• ל"מרכז למורשת מרן" דרוש מפעיל לתכנית על מרן בתלמודי תורה, וכן מפעילה בבתי ספר לבנות. דרישות התפקיד: א. גישה לילדים חובה. ב. כושר רטורי. ג. פנוי/ה בשעות הבוקר לפחות בחלק מימות השבוע. יצירת קשר במייל: office@moreshet-maran.com

ליקוט תשובות מהראשון לציון לזכות את הרבים

דעת תורה

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

8%

@הרב שמעון ללוש היום עשיתי בדיקה וכמדומני שצריך לדון מחדש בסוגיית הבמבה לאור המציאות שעלתה בידי.
הפרדתי בסכין את השכבה החיצונה של הבוטנים מהשכבה הפנימית של התירס ואכלתי כל אחד בנפרד. מתברר שהטעם של התירס הוא תפל מאוד, והטעם המשובח של הבמבה הוא דוקא של החמאת בוטנים.
לא הסתפקתי בזה, ונתתי לבני בן ה10 לטעום ג"כ, ללא שיודע כלל מה הנידון ומה אני רוצה לדעת אלא שאלתי אותו מה יותר טעים, הוא אמר על המקום שהטעם של התירס הוא לא טעים והבוטנים [הוא אפילו לא יודע מה זה כל דבר] הוא המשובח. שאלתי אותו אם היה לו אפשרות לאכול ממתק מזה או מזה מה היה מעדיף ואמר בפשיטות מהציפוי. כל אחד יכול לנסות בעצמו ולשאול את ילדיו בזה.
לאור זה נראה שלכו"ע הבוטנים הם העיקר גם בכמות [54 אחוז] וגם באיכות [בטעם], התירס הוא טפל גם בכמות וגם באיכות.
ולכן כל האריכות בענין התירס וגידולו המיוחד וכו' - לא רלונטי כלל כיון שדנים בחלק הטפל של הבמבה.
לפ"ז מובן מאוד מדוע החברה קוראת לזה חטיף 'בוטנים', הם יודעים יותר טוב מאיתנו מה העיקר במוצר ומה הטפל.
נראה שהתירס הוא בסה"כ בשביל 'לנפח' את המוצר 'באויר' ולשבור ולמזג את הטעם של הבוטנים, אבל העיקר הוא הבוטנים.
וא"כ הנידון צריך לעבור מהתירס לבוטנים מה ברכתם.
לפי דברי הברכת יוסף נראה שמברכים עליו שהכל שהרי השתנה שמו וצורתו וטעמו, וממילא ברכת הבמבה בכללותה היא שהכל.
כמדומני שאם יעבירו את הנתונים הנ"ל לרב יצחק יוסף ויתנו לו לטעום בעצמו את ב' החלקים הנ"ל - יקיים בעצמו הדר הוא לכל חסידיו שכן ראוי להיות חוזר לאור הנ"ל.
 
נערך לאחרונה:

אושרי רביב

Well-known member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

100%

@הרב שמעון ללוש היום עשיתי בדיקה וכמדומני שצריך לדון מחדש בסוגיית הבמבה לאור המציאות שעלתה בידי.
הפרדתי בסכין את השכבה החיצונה של הבוטנים מהשכבה הפנימית של התירס ואכלתי כל אחד בנפרד. מתברר שהטעם של התירס הוא תפל מאוד, והטעם המשובח של הבמבה הוא דוקא של החמאת בוטנים.
לא הסתפקתי בזה, ונתתי לבני בן ה10 לטעום ג"כ, ללא שיודע כלל מה הנידון ומה אני רוצה לדעת אלא שאלתי אותו מה יותר טעים, הוא אמר על המקום שהטעם של התירס הוא לא טעים והבוטנים [הוא אפילו לא יודע מה זה כל דבר] הוא המשובח. שאלתי אותו אם היה לו אפשרות לאכול ממתק מזה או מזה מה היה מעדיף ואמר בפשיטות מהציפוי. כל אחד יכול לנסות בעצמו ולשאול את ילדיו בזה.
לאור זה נראה שלכו"ע הבוטנים הם העיקר גם בכמות [54 אחוז] וגם באיכות [בטעם], התירס הוא טפל גם בכמות וגם באיכות.
ולכן כל האריכות בענין התירס וגידולו המיוחד וכו' - לא רלונטי כלל כיון שדנים בחלק הטפל של הבמבה.
לפ"ז מובן מאוד מדוע החברה קוראת לזה חטיף 'בוטנים', הם יודעים יותר טוב מאיתנו מה העיקר במוצר ומה הטפל.
נראה שהתירס הוא בסה"כ בשביל 'לנפח' את המוצר 'באויר' ולשבור ולמזג את הטעם של הבוטנים, אבל העיקר הוא הבוטנים.
וא"כ הנידון צריך לעבור מהתירס לבוטנים מה ברכתם.
לפי דברי הברכת יוסף נראה שמברכים עליו שהכל שהרי השתנה שמו וצורתו וטעמו, וממילא ברכת הבמבה בכללותה היא שהכל.
כמדומני שאם יעבירו את הנתונים הנ"ל לרב יצחק יוסף ויתנו לו לטעום בעצמו את ב' החלקים הנ"ל - יקיים בעצמו הדר הוא לכל חסידיו שכן ראוי להיות חוזר לאור הנ"ל.
האם כת"ר עבר על מה שכתבתי?...
 

