חוץ מזה, אני חושב עכשיו,מה קשור לענייננו?
זוהי בדיוק הנקודה שההתאבדות היא מעשה שמסכן את חיי הבנ"א,
שחרור מחבלים זה לא משהו שעלול,זה משהו שהביא
מ"מ זה בגדר סכנה עתידית,
הרמבם כותב שזו דעה משובשת לחשוב שהתורה אומרת לנו להיות ראש בקיר..
אם באסון נפילת מגדלי התאומים היה לך טיל כתף ביד והית יכול להפיל את אחד המטוסים ולהציל אלפי אנשים ממות [כולל יהודים] אבל מצד שני באותו מטוס ישבו גם כמה יהודים היה מותר לך להפיל את המטוס או שהיה אסור לך????
א. בסברא האישית שלי כן,לא יודע אם היא נכונה להלכה
אתה מדבר מהלב שלך, וזה ניכר עליך, אני מאוד מכבד את דאגתך לאסון שיכול להיות מומט על עמנו ח"ו, אבל אתה לא יכול להפוך את זה לתמיהה על מרן, הדין הוא שלא הורגים יהודים בשביל להציל יהודים אחרים בהמשך,
א.אם לא הורגים יהודים כדי להציל יהודים,אז איך מסכימים לשחרר חטופים כשראינו מה קרה פעם שעברה?
פשוט שכן,
תבין,אני לא מדבר על רגשות (בפעם השלישית)
והכי חשוב פעם שלישית ואחרונה - לשיטתך,על פי התורה , אם חמאס מבקש פצצת אטום בתמורה לשחרור 50 חטופים חיים,התורה מורה לנו להסכים?
כן,
רוב דברי התורה הם סתומים וחתומים ואין בהם שום הבנה שכלית, [לדוג' השאלה שמובאת הרבה פעמים בש"ס למה לי קרא סברא הוא לטעמיך התורה בעצמה היא העמדת הסברא הישרה ] ודאי שאינך צודק,
לא לקשקש בלי קשר!
אם אתה אומר שמדובר פה בגזירת הכתוב,ובאמת בשכל הישר אתה מסכים איתי - מצויין,קיבלתי(רק מקודם אמרת לי שאני חושב ברגש וזה לא ניסוח מדוייק,כוונתך הייתה שאני חושב שאפשר להבין את התורה בשכל אנושי)
מי אמר?אותם אלופים שאמרו שיהיה בסדר באוסלו,בהתנתקות,אחרי גלעד שליט?
