דגים בחלב לילדים במעון - מקור לדין

[בנימין לוריא]

אז מה זה כן "בדיעבד"?

פשוט, שאם כבר נפל דגים לחלב, בדיעבד יכול לשתות את החלב אחרי שהוציא את הדגים אפי' שאין שישים.

שאם אכל לא צריך להקיא
כך אמר חכם יצחק לפני כמה שבועות

 

[יוסף דהן]

אמנם בעלון אור יצחק כמו שכבר הבאתי הראשל כתב שהמקל כחידא יש לו עמ לסמוך שזו טעות סופר במרן
וש להסתפק אם חזר בו
או שיש לחלק בין הוראה לרבים לתשובה ביחיד בכתב

 

[בנימין לוריא]

אמנם בעלון אור יצחק כמו שכבר הבאתי הראשל כתב שהמקל כחידא יש לו עמ לסמוך שזו טעות סופר במרן
וש להסתפק אם חזר בו
או שיש לחלק בין הוראה לרבים לתשובה ביחיד בכתב

בין כך ובין כך, מה שאומר וחוזר בשיעור השבועי היא ההוראה לרבים והיא ההוראה האחרונה.

 

[ע"ה ס"ט]

שאם אכל לא צריך להקיא
כך אמר חכם יצחק לפני כמה שבועות

אבל בשבוע שעבר אמר שמה שזה היה בבדיחותא, ושאלתי מה א"כ הפשט ברצינות.

 

[הרב אושרי אזולאי]

דיברנו רבות בזה עם מרן שליט"א
אני הייתי מהמתירים בדיעבד, וגם כתבתי בזה תשובה ודבר עימי הגר"ד נקי על כך
אבל לאחר שראיתי שמרן שליט"א דעתו לאסור כתבתי את דעתו ותו לא מידי

 

[ע"ה ס"ט]

דיברנו רבות בזה עם מרן שליט"א
אני הייתי מהמתירים בדיעבד, וגם כתבתי בזה תשובה ודבר עימי הגר"ד נקי על כך
אבל לאחר שראיתי שמרן שליט"א דעתו לאסור כתבתי את דעתו ותו לא מידי

השאלה האם כת"ר מבין את דעתו, או רק "מבטל" את דעתו? כי לא הבננו מה הוא "דיעבד" לפי מרן שליט"א.

 

[לשמור ולעשות]

לא הבננו מה הוא "דיעבד" לפי מרן שליט"א.

מה שמרן שליט"א אמר שאם מזמין פיצה וקיבל עם טונה, ורוצה לאכול אותה כמות שהיא, זה לא דיעבד. הכוונה שזה לא ההיתר של דיעבד, וכל ההיתר של דיעבד המבואר בהל"ע, הוא כשהדג לא בעין.

 

[ע"ה ס"ט]

מה שמרן שליט"א אמר שאם מזמין פיצה וקיבל עם טונה, ורוצה לאכול אותה כמות שהיא, זה לא דיעבד. הכוונה שזה לא ההיתר של דיעבד, וכל ההיתר של דיעבד המבואר בהל"ע, הוא כשהדג לא בעין.

מהיכן החילוק בין בעין ללא בעין?

 

[לשמור ולעשות]

מהיכן החילוק בין בעין ללא בעין?

הרב הסביר מסברא שהוא כמו כל תערובת שמותרת בדיעבד אם נתערב, שלא תתיר עוף בעין אף אם יש כנגדו ששים חלב.
והיינו שכך הבין מרן זיע"א כשאמר שא"צ ששים, דעכ"פ ההיתר מדין ביטול בתערובת.
כי כל עוד זה בעין, ואתה לא מוציא, זה נחשב לכתחילה.

 

[ע"ה ס"ט]

הרב הסביר מסברא שהוא כמו כל תערובת שמותרת בדיעבד אם נתערב, שלא תתיר עוף בעין אף אם יש כנגדו ששים חלב.
והיינו שכך הבין מרן זיע"א כשאמר שא"צ ששים, דעכ"פ ההיתר מדין ביטול בתערובת.
כי כל עוד זה בעין, ואתה לא מוציא, זה נחשב לכתחילה.

האם מישהו יכול להעלות הסבר זה ממרן שליט"א?

 

[יוסף דהן]

ראה נא שיעור השבועי ח''ג תשע'ז עמ' שנ
שהורה ברבים
המקל לאכול דגים עם חלב יש ע''מ לסמוך
וצ''ע אם חזר בו או שבשיעור האחרון רק דן לגבי אלו שתמיד נוהגים לאסור שבזה לא יקלו
אך אלו שתמיד נוהגים להקל לא יזרקו הפיצה

 

[ברוך אביכזר]

כנראה כוונת הראש"ל היא לפי מה שכתוב בשו"ע בכמה דוכתי (כגון בסי' צב ס"ג) שאע"פ שהקדירה מותרת משום שיש שישים כנגד האיסור, מ"מ כל זה הוא דוקא לגבי מה שנבלע בתבשיל, אבל לגבי החתיכה עצמה אם מכירה צריך להשליכה. וא"כ ה"נ אף שהטעם של הדג מתבטל בתוך הפיצה, מ"מ אם הוא בעין יש להסירו.
אבל לכאורה הרי כתב מרן זצ"ל בהליכות עולם (ח"ז עמ' כ) שאפילו אם אין שישים מותר, והרי כל שאין שישים הוי כבעין, ואפ"ה התיר בדיעבד, ש"מ דס"ל דהכא כל היכא דהוא דיעבד שפיר דמי אע"פ שזה בעין, וכנראה היינו משום שיש לחלק בין איסור לסכנה מפוקפקת שכזאת, שדוקא לגבי איסור אסרינן כל היכא שהוא בעין, משא"כ לגבי סכנה מפוקפקת שכזאת, יש להתיר בדיעבד אפילו בעין. אלא שעדיין יש לחלק בין היכא שאין בידו להפרידם לבין היכא שבידו להפרידם, אך זה דוחק, דאחרי דחזינן שהותר בדיבעד אפילו אם זה בעין (כי פחות משישים הוי כבעין), א"כ הרי גם אם יפרידם לא ימלט מאיסור בעין, ואפ"ה שרי. ודו"ק. (וראה לעיל שהעליתי מאמר שמתיר זאת בלא"ה).

 

[יוסף דהן]

אולי מה שאמר דיעבד מותר ר"ל בשעת הדחק או הפסד מרובה שמצינו דינם שוים
שאז מותר