יש לעורר מה שכתב בכף החיים (סי' תכו סק"א) דראוי שהאשה תצא יד"ח בברכת הלבנה מאיש, שכן פשטות הגמ' (סנהדרין מב.) שנשים חייבות בברכת הלבנה, כמו שדייק המג"א (ריש סי' תכו). או שלפחות יגידו "ברוך מחדש חדשים". ע"ש. וכן כתב בחזו"ע (חנוכה עמ' שעא), וז"ל: אע"פ שלא ראינו שהנשים יברכו "ברכת הלבנה", מ"מ ראוי ונכון שישמעו את ברכת הלבנה מפי איש המברך, ויתכוונו לצאת ידי חובתן. עכ"ל. וע"ש בהערות שהביא את הגמ' הנ"ל ושכ"כ במאירי (סנהדרין שם, עמ' קכז), וז"ל: נשים ועמי הארץ שאינם יודעים לברך כל ברכת הלבנה, מברכים בא"י מחדש חדשים. עכ"ל. וע"ש בחזו"ע הטעם דלא הוי מצות עשה שהזמן גרמא, ע"פ מה שכתב הטורי אבן (מגילה כ: ועוד. עש"ב. ועדיף טפי שהבעל יוציא את אשתו מאשר תאמר בלא שם ומלכות. מיהו יש לשים לב לברך דוקא תחת השמים ולא בבית.
ומשמע מזה שאומרים לאדם לבטל את עניין ברוב עם דהוי הידור (כדמוכח במשנ"ב סי' ח סקי"ג) משום ספק חובת האשה [וכ"כ בספר תורת האשה (פ"ג הערה 75), והוסיף, דדמי קצת למה שכתבו הפוסקים בענין אחד שיש לו שמן לכל שמונת ימי חנוכה למהדרין מן המהדרין, ולחברו אין שמן כלל, מוטב שיוותר על ההידור וידליק נר אחד בלבד ויתן שמן לחברו שיוכל להדליק נרות חנוכה, כמ"ש המג"א (ריש סי' תרעא) וכמבואר בחזו"ע (עמ' כג). ע"ש. ויש לדחות. ע"כ. ונראה כוונתו דיש לדחות דבנדו"ד הוא רק ספק חובה לאשה ולא חובה ודאי. אך כאמור מהחזו"ע הנ"ל לעניין ברכת הלבנה משמע דגם בזה עדיף לוותר על ההידור שלו עבור ספק חובת האשה]. וצ"ע מדוע העולם לא חששו לדברי מרן שכתב "ראוי ונכון" לעשות כן.
ומשמע מזה שאומרים לאדם לבטל את עניין ברוב עם דהוי הידור (כדמוכח במשנ"ב סי' ח סקי"ג) משום ספק חובת האשה [וכ"כ בספר תורת האשה (פ"ג הערה 75), והוסיף, דדמי קצת למה שכתבו הפוסקים בענין אחד שיש לו שמן לכל שמונת ימי חנוכה למהדרין מן המהדרין, ולחברו אין שמן כלל, מוטב שיוותר על ההידור וידליק נר אחד בלבד ויתן שמן לחברו שיוכל להדליק נרות חנוכה, כמ"ש המג"א (ריש סי' תרעא) וכמבואר בחזו"ע (עמ' כג). ע"ש. ויש לדחות. ע"כ. ונראה כוונתו דיש לדחות דבנדו"ד הוא רק ספק חובה לאשה ולא חובה ודאי. אך כאמור מהחזו"ע הנ"ל לעניין ברכת הלבנה משמע דגם בזה עדיף לוותר על ההידור שלו עבור ספק חובת האשה]. וצ"ע מדוע העולם לא חששו לדברי מרן שכתב "ראוי ונכון" לעשות כן.
