המעיין היטב בקונטרס, ימצא פירכות לכל דברי @אוהב את המקום, ואין דבריו נכונים בעליל.
ולאחר שהתברר לי מי אתה אין לי רצון להתעסק איתך ועם דעותיך הכוזבות.
ולאחר שהתברר לי מי אתה אין לי רצון להתעסק איתך ועם דעותיך הכוזבות.
ע"ה ס"ט
Well-known member
דבריו בענין שו"ת מגידות שהוא מוקדם לפרי מגדים נכונים בהחלט. וגם תשובה זו היא משנת תקל"ה, למעלה מעשור קודם צאת הפמ"ג לאור עולם.
להיפך על זה היה לנו להמליץ [אילולי דברי מרן שליט"א שאנו עפר לרגליו ומחכים למוצא פיו בפרהסיא בנידון] מש"כ הרב עובדיה לא ללמוד מהרבניות לעניין פאה נכרית
עכ"פ אם מישהו קרא את הקונטרס ולא מצא, יכול לפנות אלי בפרטי ואראה לו היכן עניתי על זה בקונטרס. [מצורף התוכן ענינים. הקונטרס עצמו הועלה לעיל.
נערך לאחרונה:
ע"ה ס"ט
Well-known member
עדיין לא ענית על הערתו הנכונה בענין דעת הפמ"ג.
אכן טעיתי בציון,
וצ"ל: שהפמ"ג בסדר החליצה (הנדפס בספר שם משמעון לייטער, עמ' 124) חזר בו ממה שכתב בשו"ת מגידות (שם) להשוות שוק דאדם לשוק דבהמה, וס"ל ששוק דאדם שונה והוא החלק שמתחת לברך, ולא כשוק דבהמה. ע"ש. ובפרי מגדים ציין לדבריו בסדר חליצה. עיין בפירוש מגד יהודה שם. (מצורף).
ייש"כ.
[ועכ"פ זה רק אחד מ'שבעה' טעמים מדוע לא שייך לסמוך על דברי הפמ"ג והמשנ"ב, כיעויין בקונטרס].
@אהרן כהן התחלתי לעבור על הקונטרס שכתבת, כתבת "ואין אפילו ראשון אחד שסובר שהשוק הוא החלק העליון"
המהר''י קרא (תלמיד רש"י) בישעיה מז,ב עה"פ "גלי שוק" פירש "ירך העליון" וכן משמע במצודת ציון וברד"ק.
ומהפסוק הזה הגמ' בברכות (כד.) לומדת ששוק באשה ערווה.
ובספר אורחותיך למדני אהע"ז סי' קצ ביאר שכיון שתליא בהרהור, לכן רק החלק העליון ששייך הרהור חשיב שוק.
אמנם התו"י והריטב"א (יומא עא: ) כתבו דלשון מקרא חלוק ושוק במקרא הכוונה בחלק העליון, אבל בלשון תלמוד הכוונה לחלק התחתון.
לפ"ז יל"ע בגמ' שמצד אחד נוקטת "שוק באשה ערווה" ומאידך מייתי מקרא "גלי שוק".
המהר''י קרא (תלמיד רש"י) בישעיה מז,ב עה"פ "גלי שוק" פירש "ירך העליון" וכן משמע במצודת ציון וברד"ק.
ומהפסוק הזה הגמ' בברכות (כד.) לומדת ששוק באשה ערווה.
ובספר אורחותיך למדני אהע"ז סי' קצ ביאר שכיון שתליא בהרהור, לכן רק החלק העליון ששייך הרהור חשיב שוק.
אמנם התו"י והריטב"א (יומא עא: ) כתבו דלשון מקרא חלוק ושוק במקרא הכוונה בחלק העליון, אבל בלשון תלמוד הכוונה לחלק התחתון.
לפ"ז יל"ע בגמ' שמצד אחד נוקטת "שוק באשה ערווה" ומאידך מייתי מקרא "גלי שוק".
