• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

ברכת הלבנה קודם ז' ימים שלמים

פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?
יש פעמים שכותב כך, ומגלה דעתו באריכות במקורות. ובילקו"י כתב במפורש שאין צריך להחמיר בזה.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?
הרב עובדיה זצ"ל היה יותר הולך אחר הפשט כידוע ולכן בדבר שפסקו הפוסקים יותר לפי הקבלה הורה גם הוא כך כדי לא להרבות במחלוקת מיהו הוא עצמו היה נראה לו יותר כהפשט וכך היה נוהג והראיה ברכת האילנות בשבת שלמעלה כתב שטוב לכתחילה שלא בשבת ובהערה למטה כתב שהוא עצמו בירך בשבת וכן בכיסוי הראש בטלית בתפילה ועם התפילין שהובא בשו"ע ובהאריז"ל הקפיד בזה והוא זצ"ל לא היה נוהג וכך גם כאן למעלה כתב יותר לצד הקבלה לפי השו"ע שפסק כך ולמטה כתב את דעתו היותר מדוייקת
 

הרב שמעון ללוש

Administrator
חבר צוות
פעילות

4%

אֲרִיכוּת יָמִים

97%

אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו"
עיין במצורף אות ו במוסגר המרובע

הוא עצמו היה נראה לו יותר כהפשט וכך היה נוהג
חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
אלא הכריע לפי כללי הפסיקה, שבדברים התלויים באיסור והיתר, הפשט מכריע, ובדברים שיסודתם בהררי קודש ע"פ הקבלה מנהג רבותינו הספרדים בדר"כ ע"פ רבנו האר"י, וראה עוד בזה במצורף.
 

קבצים מצורפים

  • תשובות להערות הרב אופיר מלכא במכתבו למור הראשל- באמצע עריכה תשע''ח.pdf
    426.7 KB · צפיות: 13
  • שאלה בתורת מרן זצל - קבלת הוראות האריזל בתפילה ובהנהגה.pdf
    175.3 KB · צפיות: 10
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

עיין במצורף אות ו במוסגר המרובע
מעניין, לא ידעתי חילוק זה... אעתיק את מה שנכתב שם:
ומה שכתב להוכיח מלשון הבא"ח והליכות עולם שכתבו רק שהמקלים יש להם ע"מ שיסמוכו, ולמד מזה שהוא רק להסתמך בדוחק, והביא ראיה לבאר לשון זו ממרן זיע"א שהוא רק בדוחק ממש כמו אדם שעומד ליפול ונותנים לו חפץ שיסמוך עליו, ע"כ. אולם לא שת לבו לחלק בין לשון י"ל ע"מ שיסמוכו הנאמר על מנהג ישראל, שהוא שונה לחלוטין, כמבואר להדיא בב"י יו"ד סי' קצו ובחזון עובדיה שבת ח"ד (עמ' שיד), דאף בעל נפש אין צריך להחמיר בזה, ע"ש. ללשון י"ל ע"מ שיסמוך הנאמרת לגבי הוראת יחיד, כאשר עיקר ההכרעה כדעת המחמירים ורק המיקל י"ל ע"מ שיסמוך. שבזה קאמר מרן זיע"א שהוא דוקא בשעת הדחק.
 

יי"ש

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

הרב עובדיה זצ"ל היה יותר הולך אחר הפשט כידוע ולכן בדבר שפסקו הפוסקים יותר לפי הקבלה הורה גם הוא כך כדי לא להרבות במחלוקת מיהו הוא עצמו היה נראה לו יותר כהפשט וכך היה נוהג והראיה ברכת האילנות בשבת שלמעלה כתב שטוב לכתחילה שלא בשבת ובהערה למטה כתב שהוא עצמו בירך בשבת וכן בכיסוי הראש בטלית בתפילה ועם התפילין שהובא בשו"ע ובהאריז"ל הקפיד בזה והוא זצ"ל לא היה נוהג וכך גם כאן למעלה כתב יותר לצד הקבלה לפי השו"ע שפסק כך ולמטה כתב את דעתו היותר מדוייקת
זכורני שראיתי כתוב או שמעתי ממי מתלמידיו או בניו שהיה נוהג בדווקא כהפשט [כמדומני שם דברו בעיקר על שלא כיסה התפילה של יד] להראות שההלכה כהפשט. וכי היה לו קושי לכסות ובקל יצא י"ח המקובלים ג"כ, אלא כדברינו
 

