תוצאות חיפוש

כתב בספר ילקוט יוסף שובע שמחות ח"ב פרק ח', שכשהאב אינו נמצא - האמא מברכת ברכת "שהחיינו" מיד אחר החיתוך. ובהערות שם כתב שכן הורה מרן זצ"ל במעשה שהיה, ולא הביא לזה מקורות. ולא זכיתי להבין הוראה זו. חדא, דמפורש בבא"ח שנה ראשונה פרשת ראה סעיף ח לא כך, וז"ל נהגו שהאב יברך שהחיינו בשעת המילה, ואם לא...

@הרב שמעון ללוש כתב בעלון אור השבת בלק תשפ"ב ודבריו צע"ג, חדא, שהרי לאחר כל הפלפול הנ"ל - הרי מרן השו"ע פסק כדעת הרמב"ם, בין אם נאמר שגרס אחרת ובין אם נאמר שפירש אחרת. גם הש"ך לא כתב כן 'בדעת' מרן אלא כתב שיש 'חולקים' על מרן, אולם מרן לא סובר כן, אז מה מקום להתפלפל ולנסות לפסוק אחרת ממרן?. ועוד...

@הרב שמעון ללוש כתב בעלון אור השבת בלק ובמחכ"ת נעלמו ממנו דברי כף החיים על או"ח סימן רכג אות ל'. מיהו אם קנה שנים או שלשה מלבושים ביחד אף על פי שאינו לובש עתה כי אם אחד ומברך עליו נראה דנפטרו כולם כיון דלפום דינא הברכה היא בשעת קנייה וכבר קנה, אלא דלכתחלה יש לכוין על כולם בברכה שמברך עתה...

לכל מי שרצה תוכנת ספרים בזול https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=32714#p591155

ידועים דברי הלקט הקציר בשם החיד"א שכתב כך: ויש לעיין בדבריו. שהרי בנידון ההוא שהזכיר לענין שהחיינו ולישב בסוכה ביו"ט שני - האר"י לא דיבר מאומה, אלא זה מחלוקת הפוסקים וכפי שהביא שם באורך. והרי הוא כתב ששאל את החיד"א 'על פתגמא דנא' דהיינו איך הוא נוהג בענין ההוא של שהחיינו, וע"ז ענה לו שנוהג...

בשו"ת יחוה דעת חלק א סימן טז כתב בזה"ל ולענין אם מותר לשקול כזית של מצה ושל מרור בליל פסח, הן אמת שמבואר בשלחן ערוך /א"ח/ (סי' ת"ק סעיף ב'), שאסור לשקול בשר אפילו בביתו כדי לדעת כמה יבשל, ואפילו לשקול מנה אחת של בשר כנגד מנה אחרת אסור. וכתב המגן אברהם (שם /א"ח סי' ת"ק/ סק"ד) שאפילו כשאינו מדקדק...

כנודע, הרמב"ן ותלמידיו כתבו כדעת ר"ת בענין השקיעה וצה"כ. המקום בו אנו יודעים בודאות שנהגו מקדמת דנא כדעת הגאונים הוא בארצות המזרח, וכעדות מהר"ם אלאשקר הידועה. אולם מתברר שגם בספרד נהגו כדעת הגאונים. מצורף קטע מ'בתוך המשפחה' של חג הפסח, בכתבה על האנוסים בספרד, ובין היתר נכתב שם כך: רואים שהיו...

בחזו"ע ימים נוראים [המצורף] תמה מאוד על הבא"ח שכתב שאין לומר והוא רחום בליל יוה"כ ודלא כחמדת ימים, דמה לו אצל החמדת ימים בשעה שרע"ג וכל הראשונים והאחרונים כתבו כן, והאריך בזה. אולם דברי הבא"ח ברורים, וכפי שאבאר; ידוע שבספרד היו אומרים והוא רחום גם בליל שבת, וכפי שהביא הטור בסי' רס"ז, וכך דעת...

בשו"ת יחוה דעת חלק ה' סימן ל"ד האריך בענין חיוב נשים בהלל בליל פסח, ואלו דבריו העיקריים בענין זה: ואין לדחות ולומר שלא תיקנו לומר הלל בליל פסח בברכה אלא בבית הכנסת בצבור, משום פרסומי ניסא, אבל ביחיד אין לאומרו, זה אינו, שהרי כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תפז סק"ח), שההלל של ליל פסח בבית הכנסת...

ידועים דברי הרב פעלים חלק ג' אורח חיים סימן ל"ב שכתב: והנה לכאורה היה נ"ל להביא ראיה שיש דין חצי שיעור גם במ"ע מדין ספירת העומר שכתב הטור ז"ל בסי' תפ"ט בשם בה"ג ז"ל שאם שכח לברך באחד הימים, שלא יברך עוד בימים שלאחריו, והיינו טעמא משום דבעינן תמימות שיהיה סופר כל הימים, דספירת כל הימים מצוה חדא...

יש לעיין מדוע הספרדים מברכים על מצה קשה בפסח המוציא. הרי לפי הכללים 'היבשים' המצה נקראת פה"ב, וראיה שלאחר פסח מברכים עליה מזונות [לנוהגים כן, ואכמ"ל]. אלא שבפסח זהו הלחם שלנו ולכן מברכים המוציא. אולם כיום שמצוי בהרבה בתים גם מצה רכה שהיא לחם באמת, א"כ המצה הקשה כבר אינה 'הלחם' היחיד שיש לנו...