בד"ץ

[קורסיה]

ג' טיפות לא משנה את הטעם של המיץ ענבים במאומה

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אפשר ואפשר. ואיני מתווכח בטעמים, על טעם וריח וכו'. בפרט שמדובר בהני תרי צנתרי דדהבא.
מ"מ אני מעיד ממה שבררנו עמו. ולענ"ד אכן הוא בר סמכא, כי הנני מכירו באופן אישי שהוא איש כשר ויר"ש מרבים. וחשובה לו דקדוקה של הלכה (ועוד מעלות שאין כאן המקום). ובנוסף לכל הוא חסיד גדול של מרן זיע"א כך שרק מפני זה יש סבירות גדולה שירצה לקיים רצונו בהלכה.

כמדומה שטעמן אינו יצרן אלא יבואן ומשווק, כך שאם יש סודות וכד' אינו אמור לדעת זאת. (כלומר יתכן שהיצרן משקר עליו, ואינו יודע מכך).

 

[פשוט]

כמדומה שטעמן אינו יצרן אלא יבואן ומשווק, כך שאם יש סודות וכד' אינו אמור לדעת זאת. (כלומר יתכן שהיצרן משקר עליו, ואינו יודע מכך).

אכן הוא יבואן ומשווק, אבל נמצא בכל רזי הייצור בפרט של מוצר כזה מיץ ענבים, שחלילה לא יהיה בו חשש 'סתם יינם', והבד"ץ נותן הכשרות וודאי וודאי שנמצא בכל רזי הייצור.

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

אכן הוא יבואן ומשווק, אבל נמצא בכל רזי הייצור בפרט של מוצר כזה מיץ ענבים, שחלילה לא יהיה בו חשש 'סתם יינם', והבד"ץ נותן הכשרות וודאי וודאי שנמצא בכל רזי הייצור.

הוא לא צריך לדעת מאומה, מספיק שהבד"ץ מאשר.
א' מקרובי משפחתי רצה לשווק יין לפני כמה שנים, עם כשרות של א' ההכשרים (המהודרים ביותר) שלא היה להם יין באותו זמן, ורב ההכשר אמר לו שאם יביא מכתב מהעדה"ח שהיין 100% הוא ייתן לזה כשרות. וקרוב משפחתי הביא מכתב, למרות שהיין לא היה 100%.

 

[פשוט]

א' מקרובי משפחתי רצה לשווק יין לפני כמה שנים, עם כשרות של א' ההכשרים (המהודרים ביותר) שלא היה להם יין באותו זמן, ורב ההכשר אמר לו שאם יביא מכתב מהעדה"ח שהיין 100% הוא ייתן לזה כשרות. וקרוב משפחתי הביא מכתב, למרות שהיין לא היה 100%.

סיפור מוזר מאוד!

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

סיפור מוזר מאוד!

נו.

 

[פשוט]

נו.

הכשר מהודר ביותר מבקש מכתבים מהעדה החרדית?
הכשר מהודר ביותר שולח משגיח צמוד מתחילת הליך הייצור עד השיווק!

 

[אברהם העברי]

לפ"ז המקדש על מיץ ענבים, אסור לו להוסיף ג' טיפות למזיגה?

אסור? לא אמרתי,
רק צריך לדעת שהמים שבכוס לא מצטרפים לשיעור, כי אין להם דין יין אלא סתם מים/פטל.
ואם הטעם של מיץ הענבים יפגם ויהרס על ידי המים, אה"נ, אי אפשר לקדש על מיץ ענבים זה.
כך זכור לי שחבר בכולל אמר לי בשם הרב דרזי בשם הגר"ש אלישיב.

 

[בנימין לוריא]

ואם הטעם של מיץ הענבים יפגם ויהרס על ידי המים, אה"נ, אי אפשר לקדש על מיץ ענבים זה.
כך זכור לי שחבר בכולל אמר לי בשם הרב דרזי בשם הגר"ש אלישיב.

הרב אלישיב בכלל אוסר לעשות קידוש על מיץ ענבים...

 

[פשוט]

הרב אלישיב בכלל אוסר לעשות קידוש על מיץ ענבים...

נראה לי שהוא ז"ל מתיר בתנאים מסוימים, כמובן שיהיה 100 % מיץ ענבים, ללא תוספת מים, וגם שיהיה ללא ביסולפיט וכו',
לא נראה לי שיחלוק על דברי הגמ' סוחט אדם אשכול ואומר עליו קידוש היום.

ולהוסיף ג' טיפין מים בדקדוק ובצמצום, גם לשיטתו מותר.

 

[קורסיה]

מרן בעצמו מביא ביבי״א שיטה אחרת בב״י.

התשובה נמצאת בח"ה ס' ג' אבל לא מצאתי שם מזה. אם היה שיטה כזו מסתמא מרן היה מצרף אותה לס"ס (שספק כזה יותר מרווח משמא הלכה כהרמ"א)
יתרה מזו, הס"ס שמרן כתב שם (שמא לא היתה סרכא ושמא כדעת המקילים) בודאי קיים בבד"ץ העדה

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

הכשר מהודר ביותר מבקש מכתבים מהעדה החרדית?
הכשר מהודר ביותר שולח משגיח צמוד מתחילת הליך הייצור עד השיווק!

אם יש למוצר הכשר מהודר של העדה"ח אין סיבה שלא יתנו הכשר, בפרט שלא מדובר במוצר עם רכיבים רבים וכד', שיש בו סיבוכים הלכתיים.

 

[פשוט]

אם יש למוצר הכשר מהודר של העדה"ח אין סיבה שלא יתנו הכשר, בפרט שלא מדובר במוצר עם רכיבים רבים וכד', שיש בו סיבוכים הלכתיים.

