ברכת הלבנה קודם ז' ימים שלמים

[בנימין לוריא]

מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?

יש פעמים שכותב כך, ומגלה דעתו באריכות במקורות. ובילקו"י כתב במפורש שאין צריך להחמיר בזה.

 

[מנשה]

מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?

הרב עובדיה זצ"ל היה יותר הולך אחר הפשט כידוע ולכן בדבר שפסקו הפוסקים יותר לפי הקבלה הורה גם הוא כך כדי לא להרבות במחלוקת מיהו הוא עצמו היה נראה לו יותר כהפשט וכך היה נוהג והראיה ברכת האילנות בשבת שלמעלה כתב שטוב לכתחילה שלא בשבת ובהערה למטה כתב שהוא עצמו בירך בשבת וכן בכיסוי הראש בטלית בתפילה ועם התפילין שהובא בשו"ע ובהאריז"ל הקפיד בזה והוא זצ"ל לא היה נוהג וכך גם כאן למעלה כתב יותר לצד הקבלה לפי השו"ע שפסק כך ולמטה כתב את דעתו היותר מדוייקת

 

[הרב שמעון ללוש]

אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו"

עיין במצורף אות ו במוסגר המרובע

הוא עצמו היה נראה לו יותר כהפשט וכך היה נוהג

חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
אלא הכריע לפי כללי הפסיקה, שבדברים התלויים באיסור והיתר, הפשט מכריע, ובדברים שיסודתם בהררי קודש ע"פ הקבלה מנהג רבותינו הספרדים בדר"כ ע"פ רבנו האר"י, וראה עוד בזה במצורף.

 

[בנימין לוריא]

עיין במצורף אות ו במוסגר המרובע

מעניין, לא ידעתי חילוק זה... אעתיק את מה שנכתב שם:
ומה שכתב להוכיח מלשון הבא"ח והליכות עולם שכתבו רק שהמקלים יש להם ע"מ שיסמוכו, ולמד מזה שהוא רק להסתמך בדוחק, והביא ראיה לבאר לשון זו ממרן זיע"א שהוא רק בדוחק ממש כמו אדם שעומד ליפול ונותנים לו חפץ שיסמוך עליו, ע"כ. אולם לא שת לבו לחלק בין לשון י"ל ע"מ שיסמוכו הנאמר על מנהג ישראל, שהוא שונה לחלוטין, כמבואר להדיא בב"י יו"ד סי' קצו ובחזון עובדיה שבת ח"ד (עמ' שיד), דאף בעל נפש אין צריך להחמיר בזה, ע"ש. ללשון י"ל ע"מ שיסמוך הנאמרת לגבי הוראת יחיד, כאשר עיקר ההכרעה כדעת המחמירים ורק המיקל י"ל ע"מ שיסמוך. שבזה קאמר מרן זיע"א שהוא דוקא בשעת הדחק.

 

[יי"ש]

הרב עובדיה זצ"ל היה יותר הולך אחר הפשט כידוע ולכן בדבר שפסקו הפוסקים יותר לפי הקבלה הורה גם הוא כך כדי לא להרבות במחלוקת מיהו הוא עצמו היה נראה לו יותר כהפשט וכך היה נוהג והראיה ברכת האילנות בשבת שלמעלה כתב שטוב לכתחילה שלא בשבת ובהערה למטה כתב שהוא עצמו בירך בשבת וכן בכיסוי הראש בטלית בתפילה ועם התפילין שהובא בשו"ע ובהאריז"ל הקפיד בזה והוא זצ"ל לא היה נוהג וכך גם כאן למעלה כתב יותר לצד הקבלה לפי השו"ע שפסק כך ולמטה כתב את דעתו היותר מדוייקת

זכורני שראיתי כתוב או שמעתי ממי מתלמידיו או בניו שהיה נוהג בדווקא כהפשט [כמדומני שם דברו בעיקר על שלא כיסה התפילה של יד] להראות שההלכה כהפשט. וכי היה לו קושי לכסות ובקל יצא י"ח המקובלים ג"כ, אלא כדברינו

 

[אושרי רביב]

מהמקורות שם נראה כן, אבל א"כ מדוע בחזו"ע בהלכה למעלה כתב בלשון של "יש להם על מה שיסמוכו", ואת זה כתב אפילו על כמה שעות?

