• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אמירת "מזמור שיר חנוכת הבית" בכל ימי חנוכה קודם או אחרי הושיענו?

בענין אמירת מזמור שיר חנוכת הבית וכו' שמוסיפים אחר שיר של יום, האם יאמרוהו קודם הושיענו או לאחריו???
הנה ידועה דעתו של הגר''מ מזוז (בסידורו) שיאמרוהו קודם הושיענו,

אומנם דעת הגר''מ אליהו, וכן הביאו בלוח אהבת שלום בהלכ' חנוכה מהרב מני בזכרונות אליהו ובמנהגי בית יעקב שיאמרוהו לאחר הושיענו, ולא הספקתי לעיין בטעמם.

ולענ''ד מדברי הראשונים יש להוכיח לכאורה כהגר''מ מזוז, דהנה באבודרהם הלכ' חנוכה מבואר דיאמרוהו במקום תפלה לדוד, וא''כ ודאי שהוא קודם שיר של יום וקודם הושיענו- (ודרך אגב כמדומני שהאבודרהם עצמו הוא הראשון שהזכיר את אמירת הושיענו בשחרית של כל יום וקורא להם מקבץ פסוקים מהתהילים,)

ואף רבינו הטור בסי' קלג שהזכיר שאמירת מזמור שיר חנוכת הבית וכו' היא במקום שיר של יום ג''כ לכאורה כמו ששיר של יום אומרים אותו קודם הושיענו ה''ה למזמור שיר.

ובפרט לפי מש''כ האו''צ דטעם אמירת הושיענו אחר שיר של יום משום שאחר שהזכרנו שירת הלוויים בבית המקדש, אנו מבקשים שיקבצנו ה' מכל הגויים ויגאלנו, ולהשיטות שהוא במקום שיר של יום לכאורה ראוי שיהא קודם הושיענו.
אשמח לדעת מהו המנהג הרווח כיום, ומהו דעת הגרע'י זצ''ל והראשל''צ שליט''א
 
דעת הבן איש חי לאומרו לאחר הושיענו (מקבציאל פרשת וילך אות סו ) וכן את כל המזמורים הנוספים כגון לאחר יוה"כ עשרה בטבת פורים וכו (וכפי הנראה משמע כך מהאר"י אע"פ שלא כתב כן במפורש בשער הכוונות ) ומכאן שכנראה הרב מרדכי אליהו נמשך אחריו .עם זאת נראה שלפי הפשטנים יש אפשרות להגיד את המזמור , לפני הושיענו . לכן דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד .והאמת והשלום אהבו
 
ולענ''ד מדברי הראשונים יש להוכיח לכאורה כהגר''מ מזוז, דהנה באבודרהם הלכ' חנוכה מבואר דיאמרוהו במקום תפלה לדוד, וא''כ ודאי שהוא קודם שיר של יום וקודם הושיענו- (ודרך אגב כמדומני שהאבודרהם עצמו הוא הראשון שהזכיר את אמירת הושיענו בשחרית של כל יום וקורא להם מקבץ פסוקים מהתהילים,)
לכאו' מכאן אין להוכיח כהרגמ''מ , שהרי גם לדבריו לא אמרו קודם בית יעקב.
 
אשמח אם משהו יכול להעלות צילום של מנהגי בית יעקב פרק יד ס''ק ח, ומכתב מאליהו השלם להרב מני מכתב ז שאלה ג' שכותבים שם לומר אחר הושיענו ואיני יודע טעמם.
ונזכרתי כעת שגם בויעמוד פנחס(להרב מוסבי מרמות) כתב בזה והעלה לומר אחר הושיענו, אשמח אם משהו יוכל לעלות אפי' חלק מהספרים
ישר כח.
 
