• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

ביאור לתלמוד ירושלמי

שהלומדים המעיינים שנוהגים לחשבן סוגיות זו בזו אינם מעיינים (עכ"פ כסדר) בביאורם.
כמדומני שלומדים רבים שזכו לעיין ולחשבן סוגיות לומדים על הסדר בביאורם, הטענה אינה נכונה!

כי ודאי שאינם עדיפים על כל רבותינו שבדבריהם מצינו סתירות.
ברור! עורכי שוטנשטיין אע"פ שהם ת"ח עצומים אינם ח"ו בדרגת רש"י ושאר רבותינו הראשונים, ואם בדברי הראשונים כמלאכים ישנם מקרים רבים הנדמים לנו כסתירות, אנו כחמורים בוודאי שיש בדברינו סתירות.

אך יש הבדל בין מפרש שהולך במהלך אחד לאורך כל הש"ס, וכאשר לעיתים ישנם סתירות הרי זה קושיא חריפה,
לבין 'ילקוט ביאורים' בו כל פסקה הולכת בשיטה ובמהלך אחר, ולא די בכך שמלא בסתירות, אלא הסתירות בו אינם קושיה כלל! אין מהלך אחיד!

שוטנשטיין כדרך הולכים במהלך אחד לאורך כל הש"ס, יתכנו סתירות, אך זו קושיא (ואם תעיר להם, במהדורה הבאה זה יתוקן).
לעומת פירושים אחרים בהם מראש כל פסקה הולכת במהלך שונה, ואין שום קשר בין ביאור פסקה זו לחברתה!
 
כמדומני שלומדים רבים שזכו לעיין ולחשבן סוגיות לומדים על הסדר בביאורם, הטענה אינה נכונה!


ברור! עורכי שוטנשטיין אע"פ שהם ת"ח עצומים אינם ח"ו בדרגת רש"י ושאר רבותינו הראשונים, ואם בדברי הראשונים כמלאכים ישנם מקרים רבים הנדמים לנו כסתירות, אנו כחמורים בוודאי שיש בדברינו סתירות.

אך יש הבדל בין מפרש שהולך במהלך אחד לאורך כל הש"ס, וכאשר לעיתים ישנם סתירות הרי זה קושיא חריפה,
לבין 'ילקוט ביאורים' בו כל פסקה הולכת בשיטה ובמהלך אחר, ולא די בכך שמלא בסתירות, אלא הסתירות בו אינם קושיה כלל! אין מהלך אחיד!

שוטנשטיין כדרך הולכים במהלך אחד לאורך כל הש"ס, יתכנו סתירות, אך זו קושיא (ואם תעיר להם, במהדורה הבאה זה יתוקן).
לעומת פירושים אחרים בהם מראש כל פסקה הולכת במהלך שונה, ואין שום קשר בין ביאור פסקה זו לחברתה!
אשרי המאמין, (או שבעצם לא...)
ובפרט שלא אותם אנשים כתבו שם את כל הביאור אלא יש מסכתות שהצוות הוא אחר.
 
יש כמובן את פירושו של הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל על המחצית הראשונה של ש"ס ירושלמי, פירוש מתומצת שמלקט בכל מקום את המהלך שהכי מסתדר על דרך הפשט, זה מתאים בעיקר למי שרוצה ללמוד במהירות ולא להעמיק יתר על המידה, אני אישית לומד בו רבות וממש התמכרתי אליו.
באופן כללי אני חושב שקצת איבדנו את הצפון עם כל הביאורים האלו, ממתי משתמשים בביאור בשביל לא להעמיק יתר על המידה, מה עם קצת עמל התורה ? ככלל נראה לי ששוטנשטיין ומתיבתא וכל כיוצא באלו הם יוזמות פסולות שהפכו אותנו לעצלנים נוסח נירות חנוכה מזן שבור והדלק ופסח במלון ודרומה משם, וחבל!!! חבל!!! חבל!!! אף אחד לא גדל ר' עקיבא איגר או הרב אלישיב מכל השטויות האלו, לעיין בהם כשנתקעים מילא אבל ללמוד כסדר מתוכם ?! אחד ההסברים בדברי הגמרא שירושלים נחרבה על שלא בירכו בתורה תחילה, הוא שד''ת לא היו חשובים בעיניהם מספיק, אני חושב שגם לדלג על מאמץ בסיסי בלימוד מראה על זילות מסוימת וחוסר הערכה לתורה ולנותן התורה ח''ו
 
ישנו פירוש נוסף שלא זכיתי ללמוד בו, אך אבי שליט"א סיפר לי שהוא למד בו והוא נהנה, והסביר לי כי הוא הפירוש העמוק והיסודי ביותר שיצא מעולם על הירושלמי. (אבי שליט"א מסר שיעורים בירושלמי שנים רבות). איני זוכר את שמו נדמה לי שהוא בהוצאת חסידות גור או משהו.
אולי כבודו מתכוין לידיד נפש?
הוא לא בהוצאת גור אך בהחלט הוא פירוש יסודי להפליא
 
אמנם הם לא נצמדו למפרש אחד (פני משה/ קרבן העדה/ הגרח"ק וכו') אך ביאורם הולך במהלך אחיד לאורך כל הדרך. (בשווה לפירושם על הבבלי).
הם ניצמדו כל מסכת למפרש אחר
וזה הבעיה שלהם, הם היו צריכים לבחור כל סוגייא את הפירוש הפשוט יותר
מה לעשות זה לא רש''י הפירושים לירושלמי
 
חזור
חלק עליון