסכמתו לכך אחד מהרבנים ממשיכי דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה.

כעת אדרג את המצבים בהם יהיה ניתן להקל ע"פ הנ"ל מהקל אל החמור:

  • הביאו לו בשר כשר כלשהו מהקצביה ואינו יודע אם הוא "חלק" או "כשר": יש ג' ספיקות וחשש בל תשחית (הספיקות: שמא זה בכלל בשר בחותמת "חלק", שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר)
  • מתארח במקום שאוכלים בשר בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא (שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר), חשש בל תשחית וכבוד הבריות. (לדוגמא: ספרדי בישיבה אשכנזית, מתארח אצל חברו וכדומה)
  • אדם נתן לו בשר מהחנות בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא (כנ"ל) וחשש בל תשחית.
  • שיקנה בעצמו לאורך השנה בשר "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא (כנ"ל) והפסד מרובה.
אם תשאל מדוע טרחתי לחתור ולחפש את דרכי ההיתר ולא השארתי את הספרדים להמשיך לקנות בשר בחותמת "חלק" וזהו? אשיב לך מלשון קדשו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשיעור שמסר: "בכלל אהבת ישראל, הוא למצוא להם דרכי היתר בהלכה, בדברים הנוגעים למעשה במקום הפסד וכיוצר בזה, כי התורה חסה על ממונם של ישראל, וכמובן שהכל יהיה במסגרת ההלכה על פי דברי הש"ס והפוסקים אשר מפיהם אנו חיים", והמשיך, "ולכן צריך להיות המורה הוראה מתון מתון, ולא להחמיר על ישראל שלא לפי הדין. וזו היתה דרכו של רבי יוסף קארו כשהיה מכריע לקולא לא היה חושש לסברות המחמירים, וממנו יראו וכן יעשו כל מורי הוראה ויושבי על מדין". (מתוך ספר האנציקלופדיה של מרן, ערך 'כחא דהיתרא')

זאת תורת העולה מכל האמור לעיל: נראה שעל פי הספק ספיקא שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל הקל לספרדי המתארח אצל אדם אחר, לאכול אצלו בשר כאשר אינו יודע אם הבשר חלק או כשר, יהיה ניתן להקל בימינו לספרדים מעיקר הדין לקנות ולאכול בשר רבנות בחותמת "כשר": ספק אחד שמא הלכה כהרמ"א שבשר שאינו חלק הוא מותר. ספק שני שמא הבשר שלפנינו הוא בעצמו בשר חלק. ועוד, שהרי רוב בהמות כשרות הן. ועוד, שהבשר הלא-חלק(לפני הערבוב) בפני עצמו הוא רק ספק לא חלק, ויש בו בעצמו גם בשר חלק. ונוסף לזה ישנו צירוף חשוב שלא היה במציאות בתשובה של מרן היבי"א. ששם היה לנו ספק אחד הניתן לבירור, ואילו בימינו יש לנו ב' ספיקות שלא ניתנים לבירור. ודו"ק.



עד כאן, בברכת "יאכלו ענוים וישבעו"

הצב"י רוי אביב נ"י

בית מדרש "יביע אומר" נתיבות​
 
נערך לאחרונה:
@הרב שמעון ללוש
כבוד הרב כתב כאן בפורום:
"
לסיכום הדברים:
נשאר לנו כאמור לברר כמה אחוז בממוצע מצוי שיעבור מהליין של החלק לליין של הכשר, ולפי זה נוכל לדעת אם יש מקום להקל בזה מעיקר הדין ע"פ הס"ס הנזכר.
בברכה רבה
"

על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, אבאר את הדברים כדלהלן: כיום מערבים כמות נכבדת, בגדר של 'מיעוט המצוי', של בשר "חלק" עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". כיצד זה קורה? הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים. ובעיקר, בשר "חלק" שעברו עליו ג' ימים ללא מליחה ג"כ מקבל חותמת "כשר". ויותר מכך, אפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (כך העיד בפני ראש מדור כשרות בצה"ל הרב אבישי פרץ שליט"א אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנויות ברחבי הארץ. לבירורים, פרטי ההתקשרות שלו שמורים במערכת).
 
נערך לאחרונה:
אשריו של הרב המעיין היטב ומדקדק בתשובת יביע אומר, אך לענ"ד הרחיב את היריעה יותר מידאי.
1. ביביע אומר דן במי שמתארח, ולא בללכת לקנות לכתחילה, ובזה לא דן כלל. וגם במתארח, הוא רק במקום שיפגע בעל הבית, וגדול כבוד הבריות. ולכן אין לסמוך על זה באולמות שמחה שאפשר לאכול עוף וכן בישיבות, שאין כאן מישהו שנפגע, ויכול לדאוג לעצמו לאכול משהו אחר.
ובמה דברים אמורים, שיש לסמוך על ס"ס, הוא בבשר שיש בו ספק אם הוא כשר או חלק, אך בשר שברור שאינו חלק, וכגון בשר כשר של הרבנות, שהרי אם היה חלק, היה נמכר כחלק ולא ככשר, אין כאן ס"ס בכלל, ויל"ע אם יש היתר בזה במתארח. וגם אם כן, הבו דלא להוסיף עליה.
2. הכותב מסתמך על שמועות שיש בשר חלק שמעורב עם הבשר הכשר, וגם אם נאמר כך, הרי יש רוב מוכרע של בשר כשר, וא"א לסמוך על זה לס"ס כשיש לו כבר שם איסור בפני עצמו. ובפרט אם נאמר שס"ס פועל מדין רוב, ובכה"ג אין רוב להתיר.
3. מה שנהגו בחו"ל לקנות בשר, הוא מחוסר ידע או מחוסר יראת שמים, ועל זה הזדעק מרן הרב עובדיה, שכך נהגו גם בארץ ישראל, והצליח לעמוד בפרץ. וכעת כת"ר רוצה לקעקע זאת.
4. הכותב הנכבד כותב להסתמך על שרוב בהמות כשרות, אך במציאות היום זה לא נכון, ואין רוב חלק וספק אם יש רוב כשר, בפרט שעומד כנגד חזקת איסור על הבהמה עצמה.
5. הטענה של הוצאה מרובה אינה נכונה כלל, כי זה עמד גם עמד בדורות הקודמים, ואף אחד לא חשב להקל בארץ ישראל מהטעם הזה של הפסד (וככל הנראה הכותב נמנה על המרוקאים שסמכו על זה במקומות מסויימים). וזכורני ימים מקדם, בהיותי נער, שלא אכלנו בשר, כי פשוט לא היה כמעט בנמצא בירושלים בשר חלק.
 
