לעצם הנידון, מתי יש להדליק נרות חנוכה במוצ"ש,
הנה ידוע שהשו"ע כותב (סי' תרפ"א ס"ב): "מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם הבדלה".
וטעם הדבר, הביא במשנ"ב (ס"ק ב'): כל מה דנוכל לאחר לצאת מן השבת עדיף טפי". (וטעם זה הוא ע"פ מש"כ התרומת הדשן בסי' ס').
וב"תשובות והנהגות" ח"ב סי' של"ו כתב שמדליקין בבית הכנסת קודם הבדלה מטעם שיהיה בה פרסומי ניסא יותר, ואע"פ שמצווה לאחר יותר כדי לאחר יציאת השבת, מ"מ מדליקין הנר חנוכה לפני אמירת 'ויתן לך' כיון שפרסומי ניסא עי"ז נמשך יותר זמן.
[המשנ"ב הביא את העניין של לאחר יציאת שבת כטעם לכך שמאחרים את ההבדלה, והיינו לאחר את יציאת השבת, וזהו כהתרומת הדשן, ואילו התשובות והנהגות כתב להיפך שבזה שמקדים להדליק נר חנוכה הרי הוא מקדים את צאת השבת, אך אעפ"כ עושים כך בשביל הפרסומי ניסא, וזהו ע"פ מה שהביא הט"ז בסי' תרפ"א ס"ק א' ועוד, (ועכ"פ בילקו"י סי' תרפ"א ס"ב במקורות כתב ליישב טעמו של התרומת הדשן וכפסק השו"ע, עיי"ש)].
וכן כתב הטעם באור לציון (ח"ד פרק מ"ג ס"ק י'), שבביהכנ"ס עדיף להדליק קודם נר חנוכה כיון שלאחר הבדלה מתפזרים הציבור לבתיהם ואין פרסומי ניסא.
ויש לנו לברר מתי בדיוק הוא הזמן הראוי להדלקת נר חנוכה במוצ"ש בבית הכנסת, ואחר שהוברר שהוא קודם הבדלה, אבל היכן בדיוק, האם אחרי ערבית לגמרי, או באמצע והיכן.
ובבאר היטב (סי' תרפ"א ס"ק א') הביא שמדליקין קודם 'ויתן לך'.
בתשובות והנהגות הנ"ל כתב ששמע חידוש שבבריסק נהגו לדקדק להדליק נרות חנוכה בביהכנ"ס במוצ"ש לפני קדיש תתקבל כיון שאז עדיין יש עליהם שם של "ציבור תפילה" עד אחרי קדיש תתקבל, והיינו שכמו שתיקנו לומר בתפילה "על הניסים" כך תיקנו להדליק נרות בביהכנ"ס בשעה שמתפללים, ולפני הקדיש תתקבל זה נחשב 'בשעה שמתפללים', וכל יום שזה לפני ערבית זה נחשב שעומדים תיכף להתפלל, אבל בסוף ערבית במוצ"ש זה נחשב שתיכף עומדים להתפזר, ולכן זה כבר לא נחשב ציבור תפילה. עכתו"ד.
ורציתי, אגב, לבדוק האם מרן זצ"ל מסכים לסברא זו של ר' חיים מבריסק, שיש להדליק דווקא קודם קדיש תתקבל, כיון שאח"כ זה כבר נחשב כמו יחידים ולא כמו ציבור שמתפלל.
וחשבתי אולי לדייק ממש"כ בחזו"ע (עמ' ס"ט): "בבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בין מנחה לערבית עם שקיעת החמה, ואע"פ שזמן הדלקת נר חנוכה לכל אחד בביתו הוא בצאת הכוכבים, מכל מקום הואיל ואי אפשר לעכב את הקהל שיוצאים מבית הכנסת מיד אחר ערבית, לכן מדליקים עם שקיעת החמה בין מנחה לערבית, כדי שבמשך כל הזמן של תפלת ערבית הצבור יראו את נרות החנוכה, ואיכא פרסומי ניסא".
