ולמה לא חשש לברכה לבטלה?ואילו היה מתייחס לחשש איסור ברכה לבטלה לבטלה שבזה, שמא היה כותב אחרת.
והגרח"פ ז"ל מדוע כתב שישארו במנהגם?
ולמה לא חשש לברכה לבטלה?ואילו היה מתייחס לחשש איסור ברכה לבטלה לבטלה שבזה, שמא היה כותב אחרת.
שוב, ברגע שיש נידון אם יש בזה ברכה לבטלה או לא, כבר אין זה מוחלט שעושה איסור נגד מרן, והעדיפו להחזיק במנהג שראו עיניהם, משום שראו בו כחומרא שאין בה חיסרון, וכמשמעות לשון החיד"א.ולמה לא חשש לברכה לבטלה?
והגרח"פ ז"ל מדוע כתב שישארו במנהגם?
א"כ מה נתחדש כעת שנחשוש לברכה לבטלה.שוב, ברגע שיש נידון אם יש בזה ברכה לבטלה או לא, כבר אין זה מוחלט שעושה איסור נגד מרן, והעדיפו להחזיק במנהג שראו עיניהם, משום שראו בו כחומרא שאין בה חיסרון, וכמשמעות לשון החיד"א.
לא נוגע לנושא, כמו בכל נידון הלכתי שיש צדדים לכאן ולכאן. העיקר שמשמע מדבריהם שלא חששו לברכה לבטלה, ובכך לפי הראיה "שלהם" לא עשו נגד מרן, ואין זה סותר למה שכתבו בעצמם שקיבלנו הוראות מרן.א"כ מה נתחדש כעת שנחשוש לברכה לבטלה.
אגב, אין מקור יותר קדום מזה בארצות המזרח, ובהחלט לא מוכרח שבכל ארצות המזרח כך נהגו, ויכול להיות שהיו מקומות שנכנס ע"י חב"ד או גאון אשכנזי עלום. ושוב אין זה הנושא.ואגב, מוכח מזה שכך היה מנהג הספרדים הקדום כ300 שנה לפחות, ואינו המצאה של הבא"ח או בהשפעת חב"ד או בהשפעת גאון אשכנזי עלום.
איני יודע.אגב, אין מקור יותר קדום מזה בארצות המזרח.
לענ"ד זה נוגע ישירות לנידון אם היתה השפעה של גאון אשכנזי על בגדד.ושוב אין זה הנושא.
יותר אוסף הלכות מגדולי הפוסקים הספרדיים נ"ע בהם נטו קו מפסק מרן ז"ל.רשימה באותו סגנון (אם כי לא מקיפה כמו זו שתיארת) עשה הרב ישי אחיטוב במאמרו שהובא כאן: https://tora-forum.co.il/threads/בדרכו-קובץ-מאמרים-בדרכו-של-הגר-מ-אליהו-זצ-ל.46442/
כתבתי משהו לא נכון בדברי לעיל שהיה צריך הבהרה זו?כדי לצאת יד"ח "והייתם נקיים", ולאחר שאלת דעת תורה, הננו להבהיר שהיה הסכם כדי להחזיר לפורום את המשתמש הנ"ל לאחר השעיה, ומשהופר ההסכם כתבנו תזכורת ליישומו.
לצערי כתבת חצאי דברים, והרואה מן הצד עלול לטעות בדבריך.כתבתי משהו לא נכון בדברי לעיל שהיה צריך הבהרה זו?
את זה היית צריך לכתוב מהתחלה, והיית חוסך לעצמך עוון של הוצאת שם רע.אכן נחסמתי מפורום זה מזמ"ר אחרי שכתבתי כאן קושיות והשגות שלא התאימו לפורום מעצם תוכנם, ותנאי החזרה היה שלא לכתוב בעניינים שחולקים על מרן היבי"א. ומאתמול הפרתי הסכם זה, ובעז"ה מכאן ולהבא נזהר ונשמר יותר לשמור ולעשות כדעת בעלי האתר.