נערך לאחרונה:
אוהב את המקום
Active member
הערותי לעיל ולא השיב ע"ז. ולגבי שו"ת מגידות המקור הוא בספרי בגדי תפארתך שם כתב שחזר בו בשו"ת מגידות ממה שכתב בפמ"ג, וזה לא יתכן, וכעת טוען המגיב להיפך שחזר בו בסדר חליצה משו"ת מגידות. אבל בכל זה אין נפק"מ כי הפמ"ג (שלפנינו והוא מהדו"ב) הוא משנה אחרונה ושם כתב כך:
"והוי יודע דלשון שוק הוא מארכובה, (עיין רש"י ויקרא ז' ל"ב ובתוספות יום טוב פרק י' דחולין משנה ד', וכן פסק הר"מ ז"ל בהלכות מעשה הקרבנות פרק ט' הלכה י' ושוק לפעמים נקרא ירך), נמצא כל הרגל עד ארכובה שקורין קניא שם במקום שהולכין יחף ומגולה אפשר אין חשש, ובמקום שדרכן לכסותן טפח, ומארכובה למעלה פחות מטפח נמי".
ולא יתכן לומר שהפמ"ג חזר בו בסדר חליצה מדבריו בפמ"ג כאשר בסימן ע"ה כותב במפורש "ובסדר חליצה רשמתי", זאת אומרת ברור מעבר לכל ספק שכתב את דבריו בסדר חליצה הרבה לפני מה שכתב בפמ"ג. ובסדר חליצה כותב "ובפריי לאו"ח שוק באשה ערוה", דהיינו שיבאר זאת שם לאחר מכן, וכפי שמסיים "ואי"ה בפריי לאו"ח סימן ע"ה אבאר עוד".
וכבר נזף הגרי"ש אלישיב במי שניסה לבטל כלאחר יד את הפמ"ג ודעתו בנדון, וכתב לו שאין זה נכון כי "בסדרי טהרות להגה"ק מראדזין זצ"ל הוכיח בפ"ק דאהלות דדעת הרי"ף והרמב"ם וכן דעת הרע"ב דשוק ששנינו במתניתין דאהלות הכוונה למן הארכובה ולמעלה, ושוק האמור באדם ה"ה כשוק האמור בבהמה".
ועוד כתב הגרי"ש אלישיב, "אי אפשר לעניות דעתי להוציא דברי הפמ"ג בסי' ע"ה מפשוטם, וכפי שהבינו אותו המשנה ברורה והחזון איש והפת"ע דכוונת הפמ"ג הוא דר"ח לא כיון אלא על למעלה מהקניא, ואף שהחזו"א העיר עליהם ממתני' דאהלות, מ"מ לא משוי להו כטועה בדבר משנה, ורק מסיק "וקשה להכריע בדבר".
"והוי יודע דלשון שוק הוא מארכובה, (עיין רש"י ויקרא ז' ל"ב ובתוספות יום טוב פרק י' דחולין משנה ד', וכן פסק הר"מ ז"ל בהלכות מעשה הקרבנות פרק ט' הלכה י' ושוק לפעמים נקרא ירך), נמצא כל הרגל עד ארכובה שקורין קניא שם במקום שהולכין יחף ומגולה אפשר אין חשש, ובמקום שדרכן לכסותן טפח, ומארכובה למעלה פחות מטפח נמי".
ולא יתכן לומר שהפמ"ג חזר בו בסדר חליצה מדבריו בפמ"ג כאשר בסימן ע"ה כותב במפורש "ובסדר חליצה רשמתי", זאת אומרת ברור מעבר לכל ספק שכתב את דבריו בסדר חליצה הרבה לפני מה שכתב בפמ"ג. ובסדר חליצה כותב "ובפריי לאו"ח שוק באשה ערוה", דהיינו שיבאר זאת שם לאחר מכן, וכפי שמסיים "ואי"ה בפריי לאו"ח סימן ע"ה אבאר עוד".
