הפס' "שמע ישראל" אחר עלינו לשבח
- Thread starter אברך מבני ברק
- תאריך התחלה
- צופים 8
לא בכל בתי הכנסיות אומרים אחר עלינו, ומה השתנה שיר של יום דשבת שנדחה אחר התפילה?
וגם לאומרים, מאן יימר לך דמדין שיר של יום אומרים?
נערך לאחרונה:
זה מספר ילקוט יוסף?
אמנם לפי עיננו הרואות לא כולם נוהגים כן.
ועי' גם מה שכתב הגרב''צ מוצפי בתשובה
|
אצל האשכנזים? מעולם לא ראיתי שאומרים מזמור שיר, ראיתי שאומרים אנעים זמירות.
זה למנהג האשכנזים כנראה.
כי כשחכמים תקנו (סדר רב עמרם גאון מחזור ויטרי ועוד וכ"ה ברמב"ם [בסדר תפילות כל השנה] וז"ל: וכן נהגו לקרות כל מזמור שיר ליום השבת קודם שיתחילו פסוקי הזמירות ביום השבת וביום הכיפורים עכ"ל. וכ"ה בטוב"י ועוד), תקנו לאמרו מיד אחר ברוך שאמר בזמירות דווקא כמובא בזוה"ק [תרומה קלח ע"א] וזהו שיר של יום שהיו לווים אומרים ביום השבת כמובא ברש"י על תהלים ובאבות דרבי נתן [א, ח]. ולא בסוף תפילת מוסף.
וצ"ב לשיטת הרמב"ם שהבאת לעיל דשיר דראש חודש דוחה שיר דשבת, ודוחה היינו מבטל כמבואר בדברי מרן בכס"מ, ובברכ"י הביא מקורו מהירושלמי,מדוע בשבת דראש חודש אומרים מזמור שיר ליום השבת, לכאורה צריך לומר במקום רק מזמור דברכי נפשי, וה"ה ביום טוב שחל בשבת, שאז יש הנוהגים לומר בפסוד"ז קודם ברוך שאמר מזמור דיו"ט, ואף אומרים אחר ברוך שאמר מזמור שיר ליום השבת, ולכאורה לרמב"ם אין לומר מזמור שיר ליום השבת,
וכן ביום טוב שחל בחול, מדוע אומרים מזמור שיר ליום השבת? וצ"ב
שתהיה לי בריא וגם טרי.....
כתבתי לך מפורש דלאלו הנוהגים לאמרו אחר מוסף מדין שיר של יום כנראה זהו למנהג האשכנזים. ולדידן אומרים קודם הזמירות
ושמזמור זה מדין שיר של יום כך כתב ברש"י ואבדר"נ שזהו מזמור שהיו הלווים אומרים אותו על הדוכן בשב"ק.
כך כתב הרב מוצפי בתשובה וכמו שכתבתי לעיל
שאלה - 227555
לכבוד הרב
שלום לרב אם אפשר לדעת מדוע הספרדים לא אומרים שיר של יום ביום השבת.תודה.
תשובה
אומרים בברוך שאמר.
| |
|
אמן ואמןשתהיה לי בריא וגם טרי.....
כששאלתי לעיל (הודעה 46) את רבי @בנימין לוריא שליט"א כיוונתי למנהג האשכנזים, וביני וביני לימדני רבי בנימין הי"ו (הודעה 50) שודאי שזהו טעמם, שהרי זה נוסחם ומקדימים ואומרים זה השיר שהיו הלווים אומרים, ואחר מכן אני רואה שכב' עונה לי על שאלה זו ע"פ שיטת הרמב"ם, ואשר על כן לא הבנתי דלרמב"ם וסיעתו אין מקומו אחר מוסף אלא בפסוד"ז
יש לך שאלות מצוינות, את צמאונך תרווה אם תעיין בספרי הגאון הרב מוצפי שדן במקורות המנהגים בטוטו"ד אין לי את הזמן והעת לחפש.