אשריו של הרב המעיין היטב ומדקדק בתשובת יביע אומר, אך לענ"ד הרחיב את היריעה יותר מידאי.
1. ביביע אומר דן במי שמתארח, ולא בללכת לקנות לכתחילה, ובזה לא דן כלל. וגם במתארח, הוא רק במקום שיפגע בעל הבית, וגדול כבוד הבריות. ולכן אין לסמוך על זה באולמות שמחה שאפשר לאכול עוף וכן בישיבות, שאין כאן מישהו שנפגע, ויכול לדאוג לעצמו לאכול משהו אחר.
ובמה דברים אמורים, שיש לסמוך על ס"ס, הוא בבשר שיש בו ספק אם הוא כשר או חלק, אך בשר שברור שאינו חלק, וכגון בשר כשר של הרבנות, שהרי אם היה חלק, היה נמכר כחלק ולא ככשר, אין כאן ס"ס בכלל, ויל"ע אם יש היתר בזה במתארח. וגם אם כן, הבו דלא להוסיף עליה.
2. הכותב מסתמך על שמועות שיש בשר חלק שמעורב עם הבשר הכשר, וגם אם נאמר כך, הרי יש רוב מוכרע של בשר כשר, וא"א לסמוך על זה לס"ס כשיש לו כבר שם איסור בפני עצמו. ובפרט אם נאמר שס"ס פועל מדין רוב, ובכה"ג אין רוב להתיר.
3. מה שנהגו בחו"ל לקנות בשר, הוא מחוסר ידע או מחוסר יראת שמים, ועל זה הזדעק מרן הרב עובדיה, שכך נהגו גם בארץ ישראל, והצליח לעמוד בפרץ. וכעת כת"ר רוצה לקעקע זאת.
4. הכותב הנכבד כותב להסתמך על שרוב בהמות כשרות, אך במציאות היום זה לא נכון, ואין רוב חלק וספק אם יש רוב כשר, בפרט שעומד כנגד חזקת איסור על הבהמה עצמה.
5. הטענה של הוצאה מרובה אינה נכונה כלל, כי זה עמד גם עמד בדורות הקודמים, ואף אחד לא חשב להקל בארץ ישראל מהטעם הזה של הפסד (וככל הנראה הכותב נמנה על המרוקאים שסמכו על זה במקומות מסויימים). וזכורני ימים מקדם, בהיותי נער, שלא אכלנו בשר, כי פשוט לא היה כמעט בנמצא בירושלים בשר חלק.
1. כבודו לא עיין בתשובה ביביע אומר, ולא קרא כנראה את כל התשובה המובאת כאן. וגם ידוע שסומכים על הס"ס בדעת מרן גם היום באולמות, זו דעת הרב יצחק יוסף וכך משיבים בקו ההלכה הספרדי, זה עיקר הדין.
2. עיין עין יצחק בכללי ספק ספיקא.
3. כבודו לא דייק, סמכו על הס"ס כשקנו בשר ספק חלק ספק כשר, וזו לא היתה טעות.
4. עיין יבי"א יו"ד ס"ג אות ג. שכתב שמה שכיום אין רוב כשרות זה אך ורק מפני חומרות שאינן מהדין. ומדין התלמוד גם כיום רוב כשרות.
5. כבודו יחשב כמה קילוגרם בשר משפחה ממוצעת קונה בחודש, תכפיל ב-27 שח(כשר). ואז תכפיל ב-55 שח(חלק). ואז תכפיל את שניהם ב-12 חודשים, ותראה שזה סכום משמעותי למשפחה. זה שמישהו פעם בחר להחמיר לא לאכול בשר, לא מעיד דבר על הכלל, ולא מחייב את כולם להחמיר.

שים לב שאנו חותרים בכוונה בכחא דהיתרא ע"פ כללי הפסיקה המסורים לנו ממרן היבי"א. והשיח באשכול כאן מכוון להיות הלכתי בלבד ולא השקפתי/הנהגתי/חומרות/מה יגידו וכו'.
 
בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין
א"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שספרדי יכול לקנות ולאכול מבד"ץ העדה החרדית, ומבד"ץ שארית ישראל וכד', וא"כ על מה הרעש והמהומה על הכשרים???
 
א"כ ק"ו בן בנו של ק"ו שספרדי יכול לקנות ולאכול מבד"ץ העדה החרדית, ומבד"ץ שארית ישראל וכד', וא"כ על מה הרעש והמהומה על הכשרים???
אם כוונתך לשאול למה כשרות הרבנות אפשר לאכול ובד"ץ העדה החרדית לא, הרי שכבר דנו בכך בכמה מקומות בפורום.
(לכאו' הטענה הפשוטה היא שגם רבנות חלק מקפיד על דברים שהספרדים צריכים להקפיד, אבל בד"ץ העד"ח הכי טוב שיש לא יקפיד. לא שלא סומכים עליהם, אלא שסומכים עליהם אבל לא על שיטתם. כמו שגם אם ר' חיים קניבסקי יגיד לבחור ישיבה שלפי ההלכה הוא צריך להדליק נרות חנוכה בישיבה, הוא לא ישמע לו. ולא שהוא לא סומך או לא מאמין לרב, אלא פשוט הוא לא פוסק כפי שיטתו. ה"ה הכא).
 
נערך לאחרונה:
כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "חלק" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר"
נראה שיש פה ט"ס וכצ"ל: כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "טרף" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר"
 
1. כבודו לא עיין בתשובה ביביע אומר, ולא קרא כנראה את כל התשובה המובאת כאן. וגם ידוע שסומכים על הס"ס בדעת מרן גם היום באולמות, זו דעת הרב יצחק יוסף וכך משיבים בקו ההלכה הספרדי, זה עיקר הדין.
2. עיין עין יצחק בכללי ספק ספיקא.
3. כבודו לא דייק, סמכו על הס"ס כשקנו בשר ספק חלק ספק כשר, וזו לא היתה טעות.
4. עיין יבי"א יו"ד ס"ג אות ג. שכתב שמה שכיום אין רוב כשרות זה אך ורק מפני חומרות שאינן מהדין. ומדין התלמוד גם כיום רוב כשרות.
5. כבודו יחשב כמה קילוגרם בשר משפחה ממוצעת קונה בחודש, תכפיל ב-27 שח(כשר). ואז תכפיל ב-55 שח(חלק). ואז תכפיל את שניהם ב-12 חודשים, ותראה שזה סכום משמעותי למשפחה. זה שמישהו פעם בחר להחמיר לא לאכול בשר, לא מעיד דבר על הכלל, ולא מחייב את כולם להחמיר.

שים לב שאנו חותרים בכוונה בכחא דהיתרא ע"פ כללי הפסיקה המסורים לנו ממרן היבי"א. והשיח באשכול כאן מכוון להיות הלכתי בלבד ולא השקפתי/הנהגתי/חומרות/מה יגידו וכו'.
עיינתי גם עיינתי, גם בתשובת יביע אומר וגם בתשובת כבודו, ועדיין עומד אני על דעתו.
1. איני יודע מהיכן כבודו מביא את ההוכחה שכך עונים בקו ההלכה, אני לא עונה כך בקו ההלכה, אלא להחמיר באולם.
2. ?
3. גם אם סמכו כמה פוסקים על קנו, זה לא אומר שזו כוונת הרב עובדיה. וגם מה שהתירו, זה לא בבשר שמוכרז ככשר, אלא רק במקום שיש ספק, וכגון כשרויות שטוענות שזה חלק.
4. אחרי שנהגו בהם איסור, זה יהיה דוחק לצרף לס"ס, ומ"מ ביבי"א לא סמך על זה לבד לס"ס.
5. זה לא מדד להחליט אם להלכה זה מותר או לא. ומוטב שאני לא אשקול את המאזניים בבית דין של מעלה.
 
