ישראל היהודי
Member
לגופו של האשכול, מרן שליט"א מיקל בחמאה, וכן לגבי בדיעבד, ראה ילקוט יוסף איסור והיתר ג', ואולי ע"ז סמך הגרש"מ שליט"א, שבמעון לא תמיד זה גבינה ממש עם דג ממש, ועי' בפת"ש בסי' קט"ז ביו"ד.
מרפסן איגרי
Well-known member
איפה מצאת רוב ככל הפוסקים הספרדים ומנהג של מאות שנים?
הפרי חדש, החיד"א בית עובד התירו בשופי
המחמירים בעיקר מחכמי בגדד
גם מרן בהליכות עולם כתב בתוך הערה שאם כבר בישל אפשר לאכול
מרפסן איגרי
Well-known member
עיין בשאלה ד' שהרב ביאר זאת בטו"ט
ב"י, כנה"ג, רפואה וחיים, זבחי צדק, בא"ח, יפה ללב, כה"ח, ישכיל עבדי, הליכות עולם, ילקוט יוסף, הלכה ברורה....
רק הפר"ח והברכ"י כתבו לא כך.
אתה תחליט לבד מי הרוב...
ברוך אביכזר
Member
הב"י - עליו אנו דנים אם זה ט"ס או לא.
הליכות עולם, ילקוט יוסף והלכה ברורה - חדא הם. ועוד שאין אנו דנים עליהם אלא על הפוסקים הקדומים, וממילא גם הישכיל עבדי הוא אחרון.
הכה"ח - לא הכריע אלא כתב שמנהגות ומקומות יש וכל מקום יעשו כמנהגם.
למעשה מנהג הספרדים בכל מקומות מושבותיהם [כולל מנהג ירושלים] להתיר מלבד מנהג בגדד וכפי שמבואר במאמר המצורף.
חלק מהמקורות לא הזכיר מרן הגרע"י זצ"ל. ומסתבר שלא היה מחמיר אם היה רואה את כל המקורות הנ"ל. והרי ידוע שמנהג אפילו במקום ברכות דוחה סב"ל, וכ"ש ענין קלוש זה שלא מוזכר בתלמוד וכל כולו הוא מחלוקת בגירסא בב"י, והמנהג פשוט ברוב העולם להתיר.המשךהמשך
אתה בעצם בא להסביר למה ברור שמרן הרש"ל טועה?!
עמנואל1984
Member
אולי מזה שפסק שבדיעבד מותר גם לגדול, ולכתחילה משום מנהג הוא ולא ממש סכנתא אית ביה, הלכך לקטנים שפיר יש להעלים עין דמקרי דיעבד שמגישים להם ועוד דהם קטנים ואפשר להקל להם לא לקיים המנהג ולסמוך על החולקים..
ברוך אביכזר
Member
אני בסה"כ העליתי מאמר של ת"ח שהביא מקורות למנהג הספרדים לדורותיהם שהתירו, שלא הוזכרו בדברי מרן הגרע"י, וכתבתי שמסתבר שגם מרן זצ"ל היה מורה להיתרא אם היה רואה את המקורות הנ"ל, מדין אילו היה רואה וכו', כידוע בספרי הפוסקים לרוב. וכבר כתב כן בשו"ת ברכת יהודה ח"ח שצויין בהערה שם.
לא הבנתי את כל הדיון כנראה סברתו שאחר שיש בזה כמה שמקילים הוי כמו בדיעבד שמקילים וכבר הסברנו למה בדיעבד מקילים הרי זה סכנה, והנותן לקטן יש לו ע"מ לסמוך. ואמנם לענ"ד עדיף להחמיר בזה לקטן מכמה סיבות
אם כבר הוזכר הנושא, אני מצרף כאן את העלון "ותתענג בדשן" של הרב נקי בעניין אכילת דגים בחלב. (ואני מצרף גם את גיליון 123 ששם התחיל הבסיס לעניין).
מרפסן איגרי
Well-known member
לא נעלם ממרן דבר. ראשית הרב הביא מספר אהל יצחק (חסיד, על הרמב"ם מאכלות אסורות פ"ט) שכתב במעיקר הדין נוקטים להתיר כש"כ 'השלחן גבוה'. ושוב כתב שגם למקיימים דברי מרן דיינו להחמיר באכילה אבל לא צריך נטילה וכן המנהג בשאלוניקי לאסור האכילה אבל לא נוהגים ליטול ידיהם.
