נ.ב. שמתי לב לשינוי נוסף בנוסח שכתב מרן מהנוסח הנאמר בכל המקורות, והוא: בכל המקורות הלשון "תשכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם משמיע שלום", ואילו מרן כתב (בין בהלכות אבילות ובין בהלכות ברכות): "תשכב בשלום ותישן בשלום עד בוא מנחם מבשר שלום". אשמח להחכים בפשר השינוי.
......
הלשון בסוף הנוסח הוא כנראה ע"פ הפסוק בנחום ב, א.
הִנֵּה עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר, מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם--חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ, שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ: כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור- (לַעֲבָר-) בָּךְ בְּלִיַּעַל, כֻּלֹּה נִכְרָת.
ומרן זצוק"ל שכל הפסוקים רצים לו בראש כנראה כתב *מהזכרון ובמקום משמיע כתב מבשר. או שאולי שינה במתכוון כי הוא יותר מבורר לכאורה כי כשמשמיטים תיבת "משמיע" יש לו מובן "מבשר שלום" אך "משמיע שלום" אין לו משמעות ברורה כ"כ. מה משמיע? אומר שלום? אלא הכוונה שמבשר על השלום שבא. אז במקום להוסיף תיבת מבשר השאיר תיבה אחת כנוסח שבפוסקים אך החליף(שבלאו הכי אין זה לשון הפסוק ממש אלא שימוש חלקי בפסוק). וצ"ע.
_________________
* ראה מה שכתב הרב דוד יוסף שליט"א בספר אורחות מרן חלק ב עמ' תתפ וז"ל: "זכרון מופלא | בתקופה שבו כתב מרן אבא את שו"ת יחווה דעת, פנה ואמר לי במהלך סעודת ליל שבת, שברצונו לכתוב תשובה בעניין אישה שהסתפקה אם ברכה ברכת המזון או לא, והוסיף כי שאלה זו נוגעת להרבה מענייני ספקות וחזקות.
מיד כאשר הסתיימה הסעודה התיישבנו ללמוד העניין. אבא זצ"ל הוציא בזה אחר זה ספרים שעסקו בנידון, ופלפל האם יש לדברים משמעות לעניין הזה.
במשך כל הלילה ישבנו והעמקנו בזה, הפסקנו לתפילת שחרית ולסעודת היום, ומיד לאחר מכן שוב חזרנו ללימוד רצוף שנמשך על פני היום כולו.
במוצאי שבת הלך אבא לשיעור שלו, וכשחזר שכב לישון. בבוקר יום ראשון ביקש ממני לסייע לו להחזיר את כל הספרים שהוצאנו למקומם בארון. כמדומני שהיו שם למעלה ממאה ספרים. החזרנו כל ספר למקומו, וכשהשלחן לפניו היה ריק, ישב וכתב את התשובה שבחלק ו' סימן י', אחת מן התשובות הארוכות והיפות ביותר בשו"ת יחוה דעת אשר כולה עוסקת בענייני ספקות וחזקות ונוגעת בגופי תורה ממש.
וראה זה פלא - שום ספר לא נפתח בשנית!
כל הספרים המצוטטים שם - כתב מתוך זכרונו בלבד!" עכ"ל.
