אגב אכתוב מעט בלשון של זהורי'ת, מרן הראשל"צ עורר כמה פעמים שחוזר בתשובה לא יודע כ"כ לדון להלכה ולומר סברות כדרכה של תורה ואין לסמוך על חזב"ת להלכה למעשה.
וחלק בזה על גדול המקובלים בדורנו הגרי"מ הלל שליט"א, ואף שיש איזה מקובלים שמטילים תכלת בבגדיהם מ"מ ידוע שמשנתו של הגר"י הלל בקבלה היא עיקר שכן סמכו עליו כל גדולי הדור, ורוב הלומדים קבלה כיום הם תלמידיו בישיבתו העומדת לתלפיות אהבת שלום תכב"ץ.
כל מה שנחלק עם מרן הוא בענין המנהגים, דס"ל דאין לשנות המנהגים, וק"ו כשנכתבו בבן איש חי, ובזה מרן לא ס"ל כוותיה, אך בזה שהוא גדול הבקיאים בדברי האר"י אף א' מעולם לא נחלק ע"כ.
א. שיניתי את הלשון, סליחה טעות.
ב. הכל הוא בגלל שהוא חולק על דרכו בפסיקה, הוא אוחז שצריך ללכת אחר המנהגים ואחר דברי הבא"ח, אך הוא רוחש כבוד גדול למרן (אני אישית דיברתי איתו כמה פעמים והוא דיבר בהערכה עצומה למרן).
ג. המפורסמות אין צריכות ראיה, מבין תלמידיו בקבלה [מידיעה] - מרן הגר"ש אויערבך זיע"א, הגאון ר' שמשון דוד פנקוס זצ"ל, המשגיח הגר"ד סגל שליט"א, הגאון ר' מיכל זילבר שליט"א [שלמד איתו 52 שנה!].
ב"ה זכיתי להיות מתלמידיהם, ומתלמידי תלמידיהם, וגם מתלמידי הגר"ש פישר זצוק"ל שהיה חברם ואביר הרועים בקבלה כידוע
ואתה לא מדייק כלל וכלל בלשון המעטה ידידי. ואכמ"ל.