מחילה מראש, אבל אשמח שתבארו לי הקטן יותר בדעת מרן זיע"א, איך יהיה אפשר לברך במצב כזה, אם כתב שחסרים קצת (כן כתב בילקוט יוסף) או כמה שעות, והרי פה במצב שלנו סיימנו להתפלל לקראת שמונה וחצי, והמולד היה בשעה שש, זאת אומרת שחסר קרוב לעשר שעות!!! זה קצת?....
אשמח לביאור מהרה"ג שמעון ללוש, שדבריו נאמנו מאד. אך הפעם, קצרה דעתי (ולא רק הפעם, אני לא חכם גדול) מלהבין דברי קודשו. אשמח לביאור מהחברים היקרים תלמידי מרן זיע"א המבארים והמבהירים דברי קדשו אשר הם לנו לעיניים.

 

[יי"ש]

עיין במצורף אות ו במוסגר המרובע


חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
אלא הכריע לפי כללי הפסיקה, שבדברים התלויים באיסור והיתר, הפשט מכריע, ובדברים שיסודתם בהררי קודש ע"פ הקבלה מנהג רבותינו הספרדים בדר"כ ע"פ רבנו האר"י, וראה עוד בזה במצורף.

שלום רב למעכ"ת!
אפשר שכב' ישלח לי או יעלה הנה את הקונטרס שנכתב שם בתשובה שכ' בענין הפשט והקבלה?
אודה לכבודו מאוד.

 

[בנימין לוריא]

מחילה מראש, אבל אשמח שתבארו לי הקטן יותר בדעת מרן זיע"א, איך יהיה אפשר לברך במצב כזה, אם כתב שחסרים קצת (כן כתב בילקוט יוסף) או כמה שעות, והרי פה במצב שלנו סיימנו להתפלל לקראת שמונה וחצי, והמולד היה בשעה שש, זאת אומרת שחסר קרוב לעשר שעות!!! זה קצת?....
אשמח לביאור מהרה"ג שמעון ללוש, שדבריו נאמנו מאד. אך הפעם, קצרה דעתי (ולא רק הפעם, אני לא חכם גדול) מלהבין דברי קודשו. אשמח לביאור מהחברים היקרים תלמידי מרן זיע"א המבארים והמבהירים דברי קדשו אשר הם לנו לעיניים.

נכתב במפורש כאן (וכן סמך על כך מרן בספרו) שמספיק בתחילת ז', וממילא כל שחסרים פחות מ-24 שעות אפשר לברך.
חוץ מזה שבשבת אמרתי מסברא, שאפש"ל שכמה שעות הכוונה שזה יהיה בהמשך הלילה, לאפוקי מיום למחרת.

 

[אושרי רביב]

עדיין, אם חסר כמה שעות זה עשר שעות?!...

 

[מנשה]

חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!
אלא הכריע לפי כללי הפסיקה, שבדברים התלויים באיסור והיתר, הפשט מכריע, ובדברים שיסודתם בהררי קודש ע"פ הקבלה מנהג רבותינו הספרדים בדר"כ ע"פ רבנו האר"י, וראה עוד בזה במצורף.

אני אחזור לבאר כוונתי והדברים ברורים וגם כבודו מודה בהם

יש ג' חילוקים:

א אם מה שכתוב בקבלה חולק על ההלכה לפי הפשט - הולכים לפי הפשט

ב ואם הקבלה לא חולק על ההלכה לפי הפשט כמו בענייני תפילה ששם בהרבה דברים לא שייך הלכה - הולכים לפי הסוד

ג אם הקבלה באה להחמיר על הפשט הלכה כהפשט אלא שלכתחילה טוב להחמיר לפי הקבלה ותבוא עליו ברכה בפרט אם בנקל יכול להחמיר – אלא שכאן הוספתי לומר שהרב עובדיה בהרבה דברים לא היה נוהג להחמיר לפי הקבלה וגם בדברים שיכול להחמיר יותר בקל וזה ידוע דרכו יותר להחזיק בפשט שהוא היה יותר אחז בפשט בין בלימוד ובין במעשה שהיה נראה לו יותר לנהוג לפי הפשט -וזה הכוונה במה שכתבתי היה נראה לו יותר כהפשט ובשונה מהרבה מרבותינו הספרדים שהיו יותר בקבלה כידוע