עיינתי גם עיינתי, גם בתשובת יביע אומר וגם בתשובת כבודו, ועדיין עומד אני על דעתו.
1. איני יודע מהיכן כבודו מביא את ההוכחה שכך עונים בקו ההלכה, אני לא עונה כך בקו ההלכה, אלא להחמיר באולם.
2. ?
3. גם אם סמכו כמה פוסקים על קנו, זה לא אומר שזו כוונת הרב עובדיה. וגם מה שהתירו, זה לא בבשר שמוכרז ככשר, אלא רק במקום שיש ספק, וכגון כשרויות שטוענות שזה חלק.
4. אחרי שנהגו בהם איסור, זה יהיה דוחק לצרף לס"ס, ומ"מ ביבי"א לא סמך על זה לבד לס"ס.
5. זה לא מדד להחליט אם להלכה זה מותר או לא. ומוטב שאני לא אשקול את המאזניים בבית דין של מעלה.
1. שוחחתי עם שלושה רבנים בקו ההלכה הספרדי על כך ועם עוד מספר רבנים בקהילה ולא שמעתי מעולם חילוק בין בית לאולם, ושמעתי מעשה רב על הרב חיים רבי שאכל באולם וששאלוהו מדוע לא שאל על הבשר אמר שסומך על הס"ס שפסק מרן ביביע אומר.
2. א. עיין בעין יצחק, כרך ב' עמ' שלח: "ספק ספיקא מהני גם באיתחזק איסורא." ב. עיין בעין יצחק כרך ב' עמוד שיט: "אם הספק השני הוא מיעוט ואינו ספק שקול, מצטרף לספק ספיקא, דהוי ספק דרבנן ולקולא, אף בספק כל דהוא".
3. הבאתי את ההוכחות שהביא הגר"ד נקי מהב"י ועוד פוסקים ראשונים ואחרונים, שאחר שנעשה הדבר, מותר לקנותו לכתחילה. עיין שם בספר.
4. כל הנידון כאן הוא כעת כשידוע שיש ערבוב של בשר חלק, המציאות השתנתה, וכך ההלכה גם כן תשתנה. אם החמירו משום שחשבו שזה ודאי לא-חלק, אז זו 'טעות' שחשבו שזה טרף. כעת כשנודע שיש ס"ס, הרוצה לסמוך עליו יכול ע"פ תשובת מרן ביבי"א. ועיין בעין יצחק, כרך ב' עמ' שלח: "ספק ספיקא מהני גם באיתחזק איסורא."
5. נכון, כתבתי שזה צירוף. אולי נפק"מ אם להחמיר על משפחה ספרדית קשת יום או לא(כאשר התברר לך שהדבר מותר מעיקר הדין).
נראה שיש פה ט"ס וכצ"ל: כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "טרף" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר"
אין טעות סופר. (איני יודע אם כבודו רציני)
 
לא חושב שס''ס זה מצב של 'לכתחילה' בהנהגה ויבואו היודעים.
בהנהגה יש הרבה דעות.
על כל פנים להלכה כמו שכתב הב"י שאחר שנעשה הדבר מותר לקנות לכתחילה, הרי שלא תוכל להחמיר על הציבור מדינא, אלא לומר להם שהדבר מותר מעיקר הדין, אך המחמיר תע"ב. או שהרוצה להקל יש לו ע"מ לסמוך, וכיו"ב.
 
1. כבודו לא עיין בתשובה ביביע אומר, ולא קרא כנראה את כל התשובה המובאת כאן. וגם ידוע שסומכים על הס"ס בדעת מרן גם היום באולמות, זו דעת הרב יצחק יוסף וכך משיבים בקו ההלכה הספרדי, זה עיקר הדין.
2. עיין עין יצחק בכללי ספק ספיקא.
3. כבודו לא דייק, סמכו על הס"ס כשקנו בשר ספק חלק ספק כשר, וזו לא היתה טעות.
4. עיין יבי"א יו"ד ס"ג אות ג. שכתב שמה שכיום אין רוב כשרות זה אך ורק מפני חומרות שאינן מהדין. ומדין התלמוד גם כיום רוב כשרות.
5. כבודו יחשב כמה קילוגרם בשר משפחה ממוצעת קונה בחודש, תכפיל ב-27 שח(כשר). ואז תכפיל ב-55 שח(חלק). ואז תכפיל את שניהם ב-12 חודשים, ותראה שזה סכום משמעותי למשפחה. זה שמישהו פעם בחר להחמיר לא לאכול בשר, לא מעיד דבר על הכלל, ולא מחייב את כולם להחמיר.

שים לב שאנו חותרים בכוונה בכחא דהיתרא ע"פ כללי הפסיקה המסורים לנו ממרן היבי"א. והשיח באשכול כאן מכוון להיות הלכתי בלבד ולא השקפתי/הנהגתי/חומרות/מה יגידו וכו'.
במקום שכבודו יהיה ניזון מרבני קו הלכה, מציע לדבר עם מפקחי כשרות והם יגידו לך שהיום מה שאינו חלק- זו תורת ודאי, והדברים ישנים
וגם מה שהתירו, זה לא בבשר שמוכרז ככשר, אלא רק במקום שיש ספק, וכגון כשרויות שטוענות שזה חלק.
וצדקו דברי הרב @ישועה ורחמים.

כל הבניין שכבודו בנה פה הוא בהנחה שעדיין אין ודאות, אך בפועל המצב לא ככה. והספק ספיקא באולמות הוא לא מחמת הבשר אלא מחמת שסתם כלי אינו בין יומו ושמא כמו הרמ"א, ולכן אין צריך לברר, וכפי שהרב ע"ה הביא בשם התוס' שם ביבי"א. ולכן במסעדות יש להחמיר ואי אפשר להגיד בכה"ג שסתם כלים אינם בני יומם, כיון שהמסעדה כל הזמן מבשלת מנות ולא מבדילה בין הכלים, וידוע מה שכתבו הרבה פוסקים, וחלקם הובאו ביחו"ד ח"ד סימן מב' בתשובה לגבי בישול גויים בקפה, שבכאלו מקומות לא אמרינן "סתם כלים" (ספר התרומה, ר"ן, מהרימ"ט, פר"ח, נוב"י, ערוה"ש- סימן קכב' סעיף טז', פת"ש- סימן קכב' ס"ק ד' בשם שו"ת מים רבים, דרכי תשובה ס"ק יח'-יט', ביה"ל- סימן תמז' סעיף ה' ד"ה וכן) ושם היקל הרב רק בדיעבד ושעה"ד כאשר אין כלים כשרים, בצירוף המתירים חלב גוי בימינו. ועוד, שהרי במסעדה הוא משתמש בהיתר לבשל בכלי זה לכתחילה, שעכשיו בידו להזמין את המנה שהוא בוחר, וראינו שהראשל"צ שליט"א כתב במכתב (צירפנו) שאין לעשות כן ולסמוך לכתחילה על כך שהכלי אינו בין יומו, אלא רק בדיעבד שכבר בושל כך, וציין ליבי"א ח"ח יו"ד סימן יד'.
 

