גלעד יצחקוב
Active member
כל חכמי ספרד לא הוציאו למה לשנות???
יביע אומר חלק ג (חלק אבן העזר סימן יט אות כ)?...גם הוא כותב (איני זוכר בדיוק היכן) שהדין היבש של הוצאת לעז על הראשונים נאמר דווקא בגיטין וקידושין, ולא בשאר דברים. ולכן השתמש בעניין של ציציות בלשון של "כעין" מוציא לעז על הראשונים.
וכן אמר זאת בקיצור מרן שליט"א בשיעור בת"ב האחרון...
למה וכל מי שמשנה חולק על כולם**? מקור חזק יש.גלעד יצחקוב אמר:
מנהג הספרדים ועדות מזרח להכניס הציציות מתחת לבגדים ובחורי הישיבות טוב ונכון שלא ישנו ממנהג אבותם
וכל מי שמשנה ממנהג זה חולק על כל הפוסקים הספרדים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חזק וברוך.אנו קבלנו הוראות מרן השו"ע ובסימן ח' סעיף יא כתב להדיא בזה"ל "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות", ע"פ הפשט כן יש לנהוג. וודאי שהכוונה על הציציות ולא על גוף הבגד.
ע"פ הקבלה יש להצניעם תחת בגדיו
הספרדים צריכים לנהוג כהשו"ע, כאשר ננהג בכל ההלכות כרבינו האר"י ז"ל אזי יש להצניע הציציות.
אבל מי שלא מקובל צריך להוציא הציציות בחוץ,
וכבר העירו על מרן זיע"א במ"ש ביחו"ד ח"ב סימן א, למה כאן פסק כהקבלה נגד השו"ע.
למי שיש תשובה מתקבלת אנא יענה כאן.
מרן שליט"א אמר זאת גם בעיר חרדית. בקרית ספר, שהיה בשבת זאת.הרב יצחק אמר את זה רק בעיר שפחות חרדית כדי שיתגאה בציציותיו אבל עם אדם או בחור שנמצא בעיר חרדית אדרבה! שיכניס ויקדש שם שמיים
עברתי על זה פעמיים-שלש, ועדיין לא הבנתי מה ההתפלספות. הוא מנסה להסביר את דעת מרן, אך חולק עליו?הרב דוד אזולאי מח"ס שו"ת אור דוד (ליישב קושיות על מרן הגר"ע זצ"ל) בספרו "ויהי אור" כתב:
הצג קובץ מצורף 10967
אגב, הוא אמר לי שלמעשה מי שישאל אותו מה לעשות הוא יורה לו כדעת מרן זצ"ל, אך הוא בעצמו חושב אחרת...
מרן השולחן ערוך התכוון לציצית עצמה וכל המשתכנזים שרוצים להוציא כפי שכתב מרן אדרבא תוציאו את זה מעל הבגדיםאנו קבלנו הוראות מרן השו"ע ובסימן ח' סעיף יא כתב להדיא בזה"ל "עיקר מצות טלית קטן ללבשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות", ע"פ הפשט כן יש לנהוג. וודאי שהכוונה על הציציות ולא על גוף הבגד.
ע"פ הקבלה יש להצניעם תחת בגדיו
הספרדים צריכים לנהוג כהשו"ע, כאשר ננהג בכל ההלכות כרבינו האר"י ז"ל אזי יש להצניע הציציות.
אבל מי שלא מקובל צריך להוציא הציציות בחוץ,
וכבר העירו על מרן זיע"א במ"ש ביחו"ד ח"ב סימן א, למה כאן פסק כהקבלה נגד השו"ע.
למי שיש תשובה מתקבלת אנא יענה כאן.
מרן אף פעם לא אמר את זהמרן שליט"א אמר זאת גם בעיר חרדית. בקרית ספר, שהיה בשבת זאת.
אולם עם זאת אמר ג"כ, שבהיותו בחור ישיבה בישיבה ליטאית היה מכניס את ציציותיו בפנים, ואולי אף היה היחיד. ואמר שעשה כן בשביל לקיים ויגבה לבו במסורת הספרדים מדורי דורות. אלא שסיים שבזמנינו שהדבר מבדיל את הבחור מחברים לא טובים, אכן ראוי להוציא הציציות, והדגיש ואמר, שכוונתו בין לבחורים ספרדים מישיבות ליטאיות, ובין בחורים שבישיבתם כולם ספרדים. אלא שאחר החתונה יחזרו למנהג אבותיהם.
ואגב, רשום אצלי בזכרוני, שכך אמר גם מרן זיע"א באחד משיעוריו ביזדים.
יש ישיבות שדוקא מעודדים את הבחורים להכניסהמוציא ציציות דינו שמורידין ואין מעלין
רבותי לא להסחף
בסך הכל היה מנהג שלא להוציא.
וצריך לדעת בכלל אם זה מנהג כיון שהיה להם גאלביה
ומש''כ באול''צ שהמוציא יש לו לחוש משום מוציא לעז על הראשונים
הוא קשה בתרתי א. שמוציא לעז הוא דין בגט אבל במנהג בעלמא וגם יש לדון בכלל האם זה נחשב מנהג.
ורק רציתי לציין שיש בחורים צעירים שנכנס להם בראש שאסור להוציא
ואח''כ עולים ליש''ק ומתחילים מלחמות וחבל
נראה שיש היום מלחמות יותר חשובות לעשות
לידיעת כת"ר "ציצית עצמה" זה הציציות ולא הבגד, הרי מעיקר הדין שצריך להטיל ציציות בבגד שיש בו ארבע כנפות, וכי בבגד קיימו "וראיתם אותו וזכרתם" ודאי שכל המצווה היא בציציות עצמם, ואותם מעבירים ע"ג העיניים בק"ש. ולכך כאשר כתב השו"ע עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדו, כוונתו לציצית, אלא שבזמנם שהלכו עם גלימה שהוא בגד ארוך ושלם הוצרכו ללבשו על הבגדים, אבל היום שלובשים חולצה ומכנסים ואפשר להוציא הציציות, כן יש לעשות ולקיים מצות ציצית לדעת מרן השו"ע שקבלנו הוראותיו.מרן השולחן ערוך התכוון לציצית עצמה וכל המשתכנזים שרוצים להוציא כפי שכתב מרן אדרבא תוציאו את זה מעל הבגדי
למה לחרוג מהנושא? אדרבה, תפתח נושא חדש.בניסוח תורני איך כותבים את המילה מה הקשר, שהרי בניסוח תורני לא נהוג לכתוב את המילה הזו וא"כ איזה מילה במקומה יש לכתוב
מחילה רבתי, אבל כבודו גילה כאן שכל מה שכותב הוא מלבו בלבד, ולא יורד לעיין באמת.מרן אף פעם לא אמר את זה
וכדעת מרן הראש"ל שליט"א בספריו ובשיעוריו.יענו לך שהם עושים כדעת מהר"ם פאפריש, כסידור האר"י מרגליות, החסד לאלפים, פקודת אלעזר בן טובו, קיצור שו"ע טולידאנו, שולחן שלמה, ברית כהונה, כסא שלמה לר' שלמה מאזוז הרב משה הלל, הרב ציון בוגנים, ועל צבאם עומד וניצב השו"ע.