מה הדין? רגע אחד לפני...

[בנימין לוריא]

אשאל כמה שאלות ששאלו אותי, מה יהיה הדין במקרה שנמצא רגע לפני זמן מסויים. מה עדיף?
1. מה יהיה הדין אדם שהתעורר רגע לפני סוזק"ש מג"א, האם יקרא ק"ש עכשיו קודם ברכות התורה כדי לצאת יד"ח שיטה זו, או שיסמוך על סוזק"ש גר"א?
2. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יעמוד להתפלל עוד קודם ברכות השחר וברכות התורה ובלי תפילין או לא?
3. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס אחרי סוף זמן תפילה, ועוד רגע החזן מתחיל חזרת הש"ץ, האם יתחיל תפילה יחד עם החזן בלי תפילין ולפני ברכות השחר וברכות התורה, כדי להרוויח מנין, או שיתפלל על הסדר (ורק יענה לקדושה עד 'ימלוך')?
4. מה יהיה הדין אדם שנזכר כמה דקות קודם שקיעת החמה ביום שבת שלא התפלל מנחה, האם ילך להתפלל מנחה (קודם השקיעה) ויאכל סעודה שלישית אחרי השקיעה, או להיפך? [או בכלל שיתפלל מנחה ביחידות ויספיק את שניהם קודם השקיעה]?
5. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע אחד קודם השקיעה שלא הניח תפילין, האם יעדיף להניח תפילין קודם השקיעה או להתפלל מנחה (ואת השני יעשה אחרי השקיעה)? ומה יהיה הדין בערב שבת?
6. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע קודם חצות ביום שבת שעדיין לא עשה קידוש ועוד רגע חצות. האם נתיר לו לשתות מים קודם הקידוש כדי שלא יחשב שהוא בתענית, או שיעשה קידוש אחרי חצות?

 

[יי"ש]

1. מה יהיה הדין אדם שהתעורר רגע לפני סוזק"ש מג"א, האם יקרא ק"ש עכשיו קודם ברכות התורה כדי לצאת יד"ח שיטה זו, או שיסמוך על סוזק"ש גר"א?

זכורני דעת מרן זיע"א כיון שזמן ק''ש הוא דרבנן אף לכתחי' אפשר לסמוך על דעת הגר''א.

2. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יעמוד להתפלל עוד קודם ברכות השחר וברכות התורה ובלי תפילין או לא?

הגר''א ירחי שלי' אמר לי פעם [והוא מרן מפורש] שסמיכות גאולה לתפילה עדיף טפי מתפילה בציבור. ושמא כיון שברכות הם רק דרבנן לא יעשה כן, אלא יתפלל על הסדר.

3. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס אחרי סוף זמן תפילה, ועוד רגע החזן מתחיל חזרת הש"ץ, האם יתחיל תפילה יחד עם החזן בלי תפילין ולפני ברכות השחר וברכות התורה, כדי להרוויח מנין, או שיתפלל על הסדר (ורק יענה לקדושה עד 'ימלוך')?

כנ''ל.

4. מה יהיה הדין אדם שנזכר כמה דקות קודם שקיעת החמה ביום שבת שלא התפלל מנחה, האם ילך להתפלל מנחה (קודם השקיעה) ויאכל סעודה שלישית אחרי השקיעה, או להיפך? [או בכלל שיתפלל מנחה ביחידות ויספיק את שניהם קודם השקיעה]?

מנחה קודם שבסעודה חיישי' שמא יגרר.

5. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע אחד קודם השקיעה שלא הניח תפילין, האם יעדיף להניח תפילין קודם השקיעה או להתפלל מנחה (ואת השני יעשה אחרי השקיעה)? ומה יהיה הדין בערב שבת?

אולי תפילין קודם שהוא דאו'.

6. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע קודם חצות ביום שבת שעדיין לא עשה קידוש ועוד רגע חצות. האם נתיר לו לשתות מים קודם הקידוש כדי שלא יחשב שהוא בתענית, או שיעשה קידוש אחרי חצות?

ממילא צריך לברך על כוס המים, כבר יברך על כוס היין ויצא י''ח קידוש.


* אדם כזה שכל חייו בדיעבד צריך לעשות לו טיפול 10,000 :)

 

[בנימין לוריא]

הגר''א ירחי שלי' אמר לי פעם [והוא מרן מפורש] שסמיכות גאולה לתפילה עדיף טפי מתפילה בציבור. ושמא כיון שברכות הם רק דרבנן לא יעשה כן, אלא יתפלל על הסדר.

הספק (במספר 2) הוא מצד סוף זמן תפילה, לא מצד תפילה בציבור.
מה שנכתב עונה על ספק מס' 3.

 

[יי"ש]

הספק (במספר 2) הוא מצד סוף זמן תפילה, לא מצד תפילה בציבור.
מה שנכתב עונה על ספק מס' 3.

לכן כתבתי

ושמא כיון שברכות הם רק דרבנן לא יעשה כן, אלא יתפלל על הסדר.

 

[אושרי רביב]

* אדם כזה שכל חייו בדיעבד צריך לעשות לו טיפול 10,000 :)

חחח

 

[בנימין לוריא]

זכורני דעת מרן זיע"א כיון שזמן ק''ש הוא דרבנן אף לכתחי' אפשר לסמוך על דעת הגר''א.

אבל אולי בכדי להרוויח את הדעה החולקת, יהיה עדיף שיקרא בלי ברכות התורה, שכן אינו מתכוון ללימוד, ויקנח ידיו באיזה דבר במקום נטילת ידיים (אם לא יספיק).

מנחה קודם שבסעודה חיישי' שמא יגרר.

אולי יטול ידיים, ואז ילך להתפלל, ויחזור וימשיך?

אולי תפילין קודם שהוא דאו'.

אבל סו"ס הוא לא מפסיד את השני, רק מפסיד להקדים את השקיעה. ועכ"פ באמת כך מסתבר...

ממילא צריך לברך על כוס המים, כבר יברך על כוס היין ויצא י''ח קידוש.

כמובן מדובר שאין לו כוס יין כגון שהוא בביהכנ"ס או במקום שלא מצוי לא כרגע יין ועד שישיג יין כבר יעבור חצות, האם ישתה מים קודם קידוש או לא. ואולי עדיף שלא ישתה, כיון שיש דעות שרק אם מתכוון לשם תענית אסור להתענות תענית שעות בשבת. (וראה בילקו"י סי' רפ"ח)

 

[דניאלי]

אשאל כמה שאלות ששאלו אותי, מה יהיה הדין במקרה שנמצא רגע לפני זמן מסויים. מה עדיף?
1. מה יהיה הדין אדם שהתעורר רגע לפני סוזק"ש מג"א, האם יקרא ק"ש עכשיו קודם ברכות התורה כדי לצאת יד"ח שיטה זו, או שיסמוך על סוזק"ש גר"א?
2. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יעמוד להתפלל עוד קודם ברכות השחר וברכות התורה ובלי תפילין או לא?
3. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס אחרי סוף זמן תפילה, ועוד רגע החזן מתחיל חזרת הש"ץ, האם יתחיל תפילה יחד עם החזן בלי תפילין ולפני ברכות השחר וברכות התורה, כדי להרוויח מנין, או שיתפלל על הסדר (ורק יענה לקדושה עד 'ימלוך')?
4. מה יהיה הדין אדם שנזכר כמה דקות קודם שקיעת החמה ביום שבת שלא התפלל מנחה, האם ילך להתפלל מנחה (קודם השקיעה) ויאכל סעודה שלישית אחרי השקיעה, או להיפך? [או בכלל שיתפלל מנחה ביחידות ויספיק את שניהם קודם השקיעה]?
5. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע אחד קודם השקיעה שלא הניח תפילין, האם יעדיף להניח תפילין קודם השקיעה או להתפלל מנחה (ואת השני יעשה אחרי השקיעה)? ומה יהיה הדין בערב שבת?
6. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע קודם חצות ביום שבת שעדיין לא עשה קידוש ועוד רגע חצות. האם נתיר לו לשתות מים קודם הקידוש כדי שלא יחשב שהוא בתענית, או שיעשה קידוש אחרי חצות?

