מה הדין אדם שמסופק ביעלה ויבוא אם אמר "את חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה"... האם חוזר או לא?

[אמונה ובטחון]

נתעוררתי לדון באדם שזוכר שהתחיל לומר יעלה ויבוא, אך לאחמ"כ היה לו היסח דעת ומסופק אם אמר "חג הסוכות הזה" או שמחמת הרגילות אמר "ביום ראש החודש הזה"... מה דינו, האם דינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא, או דהכא שאני כיון שזוכר שאמר יעלה ויבוא רק שמסופק אם אמר כהוגן.

בפשטות נלענ"ד מסברא דאין חילוק בזה, וזה נחשב כמי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא.
ועוד י"ל דהרי הרגילות היא בדר"כ לומר "ראש החודש", ולכן יותר מסתבר שאמר "ראש החודש" ולא "חג הסוכות", וא"כ זה צירוף לומר שיחזור ויאמר יעלה ויבוא. כך לענ"ד.
אשמח לדעת אם מישהו יודע מקורות לדין זה או שדנו בזה הפוסקים.

 

[גרינפלד]

נתעוררתי לדון באדם שזוכר שהתחיל לומר יעלה ויבוא, אך לאחמ"כ היה לו היסח דעת ומסופק אם אמר "חג הסוכות הזה" או שמחמת הרגילות אמר "ביום ראש החודש הזה"... מה דינו, האם דינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא, או דהכא שאני כיון שזוכר שאמר יעלה ויבוא רק שמסופק אם אמר כהוגן.
בפשטות נלענ"ד מסברא דאין חילוק בזה, וזה נחשב כמי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא.
אשמח לדעת אם מישהו יודע מקורות לדין זה או שדנו בזה הפוסקים.

בפשטות אינו צריך לחזור, ויישר כוח על השאלה הנפלאה.

 

[אמונה ובטחון]

בפשטות אינו צריך לחזור, ויישר כוח על השאלה הנפלאה.

א. מדוע אינו צריך לחזור? דוקא מסברא י"ל שדינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא.
ב. יישר כח.

 

[אלעזר אטיאס]

ודאי שצריך לחזור ויפה כתבת דדינו כמסתפק
וכמדומה שראיתי דין זה ואחפש בל"נ

 

[אמונה ובטחון]

ודאי שצריך לחזור ויפה כתבת דדינו כמסתפק
וכמדומה שראיתי דין זה ואחפש בל"נ

אכן כך הסברא נוטה לומר, אך אני מחפש מקורות לכך.

 

[בנימין לוריא]

מצאתי נידון מה הדין במי שמסופק בר"ח חשוון אם אמר "חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה".
ראה כאן. (וכאן).

 

[אמונה ובטחון]

מצאתי נידון מה הדין במי שמסופק בר"ח חשוון אם אמר "חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה".
ראה כאן. (וכאן).

הראשון חסום לי, והשני (פורום לתורה) אחר כותבי כאן ראיתי מה שכתבו שם, אבל לא מצאתי שם משהו מענין.

 

[גרינפלד]

חסום לי. מה כתוב שם?

שאלה:​

מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.​

תשובה:​

מאת הרב יעקב פנירי שליט"א
לכבוד הרב השואל שליט"א שלום רב,
אין שייכות הרגל לשון אלא בתשעים פעמים רצופות כנזכר בהלכה, ודבר פשוט שאפילו אחר עשרת ימי תשובה לא נאמר שהורגל האדם לחתום המלך הקדוש [למרות שנראה מסברא שאינו מעכב דיעבד אם חתם המלך לאחר יוה"כ דרק איפכא מעכב דיעבד ויל"ע בזה], וכל שכן שלא נאמר כן לאחר חג הפסח וכדומה, ואף שרואה כעת שבתפילה זו התבלבל כזאת אין לזה שום השלכה הלכתית על התפילה הקודמת וכידו כשאר בנ"א שאל"כ נתת דבריך לשיעורין שכל אחד שיתבלבל בתפילה אחת כגון שלא הזכיר יעלה ויבוא או על הניסים או החליף הזכרה בחבירתה וכל כיוצ"ב נאמר שמוכיח לגביו אף על תפילות אחרות ואולי גם שנים הבאות לומר שהוא סוג אדם שטועה כה"ג שזה פשוט שאינו שאם על כל טעות היינו מגדירים דין לכל אדם היה נעקר בזה כל כללי הטעות וחזרה וזה ברור לכאורה ואכמ"ל.
וככלל כל מקום שאין בו שייכות הרגל לשון חשבינן כל תפילה בפני עצמה והיכן שאמרו אימת שבת וחג עליו וכיוצ"ב אינו חוזר מספק והיכן שלא שייך זה חוזר. וכאן שיודע שאמר יעלה ויבוא אין להסתפק שהזכיר בה למועד אחר אף שבפעם אחרת התבלבל כה"ג.
וכיון שאינו למעשה כעת לא הארכתי במקורות ההלכה בפנים, ואם תמצא מקור היפך מש"כ כאן אשמח שתודיעני.
בכבוד רב,
יעקב פנירי.​