ומכאן דייקתי שכתב: "ואי אפשר לעכב את הקהל שיוצאים מבית הכנסת מיד אחר ערבית", והיינו שרק מכיון שלא מתעכבים אחרי הערבית, אבל אה"נ אם באמת היו נשארים אחרי ערבית, וכגון שיש אחרי ערבית סדר לימוד וכד', אז באמת היה יכול להיות הדין שידליקו אחרי ערבית. (רק שככה"נ אחר שהמנהג ע"פ הרוב להדליק לפני ערבית אין לשנות), אבל עכ"פ לא כתב שהטעם הוא שלא מדליקים אחרי ערבית משום שאז זה כבר לא נחשב ציבור תפילה ונחשבים כיחידים, אלא מטעם אחר, ומכאן לכאו' מוכח שאינו סובר את הטעם של הגר"ח מבריסק, שלפיו יש להדליק במוצ"ש קודם קדיש תתקבל.
וא"כ נראה כעת שלדעת הגר"ח מבריסק יש להדליק קודם הקדיש תתקבל, ולדעת מרן זצ"ל אין הכרח בדבר.
ואמנם בפשטות היה אולי נראה שידליק אחרי ערבית לגמרי קודם שמבדיל, ואז זמן ההבדלה הוא פרסום הנס, ואז יש לעיין מה יעשו אם לא עושים הבדלה אחרי ערבית, האם צריכים להישאר במקום איזה זמן, ואם לא נשארים אין להדליק כשמיד לאחמ"כ מתפזרים לבתיהם, או שעצם ההדלקה היא פרסום הנס ואפי' שלא שוהים במקום אח"כ, עדיין זה בסדר.
אך א"כ שלא צריכים להישאר, למה לא מדליקים נר חנוכה כל יום אחרי ערבית, אלא שהיכא דאפשר יש להגדיל את פרסום הנס, ולכן יש להקדים את ההדלקה, וא"כ נראה שלא ידליקו לאחר גמר כל תפילת ערבית כשאין הבדלה.
עוד יש לעיין האם יכולים גם להקדים ולהדליק לגמרי קודם ערבית. והנה מה שדבר זה לא מצוי מכיון שרובם מתפללים בזמן שא"א להדליק קודם מחמת קדושת השבת, אבל אם מתפללים במוצ"ש כ-40 דקות אחרי השקיעה או יותר, האם אז עדיף שידליקו לפני ערבית כמו כל יום בכדי להגדיל את פרסום הנס. (ואז ידליקו ע"י מי שאינו מקפיד על זמן ר"ת או ע"י קטן).
הנה ידוע שהשו"ע כותב (סי' תרפ"א ס"ב): "מדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם הבדלה".
וטעם הדבר, הביא במשנ"ב (ס"ק ב'): כל מה דנוכל לאחר לצאת מן השבת עדיף טפי". (וטעם זה הוא ע"פ מש"כ התרומת הדשן בסי' ס').
וב"תשובות והנהגות" ח"ב סי' של"ו כתב שמדליקין בבית הכנסת קודם הבדלה מטעם שיהיה בה פרסומי ניסא יותר, ואע"פ שמצווה לאחר יותר כדי לאחר יציאת השבת, מ"מ מדליקין הנר חנוכה לפני אמירת 'ויתן לך' כיון שפרסומי ניסא עי"ז נמשך יותר זמן.
[המשנ"ב הביא את העניין של לאחר יציאת שבת כטעם לכך שמאחרים את ההבדלה, והיינו לאחר את יציאת השבת, וזהו כהתרומת הדשן, ואילו התשובות והנהגות כתב להיפך שבזה שמקדים להדליק נר חנוכה הרי הוא מקדים את צאת השבת, אך אעפ"כ עושים כך בשביל הפרסומי ניסא, וזהו ע"פ מה שהביא הט"ז בסי' תרפ"א ס"ק א' ועוד, (ועכ"פ בילקו"י סי' תרפ"א ס"ב במקורות כתב ליישב טעמו של התרומת הדשן וכפסק השו"ע, עיי"ש)].
וכן כתב הטעם באור לציון (ח"ד פרק מ"ג ס"ק י'), שבביהכנ"ס עדיף להדליק קודם נר חנוכה כיון שלאחר הבדלה מתפזרים הציבור לבתיהם ואין פרסומי ניסא.
ויש לנו לברר מתי בדיוק הוא הזמן הראוי להדלקת נר חנוכה במוצ"ש בבית הכנסת, ואחר שהוברר שהוא קודם הבדלה, אבל היכן בדיוק, האם אחרי ערבית לגמרי, או באמצע והיכן.
ובבאר היטב (סי' תרפ"א ס"ק א') הביא שמדליקין קודם 'ויתן לך'.
