לענ"ד יש טעות בכותרת
כאן לא מדובר על ברכת שחלק מחכמתו אלא על ברכת בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם
נוסח הברכה
כבר בזמן שלמה המלך היו בשמיני עצרת בבית המקדש מברכים את המלך. אך נוסח הברכה מופיע לראשונה בתלמוד בבלי:
"תָּנוּ רַבָּנַן... הָרוֹאֶה מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁחָלַק מִכְּבוֹדוֹ לִירֵאָיו.
מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, אוֹמֵר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן מִכְּבוֹדוֹ לְבָשָׂר וָדָם"
על פי גרסה אחרת אומרים בשני הברכות "שחלק מכבודו", ומאידך, לדעת הרמב"ם אומרים בשני הברכות "שנתן מכבודו"
רבי אלכסנדר דוד מלינובסקי הביא גרסה נוספת לאמירת הברכה, שעל מלכי בית דוד אומרים "שחלק מכבודו ליראיו" ולשאר המלכים אומרים "שנתן מכבודו לבשר ודם". בכף החיים מובא שלאחר ראיית מלכי אומות העולם יש להגיד חלק מברכת "
הנותן תשועה למלכים".
הרב יחיאל אברהם זילבר כתב שמלך שהוא חכם יש לברך עליו את שני הברכות, "שחלק מכבודו ליראיו" ו"שחלק מחכמתו ליראיו"