דין הוצאת ציציות לספרדים ועדות המזרח

[בדרכו נלך]

עיין מה שכתב מר"ן זצ"ל בהליכות עולם - הדברים ברורים שהרב כתב כן רק לבחורים ספרדים בישיבות אשכנזיות ולא לאברכים - שלכאורה
כל שכן שאין להם לשנות ממנהג אבותיהם ורבותיהם הספרדים במשך כל הדורות להכניס את הציציות בפנים.
(אולי יש לדון לגבי מי שצריך חיזוק כמו בעל תשובה - אולי בהוראת שעה ואחרי שאלת רב, אבל פשוט שזה לא פשוט להוציא ציציות בחוץ.)
כן פסק באור לציון פרק ב הלכה ב (מכאן תוכחה לכל "המשתכנזים" שהולכים רק אחרי האור לציון - ומוציאים ציציות בחוץ כמו האשכנזים...)

 

[עידן]

המשתכנזים לדעתי צודקים כי הרבנים הספרדים מממשיכים לשלוח אליהם בחורים לישיבות ולכוללים ולסמינרים - אז זה הדוגמא שאנחנו לומדים שאשכנזים זה יותר טוב

 

[עידן]

אני מגיב למי שמחפש את האמת ולא לנסות כל פעם להצטדק למה הרבנים שלו הולכים לכיוון אחר

 

[קורסיה]

בעין יצחק כתב שמרן התיר לבחורים להוציא כדי שלא ירגישו מובדלים מחבריהם, אבל אברכים יכניסו
המציאות היום מראה שגם אברכים מרגישים לפעמים מובדלים אם מכניסים
וכל מקרה לגופו (כמו במכתב שהבאתי שמרן כתב שלא צריך לסבול בשביל זה)

 

[עשירית האיפה]

לאברך איןן שום היתר ומה שכתב בשולחן ערוך להוציא הוא יתכוון להוציא את כל הציצית מעל בגדים [כמו החסידים]

מה שייך כאן היתר או איסור, מנהג הספרדים הוא (או היה) להכניס את הציציות, אם הוא מוציא הוא משנה את מנהג הלבוש (אם נשאר מזה בכלל משהו)
האיסור היחיד שנשמע מדברי מרן זצ"ל הוא מוציא לעז על ראשונים, ונראה שהוא דווקא אם עושה את זה כעין 'חומרא' וכאילו הוא מדקדק יותר, אבל אם עושה את זה מחמת 'מודה' וכד' לא נראה שזה איסור,
וגם אם יש בזה בעיה, מלשונו נשמע שזה לא חמור כלל, וודאי אין זה נחשב 'איסור'
צריך לדעת למקד את המלחמות, מאי נפק"מ איך בדיוק הציציות, או באיזה צבע הפסים בטלית, אם לומדים תורה, מקיימים מצוות לפי מנהג בספרדים, אז דברים שוליים כהנ"ל לא אמורים להפריע אם ככה בא לו להראות.

 

[גלעד יצחקוב]

עיין מה שכתב מר"ן זצ"ל בהליכות עולם - הדברים ברורים שהרב כתב כן רק לבחורים ספרדים בישיבות אשכנזיות ולא לאברכים - שלכאורה
כל שכן שאין להם לשנות ממנהג אבותיהם ורבותיהם הספרדים במשך כל הדורות להכניס את הציציות בפנים.
(אולי יש לדון לגבי מי שצריך חיזוק כמו בעל תשובה - אולי בהוראת שעה ואחרי שאלת רב, אבל פשוט שזה לא פשוט להוציא ציציות בחוץ.)
כן פסק באור לציון פרק ב הלכה ב (מכאן תוכחה לכל "המשתכנזים" שהולכים רק אחרי האור לציון - ומוציאים ציציות בחוץ כמו האשכנזים...)

יפה

 

[גלעד יצחקוב]

מה שייך כאן היתר או איסור, מנהג הספרדים הוא (או היה) להכניס את הציציות, אם הוא מוציא הוא משנה את מנהג הלבוש (אם נשאר מזה בכלל משהו)
האיסור היחיד שנשמע מדברי מרן זצ"ל הוא מוציא לעז על ראשונים, ונראה שהוא דווקא אם עושה את זה כעין 'חומרא' וכאילו הוא מדקדק יותר, אבל אם עושה את זה מחמת 'מודה' וכד' לא נראה שזה איסור,
וגם אם יש בזה בעיה, מלשונו נשמע שזה לא חמור כלל, וודאי אין זה נחשב 'איסור'
צריך לדעת למקד את המלחמות, מאי נפק"מ איך בדיוק הציציות, או באיזה צבע הפסים בטלית, אם לומדים תורה, מקיימים מצוות לפי מנהג בספרדים, אז דברים שוליים כהנ"ל לא אמורים להפריע אם ככה בא לו להראות.

