האם מותר להסתפר בערב ר"ח אייר שחל בשבת?

[פשוט]

קיבלתי

 

[יוסף דהן]

נתבקשתי להוסיף תוספת על מה שהוספתי

 

[סופר אליהו]

מעניין מה התשובה של מורינו הרב יצחק יוסף על השאלה שהקשה הרב אביטבול
מדוע השו''ע לא כתב שהמנהג טעות בר''ח אייר שחל בשבת
שהרי בכה''ג יהיה יותר רבותא

 

[ציון ש]

נתבקשתי להוסיף תוספת על מה שהוספתי

כמדומני שזו התוספת.
(ממש ניכר שהפורום משתתף בכתיבת פסקי הלכה, איזו זכות!)



ושוב הראוני שכתב בזה הגאון רבי שמעון ללוש שליט''א במח''ס שו''ת נשמע קולם, וכתב לבאר שכל
זה סברת הב''ח, ומש''כ והכי נקטינן דהיינו דוקא במקומו, אבל בודאי שהב''י לא ס''ל הכי, וכתב עוד
בזה''ל: גם בלשון הכנה"ג לא כתב אלא שכ"ה במנהגים, כפי שהעתיק כבודו, וי"ל דהיינו במקום
שכן נוהגים, ושמא אף במקומו נהגו כן ע"פ מנהגי דור"א הנ"ל, אבל לא לפסוק הלכה בא. וכ"ש
שבמקום או בזמן שלא נהגו להקל, אלא נהגו להמתין עד ל"ד בעומר, אין אתה רשאי להתיר בפניהם,
והן הן דברי הכה"ח ומרן שליט"א, דלמנהג הספרדים באר"י ליתא להאי מנהגא, אלא נהגו להקל רק
לאחר ל"ג בעומר. ודו"ק. )ועל דברי הפר"ח כבר הרחיב מרן שליט"א בשיעור, שנראה שחולק בזה
על מרן, ואינו מבאר כן בדעת מרן, ודרכו היתה לחלק כשסבר אחרת. משא"כ בדברי הכנה"ג קשה
לומר כן, אלא כפי שביארתי לעיל(.
ועוד כתב לבאר הגר''ש ללוש שליט''א מה שחכם אחד רצה לדחות דברי הראש''ל הגר''י יוסף
שליט''א שי''ל שהב''י דיבר על כל שנה, אבל לא בשנה שיש שר''ח בחל ביום שישי, והא ראיה שהרי
כשחל ל''ד ביום שבת מקדימים ליום שישי והרי גם שמה אין ל''ג מלאים, וכתב בזה הגר''ש ללוש
שליט''א בזה''ל: לא דמי כאוכלא לדנא, דכלל גדול בהלכות אבלות, שאם היום "שיוצאים" מהאבלות
חל בשבת או יו"ט, כיון שמן הדין הוא כבר "מחוץ" לימי האבלות, והיה מותר להיות בו מסופר, ורק
הוא מנוע להסתפר מפני איסור שבת או יו"ט, לכן "התירו חכמים ביסוד דיני אבלות" להסתפר כבר
בערב שבת או חג, מפני כבוד השבת או החג עצמם שהם כבר מחוץ לימי האבלות. ולכן כ"ש לגבי
סיום אבלות ישנה, דלא תהא חזקה יותר מאבלות גמורה. משא"כ בנ"ד שמרן הב"י כתב על הנוהגים
להסתפר בר"ח "הא ודאי שיבוש הוא", דלכאורה אמאי "ודאי שיבוש", שמא כמו שיש סברא דאף
שמתו גם בר"ח, מ"מ כשחל ר"ח בשבת שיש שמחה כפולה יש להתיר אף שאין ל"ג יום שלימים,
שהשמחה כפולה גוברת על הצורך בל"ג שלימים, א"כ הנוהגים כן סוברים צעד אחד קדימה, דאף
שמתו גם בר"ח, מ"מ מפני שהוא יום שיש בו שמחה וקצת יו"ט, יש להקל בשבילו, וגם אם היה חולק
עליהם שאין זה מספיק, אבל היה צריך קודם לבאר שכנראה זוהי סברתם, ולא לעשות את מנהגם
ללא כל יסוד ושהוא משובש מכל וכל ללא קצה ויסוד. ודו"ק. ועכ"פ עיקר דברי מרן שליט"א הם מכח
"המנהג הפשוט" בזמננו באר"י, )ומי יודע אם לא גם אצל האשכנזים שבאר"י, אלא שאיני בקי
מספיק במנהגיהם ובספרי קיצוריהם מה כתבו בזה, ואם לא כתבו ההיתר, לכאורה זו ראיה שמנהגם
כמנהגנו(, ובזה קי"ל שאפילו דברים "המותרים" ואחרים נוהגים בהם איסור )ע"פ רבם, לאפוקי
ממנהג שטות(, אין אתה רשאי להתירם בפניהם. וממה שכל הפוסקים בדורות שלנו לא הזכירו כזה
היתר או מנהג באר"י, וכן כתבו שאין להסתפר עד ל"ד בעומר, מבואר שכן הוא המנהג להחמיר,
וכמשמעות דברי מרן הבית יוסף. והן הן דברי הכה"ח לענ"ד. עכ''ד דברי הגר''ש ללוש שליט"א.
ודפח''ח בחילוק בין יום ל''ג בעומר, להכא שהוא בתוך ימי העומר.

