• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הדלקת נרות חנוכה במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה? האם כך סובר מרן הרשל"צ?

ראיתי בעלון השיעור השבועי האחרון (פרשת וישב) שמרן הרשל"צ אומר שאפשר לתת לאשה להדליק במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה (אות כב שם),
וזה תמוה מאוד להתיר לעשות מלאכה בזמן כ"כ מוקדם, ומי יודע פשר דבר?
אולי טעות סופר וא"כ כדאי מאד לומר לרב שיתקן כבר השיעור ולא יבא מכשול ח"ו.
 
ראיתי בעלון השיעור השבועי האחרון (פרשת וישב) שמרן הרשל"צ אומר שאפשר לתת לאשה להדליק במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה (אות כב שם),
וזה תמוה מאוד להתיר לעשות מלאכה בזמן כ"כ מוקדם, ומי יודע פשר דבר?
אולי טעות סופר וא"כ כדאי מאד לומר לרב שיתקן כבר השיעור ולא יבא מכשול ח"ו.
מה הפירוש 'כ"כ מוקדם'?!
הרב אמר שאם האשה לא שומרת ר"ת, יכולה להדליק מיד בצאת שבת, ולכן תדליק 20 דקות אחרי השקיעה. מה הבעיה?
1671293573822.png
 
מה הפירוש 'כ"כ מוקדם'?!
הרב אמר שאם האשה לא שומרת ר"ת, יכולה להדליק מיד בצאת שבת, ולכן תדליק 20 דקות אחרי השקיעה. מה הבעיה?
הצג קובץ מצורף 6431
שבוע טוב ומבורך.
לפי הכתוב בלוחות שנה, צאת השבת היא כ35 דק' אחר השקיעה, לכן תמה @אורי סבו איך תדליק במוצ"ש 20 דק' אחר השקיעה
 
שבוע טוב ומבורך.
לפי הכתוב בלוחות שנה, צאת השבת היא כ35 דק' אחר השקיעה, לכן תמה @אורי סבו איך תדליק במוצ"ש 20 דק' אחר השקיעה
אנחנו לא בעלי בתים. אנחנו יודעים מה ההלכה.
הדין הוא ששבת יוצאת בצאת הכוכבים, ואנחנו מחמירים וממתינים 20 דקות.
להלכה ולמעשה, כמובן, ממתינים לר"ת. אבל צאת שבת הוא בצאת הכוכבים.
היום גם ראיתי באחד הלוחות שצאת שבת ר"ת בערך בחמישה לשש, אבל חשבון פשוט שאם שעה זמנית כיום היא 50 דקות, אז שעה וחומש הוא 60 דקות, והיינו בדיוק שעה אחרי השקיעה.
 
אנחנו לא בעלי בתים. אנחנו יודעים מה ההלכה.
הדין הוא ששבת יוצאת בצאת הכוכבים, ואנחנו מחמירים וממתינים 20 דקות.
להלכה ולמעשה, כמובן, ממתינים לר"ת. אבל צאת שבת הוא בצאת הכוכבים.
גם הנוהגים כהגאונים לא עושים מלאכה במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה אלא רק בזמן הכתוב בלוח שהוא בערך 35 דקות אחר השקיעה,
לכן תמוה לומר לאשה להדליק נרות כ"כ מוקדם.
 
גם הנוהגים כהגאונים לא עושים מלאכה במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה אלא רק בזמן הכתוב בלוח שהוא בערך 35 דקות אחר השקיעה,
זכותם לעשות מה שהם רוצים, אבל זה הדין.
אין לי בעיה גם עם מי שמתפלל כל יום רק 40 דקות אחרי השקיעה, אבל צריך לדעת שגם כל יום אפשר להתפלל בצאת הכוכבים (13.5 דקות זמניות אחרי השקיעה) ולחומרא ימתין עד 20 דקות. וה"ה גם בצאת שבת. ופשוט.
 
זכותם לעשות מה שהם רוצים, אבל זה הדין.
אין לי בעיה גם עם מי שמתפלל כל יום רק 40 דקות אחרי השקיעה, אבל צריך לדעת שגם כל יום אפשר להתפלל בצאת הכוכבים (13.5 דקות זמניות אחרי השקיעה) ולחומרא ימתין עד 20 דקות. וה"ה גם בצאת שבת. ופשוט.
ואדרבה כאן בעניין נ"ח, מי שבלא"ה לא "זכה" לשמור ר"ת, נראה שעדיף שידליק אחרי 20 דק' לחוש להרמב"ם שזמנה עד חצי שעה, מאשר להחמיר כהלוחות שכתבו שמוצ"ש הוא חצי שעה או יותר אחרי השקיעה.
 