1. אם הוא תמיד מחמיר בזה אין סיבה שלא יקרא מיד, מה גם שיכול לברך אשר בחר בנו שזה ברכה קצרה.
2. א. בעיקר השאלה ברור שיתפלל שמו"ע מיד, אם יחכה יפסיד את התפילה בזמנה ואין פה שום הו"א. ב. שמו"ע אינו מצריך ברכות התורה לפניה וגם ברכות השחר וגם תפילין זה רק למצוה מן המובחר, אלא אם התכוונת לגאוה לתפילה וגם זה פשוט שעדיף תפילה בזמנה. ג. אינו מובן למה הוא הגיע לבית הכנסת הוא היה צריך להתפלל בבית ולא להכנס לחששות אלו.
3. גאולה לתפילה עדיף מתפילה בציבור כל השאר המוזכרים אינם עדיפים.
4. לפי מה שידוע לי עדיף שיתפלל מנחה ביחידות.
5. יתפלל מנחה עם תפילין ביחידות ואם א"א שניהם לכאו' תפילין עדיפים לפני השקיעה וכ"ש בער"ש.
6. עדיף לעשות קידוש אחרי חצות, זה איסור גמור וזה פחות

 

[בנימין לוריא]

אם יש לדלג קרבנות כדי להתפלל עם הנץ החמה

שלום וברכה, מי שמתעורר בשעה מסויימת, ולפניו ב' אפשרויות: או להזדרז מיד ולהתפלל עם הנץ החמה אבל יהיה מוכרח לדלג על אמירת הקרבנות או רובם (ויתכן גם במצב כזה שלא יצליח לומר הזמירות ביישוב הדעת אלא מעט בחופזה), או שיחכה מעט ויתפלל מאוחר יותר תפילה שלימה, מרישא עד גמירא, איזו דרך ישכון אור. יורנו...

forum.moreshet-maran.com

 

[בנימין לוריא]

2. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יעמוד להתפלל עוד קודם ברכות השחר וברכות התורה ובלי תפילין או לא?

מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יתחיל מיד שמו"ע או שיתחיל ברכות ק"ש? (כיון שברכות ק"ש א"א להגיד אח"כ ושמו"ע הוא עדיין יוכל להתפלל עד חצות).

 

[דניאלי]

מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יתחיל מיד שמו"ע או שיתחיל ברכות ק"ש? (כיון שברכות ק"ש א"א להגיד אח"כ ושמו"ע הוא עדיין יוכל להתפלל עד חצות).

גם הדין של שמו"ע אחרי זמ"ת אינו פשוט בפוסקים, ורק בדיעבד בשוגג סמכינן אמקילים.
ומסתבר שוודאי שמו"ע כתיקונו עדיף על ברכות ק"ש.

 

[בנימין לוריא]

מה הדין אדם שנמצא כמה רגעים קודם השקיעה ועוד לא התפלל מנחה.
האם יתחיל להתפלל עם חזרת הש"ץ ויספיק לסיים התפילה קודם השקיעה, או שיתחיל עם הציבור ויסיים תפילתו אחרי השקיעה?
ומה הדין אם יכול להתפלל כעת עם חזרה ולסיים אחרי השקיעה, או להתפלל עם הציבור וגם להתחיל אחרי השקיעה?

