אני דווקא כן נוטה לקבל את מה ש@עבד ה׳ אומר וזה מסיבה פשוטה:
תמיד ידענו והבנו שמרן זצ"ל ומרן שליט"א מתירים בדיעבד, ובספר תורת אבי התיר בדיעבד אם זה כבר נעשה. (ע"פ הילקו"י)
ועל כך כתב מרן שליט"א "ביאר נכון", ובתוכ"ד כתב וביאר "דהיינו" אם בישל מבלי לדעת שאסור או בטעות וקיים הפסד לזורקם בדיעבד מותר, והיינו שמיד סייג הדברים שרק בדיעבד (כמו כל דיעבד שרק בדוחק וכד') אם יש הפסד מרובה ונעשה בטעות יהיה מותר, ומזה היה לי משמע שלכתחילה אם כבר הגיע לביתו יהיה אסור, ועל כך תמהתי שהרי אנחנו הבנו שבכה"ג יהיה מותר ורק לקנות לכתחילה (אם כבר נעשה) יהיה אסור.
וכעת מה שכתבו כאן שאמר בשיעור זה מסתדר בדיוק עם מה שהבנתי ממה שנכתב בהסכמה הנ"ל.
ובדיוק לכן שאלתי מה דעת הרב שליט"א, האם כמו שהבנו בהתחלה או כמו שמובן מההסכמה ומהשיעור שמסר.
וגם בספר הנ"ל תורת אבי (עמ' מח) כתב: וכן משמע מדברי הגרע"י זצ"ל שכתב וז"ל: יש להמנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש סכנה, ואם בטעות נתבשלו דגים בחלב, אין לאסור ואפילו אין שישים כנגדם וכו' עכ"ל. ומשמע מדבריו שדווקא אם נתבשלו בטעות ועכשיו קיים הפסד לזורקם, במקרה הנ"ל אפשר להקל". עכ"ל התורת אבי.
והיינו שגם הוא הבין בדברי מרן זצ"ל שכל ההיתר של אם כבר נעשה זה דווקא אם נעשה בטעות וקיים הפסד לזורקם, אבל לא אם הגעתי לסיום מסכת של אשכנזי ויש שם פיצה עם טונה, (או אם יש לי אפשרות לתת לאשכנזי).
ולכן לעיל כשניסיתי להבין את דעת מרן שליט"א למעשה הבאתי צד של בל תשחית, כי נראה שרק מחמת כן הוא התיר בדיעבד, אבל בלאו הכי לא.
וכן כתב שם עוד ששאל את מרן הראש"ל שליט"א ואמר לו שכוונתו הייתה שבמקום שקיים הפסד או שכבר אכל שפיר יש לסמוך על אותם הפוסקים שמקילים ולהתיר בדיעבד.
וכן מכך הבנתי שאם הזדמן לו לאכול והגיע אליו בטעות וכד', יהיה אסור לו לאכול ולא נחשב בדיעבד, וכמו שנאמר בשמו בשיעור.
תמיד ידענו והבנו שמרן זצ"ל ומרן שליט"א מתירים בדיעבד, ובספר תורת אבי התיר בדיעבד אם זה כבר נעשה. (ע"פ הילקו"י)
ועל כך כתב מרן שליט"א "ביאר נכון", ובתוכ"ד כתב וביאר "דהיינו" אם בישל מבלי לדעת שאסור או בטעות וקיים הפסד לזורקם בדיעבד מותר, והיינו שמיד סייג הדברים שרק בדיעבד (כמו כל דיעבד שרק בדוחק וכד') אם יש הפסד מרובה ונעשה בטעות יהיה מותר, ומזה היה לי משמע שלכתחילה אם כבר הגיע לביתו יהיה אסור, ועל כך תמהתי שהרי אנחנו הבנו שבכה"ג יהיה מותר ורק לקנות לכתחילה (אם כבר נעשה) יהיה אסור.
וכעת מה שכתבו כאן שאמר בשיעור זה מסתדר בדיוק עם מה שהבנתי ממה שנכתב בהסכמה הנ"ל.
ובדיוק לכן שאלתי מה דעת הרב שליט"א, האם כמו שהבנו בהתחלה או כמו שמובן מההסכמה ומהשיעור שמסר.
וגם בספר הנ"ל תורת אבי (עמ' מח) כתב: וכן משמע מדברי הגרע"י זצ"ל שכתב וז"ל: יש להמנע מלאכול דגים בחלב או עם גבינה משום חשש סכנה, ואם בטעות נתבשלו דגים בחלב, אין לאסור ואפילו אין שישים כנגדם וכו' עכ"ל. ומשמע מדבריו שדווקא אם נתבשלו בטעות ועכשיו קיים הפסד לזורקם, במקרה הנ"ל אפשר להקל". עכ"ל התורת אבי.
והיינו שגם הוא הבין בדברי מרן זצ"ל שכל ההיתר של אם כבר נעשה זה דווקא אם נעשה בטעות וקיים הפסד לזורקם, אבל לא אם הגעתי לסיום מסכת של אשכנזי ויש שם פיצה עם טונה, (או אם יש לי אפשרות לתת לאשכנזי).
ולכן לעיל כשניסיתי להבין את דעת מרן שליט"א למעשה הבאתי צד של בל תשחית, כי נראה שרק מחמת כן הוא התיר בדיעבד, אבל בלאו הכי לא.
וכן כתב שם עוד ששאל את מרן הראש"ל שליט"א ואמר לו שכוונתו הייתה שבמקום שקיים הפסד או שכבר אכל שפיר יש לסמוך על אותם הפוסקים שמקילים ולהתיר בדיעבד.
וכן מכך הבנתי שאם הזדמן לו לאכול והגיע אליו בטעות וכד', יהיה אסור לו לאכול ולא נחשב בדיעבד, וכמו שנאמר בשמו בשיעור.