למה לזלזל במנהג מנהג זה הלכה!

 

[עשירית האיפה]

למה לזלזל במנהג מנהג זה הלכה!

לא
מנהג זה מנהג
הלכה זה הלכה

ואם תעיין בספרי מרן זצ"ל בעניין זה, תראה נימה שונה ורכה מאוד יחסית לדברים אחרים.

ולהתחיל לדקדק שזה הדין לבחורים אבל אברכים וכו' לא שייך בעניינים כגון זה, שאינו אלא הנהגה

 

[גלעד יצחקוב]

לא
מנהג זה מנהג
הלכה זה הלכה

ואם תעיין בספרי מרן זצ"ל בעניין זה, תראה נימה שונה ורכה מאוד יחסית לדברים אחרים.

ולהתחיל לדקדק שזה הדין לבחורים אבל אברכים וכו' לא שייך בעניינים כגון זה, שאינו אלא הנהגה

אם זה היה מנהג אז היו אומרים ומתירים להוציא אבל אם לא אמרו סימן שהמנהג הזה הוא הלכה לכן אמרו שמוציא לעז על הראשונים

 

[גלעד יצחקוב]

תראה את זה

 

[עשירית האיפה]

אם זה היה מנהג אז היו אומרים ומתירים להוציא אבל אם לא אמרו סימן שהמנהג הזה הוא הלכה לכן אמרו שמוציא לעז על הראשונים

אם זה היה הלכה, אז לא היה 'היתר' אם מתחזק וכד'
אלא שבהתחלה כשהתחילו ה'משתכנזים' להוציא זה היה בצורה של 'אנחנו בני תורה ואבותינו לא' ולכן זה מוציא לעז על הראשונים
היום שזה סתם מחמת שכך כולם עושים לא נראה שיש בזה בעיה

 

[יצחק א.]

הצחקת אותי- תלמד סימן כד ידידי

לא מובן מה אתה רוצה...
אולי תסביר את עצמך

 

[בנימין לוריא]

אני למדתי בישיבה אשכנזית והייתי מוציא את הציציות, וב"ה החל מיום אחרי החתונה ציציותיי הוכנסו לבפנים. זה אמנם קצת קשה להתרגל, אבל אמרתי לחבריי: וכי יעלה על הדעת שבכל דבר אנו נוהגים כמרן, ומכריזים על כך, ומורים כן לאחרים, ופתאום במשהו שקצת לא נוח לנו נשנה?! לכן התחלתי ב"ה לצאת רק כאשר הציציות בפנים.
בחתונה עצמה התלבטתי מה לעשות, והקלתי להיות עם ציציות בחוץ, גם ככה לא רואים את זה עם הפראק...
אמרתי בחתונה לחמי שבל"נ זו הפעם האחרונה שאני הולך עם ציציות בחוץ...

 

[עשירית האיפה]

וכי יעלה על הדעת שבכל דבר אנו נוהגים כמרן, ומכריזים על כך, ומורים כן לאחרים, ופתאום במשהו שקצת לא נוח לנו נשנה?!

שו"ע סימן ח' סעיף י"א:
עִקַּר מִצְוַת טַלִּית קָטָן לְלָבְשׁוֹ עַל בְּגָדָיו כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִרְאֶהוּ וְיִזְכֹּר הַמִּצְוֹת.

ע"פ הקבלה נהגו הספרדים להכניס את הציציות (דלא כמרן)

וראה כאן אריכות בזה:

ציציות בחוץ : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף - ציציות בחוץ

halachayomit.co.il

(ומשם: ולכן לפני כחמישים שנה היו שחפצו לשנות בזה את מנהגם של בני הישיבות הספרדים, שאף הם יתחילו להוציא את הציציות החוצה, כדי להתבלט במצוה זו, ומטעמים נוספים, אולם הגאון רבנו עזרא עטיה זצ"ל, עמד על כך שיש להשאיר את המנהג על מקומו.

ומ'יש להשאיר המנהג על מקומו' הגיעו כאן לאיסורים......)

 

[עשירית האיפה]

שו"ע סימן ח' סעיף י"א:
עִקַּר מִצְוַת טַלִּית קָטָן לְלָבְשׁוֹ עַל בְּגָדָיו כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִרְאֶהוּ וְיִזְכֹּר הַמִּצְוֹת.