וכבר נזף הגרי"ש אלישיב במי שניסה לבטל כלאחר יד את הפמ"ג ודעתו בנדון, וכתב לו שאין זה נכון כי "בסדרי טהרות להגה"ק מראדזין זצ"ל הוכיח בפ"ק דאהלות דדעת הרי"ף והרמב"ם וכן דעת הרע"ב דשוק ששנינו במתניתין דאהלות הכוונה למן הארכובה ולמעלה, ושוק האמור באדם ה"ה כשוק האמור בבהמה".
ועוד כתב הגרי"ש אלישיב, "אי אפשר לעניות דעתי להוציא דברי הפמ"ג בסי' ע"ה מפשוטם, וכפי שהבינו אותו המשנה ברורה והחזון איש והפת"ע דכוונת הפמ"ג הוא דר"ח לא כיון אלא על למעלה מהקניא, ואף שהחזו"א העיר עליהם ממתני' דאהלות, מ"מ לא משוי להו כטועה בדבר משנה, ורק מסיק "וקשה להכריע בדבר".
נערך לאחרונה:
כבר ציינתי בקונטרס לספר בגדי תפארתך שהאריך בהבאת דברי הראשונים וביאורם, ושם (עמ' עד, בהערה) עמד על דברי המהר"י קרא. ע"ש. (מצורף). וכן בספר לבוש מלכות (עמ' 50) ביאר את המהר"י קרא. ע"ש. (מצורף). ועל כרחך לבאר כן, שהרי בשיר השירים (ה טו) עה"פ "שוקיו עמודי שש מיוסדים על אדני פז" (והיינו דהשוקים מיוסדים על האדנים), פירש המהר"י קרא: "מיוסדים על אדני פז - כך שוקיו נאות תקועות בכפות רגליו". וש"מ דהפרק התחתון שברגל קרוי שוק.
אדרבה מהמצודות משמע ההיפך, וז"ל: חשפי שובל. גלי הרגל בלכתך בדרך, כי דרך האשה לכסות הרגל, ולא כן כשתלך בדרך (כי מפריע לה להילוכה). גלי שוק, כאשר תעבור הנהרות תגלי גם השוק. עכ"ל. והיינו שבתחילה דיבר על כף הרגל, שזה נקרא 'רגל', משא"כ כשתלך בדרך (ויפריע לה החצאית או השמלה להילוכה) תרים את החצאית מעל 'רגליה', אבל השוק (היינו החלק התחתון עדיין ישאר מכוסה), וכשתכנס לנהר תגלה גם אותו. וזהו גם דברי הרד"ק שם.
ועכ"פ גם אם לא תסכימו עם הביאור בדברי מהר"י קרא הנ"ל, אחזו בעיקר, שרוב ככל הראשונים סוברים שהשוק זה החלק התחתון.
תמוה מאד לומר כן, דא"כ הו"ל למשנ"ב ולפמ"ג לומר דדוקא כאן השוק הוא החלק התחתון, ובפרט אחרי שבראשונים בסוגיא עצמה בעניין שוק באשה ערוה מוכח ההיפך. וכיעויין בספרים שציינתי בקונטרס. ואכמ"ל.
הם לא כתבו כן. מצורף מה שהם כתבו בביאור שיטת הפמ"ג.
כתבתי שבסדר חליצה חזר בו ממה שכתב בשו"ת מגידות. ובפמ"ג ציין שבסדר חליצה כתב בזה עוד, והיינו ששם אכן מצדד שיש חילוק בין שוק אדם לשוק דבהמה. עיין היטב בדברי הרב מגד יהודה שצורף לעיל, שהוא קצת יותר מבין ממך בדרכו של הפמ"ג.
עיין בקונטרס שוק באשה ערוה [שבסוף קונטרס 'הערות בענין פאה נכרית'] שהאריך על דברי הסדרי טהרות שנראה מדבריו שסובר שיש מהראשונים שסוברים כן, והאריך לבאר דזה אינו. ע"ש.