אושרי רביב

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?
מחילה מראש, אבל אשמח שתבארו לי הקטן יותר בדעת מרן זיע"א, איך יהיה אפשר לברך במצב כזה, אם כתב שחסרים קצת (כן כתב בילקוט יוסף) או כמה שעות, והרי פה במצב שלנו סיימנו להתפלל לקראת שמונה וחצי, והמולד היה בשעה שש, זאת אומרת שחסר קרוב לעשר שעות!!! זה קצת?....
אשמח לביאור מהרה"ג שמעון ללוש, שדבריו נאמנו מאד. אך הפעם, קצרה דעתי (ולא רק הפעם, אני לא חכם גדול) מלהבין דברי קודשו. אשמח לביאור מהחברים היקרים תלמידי מרן זיע"א המבארים והמבהירים דברי קדשו אשר הם לנו לעיניים.
 

יי"ש

Active member
פעילות

1%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

עיין במצורף אות ו במוסגר המרובע


חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
אלא הכריע לפי כללי הפסיקה, שבדברים התלויים באיסור והיתר, הפשט מכריע, ובדברים שיסודתם בהררי קודש ע"פ הקבלה מנהג רבותינו הספרדים בדר"כ ע"פ רבנו האר"י, וראה עוד בזה במצורף.

שלום רב למעכ"ת!
אפשר שכב' ישלח לי או יעלה הנה את הקונטרס שנכתב שם בתשובה שכ' בענין הפשט והקבלה?
אודה לכבודו מאוד.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
ב

בנימין לוריא

Well-known member
פעילות

6%

אֲרִיכוּת יָמִים

15%

מחילה מראש, אבל אשמח שתבארו לי הקטן יותר בדעת מרן זיע"א, איך יהיה אפשר לברך במצב כזה, אם כתב שחסרים קצת (כן כתב בילקוט יוסף) או כמה שעות, והרי פה במצב שלנו סיימנו להתפלל לקראת שמונה וחצי, והמולד היה בשעה שש, זאת אומרת שחסר קרוב לעשר שעות!!! זה קצת?....
אשמח לביאור מהרה"ג שמעון ללוש, שדבריו נאמנו מאד. אך הפעם, קצרה דעתי (ולא רק הפעם, אני לא חכם גדול) מלהבין דברי קודשו. אשמח לביאור מהחברים היקרים תלמידי מרן זיע"א המבארים והמבהירים דברי קדשו אשר הם לנו לעיניים.
נכתב במפורש כאן (וכן סמך על כך מרן בספרו) שמספיק בתחילת ז', וממילא כל שחסרים פחות מ-24 שעות אפשר לברך.
חוץ מזה שבשבת אמרתי מסברא, שאפש"ל שכמה שעות הכוונה שזה יהיה בהמשך הלילה, לאפוקי מיום למחרת.
 