קבצים מצורפים

  • לבשל לכתחילה בכלים שבישלו בהם לא חלק בטענת ספק ספיקא- הרב יצחק יוסף.pdf
    333.8 KB · צפיות: 4
בס"ד כסלו תשפ"ה



שאלה: האם יש להתיר בימינו בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין



הנה נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אודות ספרדי המתארח אצל בן משפחתו שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מבלי לחקור אם הבשר חלק או לא. ופסק הרב בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד ס"ג) שרשאי לאכול מהבשר מבלי לחקור האם הוא בכשרות "חלק" או "כשר", עיין שם היטב בשורשי הסוגיה, שהתיר משום שיש כאן ספק ספיקא להקל, דשמא הלכה כהרמ"א שבשר לא חלק הוא מותר, ושמא הבשר שלפנינו הוא חלק בפנ"ע. ומה שאינו צריך לברר, ביאר גם בילקוט יוסף (או"ה ח"א עמ' קיט) באותו נידון שלנו, שמכיוון שספק אחד אינו ניתן לבירור, הספק השני אינו צריך בירור. וע"ע ביבי"א הנ"ל (סוף אות ג') שסתם בהמות בחזקת כשרות, אלא שבימינו מחמירים בלאו הכי יותר מכפי הדין בכל מיני חומרות בבשר, אך מעיקר הדין הן כשרות (מותרות). ועוד מבואר (שם אות ב') שעיקר בדיקת הריאה היא מדרבנן. וכן בדורות עברו שרבנים וסוחרים ספרדים יצאו למדינות שנוהגים שם כהרמ"א, נהגו להקל לאכול אצלם בשר מבלי לברר אם הוא חלק או לא משום הס"ס הנ"ל (כמובא ביבי"א הנ"ל ובילקוט יוסף הנ"ל).

ולאחרונה ראיתי בספר "יתד המאיר-מגיד הרקיע" (עמ' 341 ד"ה "ויש לעיין"), שרצה לבטל את מסקנת פסק מרן הנ"ל, בימינו, ע"ש, ולפי הבנתו, מרן הגרע"י דיבר בתשובה הנ"ל על בשר עם חותמת "כשר" וכו' ומשום הכי אין להקל בימינו לפי דעתו כי יש רק ספק אחד. אך אחר המחילה, למעיין היטב בתשובה הנ"ל ביבי"א מוכח ופשוט שמרן דיבר בבשר שלא ידוע מה כשרותו חלק או כשר. וכן הראשל"צ הגרי"צ יוסף שליט"א בהקדמה לספר "ילקוט טהרה", כתב (עמ' לז) להדיא כהבנתנו.

ועוד, המעיין היטב בתשובה ביבי"א ובילקוט יוסף הנזכרים למעלה, יראה נכוחה שהס"ס עומד בפנ"ע, וכל שכן אם יש חשש לאי נעימות בבין אדם לחברו שודאי שיש להקל. וכ"כ הגר"ד נקי שליט"א בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" (עמ' 229), שרשאי לאכול הבשר מן הדין, ובפרט כשיש חשש שבעל הבית יתבייש. וכן בילקוט יוסף הנ"ל שהתיר, לא הזכיר טעם כבוד הבריות, עיין שם למטה בהערות.

על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, שוחחתי עם הרב אבישי פרץ שליט"א ראש מדור כשרות בצה"ל אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנות ברחבי הארץ, ואמר לי כך: כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "חלק" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים. ויותר מכך המשיך והסביר, שאפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (והרוצה לקבל את מס' הטלפון של הרב אבישי פרץ לוודא איתו את העניין, יפנה אליי).

אם כן, יש לדון בימינו, לאור הדברים הנ"ל, האם יהיה ניתן להקל לאכול בשר "כשר" לספרדים שצועדים ע"פ פסקיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובאיזה אופנים יהיה ניתן להקל, משום אותו ס"ס המוזכר ביביע אומר, ובצירוץ שרוב בהמות כשרות מהדין, ובצירוף שעל פי רוב יש הפסד מרובה בדבר היות ויש הפרש גדול במחיר בין בשר כשר לחלק(כחצי מחיר), ובסוף השנה זה טופח לסכומים גדולים. ובפרט כשמתארח ויש חשש מפני כבוד הבריות.

ולכאורה יש שרצו להקשות, מילא נתיר את הדבר בדיעבד כשמתארח, אך לכתחילה לקנות בעצמו בחנות הרב ביבי"א לא התיר, הרי דיבר שם באדם המתארח. ומ"מ נראה לי בפשטות שמרן כן היה מתיר זאת, ואסביר. אפשר לומר תחילה שמרן השיב לשאלה שנשאל, ואם היה נשאל אם מותר לו לקנות מבלי לשאול אם הבשר חלק או לא היה מביא את אותו ספק ספיקא וכנ"ל. והדבר מובן ממה שהביא ביבי"א ובילקו"י הנ"ל, לגבי הספרדים שנהגו להקל לאכול בשר בארצות אשכנז משום הס"ס, וכי הם ישבו מול בעל הבית וחיכו שיגיש להם את מנת הבשר (כדי שיהיה בדיעבד) ואסרו על עצמם לבקש ממנו את הצלחת?! וכי עמדו בקצביה ונמנעו מלקנות עד שפלוני יקנה עבורם? וכן מרן ביבי"א הנ"ל לא הזכיר כלל דיעבד או לכתחילה, אלא שפשוט אכלו שם. וכן הסברא נותנת, שאם הדבר מותר משום ס"ס(שמא כהרמ"א ושמא הבשר שלפניי חלק), הוא מוגדר כס"ס בין לפני שנקנה ובין לאחר שנקנה. ועוד, בהגדרת בדיעבד ולכתחילה, יש לדייק לענ"ד שאכן נאסור לכתחילה לערב הבשר החלק עם הכשר כדי לגרום ס"ס(וגם זה צ"ע אם בכלל אסור), אך לאחר שהתערב ומונח על השולחן אצל הקצב למכירה הרי זה כבר נחשב בדיעבד מאחר שכבר מעורב, וגם לפני שנקנה יש בו ס"ס וכנ"ל. וק"ל. וכן כתבו הב"י, הרמב"ם והרשב"א שכל שנעשה הדבר, מותר לקנותו אף לכתחילה, ואפילו מונח לידו דבר שלא היתה בו שאלה, לא צריך לבחור דוקא אותו, אלא לוקח לכתחילה את הדבר שהותר מספק. וכ"כ הרמ"א, התשב"ץ, הרדב"ז, הט"ז, כה"ח, והפרי מגדים (המקורות בהרחבה מובאים בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" עמ' 114-115, ע"ש ותרוה נחת).