אני כתבתי דברי האחרונים שמפרשים את הפמ"ג והמשנ"ב לא כפי ההבנה המקובלת, רק לצירוף מתוך שבעה טעמים מדוע לא שייך לסמוך על הפמ"ג והמשנ"ב בזה, במחכ"ת, ולכן גם את"ל כדברי מרן הגרי"ש אליישיב, מ"מ איכא עוד שאר טעמים אחריני וכאמור.
לכב הרב הצדיק ויכוחון קטן האם אישה צריכה חצאית עד אחרי הברך ואז גרביים
לכב הרב הצדיק ויכוחון קטן האם אישה צריכה חצאית עד אחרי הברך ואז גרביים מכף רגל ועד הברך או שמספיק גרבים עד קצת אחרי הקרסול וחלק מהרגל חשופה חשוב ממש תודה
www.doresh-tzion.co.il
אוהב את המקום
Active member
לגבי דברי הרב מוצפי כבר כתבתי לעיל שהמתבונן במקורם של דברים בברכות כ"ד בדברי הראשונים והאחרונים יראה ששוק הוא החלק התחתון והוא תלוי במנהג המקום והנח להם לישראל במה שנהגו כפמ"ג ומשנ"ב. וכ"כ בשו"ת אור יצחק.
ב'בגדי תפארתך' כתב לדחות שבכמה מקומות שוק הוא הירך, וא"כ נפל פיתא בבירא, די"ל ד"שוק באשה ערוה" בברכות כ"ד הוא הירך כדברי הפמ"ג והמשנ"ב, ובפרט שמהר"י קרא כתב זאת דוקא על הפס' "גלי שוק" שאותו מציינת הגמ' שם לגבי שוק באשה ערוה. וכל מה שהאריך ב'לבוש מלכות' לא ראיתי בדבריו שום דחיה. ומה שפירש מהר"י קרא במקום אחר שהשוק הוא החלק התחתון, י"ל כמו שכתב בעצמו שלשיטתו לעיתים הוא החלק התחתון ולעיתים הוא העליון.
ב'בגדי תפארתך' כתב לדחות שבכמה מקומות שוק הוא הירך, וא"כ נפל פיתא בבירא, די"ל ד"שוק באשה ערוה" בברכות כ"ד הוא הירך כדברי הפמ"ג והמשנ"ב, ובפרט שמהר"י קרא כתב זאת דוקא על הפס' "גלי שוק" שאותו מציינת הגמ' שם לגבי שוק באשה ערוה. וכל מה שהאריך ב'לבוש מלכות' לא ראיתי בדבריו שום דחיה. ומה שפירש מהר"י קרא במקום אחר שהשוק הוא החלק התחתון, י"ל כמו שכתב בעצמו שלשיטתו לעיתים הוא החלק התחתון ולעיתים הוא העליון.
אוהב את המקום
Active member
ועל זה עניתי שהפמ"ג הוא משנה אחרונה להלכה ולמעשה. ולא יתכן להתעלם מדברי הפמ"ג המפורשים ולהתלות במה שכתב בספרים אחרים קודם לכן. והמגד יהודה כתב שהפמ"ג "לא החליט" אבל ראה דבריו הברורים של הפמ"ג שציטטתי לעיל. ומה שציין 'ובסדר חליצה רשמתי' אין בכך כלום. וממילא לק"מ על המשנ"ב שהביא דברי הפמ"ג להלכה.
