דין הוצאת ציציות לספרדים ועדות המזרח

גם הוא כותב (איני זוכר בדיוק היכן) שהדין היבש של הוצאת לעז על הראשונים נאמר דווקא בגיטין וקידושין, ולא בשאר דברים. ולכן השתמש בעניין של ציציות בלשון של "כעין" מוציא לעז על הראשונים.
וכן אמר זאת בקיצור מרן שליט"א בשיעור בת"ב האחרון...
יביע אומר חלק ג (חלק אבן העזר סימן יט אות כ)?...
 

גלעד יצחקוב אמר:

מנהג הספרדים ועדות מזרח להכניס הציציות מתחת לבגדים ובחורי הישיבות טוב ונכון שלא ישנו ממנהג אבותם
וכל מי שמשנה ממנהג זה חולק על כל הפוסקים הספרדים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
למה וכל מי שמשנה חולק על כולם**? מקור חזק יש.
הרב פסק בשו"ת הראשל"צ (ח"ב סי' א):
א. אפשר להכניס גם ספרדי הלומד אצל אשכנזים, ואין איסור `לא תתגודדו`.
ב. במקום שהאדם יקבל מזה חיזוק ביראת שמים, אפשר להורות להם להוציא.
ג. לכתחילה ספרדי הלומד אצל אשכנזים לא יוציא את הציצית החוצה, כדי לקיים מנהג רבותינו. אבל אם חש מתבדל ולא בנוח, יכול להוציא כדי שיהיה מחובר לחברה ויוכל להתעלות בלימוד בחברותות.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
** אינני בא להגיד ש'יש היתר, קדימה! בא נשנה'. לא. אני בא להגיד לדון לכף זכות.
 
נערך לאחרונה:
אנו קבלנו הוראות מרן השו"ע ובסימן ח' סעיף יא כתב להדיא בזה"ל "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות", ע"פ הפשט כן יש לנהוג. וודאי שהכוונה על הציציות ולא על גוף הבגד.
ע"פ הקבלה יש להצניעם תחת בגדיו
הספרדים צריכים לנהוג כהשו"ע, כאשר ננהג בכל ההלכות כרבינו האר"י ז"ל אזי יש להצניע הציציות.
אבל מי שלא מקובל צריך להוציא הציציות בחוץ,
וכבר העירו על מרן זיע"א במ"ש ביחו"ד ח"ב סימן א, למה כאן פסק כהקבלה נגד השו"ע.
למי שיש תשובה מתקבלת אנא יענה כאן.
 
אנו קבלנו הוראות מרן השו"ע ובסימן ח' סעיף יא כתב להדיא בזה"ל "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות", ע"פ הפשט כן יש לנהוג. וודאי שהכוונה על הציציות ולא על גוף הבגד.
ע"פ הקבלה יש להצניעם תחת בגדיו
הספרדים צריכים לנהוג כהשו"ע, כאשר ננהג בכל ההלכות כרבינו האר"י ז"ל אזי יש להצניע הציציות.
אבל מי שלא מקובל צריך להוציא הציציות בחוץ,
וכבר העירו על מרן זיע"א במ"ש ביחו"ד ח"ב סימן א, למה כאן פסק כהקבלה נגד השו"ע.
למי שיש תשובה מתקבלת אנא יענה כאן.
חזק וברוך.
אבל גם בדעת האר"י כבר כתבו המג"א ועוד מקובלים שהתכוון דייקא על גוף הציצית אבל על ציציות להיות בחוץ. וממילא מידי פלוגתא לא יצאת, ויש כלל בידנו קיבלנו הוראות האר"י במקום ודאי אבל במקום ספק (דהיינו יש מחלוקת בדעתו) נקטינן כמרן השו"ע.
 
הרב יצחק אמר את זה רק בעיר שפחות חרדית כדי שיתגאה בציציותיו אבל עם אדם או בחור שנמצא בעיר חרדית אדרבה! שיכניס ויקדש שם שמיים
מרן שליט"א אמר זאת גם בעיר חרדית. בקרית ספר, שהיה בשבת זאת.
אולם עם זאת אמר ג"כ, שבהיותו בחור ישיבה בישיבה ליטאית היה מכניס את ציציותיו בפנים, ואולי אף היה היחיד. ואמר שעשה כן בשביל לקיים ויגבה לבו במסורת הספרדים מדורי דורות. אלא שסיים שבזמנינו שהדבר מבדיל את הבחור מחברים לא טובים, אכן ראוי להוציא הציציות, והדגיש ואמר, שכוונתו בין לבחורים ספרדים מישיבות ליטאיות, ובין בחורים שבישיבתם כולם ספרדים. אלא שאחר החתונה יחזרו למנהג אבותיהם.
ואגב, רשום אצלי בזכרוני, שכך אמר גם מרן זיע"א באחד משיעוריו ביזדים.
 