 

[אד יעלה]

. מה יהיה הדין אדם שהתעורר רגע לפני סוזק"ש מג"א, האם יקרא ק"ש עכשיו קודם ברכות התורה כדי לצאת יד"ח שיטה זו, או שיסמוך על סוזק"ש גר"א?

שמעתי בשם הגרשז''א חידוש עצום שאם אדם קם סמוך מאד לסוזק''ש
[באופן שאין לו זמן ליטול ידיים] ינקה בכל מידי דמנקי ויקרא ק''ש לפני נט''י.

 

[לביא]

שמעתי בשם הגרשז''א חידוש עצום שאם אדם קם סמוך מאד לסוזק''ש
[באופן שאין לו זמן ליטול ידיים] ינקב בכל מידי דמנקי ויקרא ק''ש לפני נט''י.

כהדין לאדם שקם באמצע הלילה לקול רעמים שיעשה כן לברך שכחו וגבורתו מלא עולם, כ״ש לק״ש.

 

[בניהו שמש]

מה הדין אדם שנמצא כמה רגעים קודם השקיעה ועוד לא התפלל מנחה.
האם יתחיל להתפלל עם חזרת הש"ץ ויספיק לסיים התפילה קודם השקיעה,

בוודאי שעדיף כן

ומה הדין אם יכול להתפלל כעת עם חזרה ולסיים אחרי השקיעה, או להתפלל עם הציבור וגם להתחיל אחרי השקיעה?

מסתבר דעדיף להתחיל לפני השקיעה

 

[בניהו שמש]

מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יתחיל מיד שמו"ע או שיתחיל ברכות ק"ש? (כיון שברכות ק"ש א"א להגיד אח"כ ושמו"ע הוא עדיין יוכל להתפלל עד חצות).

בוודאי רק תפילה, כי אם לא יגמור ''גאל ישראל'' בזמנה, לפי השו''ע ברכותיו לבטלה ! ואסור להתחיל 'יוצר' ב10.29 כשסוז''ת ב10.30 כיון שיגמור הברכות אחר הזמן
ומה שחלק מהפוסקים מקילים בזה, הוא רק לענין תפילה בלבד ! ולא לענין ק''ש או ברכות ושאר מצוות
הרבה נכשלים בזה !!!

 

[בניהו שמש]

אשאל כמה שאלות ששאלו אותי, מה יהיה הדין במקרה שנמצא רגע לפני זמן מסויים. מה עדיף?
1. מה יהיה הדין אדם שהתעורר רגע לפני סוזק"ש מג"א, האם יקרא ק"ש עכשיו קודם ברכות התורה כדי לצאת יד"ח שיטה זו, או שיסמוך על סוזק"ש גר"א?

לענ''ד עדיף שיקרא רק פסוק ראשון לפני ברכות התורה, והשאר ישלים לפני הגר''א

2. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס דקה לפני סוף זמן תפילה, האם יעמוד להתפלל עוד קודם ברכות השחר וברכות התורה ובלי תפילין או לא?

בוודאי שיעמוד להתפלל בלי ברכות ובלי תפילין (לענין תפילין זה שו''ע מפורש)

3. מה יהיה הדין אדם שהגיע לביהכנ"ס אחרי סוף זמן תפילה, ועוד רגע החזן מתחיל חזרת הש"ץ, האם יתחיל תפילה יחד עם החזן בלי תפילין ולפני ברכות השחר וברכות התורה, כדי להרוויח מנין, או שיתפלל על הסדר (ורק יענה לקדושה עד 'ימלוך')?

אם אין לו מנין אחר, תפילה בציבור עדיף. אם יש לו מנין אחר שילך לשם

4. מה יהיה הדין אדם שנזכר כמה דקות קודם שקיעת החמה ביום שבת שלא התפלל מנחה, האם ילך להתפלל מנחה (קודם השקיעה) ויאכל סעודה שלישית אחרי השקיעה, או להיפך? [או בכלל שיתפלל מנחה ביחידות ויספיק את שניהם קודם השקיעה]?