וכאן בענין ברכת הלבנה שזה דומה לחילוק הג' שהקבלה באה להחמיר על הפשט עיקר ההלכה כהפשט אלא שטוב להחמיר לפי הקבלה וכמו שהשו"ע כתב להחמיר לפי הקבלה (כמו שמוכח בב"י שפסק לפי הרב יוסף ג'יקטליא שבעה שלימים ממש ומשום חומרא לפי הקבלה) וכך גם כתב הרב עובדיה למעלה לפי הקבלה שעדיף להחמיר לפי הקבלה שיכול להחמיר בקלות ויברך למחרת שלא יקרה כלום אם יחכה עוד יום אחד ויברך יש לו עוד שבוע שלם עד סוף זמן הברכה אלא שלמטה בהערות כתב שעיקר ההלכה לפי הפשט וקרוב הדבר שהוא עצמו היה נוהג כן כדרכו בקודש והבאתי ראיה מברכת האילנות ומכיסוי הראש בטלית ויש עוד הרבה

ואגב זה אמרתי להוסיף בענין את המחלוקת בזה
גמרא וזוהר – הלכה כגמרא לכול"ע שגם המשנה והגמרא הם לפי הסוד כמש"כ בזוהר אלא שטוב להחמיר כהזוהר
זוהר ופוסקים – דעת מרן הב"י שהלכה כהזוהר (וכך דעת הרב עובדיה) ודעת הרמ"א והרדב"ז שהלכה כהפוסקים
פוסקים ומקובלים (לא הזוהר אלא חכמי הקבלה והאריז"ל בראשם) - בזה המחלוקת בין הרב עובדיה ודעימיה לבן איש חי ודעימיה שלדעת הרב עובדיה הלכה כהפוסקים וטוב להחמיר כהמקובלים ולדעת הבן איש חי הלכה כהמקובלים
גמרא ומקובלים – אי אפשר שהמקובלים יחלקו על הגמרא וצריך לומר שאם מפרשים את הגמרא אחרת או שטוב להחמיר

 

[דעת תורה]

לעוסקים בענין ברכת הלבנה קודם ז' ימים - כדאי מאוד לעיין במאמרים המצורפים שלא השאיר פינה וזוית בענין.

 

[מנשה]

חלילה, וכי שייך שיראה "לו" יותר כהפשט?! וכי ראה עצמו בעה"ב על התורה שיראה לו יותר כהפשט או כהסוד?!

הנה בתיקון ליל שבועות יצא מרן החיד"א שקיבלנו הוראותיו בחריפות נגד אלו שלומדים דברים אחרים ולא את התיקון שסדר רבינו האר"י וז"ל
ויען שמעתי, כי קצת לומדים קבעו ללמוד פרק מהרמב"ם, מהי"ד החזקה, ויש שלמד האידרא, ולא רצו ללמוד תיקון האר"י זכר צדיק לברכה פסוקי התחלת הפרשיות ונביאים וכתובים וסופן. את קסתי נתתי, אשר לא טוב עשו לעשות במה לעצמן ולשנות מנהג כל ישראל, והגם כי יאמרו כי דלים הם ולא אסיקו בסתרי תורה, כמה דמסיק תעלה מבי כרבא, והתיקון הלז בנוי ומשכולל על פי הסוד. רוח יזרעו, כי הגם כי לא ידעו רזי התורה, מכל מקום, חיובא רמיא עליהו ללמוד הסדר הלז בכלל כל ישראל, ומה גם, כי כן יסד המלך, רבנו האר"י זצ"ל, ובשגם לא ידעו ולא יבינו על מה אדניה הוטבעו – קריאתה זו הלילא. ומה גם דמפורש בזוהר הקדוש דתיקון לילה זה, למעלי באורייתא מתורה לנביאים, ומנביאים לכתובים, ובדרשות דקראי, וברזי דחכמתא עיין שם. ובכן, ישתקע ולא יאמר שום לימוד בלילה הקדושה הזו, עד אשר יקראו מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ואחר כך ילמדו במקום שליבם חפץ – בזוהר הקדוש ובמאמרי המדרש המודפסים אצל התיקון כי בזה יצאו ידי חובה אמרי קודש בספר הזוהר. והתימה על האנשים האלה, המשנים מנהג כל ישראל, דמי שאמר לקרות הלילה הזה בחבורה, שהם רשב"י וחברוהי קדישין והאר"י זכרונו לברכה, הן הם אמרו שילמדו תנ"ך וכו'. ומאחר דנחתי לקיים דבריהם, מדוע מאנו לקבל הסדר דתיקון רבנן??? ואשרי הנזהר בהם בשמרם עקב רב, ועם שונים אל תתערב. עכ"ל
והרב עובדיה פסק ביחוה דעת ח"ג סל"ב
ורק מהיות טוב נכון לחוש לדברי רבותינו המקובלים ללמוד התיקון בכנופיא ובחבורה עכ"ל ע"ש
ע"כ מוכרחים לומר כמו שכתבנו שהרב עובדיה נוטה יותר אחרי הפשט
וכיוצא בזה איפכא כתב בשו"ת הריב"ש (ס' קנ"ז) וכן הודעתיך מה שאמר אלי ביחוד מורי הר"ן ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בענין הקבלה ע"ש

 

[אברך מבני ברק]

דעת מרן שליט"א לברך במוצ"ש ולא צריך לחכות לסיום היום השביעי למולד, כך השיבני.

