כשיש הפסקת חשמל, לברך לאור הנר. ילקוט יוסף שבת כרך א חלק רביעי (עמ' נט).ידיעה חשובה לחידה : היום ראיתי למרן הראשון לציון שליט"א שכתב בדין זה שהמברך יש לו על מה לסמוך
לא הכוונה.
לא הכוונה.אם אין גופו נקי, כגון חולה
אכל כזית לחם ושבע משאר דברים מסביב והסתפק אם בירך, או שאכל כביצה לחם? והאם אכל זאת תוך כדי אכילת פרס? שאל"כ לא יוכל לברך ברכה"מ.לא הכוונה.
מדובר שמברך סמוך לסיום הסעודה, נשאר במקומו, ואחרי ששאכל סעודה משובחת ושבע כדבעי, ולא רוצה לשנות מקומו כלל.
מאי נפק"מ?אכל כזית לחם ושבע משאר דברים מסביב, או שאכל כביצה לחם?
אולי שהקיא את מה שאכל?
אכל הרבה יותר מכזית, ולא הקיא ומרגיש מצויין לא אונן, אכל מקמח רגיל באופן שראוי הוא לברך ברכת המזון, אלא שאסור לו מסיבה מסוימת.אכל כזית לחם
אכן, ויתוקן כעת.מאי נפק"מ?
כווונתך אם נסתפק אח"כ?
אולי כשאין לו מים אחרונים, וידיו מזוהמות ממלח סדומית וכדו'...איך יכול להיות אדם אכל לחם יותר מכשיעור ואסור לו לברך ברכת המזון?
למעשה גם ששבע משאר דברים צריך לברך כמ"ש מרן זיע"א שמא כוונתך רק באופן שאכל כביצהכווונתך אם נסתפק אח"כ?
אבל אז גם לא מברך ברכה ראשונה...לפי מה הברכת ה ברשור לענין הצום
מי שאכל בתענית ציבור ובא לשאול הרב אם לברך יאמר לו שלא יברך
לא הכוונה.אולי כשאין לו מים אחרונים, וידיו מזוהמות ממלח סדומית וכדו'...
לא ביום צוםענין הצום
מופיע כך בפוסקים, כרגע איני זוכר מקור.לא הכוונה.
אבל לא ידוע לי שאסור לברך.
לא ביום צום