בעיני סיפור מוזר,
אם למוצר ישנה השגחה של העדה החרדית, שזה הכשר מהודר, מה פתאום צריך השגחה אחרת?
ובנוסף, השגחה לפי הבנתי היא, שהגוף המשגיח מצהיר בעצם שהוא שלח משגיחים נאמנים מטעמו לבדוק שהמוצר כשר ללא חששות וללא פקפוק, ולא שהגוף המשגיח סומך על גוף השגחה אחר שהשגיח....
כנלע"ד.

 

[אליהו חמוי]

לפ"ז המקדש על מיץ ענבים, אסור לו להוסיף ג' טיפות למזיגה?

וכן לתקן יין פגום ע''י הוספת מים?

 

[יהודה בן דוד - משנת יוסף]

בעיני סיפור מוזר,
אם למוצר ישנה השגחה של העדה החרדית, שזה הכשר מהודר, מה פתאום צריך השגחה אחרת?

ההסבר ברור, לכל הכשר יש קהל יעד שמעדיף אותו. וקרוב משפחתי שעבר עם קהל יעד של אותו הכשר, ושיווק להם מוצרים, רצה לשווק להם גם יין. (ראש מסחרי).

בנוסף, השגחה לפי הבנתי היא, שהגוף המשגיח מצהיר בעצם שהוא שלח משגיחים נאמנים מטעמו לבדוק שהמוצר כשר ללא חששות וללא פקפוק, ולא שהגוף המשגיח סומך על גוף השגחה אחר שהשגיח....
כנלע"ד.

ממש לא, יש הרבה עסקים שהבד"צ עושה חלוקת עבודה בין המשגיח שלהם למשגיח של הרבנות.
בנוסף יש בחו"ל הרבה מפעלים שאחרי בדיקה אם המקום מתאים להשגחה, סומכים ידיהם על א' המשגיחים במקום להיות מטעמם.
וגם יש משגיחים חיצוניים שעובדים בחו"ל במקומות מרוחקים עם הכשרים רבים.
ובעני ראיתי כשהייתי נוכח בא' מאפיות המצות שהגיע א' מפוסקי דורינו לסיור ולאחמ"כ סמך את הכשרו על מאפיה זו. ואח"כ נודע לי על עוד א' מפוסקי דורינו שנהג כן באותה מאפיה.

 

[לביא]

התשובה נמצאת בח"ה ס' ג' אבל לא מצאתי שם מזה. אם היה שיטה כזו מסתמא מרן היה מצרף אותה לס"ס (שספק כזה יותר מרווח משמא הלכה כהרמ"א)
יתרה מזו, הס"ס שמרן כתב שם (שמא לא היתה סרכא ושמא כדעת המקילים) בודאי קיים בבד"ץ העדה

א. שם הפוסק לזיכרוני בית אהרן, דוד או משהו (למדתי את התשובה הזו מזמן, מחילה על זיכרוני החלש). והוא מפרש את הב״י בשיטה אחרת. וזכור לי שמרן דוחה שאין לומר את שיטתו בב״י. ולכן אין לצרף את שיטתו לס״ס, שכן מלבד שהוא דעה יחידה, אין לו סמך.
ב. ראשית, מרן כותב להקל רק בציור שאדם מתארח, בזה אמרינן ס״ס. פשוט שכשאדם בא לקנות/לשחוט, הוא צריך לודא שאין שום סירכא. אך באורח מדמים זאת כאילו הראה לא כאן. הכל שם מבואר. שנית, העדה״ח כותבים שזה לדעת הב״י, לא לדעת הגר״ע. ובטח ובטח לא משום ס״ס.

 

[פשוט]

ההסבר ברור, לכל הכשר יש קהל יעד שמעדיף אותו. וקרוב משפחתי שעבר עם קהל יעד של אותו הכשר, ושיווק להם מוצרים, רצה לשווק להם גם יין. (ראש מסחרי).

ממש לא, יש הרבה עסקים שהבד"צ עושה חלוקת עבודה בין המשגיח שלהם למשגיח של הרבנות.

שיש משגיח משותף לכמה כשרויות שמענו.

בנוסף יש בחו"ל הרבה מפעלים שאחרי בדיקה אם המקום מתאים להשגחה, סומכים ידיהם על א' המשגיחים במקום להיות מטעמם.
וגם יש משגיחים חיצוניים שעובדים בחו"ל במקומות מרוחקים עם הכשרים רבים.
ובעני ראיתי כשהייתי נוכח בא' מאפיות המצות שהגיע א' מפוסקי דורינו לסיור ולאחמ"כ סמך את הכשרו על מאפיה זו. ואח"כ נודע לי על עוד א' מפוסקי דורינו שנהג כן באותה מאפיה.

מאפיית מצות אינה דומה לנידוננו כלל.

 

[יעקב יעקב]

והכשרויות ה'ספרדיות'? הן כן טובות לספרדים??

 

[אליהו חמוי]

כן

 

[יעקב יעקב]

לקטלג כשרויות לפי עדה זה הבל ורעות רוח. וכי מי שהולך למרפאה, מברר קודם האם הרופא אשכנזי או ספרדי? ומי שמזמין מונית דורש מהתחנה להביא לו מישהו מהעדה שהוא בא ממנה?? זהירות בכשרויות צריכה להיות הרבה יותר מזה!! אז מי שחושב שאם הוא אוכל רק משחיטה של בן עדתו, הרי שלא הבנה ויראה מנחה את דרכו, אלא רגשנות. וזו לא דרך התורה!! צריך לבדוק כל גוף כשרות לגופו וכל אדם לפי מעשיו והליכותיו