בשורות טובות
Well-known member
?
שעוד לא משכו את היין מהענבים
יור"ד קכג סע' יז וה"ה לברכות כדאיתא בסי' רב' סע' יא' בסוף
אין כוונתי לטפלבמקום שהוא טפל, ושותה לפני שמברך על העיקר יש דעות בפוסקים שמברך שהכל. רמ"א סי' ריב ס"א
וכן אם אינו רגיל לאכול את הטפל עם העיקר ולא היה בדעתו לזה, צריך לברך על הטפל שהכל. משנ"ב שם סק"ד.
אין כוונתי לכך, אלא שזהו ברכתואם הוא טעה.
בלי חומר , 100% ענביםכשהוסיפו לו חומר שימנע בוודאות את תסיסתו, ולעולם לא יהיה יין. לחלק מהשיטות.
נתכוונתי אפי' שאוהב מאודאם הוא מאד לא אוהב את המיץ, ושותה אותו רק על ידי הדחק, שאז ברכת המאכל יורדת לשהכל, כמבואר בסימן ר"ד ס"א ובמשנה ברורה שם.
לא משוחזר, אלא רגיליין משוחזר לחלק מהדעות.
מיירי כשמשכו, הוא נמצא כעת בבקבוקשעוד לא משכו את היין מהענבים
איירי כששותהו לבדוכמדומני ששותה בשביל לבלוע עימו תרופה
למד שנה ושילשכשלא למד ההלכה על בוריה...
זה התשובהאפשרות נוספת, כשהקפיא את המיץ ענבים, או כשבישלו ונעשה קפוי וסמיך כריבה. שגם בזה יש שיטות שמברך שהכל.
מי אלו 'רוב הפוסקים'. אשמח לראות מי שדיבר בזה להדיא על מיץ ענבים קפוא כפשוטו במקפיא. חוץ מהשבט הלוי שחכך בזה.אבל זהו דעת רוב הפוסקים שיברך שהכל
אולי שגיתי בלשוני שכתבתי "רוב"מי אלו 'רוב הפוסקים'. אשמח לראות מי שדיבר בזה להדיא על מיץ ענבים קפוא כפשוטו במקפיא. חוץ מהשבט הלוי שחכך בזה.
אגב, מה הסברא שירד מברכתו?
עי' הליכות עולם חלק ב עמוד קיט. שדן כיו"ב, והעלה לברך שהכל, והסתפק על הברכה שלאחריו. ע"ש ודו"ק.אולי שגיתי בלשוני שכתבתי "רוב"
בכל אופן בילקוט יוסף ברכות ח"ב שעדיין לא יצא לאור -ויש לנו אותו בכולל במהדורת ביקורת- וכאן [אולי] המקום להודות להרב @ע"ה ס"ט שדאג לכך
כתב בערך כך (אינו לפני): "יין ומיץ ענבים קפוא יש להסתפק האם ברכתו שהכל או הגפן" ולא הכריע
ובמקורות הביא כמה פוסקים שכתבו כך
מה הסברא איני זוכר כעת, אולי הרב @ע"ה ס"ט זוכר ויסייע לן
שם דיבר במיץ שנעשה קפוא/קרוש כעין ריבה/דב'ס. לא בקפוא בפריזר..עי' הליכות עולם חלק ב עמוד קיט. שדן כיו"ב, והעלה לברך שהכל, והסתפק על הברכה שלאחריו. ע"ש ודו"ק.
שם דיבר במיץ שנעשה קפוא/קרוש כעין ריבה/דב'ס. לא בקפוא בפריזר..
הרבנים הנ"ל דיברו בקפוא במקפיא/פריזר.
וזה גופא הספק אי דמי למ"ש הבית יוסף בסי' רב גבי האירופי.עי' הליכות עולם חלק ב עמוד קיט. שדן כיו"ב,
בפשטות שם מבואר שזה רק כשאין דרך בנ"א לשתותו מפני חמיצותו, עי' במחבר ס"ד, ובמשנ"ב ס"ק כ"ו.כמבואר בסימן ר"ד ס"א