 

[ציון ש]

שחכם אחד רצה לדחות דברי הראש''ל הגר''י יוסף
שליט''א שי''ל שהב''י דיבר על כל שנה, אבל לא בשנה שיש שר''ח בחל ביום שישי, והא ראיה שהרי
כשחל ל''ד ביום שבת מקדימים ליום שישי והרי גם שמה אין ל''ג מלאים,

@מאן דהו
קיבלת מהרב אביטבול תואר מיוחד...

 

[סופר אליהו]

מעניין מה התשובה של מורינו הרב יצחק יוסף על השאלה שהקשה הרב אביטבול
מדוע השו''ע לא כתב שהמנהג טעות בר''ח אייר שחל בשבת
שהרי בכה''ג יהיה יותר רבותא

??

 

[ציון ש]

??

עברו 15 דקות. קצת סבלנות...

 

[אליהו חמוי]

מדוע השו''ע לא כתב שהמנהג טעות בר''ח אייר שחל בשבת

כמדומה לפי שתפס המצוי מדי שנה

 

[David hanono]

קיבלתיהצג קובץ מצורף 8419

הור לא מדבר על תספורת הראש נכון ?

 

[פשוט]

הור לא מדבר על תספורת הראש נכון ?

נראה לי שתספורת ותגלחת זה על שיער הראש, לא?!

 

[David hanono]

נראה לי שתספורת ותגלחת זה על שיער הראש, לא?!

הספק שלי בגלל שבהתחלה כתב תספורת וגילוח ובסוף כתב רק להתגלח

 

[בנימין לוריא]

מתוך חזו"ע:
לשון הרדב"ז חלק ב (סימן תרפז) (והועתק גם כן בספר שתי ידות למהר"ם די לונזאנו דף נא ע"ב): שאלת ממני על מה שנהגו להקל להסתפר בראש חודש אייר אם הוא מנהג הגון או לא. תשובה, אנא עבידנא עובדא בנפשאי, ואני נוהג להסתפר כל חודש ניסן וראש חודש אייר. וכן נהגו רוב העולם. והטעם שכיון שהם אסורים בהספד ובתענית אין אבלות זו התלויה במנהג נוהגת בהם. וכן כתבו בשם התוס'. ומ"ש הרב בית יוסף שזהו מנהג טעות, אינו נכון כלל. והרי עיקר התספורת אינו מן הדין אלא ממנהג, ואתי מנהג ומבטל מנהג בטעמא כל דהו, ועוד שיש צער בגידול השיער למי שרגיל להסתפר ולא עדיף ממצוה של תורה דקיימא לן מצטער פטור מן הסוכה. ובר מן דין אני ראיתי כמה קהלות שלא נהגו מנהג זה כלל, ומסתפרים בכל שבוע כפי מנהגם בשאר ימות השנה לכבוד שבת. ע"כ. ועיין למרן החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן מ אות ב) שכתב שהנוהגים להסתפר בראש חודש אייר סמכו בזה ע"ד הרדב"ז שחולק על מרן שאסר להסתפר בראש חודש, והרדב"ז מתיר, וכתב שכן הוא מנהג רוב העולם להסתפר בראש חודש אייר. וגם המהריק"ש בשו"ת אהלי יעקב (סימן צח) התיר להסתפר בראש חודש אייר. ושני המלכים אמור רבנן בטעמא משום שיש צער בגידול השיער. וכוונתם מבוארת כי יען שהוא מנהג בעלמא יש להקל במקום צער, כיון דאשכחן מצטער פטור מן הסוכה, ולא נעלם מהם שזה הדין דוקא בסוכה משום תשבו כעין תדורו, ולא בשאר מצות עשה וכו'. ומד' הרדב"ז מוכח שלא היו נוהגים כצוואת רבי יהודה החסיד שלא להסתפר בראש חודש, ומה גם שכתב שכן נהגו רוב העולם, ש"מ שלא נהגו כצוואת רבי יהודה החסיד. ושמעתי דרבנן קשישאי נהגו להזהר שלא להסתפר בראש חודש, לקיים צוואת רבי יהודה החסיד, ולפ"ד הרדב"ז יכולים להסתפר בערב ראש חודש אייר שהוא ניסן ולכבוד ראש חודש, שהרי כתב שהוא מסתפר בכל חודש ניסן. ובזה יאחז צדיק דרכו להסתפר ויקיים גם צוואת רבי יהודה החסיד. עכת"ד. וע"ע בשו"ת חיים שאל חלק א (סוף סימן ו) שהיקל גם כן במנהג זה. וע' בשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חאו"ח סי' טז) שכתב, ובדידי הוה עובדא בשנת תקנ"ד ששכחתי להסתפר בערב ר"ח אייר. ור"ח היה ביום רביעי וחמישי. אלא שאירע שאז נולד לי נכד, ואני הייתי המוהל והנחתי התספורת ליום המילה, מהיות טוב. ואז הסתפרתי ביום המילה. ע"ש. וע"ע בשו"ת ישכיל עבדי חלק ה (חאו"ח סימן נה).

