בעלון האחרון וכן בעלון שלפניו, דיבר הרב נקי על כך שבדיעבד מותר לאכול דגים בחלב, והיינו שגם אם נכנס לחנות פיצה ורואה פיצה עם גבינה וטונה, יכול לקנות כיוון שזה נחשב בדיעבד, ורק אסור להזמין מראש.
ואמנם הדברים יפים ומאירים, לאפוקי בדיחה שראיתי פעם באתר בד"ץ בית יוסף, בזה"ל: "בפיצריות רבות נהוג להגיש פיצה המכילה גבינה צהובה וטונה יחד, ואמנם הקונה שעיניו בראשו נזהר שלא לרכוש מפיצה זו, אולם אף הקונה מפיצה ללא טונה, צריך לדעת כי לעיתים אף ללא רצונו הוא אוכל גבינה ודגים, כי הסכינים בהם חותכים את הפיצות מלוכלכים מממשות טונה, או שעובד המכין את הפיצות הכין קודם פיצה עם טונה, ועתה בבואו להכין פיצה ללא טונה לא שטף את ידיו קודם, ונמצא מאכיל את הקונה הספרדי המקפיד על איסור דגים בגבינה... נתבקשנו לפרסם ולהזהיר את הצבור, כי באירוע שנערך לא מכבר, באולם שמחות מכובד הנושא את חותמו של גוף כשרות מפורסם וידוע, הוגשו לפני האורחים מנות דג עם רוטב, כשהאורחים נהנים מטעמו המיוחד של הרוטב, אחד מהאברכים המוזמנים שאל את המלצר בתמימות, מה מכיל הרוטב המיוחד הזה, השיב לו המלצר, רוטב שמנת, כמובן שאותו אברך שנמנה על בני עדות המזרח משך ידו מהדג, שיש בו איסור לדעת מרן הבית יוסף, אבל מאוד הצטער בראותו מוזמנים רבים בני תורה ויראי ה' מבני עדות המזרח, האוכלים מהדג עם הרוטב, אותו אברך התקשר אלינו וביקשנו לפרסם את גודל האיסור, כדי שלא יכשלו בדבר יהודים תמימים, על כן אנו מפרסמים דברים אלו לתועלת הרבים, והמזהיר והנזהר שלומם ירבה כנהר".
ופשוט שלדעת הגר"ע יוסף באופן זה מותר לגמרי לאכול, וז"ל: "ולפע"ד חומרא יתרה היא לאסור בזה אף בדיעבד, כיון שהרמ"א והט"ז והש"ך והפר"ח הוכיחו להתיר אף לכתחלה". וכל הנ"ל אינו אלא בדיחה שנובעת מבורות ועמרצות.
אבל על הרב נקי בעצמו קשה, כיצד נקט כמה פעמים לשון של "איסור" לגבי דגים בחלב, והדבר תמוה ביותר, כי הגר"ע יוסף נקט לשון "יש להימנע" וכן נקט בילקוט יוסף. והדבר פשוט שלשון זה אינו איסור מעיקר הדין, ומסתמא הסיק כך ע"פ מה שכתב שם, "ונמצא שכל עיקר איסור דגים בחלב הוא על פי יסוד רעוע, לפי דעת מרן החיד"א שאנו נגררים אחריו, וכמו שכתב עליו בספר נר מצוה (סימן יא דף קפו) וזו לשונו: וחביבים עלי דברי גאון עוזינו החיד"א, כי לדידי חזי לי דהוי כחד מן קמיא היושבים ראשונה במלכות שמים, וכמו שאמרו על הרמב"ם, ממשה עד משה לא קם כמשה, כעת יאמר מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף, כלומר ממרן רבינו יוסף קארו עד רבינו יוסף אזולאי לא קם כיוסף. כי הגדיל לעשות ספרים הרבה, ולכל בני ישראל היה אור ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכן העיד עט"ר מר אבי בשם רבינו משה חיים ז"ל שלא היה נוטה מדברי החיד"א בין להקל בין להחמיר, ושקבלנו עלינו הוראות החיד"א כדרך קבלת דברי מרן השלחן ערוך".