זכותם לעשות מה שהם רוצים, אבל זה הדין.
אין לי בעיה גם עם מי שמתפלל כל יום רק 40 דקות אחרי השקיעה, אבל צריך לדעת שגם כל יום אפשר להתפלל בצאת הכוכבים (13.5 דקות זמניות אחרי השקיעה) ולחומרא ימתין עד 20 דקות. וה"ה גם בצאת שבת. ופשוט.
צאת שבת זה ספק סקילה ולכן לא מקילים לעשות מלאכות רק אחרי 35 דקות, גם לסוברים כהגאונים,

לא שמענו להקל למי שנוהג כהגאונים לעשות מלאכה עשרים דקות אחר השקיעה.
 
צאת שבת זה ספק סקילה ולכן לא מקילים לעשות מלאכות רק אחרי 35 דקות, גם לסוברים כהגאונים,

לא שמענו להקל למי שנוהג כהגאונים לעשות מלאכה עשרים דקות אחר השקיעה.
דווקא שמענו על רבנים גדולים ואנשים רבים שנוהגים כן.
עכ"פ, מחמת שזה ספק סקילה מחמירים כר"ת, ומי שבכ"ז רוצה להקל יכול גם להקל. או להחמיר כר"ת או ללכת אחר עיקר הדין. (וגם בזה להחמיר כדעת הרמב"ם 18 דקות, ועוד תוספת וכו', ובסה"כ 20 דקות. גם זה חומרא!
 
דווקא שמענו על גדולי ישראל שנוהגים כן.
עכ"פ, מחמת שזה ספר סקילה מחמירים כר"ת, ומי שבכ"ז רוצה להקל יכול גם להקל. או להחמיר כר"ת או ללכת אחר עיקר הדין. (וגם בזה להחמיר כדעת הרמב"ם 18 דקות, ועוד תוספת וכו', ובסה"כ 20 דקות. גם זה חומרא!
אין מה להחמיר 30 דק' זה המצאה. ומי שחושש לספק סקילה שיחמיר ר"ת, וכדבריך.
 
דווקא שמענו על גדולי ישראל שנוהגים כן.
עכ"פ, מחמת שזה ספר סקילה מחמירים כר"ת, ומי שבכ"ז רוצה להקל יכול גם להקל. או להחמיר כר"ת או ללכת אחר עיקר הדין. (וגם בזה להחמיר כדעת הרמב"ם 18 דקות, ועוד תוספת וכו', ובסה"כ 20 דקות. גם זה חומרא!
אני ישאל אותך שאלה פשוטה: למה הנוהגים כהגאונים (ולא מחמירים את ר"ת), מוצאים שבת שלושים וחמש אחר השקיעה, ולא עשרים דקות אחר השקיעה?
 
אני ישאל אותך שאלה פשוטה: למה הנוהגים כהגאונים (ולא מחמירים את ר"ת), מוצאים שבת שלושים וחמש אחר השקיעה, ולא עשרים דקות אחר השקיעה?
מאותה סיבה שהם מכניסים שבת בירושלים 40 דקות קודם השקיעה...
 
זה גם נכון, מצד תוספת שבת,
אבל זה לא רק בגלל זה, אלא בגלל שלא רוצים לעשות מלאכה כ"כ סמוך לזמן המותר.
אין איסור לעשות מלאכה חצי שעה קודם השקיעה, אלא רק השקיעה, ותוספת שבת די ברגע אחד, כך שמי שמכניס שבת 15 דקות לפני השקיעה לא נכנס לאף ספק. וודאי שא"צ ב40 דקות מצד הדין, אלא זו רק תוספת שבת.
משא"כ צאת שבת שזה ספק דאו'. ויש שיגידו שאפי' אין בזה ספק, כי כמעט ולא נמצאה דעה בראשונים ובגאונים מפורשת כשיטה הנקראת שיטת הגאונים.
 
אז איך אתה מסביר את דברי הרב להתיר להדליק עשרים דקות אחר השקיעה?
כבר ענה לך בנימין לוריא
מה הפירוש 'כ"כ מוקדם'?!
הרב אמר שאם האשה לא שומרת ר"ת, יכולה להדליק מיד בצאת שבת, ולכן תדליק 20 דקות אחרי השקיעה. מה הבעיה?
הצג קובץ מצורף 6431
 
חזור
חלק עליון