ובמקום צורך גדול יש להקל גם בכל ערב שבת, כי לא דברו הפוסקים בגילוח הזקן כלל בזמנם. (כמו שכתב כיו"ב בשו"ת מקוה המים בדין גילוח בחול המועד). וכן כתב בשו"ת ישכיל עבדי חלק ו (סימן ה קרוב לסופו). וע"ע בספר נתיבי עם (סי' שצג).

 

[הרב שמעון ללוש]

מעניין מה התשובה של מורינו הרב יצחק יוסף על השאלה שהקשה הרב אביטבול
מדוע השו''ע לא כתב שהמנהג טעות בר''ח אייר שחל בשבת
שהרי בכה''ג יהיה יותר רבותא

כי מעולם לא עלה על דעתו שיש כזה צד,
כמו שהב"ח עצמו שהבין כמו הבית יוסף התחיל בדבריו "שיש להתיישב במה שכתוב במנהגים", כלומר שזה לא מובן, ושרק במנהגים הובא כזה דבר,
אבל מרן לא ראה כזה מנהג ולכן את מה הוא ידחה. אבל בדחייתו למנהג של ר"ח רגיל מבואר דלית ליה שום צד שיום שמחה ידחה, וכפי שהארכתי להשיב כאן לעיל.

 

[ציון ש]

לכל הטוענים כיצד מורים מסברא דלא כפר''ח והשכנה"ג בדעת מרן:
התשובה בזה מדלא חילק מרן המחבר, וכן הבא"ח וכן המג"א וכל הפוסקים שלא כתבו חילוק זה, אע"ג שהיה בימיהם ר''ח שחל בער''שץ משמע דס"ל (בדעת מרן! ) שאין חילוק ואף בר''ח שחל בער''ש אין להסתפר. וא"כ רוב ככל הפוסקים אוסרים בזה נגד הפר''ח והשכנה''ג הנ''ל.

 

[פשוט]

וא"כ רוב ככל הפוסקים אוסרים בזה נגד הפר''ח והשכנה''ג הנ''ל.

אי מהא לא איריא, דקי"ל בדרבנן הלך אחר המיקל, ובפרט שזה מנהג.

 

[nati]

מצורף.

לא שמעתי שאמר שכן דעת מרן זי''ע

 

[הרב שמעון ללוש]

אי מהא לא איריא, דקי"ל בדרבנן הלך אחר המיקל, ובפרט שזה מנהג.

