האם יש הבדל בין תפוח ליין

[א.א]

מי ששתה יין ולא כיון לפטור ולא היו לפניו משקים האם צריך לברך שוב
[ביין כתוב הפוסקים בסימן קעד דדוקא שכיון לפטור או היו לפניו

ואילו מי שברך בורא פרי העץ על תפוח פטר גם מה שלא כיון ולא היה לפניו
מה החילוק או שבאמת אין חילוק בין הדברים

 

[אור יעקב]

או שבאמת אין חילוק בין הדברים

לא שמעתי מעולם שיש חילוק.

הדבר היחידי הוא שאם לא כיוונת אז אם הדבר השני יותר חביב או חשוב אתה מברך עליו ואם לא לא.

 

[א.א]

ואין הבדל הביאו לו או לקח לבד
ואילו ביין נראה שדווקא שהיו לפניו או כיון לפטור אבל לא בסתמא
שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן כ
והסכימו האחרונים שאפילו לא היו המשקים לפניו היין פוטרם. ואף על פי שהמרדכי (ברכות פרק ו' סימן קנ) כתב בשם מהר"ם, שדוקא כשהיו המשקים לפניו ברכת היין פוטרתם, אבל כשלא היו לפניו, כיון שבזמן הזה אין קבע בשתיית יין, אין ברכת היין פוטרת שאר משקים. ע"ש. נראה שמהר"ם נמשך לשיטתו בתשובה (ברלין תרנ"א, עמוד ש"ה, סוף אות יט), שבזמן הזה שאין רגילים לקבוע לשתיה כמו בימיהם, אם ישבו או היסבו לשתות, כל אחד ואחד מברך לעצמו, ואין אדם יוצא בברכת חבירו. ע"ש. (וכן הוא בספר תשב"ץ סימן שכב דף כו סע"ב). אבל לפי מה שפסקו הטור ומרן השלחן ערוך /א"ח/ (בסימן ריג סעיף א'), שגם בזמן הזה ישיבה שלנו לשתות יין נחשבת קבע כהיסבה שלהם, ואחד מברך לכולם, גם לענין לפטור שאר משקים בברכת היין שפיר נחשבת ישיבתינו לקבע, וברכת היין פוטרתם גם כשלא היו לפניו. וכמבואר כל זה בדרכי משה (סימן קעד) בשם מהר"א מפראג. (ועיין עוד במגן אברהם סימן רח ס"ק כד בשם השל"ה). וכן כתב הדגול מרבבה, והשיג על הט"ז שהביא דברי המרדכי לדינא, שאין זה מכוון להלכה. וכן כתבו האליה רבה והפרי מגדים. וכן כתב המגן גבורים. וכן כתב הגאון רבי יהודה קצין בשו"ת רועי ישראל (סימן ח'), והגאון רבי רפאל אנקאווא בשו"ת קרני ראם (סימן רכא). ע"ש. (וראה עוד בשו"ת ישמח לבב סימן ה' אות יג). גם הגאון רבי זלמן בשלחן ערוך שלו, פסק שאפילו אין המשקים לפניו, ורק היה בדעתו עליהם, אינו מברך על המשקים, שברכת היין פוטרתם. ע"ש. ובשיורי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות י') מבואר, שאפילו שותה יין דרך עראי, אם היו המשקים לפניו ברכת היין פוטרתם. וכן הסכים האליה רבה (סק"ח). ודחה מה שכתב העולת תמיד שאינו פוטר משקים אלא כשקבע עצמו לשתות יין, ולא כששתה דרך עראי, שזה אינו. והוסיף, שאפילו לא היו לפניו אם היה בדעתו לשתות משקים ברכת היין פוטרתם. וכן כתב הגר"י קצין בשו"ת רועי ישראל (סימן ח') הנ"ל. וכן כתב בזכור לאברהם (דף כ' ע"ב). גם בספר שמח נפש (מערכת יין דף לו ע"ב), הביא מה שכתב בספר אבק דרכים (דף סא ע"ד), שאפילו שתה יין בדרך עראי, אם היה בדעתו לפטור משקים, אפילו אינם לפניו, ברכת היין פוטרתם. ושכן הסכים בספר נחמד למראה על הירושלמי חלק ב' (דף קמז ע"ב). ע"ש. וכן כתב הגאון רבי יצחק אבולעפייא בספר פני יצחק (הלכות ברכות אות קלו), שאפילו שתה יין דרך עראי, אם היתה דעתו על משקים, ברכת היין פוטרתם, ולכן המקדש על היין בשבת ורוצה לשתות שאר משקים, צריך שיהיו המשקים לפניו, או שיכוין עליהם לפוטרם. ע"ש

 

[א.א]

ושוב הראוני הליכות ברכות קעד עמוד רסז שכתב שהחילוק הוא שאין ברכותיהם שוות