סעודה שלישית לפני מנחה יוצא רק בדיעבד.
מסתבר דיכול לאכול סעודה שלישית ב13.5 דק' של ביה''ש דר' יהודה כדי להרוויח תפילת מנחה בציבור, אבל לבטל סעודה שלישית לגמרי, לענ''ד יתפלל מנחה יחיד

5. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע אחד קודם השקיעה שלא הניח תפילין, האם יעדיף להניח תפילין קודם השקיעה או להתפלל מנחה (ואת השני יעשה אחרי השקיעה)? ומה יהיה הדין בערב שבת?

בערב שבת שאסור להניח בבין השמשות, יוותר על מנחה לפני השקיעה
וגם בחול מסתבר שתפילין קודם, כי בדיעבד ניתן להתפלל מנחה בבין השמשות, אבל לענין תפילין לדעת הרבה פוסקים מניחים בלי ברכה, ומכניס עצמו לספק איסור הנחת תפילין בלילה, שמתחיל משקיעת החמה, כמבואר בגמ' ובפוסקים, אבל מנחה אין כאן איסור, כי הרבה פוסקים מתירים בדיעבד אחר השקיעה

6. מה יהיה הדין אדם שנזכר רגע קודם חצות ביום שבת שעדיין לא עשה קידוש ועוד רגע חצות. האם נתיר לו לשתות מים קודם הקידוש כדי שלא יחשב שהוא בתענית, או שיעשה קידוש אחרי חצות?

מסתבר שמה שיעשה יש לו ע''מ לסמוך, כי יסמוך על הראשונים שמותר לשתות לפני קידוש היום או יסמוך על הראשונים שמותר להתאחר מחצות

 

[לביא]

האם יתחיל להתפלל עם חזרת הש"ץ ויספיק לסיים התפילה קודם השקיעה, או שיתחיל עם הציבור ויסיים תפילתו אחרי השקיעה?
ומה הדין אם יכול להתפלל כעת עם חזרה ולסיים אחרי השקיעה, או להתפלל עם הציבור וגם להתחיל אחרי השקיעה?

לזיכרוני אומרים שרק כשמתחילים להתפלל עם הציבור התפילה נחשבת בציבור, אפילו אם סיים אחרי הציבור. אבל אם התחיל להתפלל אחרי, נחשב בציבור רק כל זמן שהציבור מתפללים עד סוף החזרה. (כך כתוב במרן, אך לא זוכר במדויק היכן)
במחשבה שנייה לא כ״כ מבין את החילוק בין הציורים.

 

[בנימין לוריא]

בוודאי רק תפילה, כי אם לא יגמור ''גאל ישראל'' בזמנה, לפי השו''ע ברכותיו לבטלה ! ואסור להתחיל 'יוצר' ב10.29 כשסוז''ת ב10.30 כיון שיגמור הברכות אחר הזמן
ומה שחלק מהפוסקים מקילים בזה, הוא רק לענין תפילה בלבד ! ולא לענין ק''ש או ברכות ושאר מצוות
הרבה נכשלים בזה !!!

לא דייקתי, אבל הכוונה היתה שיספיק את כל ברכות ק"ש בזמן, ורק לא יספיק את תפילה העמידה.

 

[בניהו שמש]

לא דייקתי, אבל הכוונה היתה שיספיק את כל ברכות ק"ש בזמן, ורק לא יספיק את תפילה העמידה.

בכה''ג מסתבר דעדיף לא לוותר על הברכות:
א) בדיעבד תפילת השחר עד חצות
ב) לסמוך על שיטות אחרות בסוז''ת (אמנם אין הלכה כמותם, אבל חזי לאיצטרופי)
ג) לסמוך על הפוסקים המקילים דאם רק התחיל השמו''ע בזמנה, אפי' תחילת ברכת אבות, נחשב תפילה בזמנה (כמדומה שביביע אומר סמך ע''ז בדיעבד)