שילה אפרהימי
Well-known member
זה בהשגחה צמודה של הרה"ג אברהם יוסף
בהצלחה
הצעיר ני"ו
Well-known member
נ.ב גטניו זה רבנות ירושלים
אין נפק''מ מה שם הרב שתחתיו ההשגחה
השאלה האם ההשגחה טובה.
שילה אפרהימי
Well-known member
אם מדין עד אחד קאתינן עלה אין הבדל בין רב לאדם פשוט.
השאלה אם העד אחד הזה יודע מה הוא אומר ועל מה הוא מקפיד.
אשכנזי שיעיד לי שהבשר כשר, אני לא אוכל אם לא אדע שהקפיד על מה שאני מקפיד.
וכן אם יעיד לי אשכנזי שהיין הוא הגפן או מזונות או המוציא וכד'.
מתלמידי הראש"ל
Active member
מה זאת אומרת ???
שם שמתחת ההשגחה זה אומר שהשגחה טובה
לא נכון עובדתית.
אין הנושא האם השגחה יודעת את ההלכות אלא על עוצם ותוקף ההשגחה וע''ז לא עוזר שמות של רבנים
שהלא במציאות רואים שלא תלוי מה השם של הרב אלא זה תלוי בהרבה דברים כמו כמה כסף יש להשגחה וכמה הם צריכים את המפעלים או שהמפעלים צריכים אותם כדוגמת עדה''ח שיש להם חוזק ותוקף גדול בגלל שיש להם הרבה כח וכו'.
להוי ידוע שמשגיח הכשרות בקוי היצור של פפושדו הוא הרה"ג רבי יוסף גוליאן שליט"א, שהינו חברותא עשרות שנים של זקן מועצת חכמי התורה הגר"מ מאיה, והוא משגיח שם מאז שמרן זיע"א התחיל לתת את ההכשר לפפושדו, והגר"מ מאיה המליץ עליו למרן זיע"א, והוא קיבל הנחיות ממרן זיע"א עצמו. (וכל שנה היה זוכה להכנס בער"פ למרן זיע"א שהיה מרעיף עליו ועל בני משפחתו ברכות וצ'פחות..).
והוא אומר שזה כשר למהדרין מן המהדרין, פרט לכך שאינו שמורה. וכל שנה עושה כמות מועטת מקמח שמורה לו ולבני ביתו, ואוכלים מזה בפסח ללא כל חשש. (ועי' לגר"ש ללוש שבמצה עשירה אין ענין להקפיד על שמורה).
והוא אומר שזה כשר למהדרין מן המהדרין, פרט לכך שאינו שמורה. וכל שנה עושה כמות מועטת מקמח שמורה לו ולבני ביתו, ואוכלים מזה בפסח ללא כל חשש. (ועי' לגר"ש ללוש שבמצה עשירה אין ענין להקפיד על שמורה).
ראה כאן.
מתלמידי הראש"ל
Active member
אפשר לראות בילקוט יוסף הל' פסח ח''ב לעניין מצה עשירה שם הרב הביא בשם הגר''ש שקוף שלשיטתו כל העניין בקמח מצה שמורה רק במצה ולא בעגיות וכדו' שמשום חביבות המצווה יש עניין להדר ולקחת מצה שמורה
הגר״ש ללוש הסביר רק מהטעם של הגר״א אבל לא ביאר לפי הטעם של חשש חימוץ והוא העיקרי.
ומרן הראשל״צ בילקו״י פסח ח״ב עמ׳ עמ׳ תרפ״א הביא רק את סברת הנצי״ב ולפי זה כתב רק שיש מקום לומר שרק אם אוכל פת גמור יש מצוה לאכול שמורה.
אבל לא פסק כן בסכינא חריפא, ואדרבה בעלון אור השבת כתב בסוף בשם מרן הראשל״צ: המחמיר בכל השבוע בשמורה משעת קצירה אז גם בזה נראה שהיה צריך להחמיר וכו׳.
עם כל הטענות אני מסכים לגבי העוגיות הנ״ל רק זה נשאר בצ״ע, כי מביאים עדויות בשם מרן זצ״ל שאמר שגם למי שמחמיר במצה שמורה יכול לאכול מהם אבל לא הבנתי עדיין מה הטעם בזה. רק אם נאמר שכל החומרא לאכול מצה שמורה היא לפי הטעם של הגר״א, אבל זה לא הטעם העיקרי אלא משום חשש חימוץ.
