זיל בתר טעמא
Member
בספרו הנפלא חזו"ע ברכות בעמ' קמב'- קמג', מרן ע"ה כותב לגבי סלט פירות, שחלקם עץ וחלקם אדמה, שמברך שתי ברכות, וכתב כן עפ"י דברי החיי"א (כלל נא' סעיף יג') שכאשר יש לי שני מינים ששניהם עיקר בעיני וגם שניהם ניכרים בפ"ע, מברכים על כל מין ומין, דלא כהמשנ"ב (שעה"צ ב') שחשש לדברי הפמ"ג והדה"ח ופסק לברך רק על הרוב משום סב"ל. אולם בעמ' רפה' לגבי אורז שעירבו עם בשר וירקות, פסק מרן ע"ה שיברך על האורז בלבד, בביאורים למטה דחה את דברי החיי"א הנ"ל, וכתב דלא כמותו. (לא נכנס כרגע לסתירה בדברי הבא"ח בפרשת פנחס לבין התשובה ברב פעלים ח"ב סימן לג', וראיתי מה שיישב האול"צ (ח"ב עמ' קלג' אות ל') בדבריו, ובדרכא אחרינא יישבו מרן שליט"א בילקו"י ברכות עמ' תקלד'). ולכאורה לפי מרן זיע"א בשני המקרים מדובר כאשר רוצה את שניהם ושניהם ניכרים. וראיתי מה שהביא בספר ברכה נאמנה ליישב בשם הגר"ג בן משה (הובא באור ההלכה ברכות עמ' תקעב') שבפירות, דרכם להיאכל כל אחד בפנ"ע ולכן הצריך הרב ע"ה שתי ברכות, משא"כ באורז ושאר מינים, שאין רגילות לאכול בפנ"ע אלא בצירוף דברים אחרים, בכה"ג מברך ברכה אחת על הרוב. ואהמ"ח מכת"ר, לענ"ד זו אוקימתא גדולה בדברי מרן זיע"א, ולא מוכרח כלל להעמיד כך, וגם אין שום רמז לדברים האלו בדברי מרן זיע"א. ועיקר השאלה שלנו היא אם מרן זיע"א כתב לברך על האורז בלבד מחמת שהבשר והירקות באים להטעימו (וכפי שכתב שם בגוף ההלכה, והו"ד בילקו"י (שם עמ' תקלה')), לכאורה החיי"א לא שייך בכה"ג, כיוון שהחיי"א דיבר באופן ששניהם עיקרים וניכרים, אבל הכא שבאים להטעים האורז, אין כאן שני עיקרים, אלא עיקר וטפל, והדרינן לכללא דמברך על העיקר ופוטר את הטפלה, ואם תאמר שבאמת מיירי כאן מרן זיע"א בשניהם עיקרים, א"כ לכאורה ישנה סתירה מעמ' קמב'-קמג' להכא, וכשנת"ל.
אשמח להתייחסות בהנ"ל מהת"ח כאן, באם מישהו יישב על מדוכה זו יוכל להאיר את עינינו בדבר.
אשמח להתייחסות בהנ"ל מהת"ח כאן, באם מישהו יישב על מדוכה זו יוכל להאיר את עינינו בדבר.