נערך לאחרונה:
הרב דוד אזולאי מח"ס שו"ת אור דוד (ליישב קושיות על מרן הגר"ע זצ"ל) בספרו "ויהי אור" כתב:
הצג קובץ מצורף 10967
אגב, הוא אמר לי שלמעשה מי שישאל אותו מה לעשות הוא יורה לו כדעת מרן זצ"ל, אך הוא בעצמו חושב אחרת...
עברתי על זה פעמיים-שלש, ועדיין לא הבנתי מה ההתפלספות. הוא מנסה להסביר את דעת מרן, אך חולק עליו?
מרן כתב בסוף התשובה ביחו״ד שהעיקר הוא כהמנהג ולא כהפסק, ולכן כל הפלפול הזה מרגיש די מיותר לענ״ד הנלוזה.
 
המוציא ציציות דינו שמורידין ואין מעלין
רבותי לא להסחף
בסך הכל היה מנהג שלא להוציא.
וצריך לדעת בכלל אם זה מנהג כיון שהיה להם גאלביה
ומש''כ באול''צ שהמוציא יש לו לחוש משום מוציא לעז על הראשונים
הוא קשה בתרתי א. שמוציא לעז הוא דין בגט אבל במנהג בעלמא וגם יש לדון בכלל האם זה נחשב מנהג.
ורק רציתי לציין שיש בחורים צעירים שנכנס להם בראש שאסור להוציא
ואח''כ עולים ליש''ק ומתחילים מלחמות וחבל
נראה שיש היום מלחמות יותר חשובות לעשות
 
אנו קבלנו הוראות מרן השו"ע ובסימן ח' סעיף יא כתב להדיא בזה"ל "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות", ע"פ הפשט כן יש לנהוג. וודאי שהכוונה על הציציות ולא על גוף הבגד.
ע"פ הקבלה יש להצניעם תחת בגדיו
הספרדים צריכים לנהוג כהשו"ע, כאשר ננהג בכל ההלכות כרבינו האר"י ז"ל אזי יש להצניע הציציות.
אבל מי שלא מקובל צריך להוציא הציציות בחוץ,
וכבר העירו על מרן זיע"א במ"ש ביחו"ד ח"ב סימן א, למה כאן פסק כהקבלה נגד השו"ע.
למי שיש תשובה מתקבלת אנא יענה כאן.
מרן השולחן ערוך התכוון לציצית עצמה וכל המשתכנזים שרוצים להוציא כפי שכתב מרן אדרבא תוציאו את זה מעל הבגדים
 
מרן שליט"א אמר זאת גם בעיר חרדית. בקרית ספר, שהיה בשבת זאת.
אולם עם זאת אמר ג"כ, שבהיותו בחור ישיבה בישיבה ליטאית היה מכניס את ציציותיו בפנים, ואולי אף היה היחיד. ואמר שעשה כן בשביל לקיים ויגבה לבו במסורת הספרדים מדורי דורות. אלא שסיים שבזמנינו שהדבר מבדיל את הבחור מחברים לא טובים, אכן ראוי להוציא הציציות, והדגיש ואמר, שכוונתו בין לבחורים ספרדים מישיבות ליטאיות, ובין בחורים שבישיבתם כולם ספרדים. אלא שאחר החתונה יחזרו למנהג אבותיהם.
ואגב, רשום אצלי בזכרוני, שכך אמר גם מרן זיע"א באחד משיעוריו ביזדים.
מרן אף פעם לא אמר את זה
 
המוציא ציציות דינו שמורידין ואין מעלין
רבותי לא להסחף
בסך הכל היה מנהג שלא להוציא.
וצריך לדעת בכלל אם זה מנהג כיון שהיה להם גאלביה
ומש''כ באול''צ שהמוציא יש לו לחוש משום מוציא לעז על הראשונים
הוא קשה בתרתי א. שמוציא לעז הוא דין בגט אבל במנהג בעלמא וגם יש לדון בכלל האם זה נחשב מנהג.
ורק רציתי לציין שיש בחורים צעירים שנכנס להם בראש שאסור להוציא
ואח''כ עולים ליש''ק ומתחילים מלחמות וחבל
נראה שיש היום מלחמות יותר חשובות לעשות
יש ישיבות שדוקא מעודדים את הבחורים להכניס
 
על מה שוב כל הפולמוס. מרן שליט"א כתב דברים ברורים
נביא לכם נדון מעניין. בניסוח תורני איך כותבים את המילה מה הקשר, שהרי בניסוח תורני לא נהוג לכתוב את המילה הזו וא"כ איזה מילה במקומה יש לכתוב
 