בתשובות והנהגות הנ"ל כתב ששמע חידוש שבבריסק נהגו לדקדק להדליק נרות חנוכה בביהכנ"ס במוצ"ש לפני קדיש תתקבל כיון שאז עדיין יש עליהם שם של "ציבור תפילה" עד אחרי קדיש תתקבל, והיינו שכמו שתיקנו לומר בתפילה "על הניסים" כך תיקנו להדליק נרות בביהכנ"ס בשעה שמתפללים, ולפני הקדיש תתקבל זה נחשב 'בשעה שמתפללים', וכל יום שזה לפני ערבית זה נחשב שעומדים תיכף להתפלל, אבל בסוף ערבית במוצ"ש זה נחשב שתיכף עומדים להתפזר, ולכן זה כבר לא נחשב ציבור תפילה. עכתו"ד.
ורציתי, אגב, לבדוק האם מרן זצ"ל מסכים לסברא זו של ר' חיים מבריסק, שיש להדליק דווקא קודם קדיש תתקבל, כיון שאח"כ זה כבר נחשב כמו יחידים ולא כמו ציבור שמתפלל.
וחשבתי אולי לדייק ממש"כ בחזו"ע (עמ' ס"ט): "בבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בין מנחה לערבית עם שקיעת החמה, ואע"פ שזמן הדלקת נר חנוכה לכל אחד בביתו הוא בצאת הכוכבים, מכל מקום הואיל ואי אפשר לעכב את הקהל שיוצאים מבית הכנסת מיד אחר ערבית, לכן מדליקים עם שקיעת החמה בין מנחה לערבית, כדי שבמשך כל הזמן של תפלת ערבית הצבור יראו את נרות החנוכה, ואיכא פרסומי ניסא".
ומכאן דייקתי שכתב: "ואי אפשר לעכב את הקהל שיוצאים מבית הכנסת מיד אחר ערבית", והיינו שרק מכיון שלא מתעכבים אחרי הערבית, אבל אה"נ אם באמת היו נשארים אחרי ערבית, וכגון שיש אחרי ערבית סדר לימוד וכד', אז באמת היה יכול להיות הדין שידליקו אחרי ערבית. (רק שככה"נ אחר שהמנהג ע"פ הרוב להדליק לפני ערבית אין לשנות), אבל עכ"פ לא כתב שהטעם הוא שלא מדליקים אחרי ערבית משום שאז זה כבר לא נחשב ציבור תפילה ונחשבים כיחידים, אלא מטעם אחר, ומכאן לכאו' מוכח שאינו סובר את הטעם של הגר"ח מבריסק, שלפיו יש להדליק במוצ"ש קודם קדיש תתקבל.
וא"כ נראה כעת שלדעת הגר"ח מבריסק יש להדליק קודם הקדיש תתקבל, ולדעת מרן זצ"ל אין הכרח בדבר.
ואמנם בפשטות היה אולי נראה שידליק אחרי ערבית לגמרי קודם שמבדיל, ואז זמן ההבדלה הוא פרסום הנס, ואז יש לעיין מה יעשו אם לא עושים הבדלה אחרי ערבית, האם צריכים להישאר במקום איזה זמן, ואם לא נשארים אין להדליק כשמיד לאחמ"כ מתפזרים לבתיהם, או שעצם ההדלקה היא פרסום הנס ואפי' שלא שוהים במקום אח"כ, עדיין זה בסדר.
אך א"כ שלא צריכים להישאר, למה לא מדליקים נר חנוכה כל יום אחרי ערבית, אלא שהיכא דאפשר יש להגדיל את פרסום הנס, ולכן יש להקדים את ההדלקה, וא"כ נראה שלא ידליקו לאחר גמר כל תפילת ערבית כשאין הבדלה.
עוד יש לעיין האם יכולים גם להקדים ולהדליק לגמרי קודם ערבית. והנה מה שדבר זה לא מצוי מכיון שרובם מתפללים בזמן שא"א להדליק קודם מחמת קדושת השבת, אבל אם מתפללים במוצ"ש כ-40 דקות אחרי השקיעה או יותר, האם אז עדיף שידליקו לפני ערבית כמו כל יום בכדי להגדיל את פרסום הנס. (ואז ידליקו ע"י מי שאינו מקפיד על זמן ר"ת או ע"י קטן).