אחר הדברים האלה הצגתי את כל הנ"ל בפני חכם (מו"צ בקו ההלכה הספרדי), ולאחר שניתחנו את כל הפרטים המציאותיים בסוגיה הוא הסכים עמי שאכן יש ספק ספיקא ומעיקר הדין הדבר מותר, אמנם הסתייג מפרסום הדבר ברבים, ללא הוראה מפוסקי הלכה גדולים. (יש לציין שהראשל"צ הגר"ד יוסף שליט"א התוודע לאחרונה גם הוא למציאות הנ"ל בכל הרבנויות בארץ ע"י הרב אבישי פרץ, והתעניין מאד לשוחח עמו על כך בהזדמנות הבאה, כך נאמר לי מפי הרב אבישי פרץ). על כן מסקנות תשובה זו בהלכה יהיו מיועדות הלכה למעשה לרבים, אם יתן הסכמתו לכך אחד מהרבנים ממשיכי דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה.

כעת אדרג את המצבים בהם יהיה ניתן להקל ע"פ הנ"ל מהקל אל החמור:

  • הביאו לו בשר כשר כלשהו מהקצביה ואינו יודע אם הוא "חלק" או "כשר": יש ג' ספיקות וחשש בל תשחית (הספיקות: שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר, ושמא זה בכלל בשר בחותמת "חלק")
  • מתארח במקום שאוכלים בשר בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא, חשש בל תשחית וכבוד הבריות. (לדוגמא: ספרדי בישיבה אשכנזית, מתארח אצל חברו וכדומה)
  • אדם נתן לו בשר מהחנות בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא וחשש בל תשחית.
  • שיקנה בעצמו לאורך השנה בשר "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא והפסד מרובה.
זאת תורת העולה מכל האמור לעיל: נראה שעל פי הספק ספיקא שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל הקל לספרדי המתארח אצל אדם אחר, לאכול אצלו בשר כאשר אינו יודע אם הבשר חלק או כשר, יהיה ניתן להקל בימינו לספרדים מעיקר הדין לקנות ולאכול בשר רבנות בחותמת "כשר": ספק אחד שמא הלכה כהרמ"א שבשר שאינו חלק הוא מותר. ספק שני שמא הבשר שלפנינו הוא בעצמו בשר חלק. ועוד, שהרי רוב בהמות כשרות הן. ועוד, שהבשר הלא-חלק(לפני הערבוב) בפני עצמו הוא רק ספק לא חלק, ויש בו בעצמו גם בשר חלק. ועוד, שמצטרפים לנו ב' צירופים חשובים שלא היו במציאות בתשובה של מרן היבי"א: א. כיום יש הפסד כספי מרובה למי שיחמירו עליו לקנות רק "חלק", שלאחר שנה שלמה זה ההפרש במחיר טופח לסכומים גדולים. ב. ששם היה לנו ספק אחד הניתן לבירור, ואילו בנידון דידן יש לנו ב' ספיקות שלא ניתנים לבירור. ודו"ק.



עד כאן, בברכת "יאכלו ענוים וישבעו"

הצב"י רוי אביב נ"י

בית מדרש "יביע אומר" נתיבות​
א. למדנו מדברי הרב ביבי''א שספק בדין וספק במציאות חשיב ס''ס.
ב. מש''כ בשם ילקו''י שאם ספק אחד א''א לברר גם השני א''צ לברר אם קבלה היא נקבל אבל בפשוטו אין לזה הבנה כיון שוי חסרון ידיעה ולא הוי ספק וממילא לא מצטרף לס''ס.
ג. מה שהביא שאם בעה''ב מתבייש -כמדומה שזה חידוש לומר כדי שבעה''ב לא יפגע הוי כבוד הבריות שדוקא כגון שירותים וכיו'''ב.
ד.גם אם נימא שהוי כבוד הבריות-יש לדון שהיתר רק בדרבנן וכאן הלא הוי ס' דאוריתא שמא זה נבילה [ולפי הפנ''י בכתובות שס''ס הוי ספק דרבנן לקקולא א'ש אבל דבריו קשים]
 
נערך לאחרונה:
בס"ד כסלו תשפ"ה



שאלה: האם יש להתיר בימינו בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין



הנה נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אודות ספרדי המתארח אצל בן משפחתו שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מבלי לחקור אם הבשר חלק או לא. ופסק הרב בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד ס"ג) שרשאי לאכול מהבשר מבלי לחקור האם הוא בכשרות "חלק" או "כשר", עיין שם היטב בשורשי הסוגיה, שהתיר משום שיש כאן ספק ספיקא להקל, דשמא הלכה כהרמ"א שבשר לא חלק הוא מותר, ושמא הבשר שלפנינו הוא חלק בפנ"ע. ומה שאינו צריך לברר, ביאר גם בילקוט יוסף (או"ה ח"א עמ' קיט) באותו נידון שלנו, שמכיוון שספק אחד אינו ניתן לבירור, הספק השני אינו צריך בירור. וע"ע ביבי"א הנ"ל (סוף אות ג') שסתם בהמות בחזקת כשרות, אלא שבימינו מחמירים בלאו הכי יותר מכפי הדין בכל מיני חומרות בבשר, אך מעיקר הדין הן כשרות (מותרות). ועוד מבואר (שם אות ב') שעיקר בדיקת הריאה היא מדרבנן. וכן בדורות עברו שרבנים וסוחרים ספרדים יצאו למדינות שנוהגים שם כהרמ"א, נהגו להקל לאכול אצלם בשר מבלי לברר אם הוא חלק או לא משום הס"ס הנ"ל (כמובא ביבי"א הנ"ל ובילקוט יוסף הנ"ל).

ולאחרונה ראיתי בספר "יתד המאיר-מגיד הרקיע" (עמ' 341 ד"ה "ויש לעיין"), שרצה לבטל את מסקנת פסק מרן הנ"ל, בימינו, ע"ש, ולפי הבנתו, מרן הגרע"י דיבר בתשובה הנ"ל על בשר עם חותמת "כשר" וכו' ומשום הכי אין להקל בימינו לפי דעתו כי יש רק ספק אחד. אך אחר המחילה, למעיין היטב בתשובה הנ"ל ביבי"א מוכח ופשוט שמרן דיבר בבשר שלא ידוע מה כשרותו חלק או כשר. וכן הראשל"צ הגרי"צ יוסף שליט"א בהקדמה לספר "ילקוט טהרה", כתב (עמ' לז) להדיא כהבנתנו.

ועוד, המעיין היטב בתשובה ביבי"א ובילקוט יוסף הנזכרים למעלה, יראה נכוחה שהס"ס עומד בפנ"ע, וכל שכן אם יש חשש לאי נעימות בבין אדם לחברו שודאי שיש להקל. וכ"כ הגר"ד נקי שליט"א בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" (עמ' 229), שרשאי לאכול הבשר מן הדין, ובפרט כשיש חשש שבעל הבית יתבייש. וכן בילקוט יוסף הנ"ל שהתיר, לא הזכיר טעם כבוד הבריות, עיין שם למטה בהערות.

על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, שוחחתי עם הרב אבישי פרץ שליט"א ראש מדור כשרות בצה"ל אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנות ברחבי הארץ, ואמר לי כך: כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "חלק" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים. ויותר מכך המשיך והסביר, שאפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (והרוצה לקבל את מס' הטלפון של הרב אבישי פרץ לוודא איתו את העניין, יפנה אליי).

