פותח הדיון
פותח הדיון
שסניק
Well-known member
בע''ה ב''ה ישתבח המלך.
יום טוב ושבת שלום ומבורך ומוצלח ושמח ומאיר באור התורה ובשורות טובות לנו ולכל ישראל אמן גאולה ומשיח בקרוב אמן.
מוקדש לאקמא שכינתא מעפרא ולעילוי שכינת עוזינו בשם כל ישראל.
לרפואת רבנו הקדוש רבי שלמה יהודה בארי בן דליה שליט''א.
הרב דניאל זר בן רבקה שליט''א.
הבחור נחמן בן רינה הזקוק לרחמי שמים מרובים.
משפט בטחון יומי.
יבין האדם כִּי טוֹב ה' ואין רע יורד מלמעלה.
הכיצד? כי כמו שקורה שאדם אוכל מאכל ערב ומתוק וְיֻטְעַם הַמַּאֲכָל לְחִכּוֹ,
אך אם היה ועברו כמה ימים וחלה, יטעם אותו מאכל בעצמו, וְיֻטְעַם לו טעם מר,
ברור הדבר כי אין המרירות מן המאכל,
הרי כמה ימים קודם לכן טעם בו טעם ערב.
רק שמחמת קלקול מזגו וחוליו טועם בו טעם מר.
וכמו בטעימה, ככה נמצא כדבר הזה ממש בראייה,
שכאשר תכבד חלילה ראייתו של אדם יראה גוון לבן ועלול לחשוב כי הוא ירוק או אדום,
והרי ודאי הצבע הוא לבן.
רק מחמת כובד ראייתו כך נראה לו הדבר.
כך על שני הדברים האלו אמר דוד ע"ה טַעֲמוּ וּרְאוּ
מהטעם והראייה שמשתנה הדבר כפי הבנת נפשו של האדם.
שאם חולה הוא אינו טועם טוב
ואם כבדו עיניו, אינו רואה טוב.
מהם נוכל לדעת כִּי טוֹב ה' ,
ואף אם נראה הדבר כלא טוב, הוא רק מחמת חוליינו
כי הא-ל יתברך הוא טוב ואם יראה אל האדם דבר רע, הוא לקוצר בינתו, כי אין רע יורד מלמעלה,
וכן אם ראינו בא רע לאדם, אין הרעה בסיבתו יתברך
אלא מרוע הבנת מקבל הטוב.
שבת שלום
להגיע לרצונו בלבד, לבלתי רצון הברואים.
יום טוב ושבת שלום ומבורך ומוצלח ושמח ומאיר באור התורה ובשורות טובות לנו ולכל ישראל אמן גאולה ומשיח בקרוב אמן.
מוקדש לאקמא שכינתא מעפרא ולעילוי שכינת עוזינו בשם כל ישראל.
לרפואת רבנו הקדוש רבי שלמה יהודה בארי בן דליה שליט''א.
הרב דניאל זר בן רבקה שליט''א.
הבחור נחמן בן רינה הזקוק לרחמי שמים מרובים.
משפט בטחון יומי.
לטעום ולראות.
"טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'" פירושו, כי מצד הטעימה והראייהיבין האדם כִּי טוֹב ה' ואין רע יורד מלמעלה.
הכיצד? כי כמו שקורה שאדם אוכל מאכל ערב ומתוק וְיֻטְעַם הַמַּאֲכָל לְחִכּוֹ,
אך אם היה ועברו כמה ימים וחלה, יטעם אותו מאכל בעצמו, וְיֻטְעַם לו טעם מר,
ברור הדבר כי אין המרירות מן המאכל,
הרי כמה ימים קודם לכן טעם בו טעם ערב.
רק שמחמת קלקול מזגו וחוליו טועם בו טעם מר.
וכמו בטעימה, ככה נמצא כדבר הזה ממש בראייה,
שכאשר תכבד חלילה ראייתו של אדם יראה גוון לבן ועלול לחשוב כי הוא ירוק או אדום,
והרי ודאי הצבע הוא לבן.
רק מחמת כובד ראייתו כך נראה לו הדבר.
כך על שני הדברים האלו אמר דוד ע"ה טַעֲמוּ וּרְאוּ
מהטעם והראייה שמשתנה הדבר כפי הבנת נפשו של האדם.
שאם חולה הוא אינו טועם טוב
ואם כבדו עיניו, אינו רואה טוב.
מהם נוכל לדעת כִּי טוֹב ה' ,
ואף אם נראה הדבר כלא טוב, הוא רק מחמת חוליינו
כי הא-ל יתברך הוא טוב ואם יראה אל האדם דבר רע, הוא לקוצר בינתו, כי אין רע יורד מלמעלה,
וכן אם ראינו בא רע לאדם, אין הרעה בסיבתו יתברך
אלא מרוע הבנת מקבל הטוב.
שבת שלום
להגיע לרצונו בלבד, לבלתי רצון הברואים.