 

[דעת תורה]

ובעיקר הפסק של מרן זצ"ל משמע לי זעירא מן המקורות, שאינו רק "היתר" שיש על מה שיסמוכו, אלא שזאת ההוראה הנכונה לכתחילה שלא להמתין אלא לברך במוצש"ק מכל הטעמים המבוארים במקורות שם באר היטב גם יחד.

אכן, גם לי הקטן נראה כן, וכן עשינו מעשה במוצאי חג השבועות שגם היה אותו הנידון שלז' ימים שלמים היה צריך לחכות עד יום שני אחרי הצהרים, ואעפ"כ בירכנו במוצאי חג השבועות.
אולם בלומדי את תשובת הרב בחזו"ע ראיתי שכתב בעמ' שס"ג בזה"ל ודלא כמ"ש בברכת ה' ח"ד עמ' ע"ר להחמיר כשחסרו איזה שעות כי ע"ד הסוד צ"ל שבע ימים שלמים, ולא ראה שהרב המקובל הרמ"ע מפאנו כתב להקל לברך בתחלת שבעת הימים משעת המולד וכנ"ל וכו' והוא עצמו הביאו להלכה ע"כ.
ודבריו צע"ג, שהרי בברכת ה' הביא את דברי הרמ"ע אלא שהביא את דברי הבית דוד והחיד"א והבא"ח ועוד שחלקו עליו, ופסק כמותם, ומה הלשון אומרת שלא ראה את דברי הרמ"ע?

 

[יי"ש]

שאלה - 254226
שלום לכבוד הרב(א"ה, הרב מוצפי), ברכת הלבנה. מאיזה יום בחודש יש לברך? ואם צריכים לדעת את זמן המולד כדי לדייק בשעה שלו?
תשובה
אפשר לעיין בספר חודש בציון, אך אכתוב כאן ראשי דברים.
מבחינה הלכתית אפשר אחרי שעבר שלשה ימים מהמולד. אותו מכריזים בשבת מברכים החודש, אך השלחן ערוך [סימן תכ"ו] כתב כדעת חכמי הקבלה שיש לברך אחר עבור שבעה ימים מהמולד.
ואשר שאלת אם יש להקפיד על זמן המולד מעת לעת? כן הוא מפורש בספרי האחרונים, ויש טעם נכבד על פי הקבלה בזה וסוד כמוס. וכמפורש בספר חודש בציון עמוד שה. עיין שם. וכן כתב הכנסת הגדולה עד עבור "שבעה ימים שלמים". והרב משנת חסידים שער מוצאי שבת פרק א, אות ב. ובשו"ת בית דוד סימן קל"ב, והגאון החסד לאלפים תכ"ו, כ"ו.
גם הגאון החיד"א זיע"א בכמה מספריו הקפיד בזה מאוד, עיין עליו בברכי יוסף תכ"ו, ו. ובמורה באצבע סימן קפ"ב, כתב בפירוש "מעת המולד". וכן הוא מפורש במנהגי קהל קדוש בית א - ל בירושלים עיר קדשינו, אות מ"ג, שכתב "מנקודת המולד", וכן כתב המקובל המפורסם רבנו יעקב קצין זצ"ל בספר אור הלבנה ד"ד ע"א, "שבעה מים שלמים מעת המולד", ועיין בן איש חי שנה ב ויקרא כ"ג.
וכן ראיתי למורנו הגאון החסיד רבנו צדקה חוצין שיע"א ותלמידו הגאון רבי יעקב מוצפי זצ"ל, שהיו עם ק"ק "שמש צדקה" ברחוב חגי בירושלים, מקפידים בזה מאוד לברך מעת לעת שבעה ימים מהמולד, וכמה פעמים ראיתים שבאמצע השיעור הפסיקו ויצאו כל הקהל יחדיו לברך ברכת הלבנה ברחובה של עיר.

