והרגע מצאתי באוצה"ח ספר שלם שנקרא חבד במרוקו - וכל עניינו תיעודים מקוריים של השפעת חב"ד על מרוקו, ולענ"ד משם ימצאו אסמכתאות רבות לכל האמור לעיל
תקרא בגוף הספר יש שם תשובה על דברי הראש"ל שליט"א...
בסוף אי אפשר לשנות את המציאות. חכמי התורה במרוקו פסקו תמיד כדעת מרן. ואגב, רבי יוסף סאמון בעל עדות ביהוסף כתב שהכלל לפסוק כמרן מוחזק במרוקו יותר מכל מקום אחר. כעין דבריו כותב הכנסת הגדולה בכמה דוכתי, שמרן כתב את ספרו "שולחן ערוך" לאנשי המערב, משום שבשונה מתורכיה, הם רגילים לפסוק כרמב"ם מרא דאתריהו...
מכל חכמי מרוקו שחיו בתקופה שחב"ד היו שם - במידה קטנה מאוד, צריך לומר, לא נמצא חכם שפוסק כפסקי חכמי אשכנז... לא רבי רפאל אנקאווה, וגם לא רבי יקותיאל חיים בירדוגו, לא רבי יהושע בירדוגו ולא רבי דוד צבאח, לא רבי דוד הכהן סקלי וגם לא רבי שלמה הכהן צבאן, לא רבי מסעוד הכהן, לא רבי ברוך סבאג ולא רבי שלום משאש ולא רבי יוסף משאש, לא רבי משה מלכא ולא רבי יצחק חזן, לא חכמי מראכש ולא חכמי תאפילאלת - ובעצם אף אחד לא.
גדולי התורה במרוקו בדורות האחרונים חיברו עשרות חיבורים וכל אחד יכול להיווכח מחיבוריהם... אם הוא מתעצל לעשות זאת הוא יכול ללמוד בספרי מרן הרב עובדיה שמביאם תדיר, ולהתרשם מהכמות העצומה של פסקיהם עליהם הוא התבסס.
יש גם ספר מנהגים שהתחבר על ידי החכם הפאסי רבי יוסף בן נאים, נוהג בחכמה, המתעד את מנהגי מרוקו במאות ה19 וה-20, האמת חיפשתי, אבל טרם נמצאו בו מנהגי אשכנזים...
נכון שהיו פשוטי עם ואף חילונים וסתם עמך כאלה שהתקרבו על ידי החב"דניקם שהופיעו שם במידה מועטת, ונכון שהיה מספר מועט של חכמים ששיתף פעולה עם פעולות מבורכות אלה, אבל אחרי הכל וזה העיקר - מדובר בארץ שורשית, עם ריבוי של גדולי תורה ספרדים אוטנטיים, במידה שקשה מאוד עד בלתי אפשרי למצוא כמוה בארצות המזרח - ואני כמובן מתכוון לתורכיה ולבלקן...
למשל, לא היו שם רבנים שאומרים "לומדיש", או מביאים בלי סוף סברות אשכנזיות... ובוודאי לא כאלה שכמעט כל סיפוריהם על חכמי אשכנז, מהם מעשיות חסידים מספר שרי המאה, שבחי הבעש"ט וכיוצא באלו...
לא היו שם ספרדים חבדניקים - כמו באתריה דמרן... או ספרדים שסבא או אבא שלהם או הם עצמם למדו בפורת יוסף והם "התקדמו" והשתכנזו...
מדובר באוכלוסיה ספרדית אוטנטית, דוברת ערבית או לאדינו, ובמקרה הטוב גם צרפתית כשפה שניה... (למרות שמדובר בארץ שבולטת ביותר ביצירה העברית שלה, ובפרט בתחום השירה, הפיוט והמליצה העברית, ומוקדם יותר חיו שם חלוצי הבלשנות והדקדוק העברי). אוכלוסיה שרבניה למדו אצל חכמי הדורות שהיוו חוליה מפוארת של יהדות ספרד והמערב, חוליה בשושלת הזהב המגיעה עד לתקופת הראשונים בספרד ובצפון אפריקה.
גם בישיבת חב"ד כיהן כראש ישיבה רבי יצחק סבאג... שלא לדבר על רשת הישיבות הענפה "אוצר התורה", בהן כיהנו חכמים מרוקאים אוטנטיים שלימדו תלמוד בשיטת העיון הספרדית המיוחדת - ושוב, למרות שלא למדו שם "לומדיש" או "חילוקים" המוגשים בהתבטאויות כמו ה"חפצא", העולה לעיתים לפעמים בשיעור השבועי של יהדות ספרד האוטנטית...