1. אשמח אם תמנה מעט מן הרבים וטובים, אבל רק כאלו שהיו במפעל!
2. המפעל פתוח לכולם, גם למי שציני וכל מטרתו רק לקנטר.
להלן מאמר של הרב של הרב בועז שלום
שלום
בנוגע לעוגיות היין – לצערנו רבה המבוכה. אני לא אקיף את הנושא, רק אצביע על הבעייתיות.
דעת הגר"ע יוסף זלה"ה שעקרונית לדעת מרן השו"ע מצה עשירה מותרת. הוא מעולם לא נתן השגחה על העוגיות הנמכרות היום בשוק. גם 'בית יוסף' לא נותנים כיום כשרות על העוגיות הללו, והעוגיות הללו כשרות בכשרות רבנות חולון.
גדולי הדור התייחסו לעוגיות הללו, ודעת רובם המוחלט לאיסור, ויש אף שהגדירו אותם כחמץ גמור.
להלן
נוסח המודעה שהתפרסמה בעקבות הביקור של הרב יעקב יוסף זצ"ל במפעל, וז"ל:
"הרב יעקב יוסף התייחס לפני כשבוע למתן כשרות למצה עשירה של חברת פפושדו וציין כי "אחרי 25 שנים אבא שומע שיש בעיה עם העוגיות האלו".
הרב יעקב יוסף, בנו של הרב עובדיה יוסף, העביר לפני כשבוע שיעור על הלכות פסח בירושלים.
באמצע השיעור אמר הרב כי עוגיות פפושדו הן חמץ ואסור לאכול מהן כל השנה.
"מי שרוצה לאכול מצה עשירה, מעיקר הדין מותר", אמר הרב יוסף, "בפפושדו, פס היצור עשרים ושבע דקות. כשאני ביקרתי שם לא היה משגיח, אלא היו שם הגויים הפועלים ובעל בית החרושת.
כל היין שהיה שם הוא יין נסך ולא רק לגבי הפסח. הרב מרדכי אליהו זצ"ל
צעק במשך כל השנים שזה חמץ".
הרב יוסף סיפר על פגישתו עם אביו, הרב עובדיה יוסף בנושא. "הייתי לפני חודש אצל אבא, ופעם ראשונה שאבא דיבר איתי בנושא הזה והוא היה רגוע. תמיד היו מסיתים אותו נגד חכם מרדכי. הוא אמר לי למה אתה אומר שזה חמץ? אמרתי לו, אני הייתי שם והמשגיח לא היה, זה יין נסך, לא רק חמץ. אבא היה מאוד מופתע.
פעם ראשונה אחרי 25 שנים שאבא שומע שיש בעיה עם העוגיות האלו. חבל שמסיתים את אבא".
לבסוף אומר הרב כי ניתן לאכול מצה עשירה מסוגים אחרים, "בכל הסוּפֵרים יש מצה עשירה של מצות יהודה, ומצות הלפרין. שם זה בפיקוח מסויים. אין על זה הכשר בד"ץ, כי הם לא נותנים הכשר על קמח שאינו שמורה משעת קצירה. אבל בגלל שזה אותם כלים, לכן יש שם הפיקוח שלהם". עכ"ל המודעה.
חשוב לדעת, שלא רק הוא אוסר, אלא
כמעט כל הרבנים אוסרים. להלן רשימה קצרה:
הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב בקשי דורון, הרב מחפוד, הרב תופיק, הרב יעקב יוסף, הרב מזוז, הרב רצאבי ועוד. [ברור לי שיש עוד רבים אך מה שלא שמעתי מפורש איני כותב].
עדות מקרוב אישי– קרוב משפחה שלי היה משגיח שם לפני שנים [אולי 12 שנה] והוא אמר לי שהוא ראה שאריות של "עוגיות חיוכים" על גבי המכונה, מהאפיה של החמץ שלפני הפסח. [עם כל זה – יתכן שכיום המצב טוב יותר].
עדות אישית נוספת – קרוב נוסף שלי התלווה לרב מחפוד בעת שהתבקש בזמנו לתת הכשר לזה, והוא ראה תבניות רטובות במים ועליהם העיסה, נגד מה שמובטח על ידם שלא מגיעה טיפת מים והכל שוטפים ביין, והחליט שלא ליגוע במוצר הזה ובכשרות שלו. [עוד פעם, יתכן והיום המצב יותר טוב].
נקודה נוספת למחשבה– בזמנו ל"בית יוסף" היה הכשר על זה אם אינני טועה, והם הפסיקו.
ולכן למסקנה – בענייני הפסח אדם מחמיר בחומרות רבות שהן לא מעיקר הדין, מחשש של ספק-ספיקא של חמץ. וכאן שיש מהפוסקים שחוששים בזה לחמץ גמור, [מדובר בקמח ממש, ולא ב'קמח מצה'!]
כיצד ניקח סיכון של אכילת חמץ בפסח?
חוץ מזה יש לזכור – שמי שמקפיד בפסח לאכול רק
מצה שמורה, בוודאי אסור בעוגיות אלה שעשויות
מקמח שאינו שמור משעת קצירה.