• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הדלקת נרות חנוכה במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה? האם כך סובר מרן הרשל"צ?

על זה שאלתי לעיל, שאם נורה לאשה 20 דק', בקיץ זה עלול להכשילה.
תדליק נרות חנוכה בקיץ? חוץ מזה שגם אם תעשה 'גזרה שווה', הרי שעדיין יצא שבת לפי השיעור של מרן השו"ע רק לא החמירה את השיעור של שו"ע הרב (זכור לי שזה הוא שכתב כן אשמח לאישור או תיקון).
מה שידוע לי זה פי הרמב"ם שזה 18 (שמיל הוא 24 דקות, ו-3/4 מיל זה 18 דקות), ותוספת של דקה, ואז כבר עיגלו ל-20.
נשמח למקור.
 
תעשה מלאכה אחרת
הרב דיבר על מעשה מסויים מאוד ובתקופתנו תקופת החורף. אם אדם יטעה בגלל זה בתקופת הקיץ-
הרי שעדיין יצא שבת לפי השיעור של מרן השו"ע רק לא החמירה את השיעור של שו"ע הרב
לבד מכך שגם באמצע הקיץ הכי הרבה צריך להמתין 21 דקות, מה הסיכוי שתטעה בדקה אחת.
 
לבד מכך שגם באמצע הקיץ הכי הרבה צריך להמתין 21 דקות, מה הסיכוי שתטעה בדקה אחת.
היא יכולה גם לעשות מלאכה אחרי שמונה עשרה דקות (בטעות) וזה מה ששאלתי בתחילת האשכול - איך אפשר להורות שמותר לעשות מלאכה כ"כ מוקדם בצאת השבת - זהיכול לגרום למכשול.
 
לדברי הרמב"ם, איפה זה כתוב, איפה הסוגיא הזו בשו"ע. אם תוכל לטרוח בשבילנו כמובן.
צאה"כ זה 3/4 מיל. ומיל לדעת הרמב"ם בפירוש המשניות פסחים ג', ב', הוא 24 דקות [2/5 שעה].
(וז"ל: ושיעורו כדי שיהלך אדם ברגליו הליכה בינונית מיל אחד, והוא שיעור מן הזמן שהוא שני חומשי שעה")
 
היא יכולה גם לעשות מלאכה אחרי שמונה עשרה דקות (בטעות) וזה מה ששאלתי בתחילת האשכול - איך אפשר להורות שמותר לעשות מלאכה כ"כ מוקדם בצאת השבת - זהיכול לגרום למכשול.
היא לא יכולה, מי ששומע את השיעור והוא למדן, יודע איפה אפשר להשוות, ומי שלא - עושה בדיוק מה שהרב אמר, וכמו שכתבתי, במקרה הכי גרוע הוא לא יחמיר אלא יעשה כמו עיקר הדין.
אל תתעקש סתם.
 
תדליק נרות חנוכה בקיץ? חוץ מזה שגם אם תעשה 'גזרה שווה', הרי שעדיין יצא שבת לפי השיעור של מרן השו"ע רק לא החמירה את השיעור של שו"ע הרב (זכור לי שזה הוא שכתב כן אשמח לאישור או תיקון).
אחר שלמדה במוצ"ש דחנוכה שמותר להבעיר אש אחר 20 דק' מהשקיעה, כי השבת כבר יצאה, אזי הותרה אצלה הרצועה, ובכל מוצ"ש בין בחורף בין בקיץ, תדליק בוילר, תכבה הגז וכל כיוצ"ב.
 
היא לא יכולה, מי ששומע את השיעור והוא למדן, יודע איפה אפשר להשוות, ומי שלא - עושה בדיוק מה שהרב אמר, וכמו שכתבתי, במקרה הכי גרוע הוא לא יחמיר אלא יעשה כמו עיקר הדין.
אל תתעקש סתם.
אשה בעלמא איני יודע אם מקשיבה לשיעור, היא יודעת שבמוצ"ש דחנוכה הורו/התירו לה להבעיר אש 20 דק' אחר השקיעה, ומזה תלמד לכל מוצ"ש ללא חילוקים ובילוקים, כי אם מותר אז מותר!
 