אם כן, יש לדון בימינו, לאור הדברים הנ"ל, האם יהיה ניתן להקל לאכול בשר "כשר" לספרדים שצועדים ע"פ פסקיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובאיזה אופנים יהיה ניתן להקל, משום אותו ס"ס המוזכר ביביע אומר, ובצירוץ שרוב בהמות כשרות מהדין, ובצירוף שעל פי רוב יש הפסד מרובה בדבר היות ויש הפרש גדול במחיר בין בשר כשר לחלק(כחצי מחיר), ובסוף השנה זה טופח לסכומים גדולים. ובפרט כשמתארח ויש חשש מפני כבוד הבריות.

ולכאורה יש שרצו להקשות, מילא נתיר את הדבר בדיעבד כשמתארח, אך לכתחילה לקנות בעצמו בחנות הרב ביבי"א לא התיר, הרי דיבר שם באדם המתארח. ומ"מ נראה לי בפשטות שמרן כן היה מתיר זאת, ואסביר. אפשר לומר תחילה שמרן השיב לשאלה שנשאל, ואם היה נשאל אם מותר לו לקנות מבלי לשאול אם הבשר חלק או לא היה מביא את אותו ספק ספיקא וכנ"ל. והדבר מובן ממה שהביא ביבי"א ובילקו"י הנ"ל, לגבי הספרדים שנהגו להקל לאכול בשר בארצות אשכנז משום הס"ס, וכי הם ישבו מול בעל הבית וחיכו שיגיש להם את מנת הבשר (כדי שיהיה בדיעבד) ואסרו על עצמם לבקש ממנו את הצלחת?! וכי עמדו בקצביה ונמנעו מלקנות עד שפלוני יקנה עבורם? וכן מרן ביבי"א הנ"ל לא הזכיר כלל דיעבד או לכתחילה, אלא שפשוט אכלו שם. וכן הסברא נותנת, שאם הדבר מותר משום ס"ס(שמא כהרמ"א ושמא הבשר שלפניי חלק), הוא מוגדר כס"ס בין לפני שנקנה ובין לאחר שנקנה. ועוד, בהגדרת בדיעבד ולכתחילה, יש לדייק לענ"ד שאכן נאסור לכתחילה לערב הבשר החלק עם הכשר כדי לגרום ס"ס(וגם זה צ"ע אם בכלל אסור), אך לאחר שהתערב ומונח על השולחן אצל הקצב למכירה הרי זה כבר נחשב בדיעבד מאחר שכבר מעורב, וגם לפני שנקנה יש בו ס"ס וכנ"ל. וק"ל. וכן כתבו הב"י, הרמב"ם והרשב"א שכל שנעשה הדבר, מותר לקנותו אף לכתחילה, ואפילו מונח לידו דבר שלא היתה בו שאלה, לא צריך לבחור דוקא אותו, אלא לוקח לכתחילה את הדבר שהותר מספק. וכ"כ הרמ"א, התשב"ץ, הרדב"ז, הט"ז, כה"ח, והפרי מגדים (המקורות בהרחבה מובאים בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" עמ' 114-115, ע"ש ותרוה נחת).

אחר הדברים האלה הצגתי את כל הנ"ל בפני חכם (מו"צ בקו ההלכה הספרדי), ולאחר שניתחנו את כל הפרטים המציאותיים בסוגיה הוא הסכים עמי שאכן יש ספק ספיקא ומעיקר הדין הדבר מותר, אמנם הסתייג מפרסום הדבר ברבים, ללא הוראה מפוסקי הלכה גדולים. (יש לציין שהראשל"צ הגר"ד יוסף שליט"א התוודע לאחרונה גם הוא למציאות הנ"ל בכל הרבנויות בארץ ע"י הרב אבישי פרץ, והתעניין מאד לשוחח עמו על כך בהזדמנות הבאה, כך נאמר לי מפי הרב אבישי פרץ). על כן מסקנות תשובה זו בהלכה יהיו מיועדות הלכה למעשה לרבים, אם יתן הסכמתו לכך אחד מהרבנים ממשיכי דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה.

כעת אדרג את המצבים בהם יהיה ניתן להקל ע"פ הנ"ל מהקל אל החמור:

  • הביאו לו בשר כשר כלשהו מהקצביה ואינו יודע אם הוא "חלק" או "כשר": יש ג' ספיקות וחשש בל תשחית (הספיקות: שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר, ושמא זה בכלל בשר בחותמת "חלק")
  • מתארח במקום שאוכלים בשר בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא, חשש בל תשחית וכבוד הבריות. (לדוגמא: ספרדי בישיבה אשכנזית, מתארח אצל חברו וכדומה)
  • אדם נתן לו בשר מהחנות בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא וחשש בל תשחית.
  • שיקנה בעצמו לאורך השנה בשר "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא והפסד מרובה.
זאת תורת העולה מכל האמור לעיל: נראה שעל פי הספק ספיקא שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל הקל לספרדי המתארח אצל אדם אחר, לאכול אצלו בשר כאשר אינו יודע אם הבשר חלק או כשר, יהיה ניתן להקל בימינו לספרדים מעיקר הדין לקנות ולאכול בשר רבנות בחותמת "כשר": ספק אחד שמא הלכה כהרמ"א שבשר שאינו חלק הוא מותר. ספק שני שמא הבשר שלפנינו הוא בעצמו בשר חלק. ועוד, שהרי רוב בהמות כשרות הן. ועוד, שהבשר הלא-חלק(לפני הערבוב) בפני עצמו הוא רק ספק לא חלק, ויש בו בעצמו גם בשר חלק. ועוד, שמצטרפים לנו ב' צירופים חשובים שלא היו במציאות בתשובה של מרן היבי"א: א. כיום יש הפסד כספי מרובה למי שיחמירו עליו לקנות רק "חלק", שלאחר שנה שלמה זה ההפרש במחיר טופח לסכומים גדולים. ב. ששם היה לנו ספק אחד הניתן לבירור, ואילו בנידון דידן יש לנו ב' ספיקות שלא ניתנים לבירור. ודו"ק.



עד כאן, בברכת "יאכלו ענוים וישבעו"

הצב"י רוי אביב נ"י

בית מדרש "יביע אומר" נתיבות​
במש''כ לומר שדבר שמותר בדיעבד מותר גם לקנותו לכתחילה מהחנות מצאנו כזאת בנותן טעם לפגם שמותר בדיעבד ומבואר במור''ם שמותר לקנות לכתחילה נטל''פ.
אבל באמת שהמרחק גדול ששם מהתורה מותר ומדרבנן החמירו לכתחילה דהיינו שלא יבשלו בזה אבל לאחר שבשילו לא אסרו אבל כאן אירי בדאורייתא ומנ''ל לסמוך ע''ז לכתחילה.
 
