הוספות על ''דרכה של תורה''

[הרב שמעון ללוש]

ב"ה
כבודו התייחס לפרטים השוליים, שאין בהם כל נ"מ,
אולם לעיקר הנידון, דהיינו ביאור החילוק למעשה בין קבלת הוראות מרן להוראת רבו, שבו יש נ"מ אם נכון לנהוג כך או שזו הנהגה סותרת, לא הודיע לנו אם הדברים מובנים והגיוניים, או עדין מוקשים ודחויים,

ראיתי, ולענ"ד לכאורה מש"כ שם הוא חידוש יותר גדול, דקבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל למי שקיבל, היא קבלה יותר חזקה מקבלת מרן הבית יוסף שהיא כתקנת הקהילות וכיוצ"ב. וצ"ב.

לא ידעתי היכן כבודו ראה בדברינו מושג של "קבלת מו"ר הגר"ע זצ"ל",
אדרבא הבהרתי שאין היחיד רשאי לקבל עליו הוראות חכם, אלא ראוי שיעשה לו רב שמורה ע"פ כללי הפסיקה ולא רק כדעתו האישית.
והטעם שאין לומר כנגד רבו וכנגד מרן זצ"ל סב"ל בדברים שראה דברי החולקים והכריע אחרת, מבואר בגליון הנזכר אות א', ד"ה וכעת, וד"ה לדוגמא.
ורק החילוק בין "קבלת" הוראות מרן לבין "ההוראה למעשה" של רבו, מבוארת באות ב', שהיא שאלת המשך לאות א.

 

[פשוט]

ב"ה
כבודו התייחס לפרטים השוליים, שאין בהם כל נ"מ,
אולם לעיקר הנידון, דהיינו ביאור החילוק למעשה בין קבלת הוראות מרן להוראת רבו, שבו יש נ"מ אם נכון לנהוג כך או שזו הנהגה סותרת, לא הודיע לנו אם הדברים מובנים והגיוניים, או עדין מוקשים ודחויים,

לא הגבתי כי עדיין לא הספקתי ללמוד את דברי כת"ר שליט"א בגיליון הקודם, ובל"נ למחר.
ואמנם כעת בסברא נראה לי קצת מחודש לומר שהוראת רבו (שבעיני עכ"פ לע"ע הוא שוה לקבלת רבו), משקלה יהיה יותר מקבלת הוראות מרן. אבל כאמור בעז"ה נלמד ונחכים.

ובעיני דברים אלו של גדרי קבלת הוראות מרן, סב"ל וכו' הם דברים יסודיים ולא שוליים.

 

[הרב שמעון ללוש]

ובעיני דברים אלו של גדרי קבלת הוראות מרן, סב"ל וכו' הם דברים יסודיים ולא שוליים

כוונתי האם מעיקרא כך היה או שהתחיל אח"כ,
שבודאי לומר שמעיקרא כך היה הוא ניסיון להסביר מאיזה כח נוקטים בשוא"ת בדבר שמחויבים.

ובל"נ למחר.

יישר כח

 

[בנימין לוריא]

מכתב והוספה לקונטרס דרכה של תורה מאת הרב יוסף אביטבול

 

[צורף]

מכתב והוספה לקונטרס דרכה של תורה מאת הרב יוסף אביטבול

לא זכיתי להבין, כיצד בסוף הפסקה נכתב "הרב הנ"ל ממציא סתם דברים, כאילו
בדק את הדברים, העיקר בשביל לחלוק על מרן".

ופיסקה לאחר מכן מביא באורך וברוחב פוסקים ועדויות רבות שכך העידו על המציאות, כדברי הרב הנ"ל.

אז הוא ממציא דברים או שכך סובר להלכה ומסתמך על עדויות נאמנות, וחולקים עליו מבחינה הלכתית? לא הבנתי. אודה להסבר.

-עד עכשיו לא זכיתי להבין, למה אי אפשר לחלוק ולכתוב קונטרס בצורה עניינית - הרב הזה אומר כך - והתשובה היא לא - היא כך. למה צריך לעוות מהאמת או לכתוב דברים בשמו, כשהרב הנ"ל לא אמרם, או לשנות מדבריו במכוון, או לא להתייחס לתשובות שהשיב בעניין, וכהנה וכהנה, איפה מצינו היתר כזה שמותר לשנות מדברי רב שכתב דבר מסוים - בשביל תועלת כזו או אחרת?

באמת שואל להבין.