כבר כתבתי לעיל שמלבד זה שבדברי הראשונים בברכות כד. לא מוכרח כ"כ להתיר ע"פ המנהג (ובעז"ה בהמשך אעלה לכאן את התשובה המלאה בנקודה זו) [והוספתי דאטו הירך ושאר חלקי הגוף יועיל מנהג. ומה שכתבת ששאני ערוה דאוריתא מערוה דרבנן, ליתא, דהא ערוה דאוריתא הוא רק הערוה ממש, וכל שאר הגוף הוא ערוה מדרבנן בלבד -לעניין ק"ש שכתוב בו לא יראה בך ערות דבר (וכמו שכתבו בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' עד) והנשמת אדם (כלל ד סי' א) ועוד), ולעניין פריצות וגרימת הרהורים הוא איסור דאוריתא, אבל אין חילוק בין החלק הזה בגוף לחלק אחר], מלבד זה, הרי גם אם נאמר שבאמת יש מקום ללמוד מהראשונים דמהני מנהג, אפ"ה סו"ס כיון שבפועל מביא הרהורים [וכמו שרבים מעידים] - מאיזה סיבה שתהיה (ואפשר מטעם שצריך ש"כל" בני העיר ילכו כך, ולא סגי בחלק או רוב [ועיין בדברינו בקונטרס ד"ה ועוד דגם, ובהערה שם]. או שבזמנינו שכח היצה"ר גבר, מביא אותנו להרהור אף במצב שהשתנה המנהג. או שכיון שאין בזה מנהג קבוע, זאת הולכת קצת מעל הברך רח"ל וזאת הולכת מעט אחרי הברך וזאת הולכת אמצע וזאת הולכת עד הקרסול וכו', לכן זה מביא הרהור ואין שייך לומר בזה "רגילות"), שוב נפל יסוד ההיתר, וכמו שהארכתי לעיל.
ומה שכתבת לעיל שאפשר לשמור את העינים כהלכה ולא להסתכל וכו', כבר כתבתי בקונטרס לדחות טענה זו, וכפי שכתב בקובץ משנת יוסף (גליון ז סימן מז אות יג), וזת"ד: וידעתי כי יש טוענות טענת הבל "אל תסתכל", וחולקות על גמרא מפורשת (נדרים לב:) שמבואר שם שחמשה אברים אינם ברשותו של אדם לשלוט עליהם, ומהם אלו העיניים (שעל כרחו יראה בעיניו. ר"ן שם), וכן הוא במדרש תנחומא (תולדות סימן יב). ע"ש. אא"כ יזכה במתנה כפי שניתן לאברהם אבינו (כמבואר שם). ע"ש. וכבר כתב הגרי"ח בספרו חוקי הנשים (פ"א) בזה"ל: ונמצא כי צריכות "להתבונן" "ולהתאמץ" "להישמר" "ולהיזהר", במיוחד בזה הזמן מהקלקול הגדול אצל הבחורים אשר מרקד בין עיניהם השטן. ע"ש. ואילו הני נשי "פוסקות" בקלות ופשיטות פטור לעצמם מליזהר ועוד יש להם טענות "אל תסתכל". עכת"ד. וכן בספר גם אני אודך (תשובות הרב מאיר סבג נר"ו, עמ' תרד והלאה) האריך בטוב טעם ודעת כיד ה' הטובה עליו, מדברי המדרשים והפוסקים, כנגד טענה זו של "שלא יסתכל". ע"ש ותרו"ץ. (מצורף). ואכמ"ל. [וע"ע באליה רבה (או"ח סי' תער) שכתב שאם החוטא אינו אנוס, אז זה חשיב גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, משא"כ אם החוטא אנוס, חטא המחטיא קטן יותר. וקילסו המשנ"ב בשעה"צ (שם סק"ט), והו"ד בספר באתי לגני (עמ' יט), וע"ש עוד מה שפלפל בזה. וא"כ הכא אדרבה כיון שיש בידי הגבר בחירה והאשה מכשילה אותו, הו"ל גדול המחטיאו יותר מן ההורגו דחמיר טפי מאילו היה האיש מוכרח להסתכל רק עליה, וכאמור].
ובפרט בעניין כיסוי השוק, שכבר כתב רבינו המהרש"א (מכות כד.) שלהסתכל בפני אשה אפשר להיזהר ע"י שלא יגביה עיניו, אבל כשרגל האשה מגולה לא סגי בכפיפת ראש, אלא צריך לעצום עיניו. עי"ש.
