ברשותך אתייחס רק לזה.
ניקח משפחה חרדית ממוצעת, בעל אברך ואישה מפרנסת.
האישה מרוויחה 20 אש"ח (הממוצע בארץ 12 אש"ח כמדומני, אז 20 אש"ח זה ממוצע מכובד לכל הדעות לאשת אברך).
לזוג יש 6 ילדים (אני חושב שהממוצע גבוה יותר, אבל ניקח 6).
אשה כזאת, תקבל כ1500 ש"ח קצבת ילדים כל חודש (כולל כסף שהמדינה משלמת עבור חסכון לכל ילד).
לעומת זאת דמי ביטוח לאומי היא תשלם פחות מ1000 ש"ח.
ההנחה שהמשפחה תקבל עבור מעון יום לילד אחד קטן היא קרוב ל2000 ש"ח (כמדומני כ1700 ש"ח).
כנגד, האישה תשלם כ2000 ש"ח מס הכנסה (האמת שאני לא בטוח שהיא תשלם כלל מס הכנסה בגלל נקודות זיכוי על הילדים, אבל נניח 2000 ש"ח).
בינתיים המשפחה מקבלת יותר מאשר נותנת.
לסיום, דמי בריאות האישה תשלם פחות מ1000 ש"ח לחודש.
ידידי, יקח לה כ10 שנים של עבודה לממן רק את הלידות (המדינה משלמת לבית החולים כ15 אש"ח עבור כל לידה).
ואיפה ביקור אצל רופאה מומחית? ושירותי אחיות? טיפולים לילדים, אפילו רק רופא משפחה? טיפולי שיניים במימון הקופה?
הם לא עובדים בחינם.
דרך אגב, בדקתי באתר של עיריית ירושלים (אני תושב העיר). משפחה כזאת זכאית לכ30 אחוז הנחה בארנונה.
עכשיו מאיפה ישאר כסף כדי לממן כבישים? תשתיות? משטרה? צבא?
ידידי, כל הדברים האלה עולים הרבה כסף, ומי שמשלם על זה זה לא אשת האברך.
התרגלנו לטוב, ב"ה אנחנו חיים במדינה לא מהגרועות שיש.
אני לא איזה ציוני גדול, ונכון יש בעיות ויש חוליים שצריך לטפל בהם, אבל בסוף צריך פה הכרת הטוב, שאנחנו לא חיים במדינת עולם שלישי ב"ה.
שיהיה ברור, אני חלילה לא נגד אברכים, אשת האברך או ילדיהם חלילה.
אני נגד להתפלפל אם מותר "לגנוב מהמדינה" כי היא לוקחת כספים שלא כדין.
כל טוב ובשורות טובות