דעת תורה

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

8%

האם כת"ר עבר על מה שכתבתי?..
כן עברתי, אולם לפי מה שכתבתי אין דבריך נכונים במחכ"ת.
אתה דימית את זה למחלוקת הטור וחבריו. לפי מה שכתבתי זה לא קשור. שם יש את העיקר שזה האגוז או הורדים וכדומה ויש את מה שמטעים אותו שזה דבש וכו', שהם בגדר 'תבלין' כמו סוכר וכדומה. לא אוכלים סוכר לבד ולא דבש לבד, זה בעיקרו בא להמתיק דברים אחרים, ובזה העיקר זה האגוז או הורדים וכדומה.
חמאת בוטנים זה לא 'תבלין', זה דבר בפני עצמו בדיוק כמו התירס, יש כאן שני דברים עצמיים, שיש לברר מה העיקר בהם.
לפי מה שכתבתי העיקר גם בכמות וגם באיכות זה הבוטנים, והתירס זה הטפל, ונועד כדי למכור מוצר בנפח גדול יותר ולהרויח יותר כסף. זה הכל.
העיקר הוא גם לפי החברה היא הבוטנים, ואני חוזר על זה שוב ושוב. צריכים לשנות את כיוון החשיבה, ולהפסיק לדון בתירס, עוזבים את העיקר ועוסקים בטפל.
מה שכתבת שבחברה מסוימת הבוטנים הם 'רק' 49 אחוז וא"כ הם המיעוט זה גם לא נכון.
כשהבוטנים הם 49 אחוז, זה אומר שהתירס הוא לכל היותר 40 אחוז, כיון שיש גם שמן ועוד תבלינים ווטימנים שהם יותר מ1 אחוז. ולכן בכל מקרה הבוטנים הם רוב, השאלה אם הם 49 או 54 לא משנה כ"כ. בכל מקרה הם מופיעים ראשונים ברשימת הרכיבים והם הרוב.
 

הרב שמעון ללוש

Administrator
חבר צוות
פעילות

7%

אֲרִיכוּת יָמִים

97%

ב"ה
אם כבודו סבור שהיחס של הטיחה של החמאת בוטנים שווה ליחס של התירס (בגלל הבדיקה עם הבן שהיה מעדיף זה על זה וכל מה שכתב עוד בזה), אין לי על מה להמשיך לדון, ואין לי כעת גם איך להוכיח שזה טעות, (צריך מעט לחשוב על דוגמאות כיו"ב שבהם ההגדרה מוסכמת ואין לי הפנאי לזה כלל).

אבל לענ"ד פשוט שזו טעות מוחלטת בגישה, ושבמצב כזה ההגדרה היא שהבסיס שקיים קודם טיחת הבוטנים, שהוא בגודל הבמבה בשלימותה למעט עובי פחות מכציפורן, והוא עיקר המרקם הפריך שנרגש בפה באכילה, ואותו אח"כ מחפים בפחות מכחצי ציפורן בחמאת בוטנים ע"מ להטעימו ולהשביחו, אין לי צד אחר מלומר שהוא הוא העיקר, והחמאת בוטנים אינה אלא טפלה להטעים ולהשביח. ואם בזה אנו חולקים, בכך מסתכמת המחלוקת,

והבוחר יבחר.
 

דעת תורה

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

8%

ההגדרה היא שהבסיס שקיים קודם טיחת הבוטנים, שהוא בגודל הבמבה בשלימותה למעט עובי פחות מכציפורן, והוא עיקר המרקם הפריך שנרגש בפה באכילה, ואותו אח"כ מחפים בפחות מכחצי ציפורן בחמאת בוטנים ע"מ להטעימו ולהשביחו,
הבסיס שקיים הוא 'אויר מנופח' ותו לא. ה'חצי צפורן' של הבוטנים - הוא הרוב, על פי נתוני החברה וכנ"ל.
זה שזה מגיע בצורה של ציפוי כיון שכך היא צורת העשייה, איני מבין איך אפשר לקרוא ל'אויר תפל מנופח' - עיקר?
בכל אופן, אם הגענו למסקנא שהמחלוקת היא בסה"כ 'בסברא' ללא ראיות - אז זה כבר מוריד מכל העסק הגדול שעשו מברכת האדמה על הבמבה.
יוצא שאין שום ראיה לזה אלא תלוי בסברא.
ובפרט שגם על הצד שהתירס עיקר כתבנו כמה טעמים למה לברך על זה שהכל.
וא"כ יוצא שכדי לברך האדמה צריך גם לחלוק על החברה ולטעון שהם לא יודעים מה העיקר אלא התירס עיקר. וגם לסתור את כל הטעמים שהבאנו לעיל, ואם חסר אחד מהם - כבר הברכה היא שהכל, וא"כ רוב הצדדים שהברכה היא שהכל, וצריך להיכנס בעובי הקורה ממש כדי לברך על זה האדמה.
וכפי שכתב כבודו הבוחר יבחר.
 