 

[אמונה ובטחון]

שאלה:​

מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.​

תשובה:​

מאת הרב יעקב פנירי שליט"א
לכבוד הרב השואל שליט"א שלום רב,
אין שייכות הרגל לשון אלא בתשעים פעמים רצופות כנזכר בהלכה, ודבר פשוט שאפילו אחר עשרת ימי תשובה לא נאמר שהורגל האדם לחתום המלך הקדוש [למרות שנראה מסברא שאינו מעכב דיעבד אם חתם המלך לאחר יוה"כ דרק איפכא מעכב דיעבד ויל"ע בזה], וכל שכן שלא נאמר כן לאחר חג הפסח וכדומה, ואף שרואה כעת שבתפילה זו התבלבל כזאת אין לזה שום השלכה הלכתית על התפילה הקודמת וכידו כשאר בנ"א שאל"כ נתת דבריך לשיעורין שכל אחד שיתבלבל בתפילה אחת כגון שלא הזכיר יעלה ויבוא או על הניסים או החליף הזכרה בחבירתה וכל כיוצ"ב נאמר שמוכיח לגביו אף על תפילות אחרות ואולי גם שנים הבאות לומר שהוא סוג אדם שטועה כה"ג שזה פשוט שאינו שאם על כל טעות היינו מגדירים דין לכל אדם היה נעקר בזה כל כללי הטעות וחזרה וזה ברור לכאורה ואכמ"ל.
וככלל כל מקום שאין בו שייכות הרגל לשון חשבינן כל תפילה בפני עצמה והיכן שאמרו אימת שבת וחג עליו וכיוצ"ב אינו חוזר מספק והיכן שלא שייך זה חוזר. וכאן שיודע שאמר יעלה ויבוא אין להסתפק שהזכיר בה למועד אחר אף שבפעם אחרת התבלבל כה"ג.
וכיון שאינו למעשה כעת לא הארכתי במקורות ההלכה בפנים, ואם תמצא מקור היפך מש"כ כאן אשמח שתודיעני.
בכבוד רב,
יעקב פנירי.​

עברתי על מה שהוא כתב, אבל זה נכון לגבי השאלה ששאלו אותו, כי שם מיירי בנדון הפוך, שבר"ח הוא מסתפק, ולכן יפה מה שהורה.

אבל בנד"ד שבחג הסוכות הוא מסתפק אם אמר כהוגן או שאמר "ראש החודש", בזה י"ל שהרגילות במשך כל השנה לומר "ראש החודש" ולכן מסתבר שמחמת רגילותו בכל השנה טעה ג"כ הכא, ולכן אם מכח הסברא באנו לדון, הסברא אומרת שצריך לחזור.
אשמח כאמור למקורות בנדון הזה. יישר כח.

 

[גרינפלד]

עברתי על מה שהוא כתב, אבל זה נכון לגבי השאלה ששאלו אותו, כי שם מיירי בנדון הפוך, שבר"ח הוא מסתפק, ולכן יפה מה שהורה.

אבל בנד"ד שבחג הסוכות הוא מסתפק אם אמר כהוגן או שאמר "ראש החודש", בזה י"ל שהרגילות במשך כל השנה לומר "ראש החודש" ולכן מסתבר שמחמת רגילותו בכל השנה טעה ג"כ הכא, ולכן אם מכח הסברא באנו לדון, הסברא אומרת שצריך לחזור.
אשמח כאמור למקורות בנדון הזה. יישר כח.

