האם הדבר מותר
הגר"מ אליהו מתיר אם יטעם מהיין
וצ"ב הרי זה ברכת המצות ומותר להוציא רק שאינו בקי
וכנראה טעמו שכיון שאני טועם מהיין מותר
אך השאלה אם יש עוד דוגמא שהמברך לוקח הברכה למקום אחד והשומעים למקום אחר
כמו פה שהמברך לוקח הברכה לברכת הנהנין והשומע לוקח הברכה לברכת המצוות
מחילה, ברכת המצוות מוציאים גם את הבקי, כגון שופר מגילה וכו', הדין שאמרת הוא בברכת הנהנין בלבד.
ולעניין, יש ברכות שכוללות 2 סוגים, למשל ברכות השחר מבואר בלבוש שהם גם הודאה וגם שבח, וכן ברכות ק"ש (והוי נפק"מ אם יכולים להוציא העם בשדות ע"ש)
בברכת הגפן של קידוש הלילה יש חקירה באחרונים אם היא גם ברכת המצוות, יש שרצו להוכיח מ"פורס מפה ומקדש" שדעת הסוברים שא"צ לברך שוב על היין (וכמ"ש מרן) זה שאין זה ברכת המצוות אלא נהנין גרידא, ויש שפסקו עפ"ש שמי שמוציא אחרים בקידוש הלילה וכבר בירך על היין מברך להם רק ברכת הקידוש ללא הגפן, אמנם לסוברים שהיא חלק ממש מהקידוש (כהחכ"צ וסיעתו) והיא גם ברכת המצוות הוא יצטרך לברך להם גם הגפן. (זכור לי מהר"נ קופשיץ).
מ"מ ה"ה בבוקר שזה נחשב גם ברכת המצוות ולא רק ברכת הנהנין (ויש שתלו בזה את מח' הראב"ד והרמב"ם אם מותר לאכול לפני קידוש היום, האם זה ממש מצוה או רק זכר והוי רק ברכת הנהנין בעלמא, ע"ש סי' רפ"ח.
בכ"מ העוז והדר בסי' רע"א כתבו בזה עיין שם.
הדין שאע"פ שיצא מוציא זה רק בברכת המצוות, משום שיש דין ערבות במצוות, ופסק מרן השו"ע בסי' רעג' סעי' ד' שזה דוקא אם אינם יודעים לקדש, וע"ז ציינו לעיל את החזו"ע שבת ב' שהמנהג בזה הוא דלא כהשו"ע.