זמן רבינו תם: מרן השו"ע נהג כרבינו תם לקולא בכניסת שבת?
אז רגע, אתה טוען שלפי ר״ת יש דין צאה״כ ויש דין שקיעה, ושניהם יכולים להתקיים בו-זמנית?
אני רק מחפש הסבר הגיוני
ואם שאר הכוכבים האחרים יצאו בזמן שהוא יום לפי ר״ת?
ממרן עד מרן
Well-known member
עוד פעם
תדע להבדיל ולהבחין
לא דיברנו על ר"ת, ר"ת זה ד' או ה' מילין חוק ולא יעבור
דיברנו על מי שפסק את ר"ת מהאחרונים, הן שו"ע והן פר"ח והן מנחת כהן, דאע"פ שפסקו כר"ת, עדיין זה לא סותר את הכוכבים
ואם נאמר במילים יותר פשוטות לא פסקו את ר"ת לגמרי, ושתמיד חוק ולא יעבור צריך ד' מילין ו- 72 דקות ונגמר הסיפור [כמו הר"י פראגי']
אלא ע"פ כוכבים, [כל אחד לפי מקומו, וכן תלוי חורף וקיץ, ימים ארוכים וקצרים, ימים השוים וכו']
ואף אחד לא מדד עם זה הסתדר עם שעון ועם 72 דקות ועם ד' מילין, כי השעון והזמן לא עניין אף אחד [מלבד הר"י פראג'י]
. . . מה ? ? ?
לא הבנתי דבר.
אתה רוצה לומר שלמרות שהם פוסקים את ר״ת הם סוברים אחרת בצאה״כ? (דבר שלא ייתכן)
ממרן עד מרן
Well-known member
יש גמ' מפורשת בנוגע לכוכבים- שבת לה:
א"ר יהודה אמר שמואל כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה, תנ"ה כוכב אחד יום שנים בין השמשות שלשה לילה, א"ר יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים.
רוב מוחלט של הפוסקים יוצאים מנקודת הנחה שר"ת לא חולק על הגמ' הזו. ומתקשים איך ר"ת יסביר אותה לפי שיטתו.
א"א לומר "כל עוד לא הגיע זמן צאה"כ של ר"ת אין מה להסתכל לשמיים", שהרי בזמן רבינו תם יש מאות כוכבים קטנטנים שנראים אך ורק בעיצומו של לילה בחושך גמור ועלטה גמורה, והגמ' אמרה מפורש "ולא כוכבים קטנים שאין נראים אלא בלילה" שזה כבר ודאי אחרי הלילה. מקוה שאני מובן.
זה אינו מוסכם כלל שר"ת דיבר על האור, אכן יש כזו שיטה בר"ת אך רוב האחרונים מסבירים לא כך. שהרי ר"ת דיבר על שהשמש נכנסת בחלונה ברקיע (דבר שבמציאות הידועה לנו לא קיים, שהרי חכמי יוון ניצחו את חכמי ישראל בזה, כמו ששאלו האחרונים על ר"ת) ואין שום הכרח שיש קשר בין אותו חלון לבין אור השמש.
כבר קדמך אחר צדיק:
אשרי שזכיתי לכוון לדבריך ר @בניהו שמש .(אמנם בראשונים לא מצאתי זאת אלא רק באחרונים, באיזה ראשון ראית שרעיון כזה כתוב,זה ממש מציאה!).
ע"ה ס"ט
Well-known member
אחהמ"ר מי אנו שנאמר שהראשונים טעו.
ובפרט בדבר שכמעט כל הראשונים גם הגאונים הסכימו לו. ומהם רבים שלא היו במעלות שוות למעלות שר"ת היה בהם.
ע"ה ס"ט
Well-known member
ע"ה ס"ט
Well-known member
איך תסתדר עם זה בעלות השחר?
בעיקר בסימן רס"א, גם במשנה ברורה וגם בביאו"ה ע"ש.
אבל היות והמנהג בזמנו היה פשוט כר"ת, הוא לא הכריע כך בסכינא חריפא, וגם במ"ב משמע בכמה מקומות שהנוהג בכניסת שבת כר"ת בדיעבד שפיר, למעיין טוב בלשונותיו, ואפשר שזה גם כוונתו בנדחי ישראל, אע"פ שספרו ההלכתי המובהק הוא המשנה ברורה וכך יש להכריע.
מה הכוונה לפי העננים, צריך לעלות לעננים ולבדוק משם אם כבר שקעה השמש?
אשמח שתפרט יותר
יש מדד של כוכבים, ושל הכסיף עליון וכו. 2 קלאסים המובאים בגמ'.
ר"ת להדיא מדבר על זמן אחר שקיעת גלגל החמה לפני שנכנסת לחלונה ולא על השקיעה הרגילה, כלומר גם אם תיקח כדור פורח ותטוס לעננים בשום אופן לא תראה את השמש יורדת מתחת לקו האופק בזמן ר"ת לצערי.
אם תיזכר ותזכה אותנו בתשובה על ר"ת נשמח מאוד. כי לא הבנתי מה הכיוון. (בזמן ר"ת כל העננים חשוכים כמעט לחלוטין, אא"כ אולי בקיץ בצד מערב בחלק הממש תחתון יש נצנוצי נוגה דועכים).
מחילה צדיק, לא הבנתי כ"כ מה כוונתך לומר בזה.
מה שלא יהיה, בסימן רס"א מצדד מאוד בגר"א וכתב שכך יש לנהוג לכתחילה.ע"ש. ועל זה רעש וגעש עולם התורה באירופה, שעד אז לא חשו לגר"א כלל.
שמעתי מכמה גדולים, ביניהם מהגרש"ז אוירבעך זצ"ל, הביאו גם מקורות לדבריהם ולצערי אינני זוכר היכן. (הרעש היה על שהמ"ב רצה לשנות את המנהג הפשוט באירופה, לא על שהוא חשש לגר"א....)
איפה בילקו"י?
נושאים דומים בפורום