גם הנוהגים כהגאונים לא עושים מלאכה במוצ"ש עשרים דקות אחר השקיעה אלא רק בזמן הכתוב בלוח שהוא בערך 35 דקות אחר השקיעה,
לכן תמוה לומר לאשה להדליק נרות כ"כ מוקדם.
ביחוה דעת החדש שיצא אני זוכר שראיתי שכתב שם שמעיקר הדין די 20 דק' אחר השקיעה ואפשר לעשות מלאכה למרות שהמנהג להמתין 30 דק' ע"ש (אין לי את הספר לידי וכן כתב שם שמעיקר הדין צאת הכוכבים 13.5 דק מ"מ נכון להחמיר 18 דק' לפי דעת הרמב"ם ע"ש)
כי זמן בין השמשות הוא 13.5 דק' וצריך להוסיף מחול על הקודש וב20 יש תוספת - ולכן גם תפילת ערבית במוצ"ש נוהגים הרבה להתפלל עשרים דק' מהשקיעה דמ"ש בשו"ע מאחרין תפלית ערבית במוצ"ש די ב20 דק'
וכאן אין להתעכב הרבה שלא יעבור הזמן דתרמודאי - שיש מחלוקת אם זה 30 דק' מהשקיעה או מצאת הכוכבים ואם יחמיר נמצא החומרא שהוא עושה קולא
 
נערך לאחרונה:
אחר שלמדה במוצ"ש דחנוכה שמותר להבעיר אש אחר 20 דק' מהשקיעה, כי השבת כבר יצאה, אזי הותרה אצלה הרצועה, ובכל מוצ"ש בין בחורף בין בקיץ, תדליק בוילר, תכבה הגז וכל כיוצ"ב.
אם היא כזו חכמה שעושה הקשים, שתלמד מכך שבמוצאי יו"כ מוציאים ר"ת, ואם אסור אז אסור.
 
וברצינות, גם את כיפור היא תוציא 20 דק' אחר השקיעה.
מהיכי תיתי? אולי להיפך.
אני חושב שאשה תעדיף לא לעשות משהו שהיא לא יודעת אם מותר עד שתשאל את בעלה, מאשר שתעשה ואח"כ יגידו לה שזה אסור.
 
מהיכי תיתי? אולי להיפך.
אני חושב שאשה תעדיף לא לעשות משהו שהיא לא יודעת אם מותר עד שתשאל את בעלה, מאשר שתעשה ואח"כ יגידו לה שזה אסור.
באמת שאיני מבין כ"כ את הדו"ד, וכפי שכתבתי לעיל, מאחר שהתירו לה להבעיר אש במוצ"ש חנוכה 20 דק' אחר השקיעה, הרי שלמדה ששבת יוצאת 20 דק' אחר השקיעה, בין בחורף בין בקיץ. בין לצורך מצוה ובין לצורכי חולין.
ובפרט נשי דידן שלהוטות לסדר לשטוף הכלים, לקלח התינוקות וכו' וכו' ביציאת השבת.
 
באמת שאיני מבין כ"כ את הדו"ד, וכפי שכתבתי לעיל, מאחר שהתירו לה להבעיר אש במוצ"ש חנוכה 20 דק' אחר השקיעה, הרי שלמדה ששבת יוצאת 20 דק' אחר השקיעה, בין בחורף בין בקיץ. בין לצורך מצוה ובין לצורכי חולין.
ובפרט נשי דידן שלהוטות לסדר לשטוף הכלים, לקלח התינוקות וכו' וכו' ביציאת השבת.
וגם אם היא תוציא שבת אחרי 20 דקות (וק"ו באיסורים כגון אלו של שטיפת כלים וכד'), לא עשתה איסור, רק הפסידה חומרא נוספת. וגם זה במקרה שהיא הסתכלה בדיוק 20 דקות. ועכ"פ בד"כ לא מדקדקים כ"כ כי מסתמא השעון לא כ"כ מכוון וכו' וממילא תמתין עוד כמה דקות...
 
וגם אם היא תוציא שבת אחרי 20 דקות (וק"ו באיסורים כגון אלו של שטיפת כלים וכד'), לא עשתה איסור, רק הפסידה חומרא נוספת. וגם זה במקרה שהיא הסתכלה בדיוק 20 דקות. ועכ"פ בד"כ לא מדקדקים כ"כ כי מסתמא השעון לא כ"כ מכוון וכו' וממילא תמתין עוד כמה דקות...
כיבוי גז, הדלקת בוילר, מחמם מים על גז וכו'.
 
אם יש אפשרות שמישהו ישאל שוב את מרן הראשון לציון שליט"א - האם אפשר להקל (למי שנוהג כהגאונים) להדליק עשרים דקות אחר השקיעה במוצ"ש?
בשבתות כאלה, שאף להר"מ שבת יוצאת לפני אז פשוט שאפשר. כל הדיון כאן היה אם שייך לגזור אטו שבתות אחרות.
 
חזור
חלק עליון