וגם הרב ציין לספר פרי האדמה שרק הביא את הדעות ולא הכריע. יש להוסיף שידוע שהרב פרי האדמה היה בקי במנהגי ירושלים ועליו סומכים (כמו שבספר ארץ חיים סתהון, תמיד מכנהו גאון ירושלים) וכאן הפרי האדמה לא ציין לשום מנהג, כנראה שלא ראה שיש מנהג ברור.
מרן הביא שם עוד ועוד פוסקים שכתבו לקיים דברי מרן הב"י ולא רק בגלל שהם ספרדים, אלא מכולם. ובפרט שזה תואם למש"כ רבינו בחיי פרשת משפטים.
וגם הרב ציין לספר פרי האדמה שרק הביא את הדעות ולא הכריע. יש להוסיף שידוע שהרב פרי האדמה היה בקי במנהגי ירושלים ועליו סומכים (כמו שבספר ארץ חיים סתהון, תמיד מכנהו גאון ירושלים) וכאן הפרי האדמה לא ציין לשום מנהג, כנראה שלא ראה שיש מנהג ברור.
מרן הביא שם עוד ועוד פוסקים שכתבו לקיים דברי מרן הב"י ולא רק בגלל שהם ספרדים, אלא מכולם. ובפרט שזה תואם למש"כ רבינו בחיי פרשת משפטים.
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
השאלה שנשאל הרב עמאר היא אם להעלים עין
וכנראה שהוא גם מודה שלכתחילה יש להמנע
ואם כן מה שכתבתם לענ''ד לכאו' אתי לכ''ע
אברך מבני ברק
Well-known member
זה חידוש גדול...
זה דבר מוסכם?
מה בדיוק?
אברך מבני ברק
Well-known member
שמותר לאכול פיצה עם טונה שעשו אותה בשביל אחר או אשה שעשתה לבעלה שאינה ידעה שאסור וכו'
הוא מוכיח דכל שכבר נעשה חשיב 'בדיעבד', דדיעבד פירושו שנעשה כבר.
יש לדון היטב בראייתו מהגמ' בע"ז
ועכ"פ אף אם ראיותיו נכונות, יש לדחות דכ"ז אינו אלא כגון כשאשתו (שלא ידעה) עשתה, או שמשתתף בסיום מסכת והביאו שם פיצה עם טונה וגבינה
אבל אם מגיע לחתונה, ובבר מונחים הרבה מאכלים וכו', למה יקח פיצה עם טונה וגבינה, אם ביכולתו לקחת מאכלים אחרים בנקל?
בכה"ג זה חידוש גדול לומר שיכול לכתחילה לאכול
אברך מבני ברק
Well-known member
אם זה סכנה? אז זה סכנה!
שאלה זו תוכל לשאול על מרן זצ"ל בעצמו (יחו"ד ח"ו סי' מח ועוד)
איך התיר בדיעבד לאחר שנעשה כבר?
אם זה סכנה, הסכנה נשארת?
אלא מאי, שבאמת מרן זצ"ל לא אסר מן הדין, וגם לדבריו אינו אלא בתור חומרא!!
וכפי שבכל המקומות (גם בהליכות עולם ועוד) כתב בלשון "יש להימנע" ולא כתב בשום מקום לשון איסור!!
ותמוה, הרי חמירא סכנתא מאיסורא, אלא מוכח כנ"ל
וזה ראיה גדולה שמרן זצ"ל לא אסר מעיקר הדין
לא כמו שהמון העם טועים לחשוב שמרן זצ"ל אסר זאת מעיקר הדין,
ולצערנו יש שהפכו דגים בחלב לבשר בחלב וכו',
וצריך להעמיד את הדברים על דיוקם
איך התיר בדיעבד לאחר שנעשה כבר?
אם זה סכנה, הסכנה נשארת?
אלא מאי, שבאמת מרן זצ"ל לא אסר מן הדין, וגם לדבריו אינו אלא בתור חומרא!!
וכפי שבכל המקומות (גם בהליכות עולם ועוד) כתב בלשון "יש להימנע" ולא כתב בשום מקום לשון איסור!!