נערך לאחרונה:
חדא, אע"פ שהחלק העליון "לפעמים" נקרא גם שוק, מ"מ מאחר שבסתמא 'שוק' הוא החלק התחתון, אם איתא שכוונת רב חסדא (ברכות כד.) לשוק אחר דהיינו לעליון, הוה ליה לפרש. ואע"פ שהביא מהפסוק "גלי שוק" (ישעיה מז, ב), ואת זה פירש המהר"י קרא שהכוונה לחלק העליון, מ"מ הרי על כרחך אין דרשת רב חסדא אלא אסמכתא בעלמא, ולא כוונת הפסוק ממש שהשוק הוא עצמו ערוה ('שוק באשה ערוה'), שהרי פשט הפסוק הוא שתגלה את השוק ואח"כ תגלה את הערוה, ולא ש"בזה שתגלה את השוק מתגלה הערוה". ומכיון שעל כרחינו זה לא פשט הפסוק וכאמור, והביא את הפסוק רק לאסמכתא בעלמא [וראה לשון רש"י ברכות שם "גלי שוק – וכתיב בתריה תגל ערותך", והיינו דאין זה פשט הפסוק אלא דרשה ורמז אסמכתא], א"כ שפיר דמי למימר שאע"פ שרב חסדא קאי על השוק סתמא הידוע בכל מקום שהוא החלק התחתון מ"מ הביא רמז ואסמכתא לכך מהפסוק בישעיה שכתוב בו "גלי שוק" ובתריה "תגל ערותך" שמזה יש רמז ואסמכתא לדבריו כאמור. וכזאת מצינו רבות בדרשות חז"ל שמביאים חז"ל פסוק שבכלל לא התכוין לזה ומשמעותו לדבר אחר לגמרי, וכידוע. ועל כרחינו לבאר כן, דכמו שכבר כתבתי, אם איתא שכוונת רב חסדא לשוק אחר, הוה ליה לפרש.
ועוד, דהרי גם אם השוק הוא לפעמים נקרא ירך, מ"מ הרי גם החלק התחתון נקרא שוק (ואדרבה בסתמא כן הוא), וא"כ כשאמר רב חסדא "שוק באשה ערוה" על כל השוק קאי, דהיינו התחתון והעליון, שהרי לא אמר "חצי השוק" ערוה. והמהר"י קרא שפירש הפסוק על העליון היינו שעל ידי שמגלה החלק העליון נמצא שמתגלה עכשיו "כל השוק", וזהו "גלי שוק" דהשתא כל השוק גלוי, ואח"כ גלי ערוה וכו', אבל מאידך פשוט שגם החלק התחתון נקרא שוק. וזה ברור.
וכבר כתבתי שגם אם אתה לא מוכן לקבל הסבר זה במהר"י קרא, תאחוז בעיקר שרוב ככל הראשונים סבירא להו שהשוק זה החלק התחתון וכמבואר באחרונים ובציונים שציינתי בקונטרס.
אבל בפרי מגדים שם בסופו ציין: עיין בית שמואל (אה"ע סימן קס"ט ס"ק ל"ב) ובאר הגולה (שם סעיף לה אות שי"ן), ובסדר חליצה רשמתי. עכ"ל. והרי בבית שמואל ובבאר הגולה שם מוכח שהשוק הוא החלק התחתון, ומשו"ה ציין אחריהם את דבריו בסדר חליצה, שכך גם הוא מצדד שם. וכמו שביאר בטוב טעם בספר דברי שלום (עמ' רב) המצורף. ע"ש. [מיהו מה שכתב שם לפני כן לבאר כן גם במה שהביא הפמ"ג בהתחלה את הב"ח ואת רש"י בחגיגה, לא מוכרח לענ"ד, כיעויי"ש]. וע"ע בספר הצניעות בהלכה להרה"ג שמואל הלוי שישא (פרק ז,ח,ט) מה שהאריך בדברי הפמ"ג.