מקופיא נראה לי, שאת מזמור שיר ליום השבת תקנו לומר לדידן בכ"א (כמו שהבאנו לעיל מזוה"ק רמב"ם ועוד) קודם הזמירות. ובאמת בזמן המקדש היו אומרים רק שיר של יום ממש כגון בר"ח היו אומרים רק ברכי נפשי וכן במועדים ושבת קודש ולא היו מוסיפים משהו אחר כלל!
ועיין כאן!
שאלה - 147322
שלום לכבוד הרב מאור עיננו שליט״א.
ראש חודש טוב ומבורך, האם בראש חודש אומרים במזמור של יום ״היום יום שלישי בשבת קודש השיר שהיו הלוים אומרים על הדוכן?
ואימתי אומרים מזמור ברכי נפשי? תודה.
תשובה
בעזרת השם יתברך, נכנסים אנחנו לחודש אלול היקר והמבורך, והנני לאחל לכולכם חודש טוב ומבורך. לשאלתך המקור של אמירה זו מוזכר במשנה במסכת תמיד ל"ג, ב. והובא בסידור רב עמרם גאון ז"ל בסדר סיום תפילת שחרית. וכן כתב הרמב"ם ז"ל הלכות תמידין ומוספין פרק ו, הלכה ט. וכן הוא בארחות חיים הלכות תפלה סעיף ח"י, ובכלבו סימן ט"ו,ועוד פוסקים. ועיין מה שכתב הגאון חקרי לב חלק אורח חיים סימן ל"ב.
שונה הדבר בראשי חודשים ובימי המועדים כולל חול המועד, כי במקדש היו אומרים המזמורים השייכים לכל מועד ומועד, וכן לכל ראש חודש.
וידוע הוא מנהג ישראל לומר בכל ראש חודש מזמור ברכי נפשי, אלא שהאשכנזים מדלגים שיר של יום ובמקומו אומרים שיר של ראש חודש וכמו שכתב הטור סימן קלג "ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי ענינו כגון ברכי נפשי בר"ח וכאיל תערוג על אפיקי מים בחולו של מועד ומזמור שיר חנוכת הבית בחנוכה, ובפורים למנצח על אילת השחר ומנהג טוב הוא". ועיין בפרישה שם.
וכן כתב עוד הטור [סימן תכג] "ונוהגין בספרד לומר מזמור ברכי נפשי לפי שיש בו עשה ירח למועדים".
ולעצם שאלת בכל סידורי הספרדים גם הקדמונים השמיטו בראש חודש אמירת "השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש", כי זה לא מדויק ולא נכון, כי במקדש אמרו שיר של ראש חודש, ומה שאנחנו הספרדים אומרים של היום בשבוע הטעם הוא על פי הקבלה כדי לזכות לאורה של שבת קודש כמו שכתבנו בסייעתא דשמיא בספר ארחות ציון. ורק אומרים התיבות "היום יום שלישי או רביעי בשבת קודש" וכן הלאה כל יום בעיתו. וכמו שכתב הגאון הפוסק המפורסם והמקובל האלקי הרב בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא י"ז. "בחנוכה תקנתי שלא יאמרו שיר שהיו הלויים אומרים על הדוכן, אלא רק יאמרו היום יום פ' בשבת קודש, ואומרים מזמור השבוע, ואחריו מזמור של חנוכה, כי שמעתי שכן המנהג בעיר הקודש ירושלים תבנה ותיכונן במהרה בימינו".
ובכל הסידורים הקדמונים של הספרדים מפורש כי בימים שבבית המקדש היו אומרים שיר של המועד, מדלגים על תיבות האחרונות כי אנחנו אמורים לדייק בתפילה ולומר דברים מדוייקים, וכן פשט המנהג בכל תפוצות קהילות הספרדים ועדות המזרח.
ומה ששאלת אודות מקום אמירת מזמור ברכי נפשי, מנהגינו הוא לאמרו אחרי תפילת מוסף, כי כן המנהג גם בימי חול המועד סכות ופסח, כי כל מזמור שייך לתפילת מוסף של אותו מועד או ראש חודש.