ותמוה, הרי חמירא סכנתא מאיסורא, אלא מוכח כנ"ל
וזה ראיה גדולה שמרן זצ"ל לא אסר מעיקר הדין
לא כמו שהמון העם טועים לחשוב שמרן זצ"ל אסר זאת מעיקר הדין,
ולצערנו יש שהפכו דגים בחלב לבשר בחלב וכו',
וצריך להעמיד את הדברים על דיוקם
ואם תשאל למה באמת אינו אינו מן הדין? אלא רק בתור חומרא
זה ברור בגלל שרבים נוקטים שיש ט"ס בבית יוסף
ובכלל יש מח' גדולה בין הרופאים
ועוד שבימינו בכל העולם לא נמצא רופא אחד שיגיד שדגים בחלב אסור
ועוד שרוב ככל הפוסקים מתירים, ורבים רבים אף כתבו בלשון חריפה שאין צד לאסור (כמו הרמ"א "ואני מימי לא ראיתי נזהרים בזה", או הבאר שבע שכתב "לא היה ולא נברא בשום ספר סכנה זו", או הש"ך שכתב "לא שמענו ולא ראינו", או החת"ס שכתב "זה אינו אמת מי לנו גדול מגדול הרופאים הרמב"ם שלא אסר", ועוד) וכמובן עוד הרבה פוסקים שהתירו כמו המג"א אליה רבה וכו'.
ועל צבאם מרן רבינו החיד"א שכתב להדיא להתיר הדבר וכך הבין בדעת הב"י, וידוע שהחיד"א הוא משקל כבד מאד בכללי הפסיקה לאחר הב"י
וככל הנראה מרן הגר"ע לא רצה בהדיא לכתוב דברים שהם ממש נגד החיד"א, לכן כתב לשון של זהורית "יש להימנע"
וגם בימינו הרבה רבנים ספרדים מתירים, כמו שו"ת ברכת יהודה ח"ב וח"ז, הג"ר גדעון בן משה, שו"ת אשר חנן ח"ט וח"י ועוד.
וראיתי שנכדו של מרן זצ"ל למד בישיבה של אשכנזים ושאל אם מרן אם יכול לאכול שם דגים בחלב והתיר לו מרן!!! לא באופן חד פעמי אלא כל השנים שלומד שם. [יש ישיבות אשכנזיות שמתחשבים בבחורים הספרדים ולא מכינים דגים בחלב, אבל לא כל ישיבה מתחשבת, ויש נושא בפני עצמו שצריך לדבר עליו ועוד חזון למועד].
זה ברור בגלל שרבים נוקטים שיש ט"ס בבית יוסף
ובכלל יש מח' גדולה בין הרופאים
ועוד שבימינו בכל העולם לא נמצא רופא אחד שיגיד שדגים בחלב אסור
ועוד שרוב ככל הפוסקים מתירים, ורבים רבים אף כתבו בלשון חריפה שאין צד לאסור (כמו הרמ"א "ואני מימי לא ראיתי נזהרים בזה", או הבאר שבע שכתב "לא היה ולא נברא בשום ספר סכנה זו", או הש"ך שכתב "לא שמענו ולא ראינו", או החת"ס שכתב "זה אינו אמת מי לנו גדול מגדול הרופאים הרמב"ם שלא אסר", ועוד) וכמובן עוד הרבה פוסקים שהתירו כמו המג"א אליה רבה וכו'.
ועל צבאם מרן רבינו החיד"א שכתב להדיא להתיר הדבר וכך הבין בדעת הב"י, וידוע שהחיד"א הוא משקל כבד מאד בכללי הפסיקה לאחר הב"י
וככל הנראה מרן הגר"ע לא רצה בהדיא לכתוב דברים שהם ממש נגד החיד"א, לכן כתב לשון של זהורית "יש להימנע"
וגם בימינו הרבה רבנים ספרדים מתירים, כמו שו"ת ברכת יהודה ח"ב וח"ז, הג"ר גדעון בן משה, שו"ת אשר חנן ח"ט וח"י ועוד.
וראיתי שנכדו של מרן זצ"ל למד בישיבה של אשכנזים ושאל אם מרן אם יכול לאכול שם דגים בחלב והתיר לו מרן!!! לא באופן חד פעמי אלא כל השנים שלומד שם. [יש ישיבות אשכנזיות שמתחשבים בבחורים הספרדים ולא מכינים דגים בחלב, אבל לא כל ישיבה מתחשבת, ויש נושא בפני עצמו שצריך לדבר עליו ועוד חזון למועד].
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן
Well-known member
ראיתי באחד ההסכמות מהראשל שליט''א שאין זה נחשב בדיעבד ולכן אין להתיר לקנות פיצה עם טונה בחנות שעושים זאת למקלים
נושאים דומים בפורום