בס"ד כסלו תשפ"ה



שאלה: האם יש להתיר בימינו בשר בחותמת "כשר" לספרדים מעיקר הדין



הנה נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אודות ספרדי המתארח אצל בן משפחתו שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מבלי לחקור אם הבשר חלק או לא. ופסק הרב בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד ס"ג) שרשאי לאכול מהבשר מבלי לחקור האם הוא בכשרות "חלק" או "כשר", עיין שם היטב בשורשי הסוגיה, שהתיר משום שיש כאן ספק ספיקא להקל, דשמא הלכה כהרמ"א שבשר לא חלק הוא מותר, ושמא הבשר שלפנינו הוא חלק בפנ"ע. ומה שאינו צריך לברר, ביאר גם בילקוט יוסף (או"ה ח"א עמ' קיט) באותו נידון שלנו, שמכיוון שספק אחד אינו ניתן לבירור, הספק השני אינו צריך בירור. וע"ע ביבי"א הנ"ל (סוף אות ג') שסתם בהמות בחזקת כשרות, אלא שבימינו מחמירים בלאו הכי יותר מכפי הדין בכל מיני חומרות בבשר, אך מעיקר הדין הן כשרות (מותרות). ועוד מבואר (שם אות ב') שעיקר בדיקת הריאה היא מדרבנן. וכן בדורות עברו שרבנים וסוחרים ספרדים יצאו למדינות שנוהגים שם כהרמ"א, נהגו להקל לאכול אצלם בשר מבלי לברר אם הוא חלק או לא משום הס"ס הנ"ל (כמובא ביבי"א הנ"ל ובילקוט יוסף הנ"ל).

ולאחרונה ראיתי בספר "יתד המאיר-מגיד הרקיע" (עמ' 341 ד"ה "ויש לעיין"), שרצה לבטל את מסקנת פסק מרן הנ"ל, בימינו, ע"ש, ולפי הבנתו, מרן הגרע"י דיבר בתשובה הנ"ל על בשר עם חותמת "כשר" וכו' ומשום הכי אין להקל בימינו לפי דעתו כי יש רק ספק אחד. אך אחר המחילה, למעיין היטב בתשובה הנ"ל ביבי"א מוכח ופשוט שמרן דיבר בבשר שלא ידוע מה כשרותו חלק או כשר. וכן הראשל"צ הגרי"צ יוסף שליט"א בהקדמה לספר "ילקוט טהרה", כתב (עמ' לז) להדיא כהבנתנו.

ועוד, המעיין היטב בתשובה ביבי"א ובילקוט יוסף הנזכרים למעלה, יראה נכוחה שהס"ס עומד בפנ"ע, וכל שכן אם יש חשש לאי נעימות בבין אדם לחברו שודאי שיש להקל. וכ"כ הגר"ד נקי שליט"א בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" (עמ' 229), שרשאי לאכול הבשר מן הדין, ובפרט כשיש חשש שבעל הבית יתבייש. וכן בילקוט יוסף הנ"ל שהתיר, לא הזכיר טעם כבוד הבריות, עיין שם למטה בהערות.

על מנת להבין את המציאות בשטח בנידוננו, שוחחתי עם הרב אבישי פרץ שליט"א ראש מדור כשרות בצה"ל אשר מכיר היטב את המציאות בקווי השחיטות ברבנות ברחבי הארץ, ואמר לי כך: כיום יש כמות נכבדת בגדר 'מיעוט המצוי' של בשר "חלק" מעורב עם הבשר ה"כשר" בכל קווי השחיטות של הרבנויות בארץ בלי יוצא מן הכלל, ועל בשר מעורב זה הרבנות נותנת חותמת "כשר". הרבנות מורידה בדרגה כמות גדולה של בשר שהוא "חלק" לספרדים לדרגת "כשר", מפני חששות אחרים שהרמ"א החמיר בהם, ומשום הכי הבשר אינו מהודר לבני אשכנז, ע"כ הורידו את הבשר לדרגת כשר, אך כאמור הוא "חלק" לספרדים. ויותר מכך המשיך והסביר, שאפילו הבשר הלא חלק בפנ"ע קודם שעירבו בו את הבשר החלק, הוא ספק חלק ספק לא-חלק. (והרוצה לקבל את מס' הטלפון של הרב אבישי פרץ לוודא איתו את העניין, יפנה אליי).

אם כן, יש לדון בימינו, לאור הדברים הנ"ל, האם יהיה ניתן להקל לאכול בשר "כשר" לספרדים שצועדים ע"פ פסקיו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, ובאיזה אופנים יהיה ניתן להקל, משום אותו ס"ס המוזכר ביביע אומר, ובצירוץ שרוב בהמות כשרות מהדין, ובצירוף שעל פי רוב יש הפסד מרובה בדבר היות ויש הפרש גדול במחיר בין בשר כשר לחלק(כחצי מחיר), ובסוף השנה זה טופח לסכומים גדולים. ובפרט כשמתארח ויש חשש מפני כבוד הבריות.

ולכאורה יש שרצו להקשות, מילא נתיר את הדבר בדיעבד כשמתארח, אך לכתחילה לקנות בעצמו בחנות הרב ביבי"א לא התיר, הרי דיבר שם באדם המתארח. ומ"מ נראה לי בפשטות שמרן כן היה מתיר זאת, ואסביר. אפשר לומר תחילה שמרן השיב לשאלה שנשאל, ואם היה נשאל אם מותר לו לקנות מבלי לשאול אם הבשר חלק או לא היה מביא את אותו ספק ספיקא וכנ"ל. והדבר מובן ממה שהביא ביבי"א ובילקו"י הנ"ל, לגבי הספרדים שנהגו להקל לאכול בשר בארצות אשכנז משום הס"ס, וכי הם ישבו מול בעל הבית וחיכו שיגיש להם את מנת הבשר (כדי שיהיה בדיעבד) ואסרו על עצמם לבקש ממנו את הצלחת?! וכי עמדו בקצביה ונמנעו מלקנות עד שפלוני יקנה עבורם? וכן מרן ביבי"א הנ"ל לא הזכיר כלל דיעבד או לכתחילה, אלא שפשוט אכלו שם. וכן הסברא נותנת, שאם הדבר מותר משום ס"ס(שמא כהרמ"א ושמא הבשר שלפניי חלק), הוא מוגדר כס"ס בין לפני שנקנה ובין לאחר שנקנה. ועוד, בהגדרת בדיעבד ולכתחילה, יש לדייק לענ"ד שאכן נאסור לכתחילה לערב הבשר החלק עם הכשר כדי לגרום ס"ס(וגם זה צ"ע אם בכלל אסור), אך לאחר שהתערב ומונח על השולחן אצל הקצב למכירה הרי זה כבר נחשב בדיעבד מאחר שכבר מעורב, וגם לפני שנקנה יש בו ס"ס וכנ"ל. וק"ל. וכן כתבו הב"י, הרמב"ם והרשב"א שכל שנעשה הדבר, מותר לקנותו אף לכתחילה, ואפילו מונח לידו דבר שלא היתה בו שאלה, לא צריך לבחור דוקא אותו, אלא לוקח לכתחילה את הדבר שהותר מספק. וכ"כ הרמ"א, התשב"ץ, הרדב"ז, הט"ז, כה"ח, והפרי מגדים (המקורות בהרחבה מובאים בספר "בהלכה ובאגדה כשרות המטבח" עמ' 114-115, ע"ש ותרוה נחת).

