תוצאות חיפוש

יישר כוח על הידיעה, ואחרי כל התשבחות לספרי עוז והדר הידועים בהידורים ובהנגשתם לאוכלוסיות רחבות... טוב היו עושים אם היו מביאים את המזמור לדוד (על פר"ח ופר"ת מר"ד פארדו) כמדור בספר, וכן את הפרי מפרי (כנ"ל למהר"י נבון), וכן חק לישראל (כנ"ל לר"י קאזיס) ופסקי כף החיים ומרן הגר"ע לתועלת הלומדים...

ברצוני למסור ברכת יישר כוח לפורום הנכבד, שבראשו עומדים תלמידי חכמים גדולים! תודה על הפורום ועל החזרתו... אני נהנה מהפורום, מהערות תלמידי החכמים בו, ומהעובדה שהפצת מורשת מרן פעילה ומשגשגת. זכינו בגדול הדור, מרן הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, זוכה הציבור הספרדי גם בתלמידיו שממשיכים את מורשת...

ההיתר מתבסס על לשון הבית יוסף שרובו רוטב

מרן בשיעור בא להסביר את מרן הב"י מדוע היקל במיעוט רוטב ומאידך החמיר ברותחין. לכאורה ס"ס וספק דרבנן הם במעמד שווה.

מרן הראש"ל שליט"א הסביר השבוע (מוצ"ש בא) שמותר לחמם דגים עם קצת רוטב משום פסיק רישא דלא איכפת ליה כלפי הרוטב, ובמצב זה יורד לדרבנן, ומאחר ודעת גדולי ספרד להקל בחימום לח שהתבשל והצטנן יש לנו ספק דרבנן. נפשי בשאלתי, האם לדידיה בגוונא שמכוון לאכול הרוטב כשהוא חם אסור לחמם? או שמא יש להקל מאיזשהו...

אז למה יצא בזה נגד מנהג תימן?

לגבי חליטה מה דעת מרן הראש"ל הגר"י שליט"א? ראיתי שכתוב בעלון שיצא נגד זה שלאחרונה אומרים לשמור על כל מנהגי העדות ובכלל זה חליטה אחרי המליחה. הרי מרן הב"י כותב שטוב להחמיר כמו הרמב"ם, וכן הביא מרן החיד"א בסימן סט סע' יא בשם מהר"ש עמאר, שכך נהגו במרוקו (בתורת חומרא בעלמא), אם כן מה איכפת לן...

אולי, אבל זה לא מה שכתב מרן

תצלום דברי רס"ג בסידור

בחזו"ע ברכות עמ' תע: והקשה ידידי שליט"א. הרי רש"י בראשית ב, יא פירש שפישון הוא נילוס, וכ"כ בתרגום הרס"ג. ואין ליישב שכתב נילוס ולא פישון, משום שכל הנהרות כתב כפי השם המוכר להם בערבית וכמבואר שם. וא"כ הוו דברי רס"ג כדעת מרן ואפשר שיש לברך על הנילוס ולא כפי שמשמע מדברי הרב זצ"ל שכתב בהחלט...

ישנה מחלוקת גדולה בקדמונים האם ס"ת על קלף כשר או שמא רק על הגוויל. רבים כתבו להכשירו בדיעבד, וכך דעת מרן הבית יוסף זצ"ל, שלכתחילה יש לכותבו על הגוויל ובדיעבד יש להכשיר על הקלף. לדעת הרי"ף והרמב"ם ושאר ראשוני ספרד חלק הקלף נמצא סמוך לבשר, כך שקלף שלנו לשיטתם הוא דוכסוסטוס שנכתב עליו בצד הלא...

לכן לא הבנתי את הסתירה, הבן איש חי כתב שלא יברך כשמניח שניהם יחד - ללא הפסק, ומסתבר לדייק שכשמניח בזה אחר זה ומפסיק - יברך. ומה שכותב הבא"ח שמי שאין דרכו להניח וכו' אין לדייק מזה להיפך כלל, משום שהבא"ח דיבר על מנהג מקומו - שיש שהניחו יחד ויש שלא הניחו כלל, ומה שעומד ביסוד הדין הוא האם הברכה...

לא מצאתי היכן ראית בבא"ח דלא כה"ע?

אז למה ציטטת אותי?

ממש לא בגלל זה, כי חליל עושה גם שמחה... אַ֣חַר כֵּ֗ן תָּבוֹא֙ גִּבְעַ֣ת הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר־שָׁ֖ם נְצִבֵ֣י פְלִשְׁתִּ֑ים וִיהִי֩ כְבֹאֲךָ֨ שָׁ֜ם הָעִ֗יר וּפָגַעְתָּ֞ חֶ֤בֶל נְבִאִים֙ יֹרְדִ֣ים מֵהַבָּמָ֔ה וְלִפְנֵיהֶ֞ם נֵ֤בֶל וְתֹף֙ וְחָלִ֣יל וְכִנּ֔וֹר וְהֵ֖מָּה מִֽתְנַבְּאִֽים והיינו משום...

הייתי יותר שם את הדגש על הקצב והמקצב והמקאם, לא על כלי הנגינה. הלוא בזמן המשנה היו מביאים חלילים ללוויית המת.

גדר אינה כלי, כמו שסכך אינו כלי תלוי למה מיועדת, אם מיועדת לגידור או הצללה התשובה כנ"ל

שם הרב דוחה את הסברה שיש בזה בונה ואינו עוסק בשאלה אם יש בזה משום מבשל

רמב"ם שבת יב א ס"ל דמצרף מתכת חייב משום מבעיר, ובפרק ט כתב שאם תיעשה גחלת חייב משום מבשל. וע"ש בפי"ב בראב"ד דס"ל שהמחמם את הברזל חייב משום מבשל דמרכך את הברזל, ומצרף משום מכה בפטיש. ואפשר דהכא גריע משום שאינו צריך את ריכוכו שהרי מקלקל לו את המנורה, אלא שיש לומר שמכיון שאינו יכול להאיר אלא ע"י...

לא נראה לי שזה בהוצאת דרשו, אלא ההערות הם סביב משנ"ב דרשו