ע"פ הקבלה נהגו הספרדים להכניס את הציציות (דלא כמרן)

ועיין בכף החיים:
(מג) סעיף יא: עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו וכו' — מיהו רבינו האר"י ז"ל היה לובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו. שער הכוונות בדרושי הציצית דרוש ו', וכן כתב בספר פרי עץ חיים שער הציצית פ' א', וכן כתב מגן אברהם ס"ק י"ג, י"א בהגהת בית יוסף, ברכי יוסף אות ז', וכן כתב בספרו קשר גודל סימן ב' אות ב', שלמי צבור דף כ"ו עמוד ג', חסד לאברהם אות ו'. וכתב שם בשער הכוונות, דאותם המתייהרים ללובשו על כל בגדיהם, טעות גדול בידם היפך האמת.

(מג) צריך שיהיו הציציות מבחוץ, ודלא כאותם שתוחבין אותם בהכנפות. ובשעת הדחק, כגון שהולך בין הנכרים וחושש שלא ילעגו עליו, יכול לתוחבם בין הכנפות, אך בשעת הברכה יהיו מגולין כדי הילוך ד' אמות. מגן אברהם שם, באר היטב ס"ק י"א, ר' זלמן אות י"ט. וכן כתב ברכי יוסף סימן כ"א אות ה' בשם הרב מהר"ם מזרחי והרב פרי הארץ, דטלית ארוך יכול לתחוב הציציות בחגורתו אשר במותניו כדי שלא יגררו. והביאו שערי תשובה אות י"א.

 

[בנימין לוריא]

שו"ע סימן ח' סעיף י"א:
עִקַּר מִצְוַת טַלִּית קָטָן לְלָבְשׁוֹ עַל בְּגָדָיו כְּדֵי שֶׁתָּמִיד יִרְאֶהוּ וְיִזְכֹּר הַמִּצְוֹת.

ע"פ הקבלה נהגו הספרדים להכניס את הציציות (דלא כמרן)

התכוונתי למרן זצ"ל...

 

[עשירית האיפה]

התכוונתי למרן זצ"ל...

ואיפה הוא כתב על זה?

בילקוט יוסף מובא שדעתו היא שאין לשנות המנהג, אבל הוא עצמו לא נראה שכתב על זה

ובכללות נראה שאמת שזה המנהג ואין ראוי לשנות, אבל זה בגדר זה ותו לא

ומובא בילקוט יוסף שר' עזרא עטייה כתב שהמשנה יש לו לחוש מפני כעין מוציא לעז על ראשונים
וכבר כתבתי שנראה שהוא דווקא שעושה את זה להתייהר שהוא יותר 'בן תורה' אבל אם עושה זאת סתם להדמות למקומו וכד' אין בזה מוציא לעז
(וכי כל המשנה ממה שנהגו בעבר יש בזה בעיה? אנחנו לא נוהגים כפעם במאות דברים - גם לחומרא וגם לקולא, וודאי בדברים של סתם נראות וביגוד)

 

[גלעד יצחקוב]

ואיפה הוא כתב על זה?

בילקוט יוסף מובא שדעתו היא שאין לשנות המנהג, אבל הוא עצמו לא נראה שכתב על זה

ובכללות נראה שאמת שזה המנהג ואין ראוי לשנות, אבל זה בגדר זה ותו לא

ומובא בילקוט יוסף שר' עזרא עטייה כתב שהמשנה יש לו לחוש מפני כעין מוציא לעז על ראשונים
וכבר כתבתי שנראה שהוא דווקא שעושה את זה להתייהר שהוא יותר 'בן תורה' אבל אם עושה זאת סתם להדמות למקומו וכד' אין בזה מוציא לעז
(וכי כל המשנה ממה שנהגו בעבר יש בזה בעיה? אנחנו לא נוהגים כפעם במאות דברים - גם לחומרא וגם לקולא, וודאי בדברים של סתם נראות וביגוד)

הוא כתב הליכות עולם ויחוה דעת וגם ביביע אומר ואתה עוד שואל איפה כתב

 

[עשירית האיפה]

הוא כתב הליכות עולם ויחוה דעת וגם ביביע אומר ואתה עוד שואל איפה כתב

יש לך ציטוט?
(או לפחות מראה מקום מדויק)
(כי בילקוט יוסךף הנ"ל לא ראיתי שציין לשם, רק כתב שכך דעתו)

 

[גלעד יצחקוב]

הליכות עולם חלק א פרשת לך לך הלכה ה