מרן השולחן ערוך התכוון לציצית עצמה וכל המשתכנזים שרוצים להוציא כפי שכתב מרן אדרבא תוציאו את זה מעל הבגדי
לידיעת כת"ר "ציצית עצמה" זה הציציות ולא הבגד, הרי מעיקר הדין שצריך להטיל ציציות בבגד שיש בו ארבע כנפות, וכי בבגד קיימו "וראיתם אותו וזכרתם" ודאי שכל המצווה היא בציציות עצמם, ואותם מעבירים ע"ג העיניים בק"ש. ולכך כאשר כתב השו"ע עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדו, כוונתו לציצית, אלא שבזמנם שהלכו עם גלימה שהוא בגד ארוך ושלם הוצרכו ללבשו על הבגדים, אבל היום שלובשים חולצה ומכנסים ואפשר להוציא הציציות, כן יש לעשות ולקיים מצות ציצית לדעת מרן השו"ע שקבלנו הוראותיו.
ויש תשו' כת"י של מרן זיע"א שכתב על דברי מרן השו"ע ורבינו האר"י אלו ואלו דברי אלקים חיים.
ואל תקרי להם משתכנזים, אלא ספרדים שהולכים לאורו של מרן השו"ע, ואלה מהספרדים שמצניעים את הציציות הם ההולכים אחר הקבלה, (ומסתמא גם לובשים בגדי לבן בשבת ובוצעים על י"ב ככרות ועושים הקפות עם הדסים סביב שולחן שבת ולא מסתפרים רק עד חג שבועות ועוד ועוד.....)
 
בניסוח תורני איך כותבים את המילה מה הקשר, שהרי בניסוח תורני לא נהוג לכתוב את המילה הזו וא"כ איזה מילה במקומה יש לכתוב
למה לחרוג מהנושא? אדרבה, תפתח נושא חדש.
(עכ"פ, אולי "מה עניין שמיטה להר סיני" או "טענו בחיטים והודה לו בשעורים"...)
 
מרן אף פעם לא אמר את זה
מחילה רבתי, אבל כבודו גילה כאן שכל מה שכותב הוא מלבו בלבד, ולא יורד לעיין באמת.
ראשית. איך אתה יכול לומר כזה משפט "מרן אף פעם לא אמר את זה", וכי היית צמוד למרן כל ימי חייו, או וכי שמעת את "כל" השיעורים שלו ביזדים, מאז ומתמיד, אתמהה, (קצת שכל....)

ותו לא איכפת לי שתעשני שקרן (כי אני זוכר בוודאות שכך אמר באחד מהשיעורים, אוזני שמעו ולא זר, וזה היה תוכן דבריו: בחורים ספרדים הלומדים בישיבות של אחינו האשכנזים אם רצו שלא לשנות ממנהג חבריהם מותר להם להוציא הציציות). "אם" היית כותב קצת לענין הייתי גם מראה לך סרטון (זכורני גם באיזו פרשה ובאיזו שנה אמר כן).
אבל וכי אתה הקטן רוצה לעשות את מרן הראש"ל שליט"א חלילה לא דובר אמת, הרי העד העיד בנו בכיו"ב ממש בספרו ילקוט יוסף שכך מרן היה מורה ובא ומי שמרגיש בזה חיזוק בירא"ש (הו"ד בעמוד הראשון של נושא זה).

אבל על על זה החרשתי (מנסה בכל אופן....)

אולם מה אעשה שכן כתב מרן זיע"א להדיא בספרו הגדול יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח אות יח

יח) בעמוד כז אות ב, מ"ש שבני ספרד יש להם להצניע הציציות של טלית קטן תחת בגדיהם ולא להוציאם לחוץ. נ"ב. כן העלתי בשו"ת יחוה דעת ח"ב (סי' א), מפי סופרים ומפי ספרים. וכן העלה הרה"ג רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח (חאו"ח סי' ב), וכתב, שלדעת האר"י ז"ל, גם הציציות צריכות להיות מכוסות תחת בגדיו. וכן מנהגינו. (ושם בסי' יז אות יא כתב להשיג על המשנה ברורה בזה, אך קצת הפריז על המדה, במ"ש שהאשכנזים שמוציאים הציציות בחוץ, שהם מתיהרים ולא מצאו ידיהם ורגליהם בסודם של דברים, לא עאלו ולא נפקו וכו'. ובפרט מה שנהגו כן רבים מבעלי תשובה, שרצו לקיים בעצמם ויגבה לבו בדרכי ה', ורחמנא לבא בעי, וכן בחור ישיבה שלומד בישיבה של אשכנזים, וחבריו כולם מוציאים הציציות בחוץ, ינהוג כמותם, ולא יהיה כיוצא דופן מכל חבריו). וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר חלק ח (סי' ג) שהרחיב הדברים בזה. ודו"ק. עכל"ק.

מי שאוהב לכתוב שטויות ידחה גם את זה.

סליחה על הביטויים, מי שמכירני יודע שאין זו דרכי כלל, אבל שבן אדם כותב בכזה בטחון, דבר שאינו יכול לעמוד מאחריו, זה מרגיזני. וד"ב.
 
נערך לאחרונה:
יענו לך שהם עושים כדעת מהר"ם פאפריש, כסידור האר"י מרגליות, החסד לאלפים, פקודת אלעזר בן טובו, קיצור שו"ע טולידאנו, שולחן שלמה, ברית כהונה, כסא שלמה לר' שלמה מאזוז הרב משה הלל, הרב ציון בוגנים, ועל צבאם עומד וניצב השו"ע.
וכדעת מרן הראש"ל שליט"א בספריו ובשיעוריו.
ולמעלה בקודש כדעת מרן היבי"א זיע"א יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח אות יח.
 
חזור
חלק עליון