כבר כתבו כאן הרבנים החשובים את הטעמים לכל שיטה. ולא באתי להכריע ביניהם אלא להוסיף פרט מעניין מאד שמצאתי שקשור לעצם אמירת מזמור זה בחנוכה שעל פי הפשט לא נראה קשור, דמה למזמור זה ולחנוכת בית חשמונאי? מדוע נבחר דווקא מזמור זה להיאמר ולהידרש בימי החנוכה כבר מימים קדומים, ועד ימינו? כתבתי על זה מאמר ארוך ומפורט, ונביא בזה רק תמצית הרעיון.
מקור המנהג הוא במסכת סופרים (פר' יח) שם מובאת רשימה של מזמורים ש'נהגו העם לומר בעונתן' במועדי השנה השונים כ'שיר של יום'. בראש הלכה ב' באותו פרק נאמר: בחנוכה -ארוממך ה'. כלומר מזמור ל' הוא 'שיר של יום' לשמונת ימי החנוכה.
לכאורה הכותרת של המזמור "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" היא שהביאה לקשר את מזמורנו לחנוכת הבית חשמונאי בדרך הדרש, אף שוודאי אין כוונתה של הכותרת לכך.
אלא שעיון במקור ממסכת סופרים נראה קשר אחר: לא נאמר שם 'בחנוכה - מזמור שיר חנוכת הבית' כמצופה, אלא "בחנוכה - ארוממך ה'." נראה אפוא שהקשר של מזמורנו לחנוכה נובע מגוף המזמור, ולא מכותרתו.
והנה כשנתבונן נגלה שיש הרבה מן המשותף לפרקי ההלל ולמזמור ל' בתהילים: מזמור ל' נאמר בגוף ראשון וכן ההלל עיקרו הוא בגוף ראשון; מזמור ל' מסיים בהודאה באלהותו של ה' "אלהי לעולם אודך" וכן ההלל מסיים בהודאה באלהותו "אלי אתה ואודך"; מלבד זאת ישנם גם ביטוים ורעיונות משותפים למזמור ארוממך ולפרקי ההלל. כלומר מזמור זה הוא הלל מקוצר.

נמחיש התאמה ברורה זו באמצעות הטבלה הבאה למען יקל לזהותה:


רעיון משותף
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
פרקי ההלל
הודאה באלהות​
ה' אלהי לעולם אודך
אֵלִי אַתָּה וְאוֹדֶךָּ​
שמוש בלשון רוממות​
אֲרוֹמִמְךָ ה'​
אֱלֹהַי אֲרוֹמְמֶךָּ​
הצלה ממות​
העלית מן שאול נפשי​
כי חלצת נפשי ממות​
שימוש בשרש דלה​
כִּי דִלִּיתָנִי​
דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ​
קריאה לישועה​
אליך ה' אקרא
ובימי אקרא; ובשם ה' אקרא
אין המתים יכולים להודות ולהלל​
היודך עפר היגיד אמתך​
לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה​
תיאור מעבר מצב קיצוני מצרה לישועה​
הפכת מספדי למחול לי​
אבן מאסו הבונים - היתה לראש פינה​
 
לכל המעוניין, אני מצרף בזה את המאמר השלם. במאמר זה מובאת בין היתר תשובה לשאלה שדנו בה כבר רבותינו ז"ל מדוע כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף ואילו האומר פסוקי דזמרא בכל יום, שגם הם נקראים הלל, הרי הוא בן העולם הבא?
 

קבצים מצורפים

  • הלל או הודאה.pdf
    243.8 KB · צפיות: 8
לכל המעוניין, אני מצרף בזה את המאמר השלם. במאמר זה מובאת בין היתר תשובה לשאלה שדנו בה כבר רבותינו ז"ל מדוע כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף ואילו האומר פסוקי דזמרא בכל יום, שגם הם נקראים הלל, הרי הוא בן העולם הבא?
אולי כדאי בבלוג של מעכ"ת שליט"א שלא ילך לאיבוד בשרשור.
וכאן המקום להודות למעכ"ת שליט"א על מאמריו המופלאים המלאים מזן אל זן.
 
ראשית יש''כ לרב רונן דורון על החידוד הנפלא..
ולעצם הנידון..מצאתי שכבר דיבר בזה הרב שעיו שלי' במחקרי ארץ, וכן הרב מוסבי בויעמוד פנחס..וכתבו לאומרו לאחר הושיענו....ע''פ דברי הרב מאני זצ'''ל בכמה מקומות... יש''כ לכל המשתתפים בדיבוק חברים.
 
ולעצם הנידון..מצאתי שכבר דיבר בזה הרב שעיו שלי' במחקרי ארץ, וכן הרב מוסבי בויעמוד פנחס..וכתבו לאומרו לאחר הושיענו....ע''פ דברי הרב מאני זצ'''ל בכמה מקומות... יש''כ לכל המשתתפים בדיבוק חברים.
תוכל להעלות לכאן?
 
חזור
חלק עליון