אותה סברא, שאם לא אמר צ' פעמים ברצף, אין זו חזקה.

 

[יואל בן מנשה]

בחזו"ע כתב בנידון דומה שחוזר.

 

[אמונה ובטחון]

אותה סברא, שאם לא אמר צ' פעמים ברצף, אין זו חזקה.

לענין יעלה ויבוא ל"ש צ' פעמים כלל, יש בשנה 12 חודשים... ולכן בזה נראה דהרגילות היא במה שרגיל לומר כל השנה. ופשוט.

 

[אמונה ובטחון]

בחזו"ע כתב בנידון דומה שחוזר.
הצג קובץ מצורף 26863

ישר כח, אבל אינו שייך לנדון דידן.

 

[אלעזר אטיאס]

ב"ה מצאתי מכתבי
אני מעלה כמות שהוא

מי שמסופק אם אמר ביעלה ויבוא פסח\סוכות או ראש החודש יצא כיון דלשונו לא התרגלה לומר ר"ח כיון שלא היה שלושים יום ברצף ומסתמא תלים שאמר כהוגן [הרב חותה בשם שו"ת וישמע משה [אינני יודע מי בעל השו"ת]

 

[אמונה ובטחון]

ב"ה מצאתי מכתבי
אני מעלה כמות שהוא

מי שמסופק אם אמר ביעלה ויבוא פסח\סוכות או ראש החודש יצא כיון דלשונו לא התרגלה לומר ר"ח כיון שלא היה שלושים יום ברצף ומסתמא תלים שאמר כהוגן [הרב חותה בשם שו"ת וישמע משה [אינני יודע מי בעל השו"ת]
הצג קובץ מצורף 26879

הבאת בזה בעצם מח' בין הרב חותה שפוסק שלא יחזור
לבין ספר ואני תפלתי שפסק כדברינו שצריך לחזור.
נשמח שתביא בדיוק היכן נמצאים הספרים, איזה חלק ואיזה סימן, וכן אם תוכל להביא את כל המשא ומתן ולא רק את מסקנת ההלכה. אנו רוצים לדון בדברים.

ובמחכ"ת של הרב חותה, דבריו תמוהים בזה, וכמו שכתבתי לעיל דביעלה ויבוא לא שייך צ' פעמים כלל,כיון שיש בשנה 12 חודשים, ולכן בזה נראה דהרגילות היא במה שרגיל לומר כל השנה [כי הכל באופן יחסי] ופשוט. ויתרה מזו י"ל דמצרפים לזה את כל השנים שזו הרגילות כל הזמן כשיש ר"ח חוץ מפעמים בודדות שיש נוסח אחר, ולא דמי למוריד הטל ומשיב הרוח ומוריד הגשם כיון דשם משנים את הנוסח לזמן מרובה ולא לזמן מועט. ופשוט.

 

[אלעזר אטיאס]

נשמח שתביא בדיוק היכן נמצאים הספרים, איזה חלק ואיזה סימן,

את הרב חותה כנראה שמעתי ברדיו לפני .....
ואת הספר ואני תפלתי יש באוצר החכמה [תראה לפי מספר העמוד]
אם אתה רוצה בל"נ אעלה את כל התשובה שם
אך לענין הנידון יש לכת"ר ראיה לדחיה שדוחה את הרב חותה

 

[אמונה ובטחון]

ואת הספר ואני תפלתי יש באוצר החכמה [תראה לפי מספר העמוד]
אם אתה רוצה בל"נ אעלה את כל התשובה שם

נשמח מאוד שתעלה לכאן את התשובה.
עברתי על מקצתה וכתב ראיות נפלאות, ממש גברא רבה, התפעלתי מאוד מתשובתו. דפח"ח.

 

[אלעזר אטיאס]

נשמח מאוד שתעלה לכאן את התשובה.

הקובץ גדול מידי

 

[יואל בן מנשה]

ישר כח, אבל אינו שייך לנדון דידן.

שייך ושייך.

 

[יואל בן מנשה]

מה יש לבאר? הדברים פשוטים שתולים אחר רגילות הלשון, ואין הבדל אם מסופק אם המשיך 'ואתה ברחמיך' או שמא אמר 'ראש חדש'.