לא כ"כ מדויק. וחבל שוב להטעות את הציבור.אכן נחסמתי מפורום זה מזמ"ר אחרי שכתבתי כאן קושיות והשגות שלא התאימו לפורום מעצם תוכנם,
סליחה ומחילהאת זה היית צריך לכתוב מהתחלה, והיית חוסך לעצמך עוון של הוצאת שם רע.
לצערי כתבת חצאי דברים, והרואה מן הצד עלול לטעות בדבריך.
כבר איני זוכר, וייתכן בהחלט שכתבתי בלשון חריפה, אבל בגדר פליטת הקולמוס כדרכה של תורה (עי' יבי"א חי"א יו"ד סי' כג אות ב ואות ג מ"ש בכיו"ב)לא כ"כ מדויק. וחבל שוב להטעות את הציבור.
כבר נכתב כמה וכמה פעמים בפורום, ואף בתקנון, שאין לנו כל בעיה עם קושיות על מרן, כל עוד שנשאלים לש"ש, ולא באים לקנטר, וכשמקבלים תשובה אמתית מודים ולא מנסים להקשות בכח.סליחה ומחילה
לא ידעתי איזה צד הוצש"ר יש כאן ואיך שיהיה בודאי לא כיוונתי לזה
ההוראה כאן שלא לכתוב השגות על שיטת מרן היבי"א ז"ל וההולכים וממשיכים בדרכו.
אם אני טועה, אשמח שתבאר לי במה עברתי על הכללים באשכול זה.
וההוצאה הייתה בעבור מה? לא בעבור השגות שכתבתי?לאחר שהחזרנו אותך לפנים משורת הדין.
לא. בעבור לשונות כתיבה. ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.וההוצאה הייתה בעבור מה? לא בעבור השגות שכתבתי?
או שאתה חוקר ליבות וכליות ויודע שאין כוונתי לש"ש, או שכוונתי לקנטר, או שאני מנסה להקשות 'בכח'?
אם כן אפשר להתנות חזרתי על כתיבה בלשון ראויה, והנה התחייבותי קבל עם ועולם להיזהר בזהלא. בעבור לשונות כתיבה. ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.
למה? זה דווקא נראה לי בדיוק מה שעסקתם בו, הוא מביא רשימה של פוסקים ספרדים (כנה"ג, החיד"א, פרי האדמה, נדיב לב) שחלקו על השו"ע בכל מיני הלכות,לקולא ולחומרא. זה אומר שאין להבין את הכלל של "קבלת הוראות מרן" כפשוטו כהנחיה מוחלטת. אמנם, הכותב מסיים שאין הוא יודע להגדיר מתי כן ומתי לא והדבר מסור לגדולי הפוסקיםיותר אוסף הלכות מגדולי הפוסקים הספרדיים נ"ע בהם נטו קו מפסק מרן ז"ל.
עכ"פ ישר כח.
אם הבינותי נכון במאמר המצורף שם כתב שחלק מהפוסקים הנ"ל לא כתבו הנוסח "קיבלנו הוראות מרן ז"ל בין להקל ובין להחמיר", וזה השוני מהמובא בעין יצחק, אבל צריך לבדוק הדברים במקורם.למה? זה דווקא נראה לי בדיוק מה שעסקתם בו, הוא מביא רשימה של פוסקים ספרדים (כנה"ג, החיד"א, פרי האדמה, נדיב לב) שחלקו על השו"ע בכל מיני הלכות,לקולא ולחומרא. זה אומר שאין להבין את הכלל של "קבלת הוראות מרן" כפשוטו כהנחיה מוחלטת. אמנם, הכותב מסיים שאין הוא יודע להגדיר מתי כן ומתי לא והדבר מסור לגדולי הפוסקים
ואיך התיר לנשים לברך על לולב כמנהגן?ואילו היה מתייחס לחשש איסור ברכה לבטלה לבטלה שבזה, שמא היה כותב אחרת.
אחר המחילה, במקום לשאול היה לכבודו לפתוח ולראות הדברים במלואם.ואיך התיר לנשים לברך על לולב כמנהגן?