• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

כיבוי מאוורר בשבת

מרפסן איגרי

Well-known member
אם הדליקו מאוורר בבית או בביה"כ ובשבת רואים שמזג האויר קריר. בזמן שהמאוורר מכובה ע"י שעון שבת, יש לאדם שלוש אפשריות לכבות (להמשיך מצב קיים)

א. לכבות את הזיזים של השעון שבת
ב. להוציא את החוט חשמל מהחשמל
ג. להזיז את הכפתור של המאוורר ממצב דולק (שלב 1, או 2 או 3) למצב אפס

לאיזה מהם יש עדיפות? הרי סו"ס כולם גרמא
 
הזיזים פחות מומלץ לכאורה, כיון שיש אומרים ששיך בזה מוקצה (אא"כ התנה), ויש לדון ג"כ גבי החוט.
ולגבי המאורר עצמו- הוי כלי שמלאכתו לאיסור, דשרי לצורך גופו.
 
יש לציין שצריך להתייחס לתשובה גם מצד איסור מוקצה,
שיש לחלק אם אתנה על הזיזים של השעון שבת, שעדיף שיזיזם אותם, מאשר ב' האפשרויות האחרות שמסתמא לא התנה והם מוקצה (אא''כ יוציאם בשינוי...)
 
לפי שהחזו"א סובר שהחיבור לקיר נידון כבונה דאור' (או”ח סי’ נ’ ס”ק ט) וממילא אם ניתק נחשב כסותר, ודאי שניתוק השקע הוא האפשרות הכי פחות טובה.
ובין שתי האפשרויות האחרות לכאורה אין נפק"מ.
 
לפי שהחזו"א סובר שהחיבור לקיר נידון כבונה דאור' (או”ח סי’ נ’ ס”ק ט) וממילא אם ניתק נחשב כסותר, ודאי שניתוק השקע הוא האפשרות הכי פחות טובה.
ובין שתי האפשרויות האחרות לכאורה אין נפק"מ.
לחזו"א אף הזזת זיזים לכאו' הוי סותר, וכן להזיז את הכפתור (יש מח' בדעת החזו"א בזה).
 
לחזו"א אף הזזת זיזים לכאו' הוי סותר, וכן להזיז את הכפתור (יש מח' בדעת החזו"א בזה).
האפשרויות השניות הינן בונה וסותר רק באופן שהמכשיר דלוק לא? הרי כל מה שדימה בין חשמל לבונה וסותר הוא משום סגירת המעגל וזרימת החשמל למכשיר, וכאשר המכשיר כבוי לא שייך זה.
 
האפשרויות השניות הינן בונה וסותר רק באופן שהמכשיר דלוק לא? הרי כל מה שדימה בין חשמל לבונה וסותר הוא משום סגירת המעגל וזרימת החשמל למכשיר, וכאשר המכשיר כבוי לא שייך זה.
באור לציון כתב דגם במכובה אסור לדעת החזון איש.
 
באור לציון כתב דגם במכובה אסור לדעת החזון איש.
והרב ע"ה ביבי"א ח"ט סימן קח' אות קפה'/ב', חלק על הבנת האול"צ והביא שהצי"א כתב בדעת החזו"א שדיבר רק כאשר יש זרם, ולולי דמיסתפינא אמינא דקשה לומר כדברי האול"צ בדעת החזו"א, שכתב וז"ל: "“עוד יש בזה משום תיקון מנא, כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות. וקרוב הדבר דזה בונה מן התורה, כעושה כלי. וכש”כ כאן שכל החוטים מחוברין לבית והו”ל כבונה במחובר, ואין כאן משום בנין בכלים, אלא דינו כמחובר דיש בו משום בנין וסתירה. " ואע"פ שיכול להישמע מכאן שעצם זה שהעמידו על תוכנתו זה מספיק כדי להחשיב זאת כתיקון מנא, אך כיון שאין שום זרימה של חשמל איזה תיקון נעשה כאן? הכלי לא מעביר שום דבר. ולכן לענ"ד מש"כ: "לזרום את זרם החשמל בתמידות" הוא כאשר יש בפועל חשמל, שאז ניכר שנוצר כאן תיקון, וכמ"ש הצי"א ונראה שמרן ע"ה שר המסכי'ם לכך.
 
והרב ע"ה ביבי"א ח"ט סימן קח' אות קפה'/ב', חלק על הבנת האול"צ והביא שהצי"א כתב בדעת החזו"א שדיבר רק כאשר יש זרם, ולולי דמיסתפינא אמינא דקשה לומר כדברי האול"צ בדעת החזו"א, שכתב וז"ל: "“עוד יש בזה משום תיקון מנא, כיון שמעמידו על תכונתו לזרום את זרם החשמל בתמידות. וקרוב הדבר דזה בונה מן התורה, כעושה כלי. וכש”כ כאן שכל החוטים מחוברין לבית והו”ל כבונה במחובר, ואין כאן משום בנין בכלים, אלא דינו כמחובר דיש בו משום בנין וסתירה. " ואע"פ שיכול להישמע מכאן שעצם זה שהעמידו על תוכנתו זה מספיק כדי להחשיב זאת כתיקון מנא, אך כיון שאין שום זרימה של חשמל איזה תיקון נעשה כאן? הכלי לא מעביר שום דבר. ולכן לענ"ד מש"כ: "לזרום את זרם החשמל בתמידות" הוא כאשר יש בפועל חשמל, שאז ניכר שנוצר כאן תיקון, וכמ"ש הצי"א ונראה שמרן ע"ה שר המסכים לזה

יש מח' בדעת החזו"א בזה).
 
אם הדליקו מאוורר בבית או בביה"כ ובשבת רואים שמזג האויר קריר. בזמן שהמאוורר מכובה ע"י שעון שבת, יש לאדם שלוש אפשריות לכבות (להמשיך מצב קיים)

א. לכבות את הזיזים של השעון שבת
ב. להוציא את החוט חשמל מהחשמל
ג. להזיז את הכפתור של המאוורר ממצב דולק (שלב 1, או 2 או 3) למצב אפס

לאיזה מהם יש עדיפות? הרי סו"ס כולם גרמא
ב או ג
דבשעון יכול להגיע לאיסור הדלקה וכדו' בשוגג
 
חזור
חלק עליון