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
אלא הכריע לפי כללי הפסיקה, שבדברים התלויים באיסור והיתר, הפשט מכריע, ובדברים שיסודתם בהררי קודש ע"פ הקבלה מנהג רבותינו הספרדים בדר"כ ע"פ רבנו האר"י, וראה עוד בזה במצורף.
אני אחזור לבאר כוונתי והדברים ברורים וגם כבודו מודה בהם

יש ג' חילוקים:

א אם מה שכתוב בקבלה חולק על ההלכה לפי הפשט - הולכים לפי הפשט

ב ואם הקבלה לא חולק על ההלכה לפי הפשט כמו בענייני תפילה ששם בהרבה דברים לא שייך הלכה - הולכים לפי הסוד

ג אם הקבלה באה להחמיר על הפשט הלכה כהפשט אלא שלכתחילה טוב להחמיר לפי הקבלה ותבוא עליו ברכה בפרט אם בנקל יכול להחמיר – אלא שכאן הוספתי לומר שהרב עובדיה בהרבה דברים לא היה נוהג להחמיר לפי הקבלה וגם בדברים שיכול להחמיר יותר בקל וזה ידוע דרכו יותר להחזיק בפשט שהוא היה יותר אחז בפשט בין בלימוד ובין במעשה שהיה נראה לו יותר לנהוג לפי הפשט -וזה הכוונה במה שכתבתי היה נראה לו יותר כהפשט ובשונה מהרבה מרבותינו הספרדים שהיו יותר בקבלה כידוע

וכאן בענין ברכת הלבנה שזה דומה לחילוק הג' שהקבלה באה להחמיר על הפשט עיקר ההלכה כהפשט אלא שטוב להחמיר לפי הקבלה וכמו שהשו"ע כתב להחמיר לפי הקבלה (כמו שמוכח בב"י שפסק לפי הרב יוסף ג'יקטליא שבעה שלימים ממש ומשום חומרא לפי הקבלה) וכך גם כתב הרב עובדיה למעלה לפי הקבלה שעדיף להחמיר לפי הקבלה שיכול להחמיר בקלות ויברך למחרת שלא יקרה כלום אם יחכה עוד יום אחד ויברך יש לו עוד שבוע שלם עד סוף זמן הברכה אלא שלמטה בהערות כתב שעיקר ההלכה לפי הפשט וקרוב הדבר שהוא עצמו היה נוהג כן כדרכו בקודש והבאתי ראיה מברכת האילנות ומכיסוי הראש בטלית ויש עוד הרבה


ואגב זה אמרתי להוסיף בענין את המחלוקת בזה
גמרא וזוהר – הלכה כגמרא לכול"ע שגם המשנה והגמרא הם לפי הסוד כמש"כ בזוהר אלא שטוב להחמיר כהזוהר
זוהר ופוסקים – דעת מרן הב"י שהלכה כהזוהר (וכך דעת הרב עובדיה) ודעת הרמ"א והרדב"ז שהלכה כהפוסקים
פוסקים ומקובלים (לא הזוהר אלא חכמי הקבלה והאריז"ל בראשם) - בזה המחלוקת בין הרב עובדיה ודעימיה לבן איש חי ודעימיה שלדעת הרב עובדיה הלכה כהפוסקים וטוב להחמיר כהמקובלים ולדעת הבן איש חי הלכה כהמקובלים
גמרא ומקובלים – אי אפשר שהמקובלים יחלקו על הגמרא וצריך לומר שאם מפרשים את הגמרא אחרת או שטוב להחמיר
 
נערך לאחרונה:

דעת תורה

Active member
פעילות

8%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

לעוסקים בענין ברכת הלבנה קודם ז' ימים - כדאי מאוד לעיין במאמרים המצורפים שלא השאיר פינה וזוית בענין.
 

קבצים מצורפים

  • ברכת הלבנה ב.pdf
    2.9 MB · צפיות: 13
  • ברכת הלבנה.pdf
    8 MB · צפיות: 14