גם ראש רבני בבל הגאון רבנו נסים כדורי זיע"א בק"ק "אוהל רחל" בירושלים, יחד עם מו"ר אבי זלה"ה עשו מעשה ובאמצע השיעור פסקו ויצעו לרחובה של עיר לברך בשמחה רבה ובקול רנה ותודה ברכת הלבנה, ובהיותי ילד הייתי משתומם על המראה הנפלא הלזה, וכיצד היה יוצא לצפות בהם קדוש ישראל האדמו"ר מגור זיע"א ה"בית ישראל" ז"ל שהתגורר שם בסמוך, אשר חיבבם ביותר, והיה מתפעל מכך.

והארכתי בכל זה למען ידעו הדורות הבאים חיבוב מצווה יקרה זו ומעלתה. ונזכה בקרוב להתחדש כמותה בביאת דוד משיחינו במהרה בימינו אמן.

 

[אוהב את המקום]

בפרט שלפי הפשט והפוסקים מברכים כבר אחר ג' ימים, וכמו שהקל בזה (שם סעיף כ"ו) שאם יש חשש שאם ימתינו להשלמת שבעה ימים מהמולד יפסידו ברכת הלבנה מכל וכל, יש להורות להם שיברכו ברכת הלבנה מיד לאחר שלושה ימים, כדברי התלמוד והפוסקים"

וכן מנהג מרוקו לברך במוצ"ש אם עברו ג' ימים וכן פסק הגר"ש משאש. וכיום מתייחסים לדברי המקובלים (לברך בליל ז') ולא לשו"ע מפורש שפסק לברך במוצ"ש (או"ח תכ"ו סעיף ב) "אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת" והוא תימה בפרט לדרכו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א.

 

[ראובן יוסף מיארה]

וכן מנהג מרוקו לברך במוצ"ש אם עברו ג' ימים וכן פסק הגר"ש משאש. וכיום מתייחסים לדברי המקובלים (לברך בליל ז') ולא לשו"ע מפורש שפסק לברך במוצ"ש (או"ח תכ"ו סעיף ב) "אין מברכין על הירח אלא במוצאי שבת" והוא תימה בפרט לדרכו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א.

זה גם שו"ע לברך בליל ז', וע"כ דמ"ש מוצ"ש הוא אחרי תאריך זה, כמו שלא יברכו במוצ"ש לפני ג', ופשוט.

 

[אוהב את המקום]

לא הבנת, הערתי שמקפידים לברך אחר ז' ימים אבל לא מקפידים שיהיה גם במוצ"ש כדעת השו"ע.

 

[בדרכו נלך]

ב"ה
לענ"ד כבר מזה שנים ארוכות, שהעיקר בדעת מרן זצ"ל בחזו"ע חנוכה עמ' שסב-שסג, לברך במוצש"ק ולא להמתין למחרת, מכמה טעמי תריצי המבוארים שם במקורות.
ולא מבעיא חסרו שעתיים שלוש או שבע, אלא אפילו חסרו כ"ג שעות, לפי הנימוקים שהזכיר שם לא מצאתי כל חילוק בין מקצת שעות לשעות הרבה, ומלשונות הרמ"ע מפאנו (שהיה מגדולי המקובלים כנודע), הכנה"ג, מהר"י אלגאזי (ראש ישיבת בית אל), והאליה רבה "בדעת מרן השלחן ערוך", ועוד פוסקים שהובאו שם בהמשך הדברים, מתבאר דסגי בתחילת ליל שביעי, דחשיבי שבעת ימים, עי' עליהם.
ובעיקר הפסק של מרן זצ"ל משמע לי זעירא מן המקורות, שאינו רק "היתר" שיש על מה שיסמוכו, אלא שזאת ההוראה הנכונה לכתחילה שלא להמתין אלא לברך במוצש"ק מכל הטעמים המבוארים במקורות שם באר היטב גם יחד.
הנלע"ד כתבתי, ואודה למי שיאיר את עיני מן המקורות של מרן זצ"ל שמא יבאר לי אחרת ממה שעלה בידי יד כהה.

השאלה מניין לנו שכמה שעות מדובר על כל כך הרבה שעות - 23 שעות - זה לא כמה שעות זה יום פחות שעה...
לכאורה כמה שעות אפשר לפרש 2-3 שעות עד 6 שעות (אולי), אבל לכאורה לא יותר, כך משמע, אבל אין לי ראיה מפורשת.
מי שיוכל להביא ראיה אשמח לראות!

 

[קורסיה]

לענ"ד כבר מזה שנים ארוכות, שהעיקר בדעת מרן זצ"ל בחזו"ע חנוכה עמ' שסב-שסג, לברך במוצש"ק ולא להמתין למחרת, מכמה טעמי תריצי המבוארים שם במקורות.

האם זה רק במוצ"ש כמו שכתב בהלכה, או בכל יום?