אחר הדברים האלה הצגתי את כל הנ"ל בפני חכם (מו"צ בקו ההלכה הספרדי), ולאחר שניתחנו את כל הפרטים המציאותיים בסוגיה הוא הסכים עמי שאכן יש ספק ספיקא ומעיקר הדין הדבר מותר, אמנם הסתייג מפרסום הדבר ברבים, ללא הוראה מפוסקי הלכה גדולים. (יש לציין שהראשל"צ הגר"ד יוסף שליט"א התוודע לאחרונה גם הוא למציאות הנ"ל בכל הרבנויות בארץ ע"י הרב אבישי פרץ, והתעניין מאד לשוחח עמו על כך בהזדמנות הבאה, כך נאמר לי מפי הרב אבישי פרץ). על כן מסקנות תשובה זו בהלכה יהיו מיועדות הלכה למעשה לרבים, אם יתן הסכמתו לכך אחד מהרבנים ממשיכי דרכו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בפסיקת ההלכה.

כעת אדרג את המצבים בהם יהיה ניתן להקל ע"פ הנ"ל מהקל אל החמור:

  • הביאו לו בשר כשר כלשהו מהקצביה ואינו יודע אם הוא "חלק" או "כשר": יש ג' ספיקות וחשש בל תשחית (הספיקות: שמא הלכה כהרמ"א, ושמא זה בשר חלק שהתערב עם הכשר, ושמא זה בכלל בשר בחותמת "חלק")
  • מתארח במקום שאוכלים בשר בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא, חשש בל תשחית וכבוד הבריות. (לדוגמא: ספרדי בישיבה אשכנזית, מתארח אצל חברו וכדומה)
  • אדם נתן לו בשר מהחנות בחותמת "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא וחשש בל תשחית.
  • שיקנה בעצמו לאורך השנה בשר "כשר" רבנות: יש ספק ספיקא והפסד מרובה.
זאת תורת העולה מכל האמור לעיל: נראה שעל פי הספק ספיקא שמרן הגר"ע יוסף זצ"ל הקל לספרדי המתארח אצל אדם אחר, לאכול אצלו בשר כאשר אינו יודע אם הבשר חלק או כשר, יהיה ניתן להקל בימינו לספרדים מעיקר הדין לקנות ולאכול בשר רבנות בחותמת "כשר": ספק אחד שמא הלכה כהרמ"א שבשר שאינו חלק הוא מותר. ספק שני שמא הבשר שלפנינו הוא בעצמו בשר חלק. ועוד, שהרי רוב בהמות כשרות הן. ועוד, שהבשר הלא-חלק(לפני הערבוב) בפני עצמו הוא רק ספק לא חלק, ויש בו בעצמו גם בשר חלק. ועוד, שמצטרפים לנו ב' צירופים חשובים שלא היו במציאות בתשובה של מרן היבי"א: א. כיום יש הפסד כספי מרובה למי שיחמירו עליו לקנות רק "חלק", שלאחר שנה שלמה זה ההפרש במחיר טופח לסכומים גדולים. ב. ששם היה לנו ספק אחד הניתן לבירור, ואילו בנידון דידן יש לנו ב' ספיקות שלא ניתנים לבירור. ודו"ק.



עד כאן, בברכת "יאכלו ענוים וישבעו"

הצב"י רוי אביב נ"י

בית מדרש "יביע אומר" נתיבות​
במש''כ באות ג' שבישיבה אשכנזית אפשר להקל מדין כבוד הבריות הוא דבר זר ושם מתאים יותר דיעבד שאין לך דעבד גדול הימנה .
ומש''כ שלקנות חלק זה הפסד מרובה -לא הבנתי הלא כיון שהשו''ע ס''ל שצריך חלק מה מקום לומר הפסד מרובה .
 
נערך לאחרונה:
1. שוחחתי עם שלושה רבנים בקו ההלכה הספרדי על כך ועם עוד מספר רבנים בקהילה ולא שמעתי מעולם חילוק בין בית לאולם, ושמעתי מעשה רב על הרב חיים רבי שאכל באולם וששאלוהו מדוע לא שאל על הבשר אמר שסומך על הס"ס שפסק מרן ביביע אומר.
2. א. עיין בעין יצחק, כרך ב' עמ' שלח: "ספק ספיקא מהני גם באיתחזק איסורא." ב. עיין בעין יצחק כרך ב' עמוד שיט: "אם הספק השני הוא מיעוט ואינו ספק שקול, מצטרף לספק ספיקא, דהוי ספק דרבנן ולקולא, אף בספק כל דהוא".
3. הבאתי את ההוכחות שהביא הגר"ד נקי מהב"י ועוד פוסקים ראשונים ואחרונים, שאחר שנעשה הדבר, מותר לקנותו לכתחילה. עיין שם בספר.
4. כל הנידון כאן הוא כעת כשידוע שיש ערבוב של בשר חלק, המציאות השתנתה, וכך ההלכה גם כן תשתנה. אם החמירו משום שחשבו שזה ודאי לא-חלק, אז זו 'טעות' שחשבו שזה טרף. כעת כשנודע שיש ס"ס, הרוצה לסמוך עליו יכול ע"פ תשובת מרן ביבי"א. ועיין בעין יצחק, כרך ב' עמ' שלח: "ספק ספיקא מהני גם באיתחזק איסורא."
5. נכון, כתבתי שזה צירוף. אולי נפק"מ אם להחמיר על משפחה ספרדית קשת יום או לא(כאשר התברר לך שהדבר מותר מעיקר הדין).

אין טעות סופר. (איני יודע אם כבודו רציני)
הגר"ח רבי, למרות גדלותו העצומה בתורה ויר"ש, פעמים רבות מסביר את דברי מרן זצ"ל באופן שאינו תואם לכתוב בספרים. ואני יכול להעמיד לך מניין רבנים מקו ההלכה הספרדי שלא יסכימו לחיבור של בית ובית מלון.
המצב עכשיו הרבה יותר בעייתי ממה שהיה בזמנו של מרן. ואי אפשר לצרף אלף קולות בשביל להתיר שרץ.
 
א. למדנו מדברי הרב ביבי''א שספק בדין וספק במציאות חשיב ס''ס.
ב. מש''כ בשם ילקו''י שאם ספק אחד א''א לברר גם השני א''צ לברר אם קבלה היא נקבל אבל בפשוטו אין לזה הבנה כיון שוי חסרון ידיעה ולא הוי ספק וממילא לא מצטרף לס''ס.
ג. מה שהביא שאם בעה''ב מתבייש -כמדומה שזה חידוש לומר כדי שבעה''ב לא יפגע הוי כבוד הבריות שדוקא כגון שירותים וכיו'''ב.
ד.גם אם נימא שהוי כבוד הבריות-יש לדון שהיתר רק בדרבנן וכאן הלא הוי ס' דאוריתא שמא זה נבילה [ולפי הפנ''י בכתובות שס''ס הוי ספק דרבנן לקקולא א'ש אבל דבריו קשים]
בספק דאורייתא, מרן זצ"ל לא הקל בשופי לעשות ספק ספיקא. ורק בצירופים נוספים, וכאן אין את זה.
 
חזור
חלק עליון