מנשה

Member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

11%

חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
הנה בתיקון ליל שבועות יצא מרן החיד"א שקיבלנו הוראותיו בחריפות נגד אלו שלומדים דברים אחרים ולא את התיקון שסדר רבינו האר"י וז"ל
ויען שמעתי, כי קצת לומדים קבעו ללמוד פרק מהרמב"ם, מהי"ד החזקה, ויש שלמד האידרא, ולא רצו ללמוד תיקון האר"י זכר צדיק לברכה פסוקי התחלת הפרשיות ונביאים וכתובים וסופן. את קסתי נתתי, אשר לא טוב עשו לעשות במה לעצמן ולשנות מנהג כל ישראל, והגם כי יאמרו כי דלים הם ולא אסיקו בסתרי תורה, כמה דמסיק תעלה מבי כרבא, והתיקון הלז בנוי ומשכולל על פי הסוד. רוח יזרעו, כי הגם כי לא ידעו רזי התורה, מכל מקום, חיובא רמיא עליהו ללמוד הסדר הלז בכלל כל ישראל, ומה גם, כי כן יסד המלך, רבנו האר"י זצ"ל, ובשגם לא ידעו ולא יבינו על מה אדניה הוטבעו – קריאתה זו הלילא. ומה גם דמפורש בזוהר הקדוש דתיקון לילה זה, למעלי באורייתא מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות דקראי, וברזי דחכמתא עיין שם. ובכן, ישתקע ולא יאמר שום לימוד בלילה הקדושה הזו, עד אשר יקראו מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ואחר כך ילמדו במקום שליבם חפץ – בזוהר הקדוש ובמאמרי המדרש המודפסים אצל התיקון כי בזה יצאו ידי חובה אמרי קודש בספר הזוהר. והתימה על האנשים האלה, המשנים מנהג כל ישראל, דמי שאמר לקרות הלילה הזה בחבורה, שהם רשב"י וחברוהי קדישין והאר"י זכרונו לברכה, הן הם אמרו שילמדו תנ"ך וכו'. ומאחר דנחתי לקיים דבריהם, מדוע מאנו לקבל הסדר דתיקון רבנן??? ואשרי הנזהר בהם בשמרם עקב רב, ועם שונים אל תתערב. עכ"ל
והרב עובדיה פסק ביחוה דעת ח"ג סל"ב
ורק מהיות טוב נכון לחוש לדברי רבותינו המקובלים ללמוד התיקון בכנופיא ובחבורה עכ"ל ע"ש
ע"כ מוכרחים לומר כמו שכתבנו שהרב עובדיה נוטה יותר אחרי הפשט
וכיוצא בזה איפכא כתב בשו"ת הריב"ש (ס' קנ"ז) וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הר"ן ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ע"ש
 
נערך לאחרונה:

דעת תורה

Active member
פעילות

8%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

ובעיקר הפסק של מרן זצ"ל משמע לי זעירא מן המקורות, שאינו רק "היתר" שיש על מה שיסמוכו, אלא שזאת ההוראה הנכונה לכתחילה שלא להמתין אלא לברך במוצש"ק מכל הטעמים המבוארים במקורות שם באר היטב גם יחד.
אכן, גם לי הקטן נראה כן, וכן עשינו מעשה במוצאי חג השבועות שגם היה אותו הנידון שלז' ימים שלמים היה צריך לחכות עד יום שני אחרי הצהרים, ואעפ"כ בירכנו במוצאי חג השבועות.
אולם בלומדי את תשובת הרב בחזו"ע ראיתי שכתב בעמ' שס"ג בזה"ל ודלא כמ"ש בברכת ה' ח"ד עמ' ע"ר להחמיר כשחסרו איזה שעות כי ע"ד הסוד צ"ל שבע ימים שלמים, ולא ראה שהרב המקובל הרמ"ע מפאנו כתב להקל לברך בתחלת שבעת הימים משעת המולד וכנ"ל וכו' והוא עצמו הביאו להלכה ע"כ.
ודבריו צע"ג, שהרי בברכת ה' הביא את דברי הרמ"ע אלא שהביא את דברי הבית דוד והחיד"א והבא"ח ועוד שחלקו עליו, ופסק כמותם, ומה הלשון אומרת שלא ראה את דברי הרמ"ע?
 
חלק עליון