אוהב את המקום
Active member
גילוי פניה וידיה לכ"ע תלוי במנהג, הגם על זה תקשה אטו ירך יועיל מנהג? וכן בר"ן לגבי נשי דידן בזרועות מגולות, והדברי חמודות ששוקה לא בכלל רגליה וזרועותיה לא בכלל ידיה (וכן המנהג הפשוט כיום להקל בזרועות), והבא"ח על המנהג הפשוט בבגדד, ושאין בזה איסור כלל, וכן רש"ל וט"ז הזכירו זאת ולא אסרו, הגם עליהם תקשה אטו ירך יועיל מנהג? אלא ודאי שכל הגוף הוא ערוה מדאורייתא, אבל פניה ידיה ורגליה (עד המרפק ועד הברך) אינו מדאורייתא אלא מדרבנן במקום שנהגו, וע"ז כתב החזו"א "כל הני אינה ערווה בעיקרו, אלא חכמים אסרוה משום הרהור וטרדא", והפרי חדש (סי' ע"ג), וזה לשונו: "ומסתברא לי שכל אלו הדינים המוזכרים בכאן... לאו טעמא משום ולא יראה בך ערות דבר, אלא משום דמיטרד ואתי להרהורי". ולכן לגבי שוק הביאה הגמ' פס' מיוחד ולא משום והיה מחניך קדוש. ולגבי ירך לא היה צורך בפס' מיוחד.
אוהב את המקום
Active member
ומחר יאמר פלוני שכפות הידיים מביא לו הרהורים ויביא עדויות אנונימיות בשם רבים, וכי נאסור מחמת זה? וכי בראשונים ובאחרונים שהתירו חששו לזה? וראה בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז) "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".
אוהב את המקום
Active member
לעיל הבאתי שגדולי הדור טענו טענה זאת, וכן הסטייפלר כשמאן דהו כתב לו על לבוש הנשים תמה עליו מהיכן יודע זאת, והגר"ב זילבר הוכיח שם עוד שעיקר יופי האשה הוא בפניה וע"ז נאמר ולא תתורו, ובכל זאת לא אסרו, והוכיח מבגדי צבעונין שמפורש שמביאים הרהור ולא אסרו, וכן הגר"ש משאש כתב וכי נאסור לנשים יפות לצאת מביתן, וא"כ אין זו "טענת הבל" אלא החילוק הוא פשוט, דאם מדובר בלבוש שגרתי אין הטענה עליה, אבל אם הולכת בלבוש חריג ויוצא דופן וגורמת לו לסובב ראשו בכח, אה"נ שהתביעה תהיה עליה, וכן אם מגלה מקומות המכוסים וכו'.
אוהב את המקום
Active member
אכן זו אסמכתא בעלמא למה שאסרו חז"ל השוק משום שנהגו לכסותו אז, אבל אי איירי בשוק העליון, מהיכי תיתי להביא אסמכתא משם לשוק התחתון, וכל דבריך הם אוקימתא על אוקימתא, כי אין שום הכרח לחלק בין שוק הידוע לשוק שאינו ידוע, ומי החליט שהידוע הוא התחתון, הרי ע"ז גופא הדיון, ואין שום הכרח שאליבא דמהר"י קרא השוק בברכות כ"ד הוא התחתון ולא העליון, כאשר לשיטתו השוק הוא גם עליון וגם תחתון, ופעם הכוונה לזה ופעם לזה.
אוהב את המקום
Active member
גם דרכו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א לציין בסוף דבריו "ועיין" וכשתעיין תמצא להיפך. אבל כאן בסך הכל מציין שבסדר חליצה כתב בזה. ואדרבה לשיטתך שחזר בו בסדר חליצה משו"ת מגידות, מדוע כותב בסדר חליצה "עיין בשו"ת מגידות אות כ"ד וכו' יפה בזה, ואי"ה בפריי לאו"ח סי' ע"ה אבאר עוד", כאשר שם כתב להיפך? ואליבא דאמת, בסדר חליצה הסיק שזה צריך עיון, ולא "חזר בו" משום דבר (דאם חזר בו היה צריך לכתוב חוזרני בי משו"ת מגידות, ולא עיין בשו"ת מגידות), וציין שבפמ"ג יכתוב בזה, ואכן כתב בזה והסיק להלכה כנ"ל ששוק הוא החלק התחתון.
