מקור.זכור לי שלא חוזר על ברכה רביעית, משום שהיא ברכה שאינה שייכת לג' ברכות קודם רק שתקנו שם.
היכן בחלק ב'?מצאתי באוצר החכמה
עין יצחק ח"ב
סוף עמ' תקמזהיכן בחלק ב'?
מנא לך שלא יחזוראמנם לפי"ז זה כאילו שיברך ברכה רביעית ואח"כ את ג' הברכות הראשונות. שאם בכה"ג יוצא יד"ח, לכאו' גם בנד"ד לא יחזור על ברכה רביעית, ואם לא יוצא יד"ח כן יחזור על ברכה רביעית.
בנידון דידן הוא ודאי לא אמר את האזכרה.אבל בנד"ד, הוא מסופק אם אמר את ההזכרה
כתוב שגם בברכת המזון סדר ברכות מעכב.מנא לך שלא יחזור
מנין דחייב בזה סדר כשמנ"ע
והספק הכא אם מה שלא הזכיר מעין המאורע הוי כלא בירך בכלל או שברך ורק החסיר מעין המאורע וזה ספק יפה
?כתוב שגם בברכת המזון סדר ברכות מעכב.
מנא לך שלא יחזור
מנין דחייב בזה סדר כשמנ"ע
והספק הכא אם מה שלא הזכיר מעין המאורע הוי כלא בירך בכלל או שברך ורק החסיר מעין המאורע וזה ספק יפה
הסדר של ג' הברכות מעכב, אבל בפשטות הברכה הרביעית אינה קשורה. ולכן לכאו' מי שבירך ברכה רביעית ואח"כ בירך את ג' הברכות כסדר - יצא יד"ח. וא"כ ה"ה הכא שיחשב כאילו עשה כך, שהברכה הרביעית היתה מתוקנת, ואח"כ כשחוזר לתקן את ג' הברכות הראשונות סגי בהכי, ולא יצטרך לברך שוב את הברכה הרביעית.כתוב שגם בברכת המזון סדר ברכות מעכב.
אך שאלתך במקומה עומדת, די''ל דוקא ג' ברכות דאורייתא מעכב, ולא רביעית מדרבנן.
ייש"כ.אתמול בלילה חשבתי לדון בזה.
והיה זכור לי שלא חוזר על ברכה רביעית, כמו מי שמסופק אם בירך ברכת המזון. וכך השיבו לי גם כמה אברכים.
וחיפשתי בכל ספרי האחרונים והליקוטים שהיו נמצאים ברשותי (ילקו"י, חזו"ע, הלכ"ב, בא"ח, משנ"ב, פסקי תשובות, כי בו שבת, הליכות שבת, משנ"ב מאורות, משנ"ב דרשו וכו'), וכולם כתבו בסתם "חוזר לראש" ולא חילקו.
ואז מישהו אמר שבעצם מה הסברא שלא יחזור? הרי כאשר הוא מסופק אם בירך, אינו חוזר כיון שעל הברכה הרביעית יש לו צד שאמר אותה, והוא ספק דרבנן. אבל בנד"ד, הוא לא אמר את ההזכרה, וא"כ כל מה שבירך הוא אינו מתוקן, אז מאי נפק"מ אם הברכה היא מדאו' או מדרבנן? הרי סו"ס יש צד שהוא כלל לא יצא יד"ח במה שבירך.
ואמנם חשבתי לומר, שאם שלושת הברכות הם ביחד, והברכה הרביעית נפרדת, אז אולי אפש"ל שהברכה הרביעית שבירך כן היתה מתוקנת, כיון שבה לא אמור להיות הזכרה, ורק הברכות שבירך קודם היו לא מתוקנות, וא"כ הבעיה היתה רק בהן.
אמנם לפי"ז זה כאילו שיברך ברכה רביעית ואח"כ את ג' הברכות הראשונות. שאם בכה"ג יוצא יד"ח, לכאו' גם בנד"ד לא יחזור על ברכה רביעית, ואם לא יוצא יד"ח כן יחזור על ברכה רביעית.
(ובפשטות מזה שכולם לא חילקו נראה שהיה פשוט להם שיש לחזור גם על ברכה רביעית).
חשוב לי רק לציין שלא הגעתי לכלל הכרעה הלכה למעשה לומר או לומר ברכה רביעית.ייש"כ.
האם הדין כן, גם אם לא אמר יעלה ויבוא בליל פסח וליל סוכות, שלא יחזור על ברכה רביעית?
לכאו' אין חילוק בין יעלה ויבוא לרצה והחליצנו.
מחלוקת מרן והאול"צכאשר חוזר לראש ששכח 'רצה' בסעודה ראשונה ושנייה האם פשוט הדבר שחוזר גם את ברכה רביעית?
תוכל להביא מקורות?מחלוקת מרן והאול"צ
זכורני שלדעת מרן שליט"א לא חוזר על ברכה רביעית משום סב"ל
הסדר של ג' הברכות מעכב, אבל בפשטות הברכה הרביעית אינה קשורה. ולכן לכאו' מי שבירך ברכה רביעית ואח"כ בירך את ג' הברכות כסדר - יצא יד"ח. וא"כ ה"ה הכא שיחשב כאילו עשה כך, שהברכה הרביעית היתה מתוקנת, ואח"כ כשחוזר לתקן את ג' הברכות הראשונות סגי בהכי, ולא יצטרך לברך שוב את הברכה הרביעית.
ילקו"י הישן עמ' שטז
הסדר של ג' הברכות מעכב, אבל בפשטות הברכה הרביעית אינה קשורה. ולכן לכאו' מי שבירך ברכה רביעית ואח"כ בירך את ג' הברכות כסדר - יצא יד"ח. וא"כ ה"ה הכא שיחשב כאילו עשה כך, שהברכה הרביעית היתה מתוקנת, ואח"כ כשחוזר לתקן את ג' הברכות הראשונות סגי בהכי, ולא יצטרך לברך שוב את הברכה הרביעית.
יעויין בפמ"ג (סימן קצד' א"א ס"ק א) שמסתפק אם סדר הברכות דאורייתא מעכב, וכתב שאם הקדים ברכה רביעית יותר פשוט שמעכב כיון שהקדים את הדרבנן לדאור', ונשאר בצ"ע. אך הסברא מובנת מאוד, ולפי דבריו אם אנחנו פוסקים להלכה שהברכות דאור' הם לעיכובא (וכ"פ הכה"ח בסימן קפח' ס"ק ב' והלכ"ב (עמ' תלד') הביא שכן פסקו כמה פוסקים), כ"ש שאם הקדים ברכה רביעית שהדבר יעכב.כתוב שגם בברכת המזון סדר ברכות מעכב.
אך שאלתך במקומה עומדת, די''ל דוקא ג' ברכות דאורייתא מעכב, ולא רביעית מדרבנן.