דעת תורה

Active member
פעילות

0%

אֲרִיכוּת יָמִים

8%

ילקוט יוסף נטילת ידים וברכות סימן רד - דיני הברכות על יתר המאכלים סעיף ז
שקדים המחופים בסוכר, יש אומרים שנכון לשבור את החיפוי, ולברך על השקד בפני עצמו ברכת בורא פרי העץ. ומכל מקום מאחר וקשה להפריד השקד מהחיפוי, לכן נהגו לברך עליהם שהכל, שהרי העיקר היא הסוכריה.
ובהערה הביא שכ"כ בשו"ת מעט מים עי"ש.
הרי שאף שהסוכר בא להטעים את השקדים - כיון שהוא הרוב מברכים שהכל, וה"ה וק"ו לנידון דידן, שכיון שהבוטנים הם הרוב הם העיקר.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן

יוסף דהן

Active member
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

1656276523669.png

לדעת הרשלצ הלכה זו היא הברורה ביותר לברך האדמה (עי' שורה אחרונה במכתב המצורף)
עד כדי כך שאף אם ברכתי על דבר אחד שהכל ואחר כך הגיע לי במבה יש לברך שוב אדמה כי אין זה ספק
כמו שכתב לי הרשלצ במכתב והובא בשו''ת שלי יד בתשובה
ואין כאן לכ''ע ברכה לבטלה אז לא שייך סב''ל
וממילא המדקדק במצוות יבחר דוקא לברך האדמה.
וגם אם היה סב''ל אין אומרים זאת נגד רבו גדול הדור כמו שכ' בילקו''י בכמה דוכתי
ולכן אחר שהסכים הרשלצ בכתב ידו לדעת בנו הרב יצחק
כן יש לבני ספרד ואשכנז לנהוג
וכן שהסכים עמו הגריש'א
וכן הרב יעקב יוסף
וכן מעיקר הדין הוא לנאמן
1656277247645.png
 
נערך לאחרונה:

פשוט

Active member
פעילות

3%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

וגם אם היה סב''ל אין אומרים זאת נגד רבו גדול הדור כמו שכ' בילקו''י בכמה דוכתי
אם יורשה להבין מדוע לא אומרים סב"ל נגד רבו גדול הדור, והרי אם אומרים סב"ל נגד מרן רבינו יוסף קארו ז"ל שקיבלנו הוראותיו, וכי גדול הדור מהאחרונים יהיה משקלו יותר ממרן הבית יוסף?
ואם אפשר מראה מקומות היכן כתב בזה הראש"ל שליט"א, יישר כח ושכמ"ה.
 
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן

יוסף דהן

Active member
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

עמ' 701 - 702
מהפידיאף לא מהתוכן של ילקו''י
 

קבצים מצורפים

  • ילקוט יוסף ימים נוראים-תשעו.pdf
    6.8 MB · צפיות: 3
נערך לאחרונה:
פותח הדיון
פותח הדיון
יוסף דהן

יוסף דהן

Active member
פעילות

2%

אֲרִיכוּת יָמִים

5%

אם יורשה להבין מדוע לא אומרים סב"ל נגד רבו גדול הדור, והרי אם אומרים סב"ל נגד מרן רבינו יוסף קארו ז"ל שקיבלנו הוראותיו, וכי גדול הדור מהאחרונים יהיה משקלו יותר ממרן הבית יוסף?
ואם אפשר מראה מקומות היכן כתב בזה הראש"ל שליט"א, יישר כח ושכמ"ה.
אציין רק שזה לא מוסכם
אך זו דעת הרשלצ
והיות והפורום דוגל בתורתו איני מזכיר את החולקים אא''כ יבוקש הדבר
 

פשוט

Active member
פעילות

3%

אֲרִיכוּת יָמִים

12%

אציין רק שזה לא מוסכם
אך זו דעת הרשלצ
והיות והפורום דוגל בתורתו איני מזכיר את החולקים אא''כ יבוקש הדבר
מה שראיתי מקופיא שלכאורה הראש"ל שליט"א חולק בזה על מו"א זצ"ל, שהביא ששאלו את מו"א מו"ר זצ"ל אם אמרינן סב"ל נגד רבו והשיב שאומרים, ואילו דעת הראש"ל שליט"א שלא אומרים סב"ל נגד מו"א זצ"ל היות והוא בגדר רבו.
ועדיין לא נחה דעתי איך משקלו של גדול בדורו מהאחרונים יהיה יותר ממרן הב"י שקיבלנו הוראותיו, ולכאורה הוא יציבא בארעא וכו'.
אבל כל מה שכתבתי הוא שלא בעיון כלל, מחמת העייפות ובל"נ למחר נשנה פרק זה.
 
חלק עליון