לגבי ברכת החמין שדנו כאן שמעתי את השיעור של הרב ללוש שליט"א על ברכת החמין. ואומר את הרהורי לבי בס"ד.
הנה הרב הקשה שאלה נכונה, מה שונה ברכת האורז עם בשר או ירקות שיש לברך לפי הרוב. לבין סלט פירות שהרב פסק לברך שתי ברכות. והרב חילק בין תערובת הבאה לשביעה, לבין תערובת שלא ברה לשביעה כמו הסלט פירות.
השאלה היא אכן קשה, שהרי בסלט פירות בחזו"ע (עמ' קמג) הרב פסק כהחיי אדם. ואילו בתערובת של אורז עם ירקות הרב בהערה כתב שאע"פ שהח"א כתב שאם כל אחד ניכר בפני עצמו אינו נחשב לעיקר וטפל, ומברך על כל אחד. והרב הוסיף שאין נראה כן להלכה. וזו סתירה ממש.
אמנם נראה לענ"ד שבעניין הקומפוט שבעמ' קמג יש בזה שתי סיבות לברך על כל אחד בפנ"ע. הרב הביא שכן מתבאר בשו"ת לב חיים. ושם הגר"ח פלאג'י כתב הטעם שאין לילך אחר הרוב, משום שכל דין לילך אחר הרוב הוא דווקא כשמעורב הדק היטב שאינו ניכר כל פרי בפנ"ע. משא"כ כשניכר כל פרי בפני עצמו יש לברך על כל אחד.
ועוד, אחר שהרב הביא את הפוסקים שכתבו כן וכתב שכן עיקר, הוסיף משפט אחד- מכיון שדעתו על שניהם.
לפי זה יוצא שיש דין מיוחד לסלט פירות או קומפוט מבושל (שעל זה איירי בתשובה הנ"ל כי לפי הטעמים הנ"ל אין חילוק בין מבושל ללא מבושל. אמנם הגר"ז ס' רד, יז כתב להדיא לחלק בין מבושל ללא מבושל. ע' בהלכה ברורה ס' ריב בירור הלכה ס"ק יב ושעה"צ סק"ח) שכיון שכל אחד ניכר, ודעתו של אדם היא לאכול משניהם, כלומר שניהם עיקר בשבילו, וא"א לומר שפרי אחד מתבטל לפרי השני. לכן יש לברך שתי הברכות. מה ששונה מתערובת אורז וירקות, שבד"כ הירקות מעורבות היטב באורז. ועוד שבודאי כוונת האוכל היא לאורז והירקות באו להטעים.
אכן בחמין המעורב בתפ"א, קטניות, גריסים, בשר וקציצת מזונות, כאן בהרבה מקרים כל אחד (או לפחות חלקם) ניכר בפנ"ע. ולענ"ד קשה לומר שאחד מהתערובת בא להטעים את השני, אלא כל אחד חשוב בפנ"ע. עכ"פ יש לברך על קציצת סולת, התפ"א, ובשר.
אמנם ראיתי בחשוקי חמד (ברכות דף לז) שכתב שעל תבשיל עם כמה מינים מברך על הרוב. וסלט פירות מברך על כל אחד. וביאר טעם החילוק - משום שדוקא בתבשיל שמין אחד מקבל טעם מהמין השני, או כשנתמעכו או כשנתדבקו המינים יחד (ועדיין ניכרים ולא איבדו ברכתם) מברכים על המין שהוא הרוב. אבל בסלט פירות חי, שאין כל קשר בין החתיכות המעורבבות, חייבים לברך על כל מין בפני עצמו. עכ"ד. וצ"ע.
אשמח לשמוע את דעת הרב ללוש
הנה הרב הקשה שאלה נכונה, מה שונה ברכת האורז עם בשר או ירקות שיש לברך לפי הרוב. לבין סלט פירות שהרב פסק לברך שתי ברכות. והרב חילק בין תערובת הבאה לשביעה, לבין תערובת שלא ברה לשביעה כמו הסלט פירות.
השאלה היא אכן קשה, שהרי בסלט פירות בחזו"ע (עמ' קמג) הרב פסק כהחיי אדם. ואילו בתערובת של אורז עם ירקות הרב בהערה כתב שאע"פ שהח"א כתב שאם כל אחד ניכר בפני עצמו אינו נחשב לעיקר וטפל, ומברך על כל אחד. והרב הוסיף שאין נראה כן להלכה. וזו סתירה ממש.
אמנם נראה לענ"ד שבעניין הקומפוט שבעמ' קמג יש בזה שתי סיבות לברך על כל אחד בפנ"ע. הרב הביא שכן מתבאר בשו"ת לב חיים. ושם הגר"ח פלאג'י כתב הטעם שאין לילך אחר הרוב, משום שכל דין לילך אחר הרוב הוא דווקא כשמעורב הדק היטב שאינו ניכר כל פרי בפנ"ע. משא"כ כשניכר כל פרי בפני עצמו יש לברך על כל אחד.
ועוד, אחר שהרב הביא את הפוסקים שכתבו כן וכתב שכן עיקר, הוסיף משפט אחד- מכיון שדעתו על שניהם.
לפי זה יוצא שיש דין מיוחד לסלט פירות או קומפוט מבושל (שעל זה איירי בתשובה הנ"ל כי לפי הטעמים הנ"ל אין חילוק בין מבושל ללא מבושל. אמנם הגר"ז ס' רד, יז כתב להדיא לחלק בין מבושל ללא מבושל. ע' בהלכה ברורה ס' ריב בירור הלכה ס"ק יב ושעה"צ סק"ח) שכיון שכל אחד ניכר, ודעתו של אדם היא לאכול משניהם, כלומר שניהם עיקר בשבילו, וא"א לומר שפרי אחד מתבטל לפרי השני. לכן יש לברך שתי הברכות. מה ששונה מתערובת אורז וירקות, שבד"כ הירקות מעורבות היטב באורז. ועוד שבודאי כוונת האוכל היא לאורז והירקות באו להטעים.
אכן בחמין המעורב בתפ"א, קטניות, גריסים, בשר וקציצת מזונות, כאן בהרבה מקרים כל אחד (או לפחות חלקם) ניכר בפנ"ע. ולענ"ד קשה לומר שאחד מהתערובת בא להטעים את השני, אלא כל אחד חשוב בפנ"ע. עכ"פ יש לברך על קציצת סולת, התפ"א, ובשר.
אמנם ראיתי בחשוקי חמד (ברכות דף לז) שכתב שעל תבשיל עם כמה מינים מברך על הרוב. וסלט פירות מברך על כל אחד. וביאר טעם החילוק - משום שדוקא בתבשיל שמין אחד מקבל טעם מהמין השני, או כשנתמעכו או כשנתדבקו המינים יחד (ועדיין ניכרים ולא איבדו ברכתם) מברכים על המין שהוא הרוב. אבל בסלט פירות חי, שאין כל קשר בין החתיכות המעורבבות, חייבים לברך על כל מין בפני עצמו. עכ"ד. וצ"ע.
אשמח לשמוע את דעת הרב ללוש