ואמנם הדברים יפים ומאירים, לאפוקי בדיחה שראיתי פעם באתר בד"ץ בית יוסף, בזה"ל: "בפיצריות רבות נהוג להגיש פיצה המכילה גבינה צהובה וטונה יחד, ואמנם הקונה שעיניו בראשו נזהר שלא לרכוש מפיצה זו, אולם אף הקונה מפיצה ללא טונה, צריך לדעת כי לעיתים אף ללא רצונו הוא אוכל גבינה ודגים, כי הסכינים בהם חותכים את הפיצות מלוכלכים מממשות טונה, או שעובד המכין את הפיצות הכין קודם פיצה עם טונה, ועתה בבואו להכין פיצה ללא טונה לא שטף את ידיו קודם, ונמצא מאכיל את הקונה הספרדי המקפיד על איסור דגים בגבינה... נתבקשנו לפרסם ולהזהיר את הצבור, כי באירוע שנערך לא מכבר, באולם שמחות מכובד הנושא את חותמו של גוף כשרות מפורסם וידוע, הוגשו לפני האורחים מנות דג עם רוטב, כשהאורחים נהנים מטעמו המיוחד של הרוטב, אחד מהאברכים המוזמנים שאל את המלצר בתמימות, מה מכיל הרוטב המיוחד הזה, השיב לו המלצר, רוטב שמנת, כמובן שאותו אברך שנמנה על בני עדות המזרח משך ידו מהדג, שיש בו איסור לדעת מרן הבית יוסף, אבל מאוד הצטער בראותו מוזמנים רבים בני תורה ויראי ה' מבני עדות המזרח, האוכלים מהדג עם הרוטב, אותו אברך התקשר אלינו וביקשנו לפרסם את גודל האיסור, כדי שלא יכשלו בדבר יהודים תמימים, על כן אנו מפרסמים דברים אלו לתועלת הרבים, והמזהיר והנזהר שלומם ירבה כנהר".
ופשוט שלדעת הגר"ע יוסף באופן זה מותר לגמרי לאכול, וז"ל: "ולפע"ד חומרא יתרה היא לאסור בזה אף בדיעבד, כיון שהרמ"א והט"ז והש"ך והפר"ח הוכיחו להתיר אף לכתחלה". וכל הנ"ל אינו אלא בדיחה שנובעת מבורות ועמרצות.
אבל על הרב נקי בעצמו קשה, כיצד נקט כמה פעמים לשון של "איסור" לגבי דגים בחלב, והדבר תמוה ביותר, כי הגר"ע יוסף נקט לשון "יש להימנע" וכן נקט בילקוט יוסף. והדבר פשוט שלשון זה אינו איסור מעיקר הדין, ומסתמא הסיק כך ע"פ מה שכתב שם, "ונמצא שכל עיקר איסור דגים בחלב הוא על פי יסוד רעוע, לפי דעת מרן החיד"א שאנו נגררים אחריו, וכמו שכתב עליו בספר נר מצוה (סימן יא דף קפו) וזו לשונו: וחביבים עלי דברי גאון עוזינו החיד"א, כי לדידי חזי לי דהוי כחד מן קמיא היושבים ראשונה במלכות שמים, וכמו שאמרו על הרמב"ם, ממשה עד משה לא קם כמשה, כעת יאמר מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף, כלומר ממרן רבינו יוסף קארו עד רבינו יוסף אזולאי לא קם כיוסף. כי הגדיל לעשות ספרים הרבה, ולכל בני ישראל היה אור ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. וכן העיד עט"ר מר אבי בשם רבינו משה חיים ז"ל שלא היה נוטה מדברי החיד"א בין להקל בין להחמיר, ושקבלנו עלינו הוראות החיד"א כדרך קבלת דברי מרן השלחן ערוך".