אדרבא, כבר ביארתי לעיל דמדכתבו כל האחרונים הספרדים בספרי ההלכה שלהם לפחות במאה חמישים שנה אחורה שאין להסתפר עד ל"ד, ולא הביאו את דברי הב"ח והמ"א להלכה, מבואר שלא ראו כזה מנהג אצלנו הספרדים ולכן לא העתיקוהו, ועכ"פ מבואר להדיא מדבריהם שהמנהג אצלנו פשוט שלא להסתפר עד ל"ד לעומר ללא חילוק, שהרי בודאי שהמנהג בציבור אינו אלא ע"פ הפוסקים שלהם שבכל דור, ואם כל הפוסקים כותבים אסור עד ל"ד, ולא כותבים יוצא מן הכלל, בודאי שכך הוא המנהג.
אא"כ יכתוב אחד מהפוסקים שהמנהג להקל בשנה שר"ח חל בשבת. ומדלא כתבו כן, מוכח שהמנהג פשוט לאסור עד ל"ד כדעת מרן הב"י, (וכפי שהוכחנו לעיל בדעתו בהכרח, מדכתב "ודאי שיבוש", ולא הליץ בדומה להלצת הב"ח, עי' לעיל בדברינו).
והן הן דברי הרב כה"ח, שאחר שהביא מנהגים אלו, כתב דכ"ז הוא לבני אשכנז, אבל לדידן בני ספרד אין להקל עד ל"ג (ועד בכלל), וכתב זאת מעצמו, ותימה מנא ליה, אלא ודאי שכך ראה משמעות כל הפוסקים האחרונים שלנו במקומות מושבותיהם של הספרדים שלא הזכירו קולא זו, ומוכח שנוהגים לאסור בזה כמו שיוצא מדברי הב"י, שאינו סובר להלצת הב"ח על המנהג, וכדלעיל.
וכבר כתבתי כ"ז בקיצור לעיל, ולא ידעתי כיצד חוזרים כאן על טענה כזו מבלי לדחות הדברים לעיל.

 

[פשוט]

אדרבא, כבר ביארתי לעיל דמדכתבו כל האחרונים הספרדים בספרי ההלכה שלהם לפחות במאה חמישים שנה אחורה שאין להסתפר עד ל"ד, ולא הביאו את דברי הב"ח והמ"א להלכה, מבואר שלא ראו כזה מנהג אצלנו הספרדים ולכן לא העתיקוהו, ועכ"פ מבואר להדיא מדבריהם שהמנהג אצלנו פשוט שלא להסתפר עד ל"ד לעומר ללא חילוק, שהרי בודאי שהמנהג בציבור אינו אלא ע"פ הפוסקים שלהם שבכל דור, ואם כל הפוסקים כותבים אסור עד ל"ד, ולא כותבים יוצא מן הכלל, בודאי שכך הוא המנהג.
אא"כ יכתוב אחד מהפוסקים שהמנהג להקל בשנה שר"ח חל בשבת. ומדלא כתבו כן, מוכח שהמנהג פשוט לאסור עד ל"ד כדעת מרן הב"י, (וכפי שהוכחנו לעיל בדעתו בהכרח, מדכתב "ודאי שיבוש", ולא הליץ בדומה להלצת הב"ח, עי' לעיל בדברינו).
והן הן דברי הרב כה"ח, שאחר שהביא מנהגים אלו, כתב דכ"ז הוא לבני אשכנז, אבל לדידן בני ספרד אין להקל עד ל"ג (ועד בכלל), וכתב זאת מעצמו, ותימה מנא ליה, אלא ודאי שכך ראה משמעות כל הפוסקים האחרונים שלנו במקומות מושבותיהם של הספרדים שלא הזכירו קולא זו, ומוכח שנוהגים לאסור בזה כמו שיוצא מדברי הב"י, שאינו סובר להלצת הב"ח על המנהג, וכדלעיל.
וכבר כתבתי כ"ז בקיצור לעיל, ולא ידעתי כיצד חוזרים כאן על טענה כזו מבלי לדחות הדברים לעיל.

ייש"כ למעכ"ת שליט"א, שבשפלנו זכר לנו.
רק אני בדבריי לא התייחסתי לדעת מרן ז"ל, אלא רק למה שהזכיר הרב @ציון ש שליט"א שזו מחלוקת רוה"פ כנגד כנה"ג ופר"ח, ועל זה השבתי לו, דסו"ס הוא מקסימום דרבנן, והלך אחר המיקל.

 

[אליהו חמוי]

ובפרט שזה מנהג.

אדרבא, כבר ביארתי לעיל דמדכתבו כל האחרונים הספרדים בספרי ההלכה שלהם לפחות במאה חמישים שנה אחורה שאין להסתפר עד ל"ד, ולא הביאו את דברי הב"ח והמ"א להלכה, מבואר שלא ראו כזה מנהג אצלנו הספרדים וכו'

 

[הרב שמעון ללוש]

אבל כבודו כתב "ובפרט שזה מנהג",
וע"ז כתבתי דאדרבא מהפוסקים מבואר שהמנהג לאסור, ושכן הבינו הכה"ח ומרן שליט"א שזהו מנהג הספרדים,
בשגם הוספתי קודם לכן דלא שייך להקל בזה שהרי אפילו דברים המותרים אם אחרים נהגו בהם איסור כדעת חכם האוסר אין אתה רשאי להתירם בפניהם.